ספר שירים חדש:
סדקים של
תקווה מאת יעל קצב
"ביום שהבנתי שיופי אמיתי אינו נמצא
בהשתקפות שמולי, צללתי עמוק
לתוך הנפש הפסקתי לראות
רק את השלילי".
"סדקים של תקווה" מאת יעל
קצב, בהוצאת ספרי ניב, הוא ספר שירים נפלא ומרגש, המתאר בשירים קצרים את התהליך שכולנו עוברים
בדרך לקבלה עצמית.
במשך חמש שנים עברה
יעל חרם בבית הספר, מה שהוביל אותה ליציאה למסע ארוך בדרך ללמידה מהי אהבה עצמית.
בגיל 20 בלבד החליטה
לצאת בקמפיין נגד בריונות, שגרר תגובות מדהימות ברחבי המדינה, ובספר ביכוריה לוקחת
עימה את הקורא צעד-צעד, שיר-שיר, למסע בדרך לגילוי עצמי, למידה ואהבה.
מתוך הספר:
מרוב
שאהבתי אותך
שכחתי
לאהוב את עצמי.
זה
כבר כמה זמן
שאתה
לא היית אתה
ואני
לא הייתי אני,
אך
מרוב שרציתי שזה לא ייגמר
לאט
לאט הפכתי למישהו אחר.
מרוב
שאהבתי אותך
שכחתי
לאהוב את עצמי.
נתתי
את כל שיש לי לך
חייתי
בתוך הצללים
ולא
ידעתי שאת עצמי אני שוכחת
בעודי
בולעת אלפי מילים.
אז
אהבתי אותך בלי סוף
נלחמתי
גם כשזה כבר נגמר
אבל
מרוב שאהבתי אותך
כוח
לאהוב את עצמי
כבר
בי
לא
נשאר.
והיום
עוד קוראת הודעות ישנות
רואה
איך הכול כך התחיל
כואבת את מה שאיננו
צופה
איך הוצת לו הפתיל
ונזכרת
בימים שנתתי את כולי
לאדם
שלא באמת רצה להיות שלי.
איך
אהבתי אותך ככה, פשוט
האמנתי
שבשביל אהבה
צריך
להיות עוצמתי
אבל
מרוב שאהבתי אותך
שכחתי לאהוב גם אותי.
יש לי חברה, נקרא לה תמר.
לא
הכרתי אותה בבית-ספר, בחוג, או סתם בבר.
תמר
ואני צמודות כבר שנים,
היא
תמיד שם, לכוון לי את החיים.
כשהכול
מתחיל היא לוחשת "לכי, זה נגמר!"
וגם
אם נראה שכיף היא מפצירה בי "מאוחר!"
גם
כשאני ממש רוצה להישאר
תמר
תמיד משכנעת אותי להישבר ולוותר.
כשאני
רוצה לקום ולדבר, לעמוד על שלי,
תמר
תמיד מוצאת לי משהו שלילי...
מציפה
אותי בפחד, גורמת לי לא לזוז מהכיסא,
תמר
משאירה אותי בפינה, גם אם אנסה.
ובכל
פעם שמישהו פוגע או אותי מעליב
או
בכל פעם שמישהו חדש אליי אדיב,
ממש
שנייה לפני שאני מספיקה להגיב,
תמר
עוצרת אותי במהרה כדי שלא אשיב.
תמר
ואני חברות הכי טובות מאז ומעולם,
לוותר
עליה לפעמים נשמע כל כך מושלם.
לעיתים
אני תוהה מה יכול היה להיות בחיי
בלי
שתמר תשכנע אותי ללא הרף שלא כדאי.
אבל
כשאמרתי לה ללכת, היא ממש נעלבה,
כשביקשתי שתזוז, היא נראתה כה בודדה,
שנים
עברנו יחד, איך אוכל פשוט לעזוב?
תמר
הייתה שם איתי גם ברע, גם בטוב.
תמר
היא חלק ממני,
תמר
היא הקול בראש,
תמר
היא החוסר ביטחון שבתוכי,
שתמיד
מזהיר שיש ממה לחשוש.
אבל
אחרי שנים על גבי שנים
שהיא
קיימת
ומחליטה
בשבילי מה טוב,
מהיום
החלטתי,
תמר חייבת לעזוב.
באינסטגרם הכול כל כך פשוט,
מסודר לפי צבע, כמות ואיכות.
את בוחרת את הנושא שהכי כאוב עכשיו
והוא מוגש עד אלייך, בשלל צבעי כסף וזהב.
חסרה לך אהבה? תראי מכתבים
על זוגות ותיקים שעודם מאוהבים.
תרצי לרדת במשקל? לפתע תקבלי
מיליוני דוגמניות צועדות במסלול רגלי.
באינסטגרם הכול נראה כל כך קל,
הכול כיפי, זורם, אין קושי בכלל.
המסיבות הכי שוות
עם כל החתיכים,
הטיסות הכי מטריפות
ליעדים בלתי נשכחים.
הבחור הכי שרירי
עם הבחורה המדהימה,
מיליון דולר בבנק
ויעד טרופי לחתונה.
ובסוף גיליתי שהכול תרמית,
הכול זיוף אחד גדול
בתוך בועה עצמית.
רק
כשיצאתי מתוך המסך
ראיתי
איך
באינסטגרם
הכול כל כך פשוט
ובחוץ
הכול
כה מסובך.
בבית שלי יש מנקה.
היא אחראית להחזיר הכול למקום
לשטוף את הכלים, לשאוב את הסלון,
להוריד אבק מכל התריסים
לסדר בחזרה את כל החפצים.
בבית שלי יש מנקה.
היא אחראית להבריק את הרצפה
להשליך לכלוך, לרוקן את הפח
שלא יישאר דבר מלוכלך,
מקפלת בגדים, מסדרת,
משאירה בית נקי לתפארת.
והלוואי שגם בתוכי הייתה מנקה
שמסדרת את הראש ואת הנפש מבריקה
שמחזירה את כל הפחדים לארון
ששוטפת את הדברים הרעים מתוכי,
מבריקה כל פגיעה וכל כאב,
את הלכלוך מסירה מהלב.
אם כך היה
לא היו לי בעיות,
הייתי קוראת למנקה
שתנקה לי ת'צרות
תסדר את המחשבות
תשליך את הכאב,
הלוואי שהייתה לי איזו גברת
שתנקה לי את הלב.
שנים עמדתי מול המראה
בעמידה עקומה ובדעה שבורה,
מיישרת מבט לאדם שמולי
ומיד מוצאת משהו שלילי.
השיער לא הסתדר
הפרצוף דורש תיקון
גם הגוף לא בסדר,
כל שהבטתי בו נראה עקום.
אז לקחתי שמיכה ארוכה ושחורה
וכיסיתי אותה מעל המראה,
לא רציתי לראות את אותה נערה
שעמדה שם מולי בעמידה מוזרה.
וכך נסגרתי, סירבתי לראות,
לא הצלחתי להביט אל מעבר,
יותר למראה לא ניגשתי
נסגרתי עמוק בתוך חדר.
וכשעברו השנים, לפתע הבנתי
שלא במשקל הוא הסוד,
שהיופי שלי נמצא בתוכי
מחכה שאגלה אותו עוד.
אז חקרתי את הנפש מבפנים,
שנים רבות זה לקח,
וגליתי יפהפייה אמיתית
שכמעט
זרקתי לפח.
ומאז
את השמיכה כבר השלכתי
יישרתי
מבט למראה,
את
העמידה יותר לא עיקמתי
וקיבלתי
אליי את אותה נערה.
ביום
שהבנתי שיופי אמיתי
אינו
נמצא בהשתקפות שמולי,
צללתי
עמוק לתוך הנפש
הפסקתי לראות רק את השלילי.
"סדקים של תקווה" מאת יעל קצב,
הוצאת "ספרי ניב", 117 עמודים. מחיר לצרכן 64 ש"ח, להשיג בחנויות
הספרים הדיגיטליות ברשת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה