יום שישי, 26 בפברואר 2016

הגנה עצמית



הגנה עצמית


מאת: אוריאל לין


עריכה לשונית: מיקי כץ

עריכה ספרותית: ורד לוי-ברזילי

הוצאת קונטנטו דה סמריק
* * * * * *   
(116 עמודים, 59 ₪)


לא קל ולא פשוט להתבגר במדינה מוכת טרור חיצוני ושטופת אלימות פנימית.
חייהם של חמישה נערים תל אביביים "צפוניים" שארבעה מהם נולדו וגדלו בשכונת אזורי "חן" אמורים היו להתנהל על מי מנוחות – לימודים, בנות, בילויים ומותרות. אבל המציאות שונה. גל האלימות השוטף את ישראל במישור הלאומי-ביטחוני ובמישור החברתי, מגיע גם אליהם ומאיים על שלומם כמו שעל כל אזרח אחר במדינה.

אירוע קיצוני שהחמישה עדים לו, מטלטל אותם עמוקות. בעקבותיו, הם מחליטים לצאת מאזור הנוחות שלהם בצפון החדש והיפה של העיר, להביט למציאות ישר בעיניים וליטול אחריות על ביטחונם האישי.

כתוצאה מכך, הם משתנים, חייהם משתנים, ולבסוף, במבחן רגע האמת, הם משנים גם את המציאות עצמה.
חמשת נערים אלה הם דוגמה ומופת לדרך כיצד יכולה חבורת נערים אמיצה המאמינה בהגנה עצמית, לקטוע באיבו את אחד מאירועי הטרור, שהיו עלולים להתרחש בישראל.

"הגנה עצמית" הוא ספר עלילתי, בעל מסר לבני נוער. דרך העלילה המתרחשת בספר, עולות שאלות מטרידות, האם אנחנו מוגנים מספיק, האם ילדנו מוגנים בפני פעולות טרור, כמו לאחרונה מתקפת הסכינאות. ועוד תהייה, האם אנו עושים די כדי להגן על עצמנו. תשובה לשאלות אלו מתמקדת בחינוך להגנה עצמית.
ניתן לקרוא את הספר "בתום לב" וניתן למצוא בו מעין ביקורת לגבי אי מתן רישיון לנשיאת נשק לאזרחים. אני כקוראת, יכולה להביע את הסתייגותי מנשיאת נשק ע"י אזרחים, אבל לאור המצב הנוכחי, אני "מחשבת מסלול" מחדש ומוצאת את הצורך בכך.

אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר תל אביב ונשיא איגוד לשכת המסחר, עורך דין במקצועו, בוגר "האוניברסיטה העברית" בירושלים ואוניברסיטת "ברקלי" בקליפורניה. שימש כמנהל רשות ההשקעות בצפון אמריקה, הממונה על הכנסות המדינה ומנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות.
היה ח"כ מטעם המפלגה הליברלית ויו"ר וועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-12. במשך ארבעים השנים שחלפו פרסם אלפי מאמרים בעיתונים המובילים בישראל.

ספרים נוספים:
אבן דרך, 2011
ליעד והעורבים, 2014
זיכרונות אהבה משפיה, 2015


אוסקר ויילד - טלני



הוצאת אסטרולוג שמחה לבשר על יציאת הספר השלישי
בסידרת ספרי האירוטיקה "דרך חור המנעול"


אוסקר ויילד

טלני

או

הצד השני של המטבע

תרגום: שאול שילו

עריכה: א. בן-מרדכי
הוצאת אסטרולוג
* * * * * *  
(208 עמודים, 98 ₪)

האם אוסקר ויילד כתב את טלני? שאלה זו העסיקה ביבליוגרפים רבים של ספרי ארוטיקה, מאז ראה הספר אור ב-1883 במהדורה פרטית בת 200 עותקים בלבד. קיימים קווי דמיון רבים בין הפרוזה העשירה של קלסיקה זו של אהבה הומוסקסואלית לבין זו שבתמונתו של דוריאן גריי. אולם ב״טלני״ הכתיבה מתארת בפירוט רב, ובצורה חיה ביותר, את התמורות בתשוקתו הכפייתית של קאמיל דה גרייה אל רנה טלני. אווירת החממה בפאריז של סוף המאה ה-19 מתוארת בצורה נפלאה ומשווה לרומן ההומוסקסואלי הגדול הראשון הזה את האווירה הקלסטרופובית שאפיינה את האהבה שאת שמה הס מלהזכיר.

בשנים האחרונות זוכה ״טלני״ לעדנה, וחוקרי ספרות רואים בו את גולת הכותרת של כתיבתו של אוסקר ויילד.
פרנק האריס ידידו של ויילד ומי שחיבר את הביוגרפיה "חיי אוסקר ויילד", ציין כי טלני הינה היצירה היחידה אותה כתב ויילד ללא מחיקות ותיקונים.
ב-1983 יצאה בלונדון המהדורה המסחרית של הספר, בסדרה היוקרתית של "החברה הבבילונית הארוטית".

אוסקר ויילד מציג בכתיבתו מבחר רחב ומגוון של מקורות ספרותיים – החל במיתולוגיה היוונית והרומית, התנ"ך והברית החדשה, וכלה בסופרים אירופאיים ואמריקאיים כשייקספיר, דנטה, ג'ון מילטון או שרה הייאט. במהדורה זו מובאות הפניות, הערות והארות למקורות השונים שהשפיעו על ויילד.


״בכל זאת חשבתי שבבוקר - כשהשיכרון חלף - תזדעזע לנוכח המחשבה שיש לך מאהב גבר? מדוע? האם פשעתי נגד הטבע שעה שטבעי שלי מצא שלווה ואושר בדרך זו? אם הייתי כזה, הייתה זו בוודאי אשמת דמי, לא שלי. מי שתל סִרפדים בגני? לא אני. הם גדלו שם בלא יודעין, ממש מילדותי. התחלתי להרגיש את עוקצי התאווה שלהם הרבה לפני שיכולתי להבין איזו מסקנה נשאו הם עימם. כאשר ניסיתי לרסן את תאוותי, ההיתה זו אשמתי אם כף השכל הייתה קלה בהרבה מכדי לאזן את כף החושניות? ההיתה זו אשמתי אם לא יכולתי לנצח את הרגש הסוער שלי בטיעונים מוחצים? בדומה ליאגו, הראה לי הגורל בבירור שאם ברצוני לחרוץ את דיני אוכל לעשות זאת בדרך מעודנת יותר מטביעה. נכנעתי לגורלי, ואימצתי אליי את אושרי בלב שלם. נוסף על כך, אף פעם לא אמרתי כמו יאגו - ‘מוסר? כקליפת השום!’ לא, המוסר הוא טעמו המתוק של האפרסק: ההפקרות - טיפונת זעירה של חומצה פרוסית, הטעם המענג שלה. חיים בלעדי אף אחד מהם יהיו תפלים.״
)מתוך הספר)


אוסקר פינגאל או'פלאהרטי וילס ויילד, סופר, משורר, עיתונאי, מבקר אופנה ומחזאי אירי. נולד בדבלין, אירלנד לסר ויליאם, מנתח אזניים ועיניים ולליידי ג'יין פרנצ'סקה, משוררת שעבדה כמתרגמת, והייתה פעילה מאד בתנועה לעצמאות אירלנד.

בסיום לימודיו בבית הספר המלכותי "פורטורה" (1864-1871), למד ויילד לימודים קלאסיים בטריניטי קולג' שבדבלין (1871-1874). משסיים בהצטיינות, המשיך למגדלן קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. בזמן לימודיו שם, זכה ויילד בפרס "ניודיג'ייט" (Newdigate Prizw) על הפואמה "ראבנה".

ויילד הושפע מאוד משני הסופרים האנגלים ולטר פייטר וג'ון ראסקין, שדברו על התפקיד המרכזי של האמנות בחיי היום-יום. במהרה הפך ויילד לסניגור התנועה האסתטית ותמך בעיקרון המרכזי שלה – אמנות לשם אמנות. ב-1879 התחיל ויילד להרצות על עקרונות האסתטיקה בלונדון. לאחר מכן יצא למסע הרצאות בארצות הברית ובקנדה, וספג שם ביקורות נוקבות. כאסתטיקן מוביל, הפך ויילד לאחת הדמויות החשובות בזמנו.

בשנת 1881 פרסם ספר שירים, אך שיריו זכו להצלחה בקרב חוג מצומצם בלבד. ב-1884 התחתן עם קונסטנס לויד ונולדו להם שני בנים.

בין השנים 1887-1889 עבד כפרשן בעיתון "פאל מאל גאזט". לאחר מכן הפך להיות עורך עיתון "עולם האישה". מכניסתו לתפקיד זכה העיתון להצלחה רבה יותר, וויילד הגה את רעיון הסיפור בהמשכים שמשך קוראים רבים.
בתקופה זו פרסם את ספרו המפורסם ביותר "הנסיך המאושר ואגדות אחרות"      (1888). הספר אויר בידי וולטר קריין וג'ייקוב הוד. ויילד הוציא ספר המשך בשם "בית הרימונים" ואמר כי הספר אינו מיועד לילדי בריטניה ולא לקהל הבריטי.
שלוש שנים לאחר מכן, ב-1891, פרסם את הרומן "תמונתו של דוריאן גריי". רבים טענו שיש הקבלה בין עלילת הספר והדמויות המופיעות בו, לבין חייו של ויילד. הוא עצמו אמר שהוא רואה בשלוש הדמויות המרכזיות, את השתקפותו שלו: "באזיל הולוורד הוא מה שאני חושב שאני. לורד הנרי הוא מה שהעולם חושב שאני. דוריאן הוא מה שהייתי רוצה להיות – בזמן אחר, אולי".

הסוגות האהובות על ויילד היו קומדיה ודרמה. משנת 1892 הוציא ויילד יצירה חדשה, כמעט מידי שנה. הצלחתו הגדולה הראשונה הייתה בקומדיה "מניפתה של ליידי וינדמיר", שהועלתה בתיאטרון סנט ג'יימס. לאחר מכן פרסם את "אישה ללא חשיבות", "בעל אידיאלי" (1894) ו"חשיבותה של רצינות" (1895).
בשנת 1893 סירב המו"ל שלו לפרסם את יצירתו "שולמית", אך היצירה פורסמה שנה לאחר מכן בתמיכת שרה ברנאר בפריז.

ויילד היה ביסקסואל. נטייתו למערכות יחסים עם גברים הייתה ידועה כבר בחייו. מערכת היחסים הראשונה שלו עם גבר הייתה ככל הנראה עם רוברט רוס, שהיה חברו הטוב. בנוסף אליו היה במערכות יחסים עם מספר נערים צעירים, חלקם משוררים לעת מצוא, כמו ג'ון גריי (שככל הנראה היה ההשראה לספרו "תמונתו של דוריאן גריי"), וכן נערים מהמעמד הבינוני הנמוך, חלקם זונות ממין זכר. הקשר המשמעותי ביותר שלו היה עם הלורד אלפרד דאגלס, שאותו כינה "בוזי" (Bosie).

ב-25 במאי 1895 הורשע ויילד ב"מעשי סדום והפקרות רבתי" ונשפט למאסר של שנתיים עם עבודת פרך בבית הסוהר של לונדון. בריאותו התערערה מאוד בכלא, ולאחר שחרורו ב-19 במאי 1897 בילה את שארית ימיו חסר כול, תחת השם הבדוי סבסטיאן מלמות', תוך שהוא גוזר על עצמו גלות מרצון מהחברה ומחוגים ספרותיים. על ערש דווי המיר את השקפתו הדתית מהנצרות האנגליקנית לקתולית, שהעריץ זה זמן רב.
ויילד נפטר מדלקת קרום המוח ב-30 בנובמבר 1900, בבית מלון בפריז.

קרוב ל-30 יצירות משלו תורגמו לעברית (חלקן במספר תרגומים), ביניהן חמישה מחזות.
לפרטים נוספים רצ"ב קישור לערך שלו בויקיפדיה:


סדרת "דרך חור המנעול"


סדרת ספרי האירוטיקה 'דרך חור המנעול' ראתה אור החל משנת 1995 ועד 1999, ופורסמו בה כעשרים כותרים. כעת הוצאת "אסטרולוג" מחדשת את הסדרה, תוך שימוש באותם תרגומים, שעברו עריכה חדשה ומעודכנת, ובתוספת הערות והקדמה רחבה. בהמשך יפורסמו בסדרה יצירות חדשות – תרגומים חדשים ליצירות מופת וכן ספרי מקור אירוטיים.

שלושת הספרים הראשונים בסדרה החדשה הם:

הספר שפתח את הסדרה הוא 'ג'וזפין מונצאנבאכר' מאת הסופר היהודי-אוסטרי פליקס סלטן (מחבר 'במבי), שנמכר במליוני עותקים, פורסם ב-33 שפות והיווה בסיס ליותר מ-30 סרטים ועשרות מחזות. הספר תורגם לעברית במלואו מתוך המהדורה האנגלית, ונערך תוך השוואה למהדורה בשפה הגרמנית (כספר 'מסחרי' פורסמו שתי היצירות באותו הזמן).
בעבר תורגמה היצירה בשני חלקים: 'ג'וזפין' ו'ילדה יפה'. במהדורה החדשה אוחדו כל החלקים ליצירה אחת ונערכה עריכה מחודשת. זה פרסום ראשון של היצירה המלאה בעברית, בכרך אחד.

היצירה השנייה היא 'זיכרונותיו של דון ז'ואן צעיר' של הסופר והמשורר הצרפתי גיום אפולינר, אחד ממייסדי הזרם הסוריאליסטי באמנות. לפרסום המהדורה המחודשת נוספה הקדמה רחבה, וכן איורים פרי עטו של אפולינר ותמונות ורישומים שנוספו למהדורות הרבות של היצירה שפורסמו בצרפתית.

היצירה השלישית היא 'טלני' של אוסקר ווילד, שהיא למעשה הנוסח הראשון והלא מצונזר של יצירתו 'תמונת דוריאן גריי'. ספר זה משמש עד היום כ'ספר חובה' של קהילת הלהט"ב בארץ ובעולם.



סוד הרגש האנושי

ספר חדש:


סוד הרגש האנושי מאת יעקב פינטל

"סוד הרגש האנושי" מאת יעקב פינטל בהוצאת אוריון, מזמין את הקורא למסע ייחודי מעמיק ושופע מסרים על "נפש" האדם הסובייקטיבי. במסע מרתק לתוך מסתורי המוח האנושי יגלה הקורא את סוד הרגש האנושי ואת המשתמע ממנו.

הבסיס לפעולות האדם הוא המוח שפועל כמערכת אלקטרו-כימית. כל אדם שונה מרעהו ובמיוחד נשים שונות מגברים. לכל אדם "נפש" רגישה וייחודית שמתפקדת כ"יועץ" דומיננטי סובייקטיבי במוח.

בספר מוצג הקשר ההדוק בין הגוף, המוח וה"נפש" (הרגש) ומוכחת הסיבה, התוצאה והמשמעות להתנהגותנו הסובייקטיבית. התיאוריה הייחודית שבספר מסתמכת על מחקרים בשלוש דיסציפלינות: רפואה, פסיכולוגיה, חשמל/אלקטרוניקה, ומתוך חשיבה "מחוץ לקופסה".

בספר מובא גם רעיון ייחודי יישומי לטיפול "נפשי" באמצעות מכשור אלקטרוני לא פולשני, וכן מודל המוח האנושי הרגיש. כן מוסברים מהותם של חלומות, תורות ואמונות שונות, איך גורמי סביבה אנרגטיים משפיעים על תפקוד המוח; טלפתיה; מזל וגורל, ושיטה יחידנית למימוש עצמי.

המסקנות וההמלצות הייחודיות שבספר מאפשרות לכל אדם להגדיר פילוסופיית חיים מתאימה לו שתאפשר לו ליהנות ולהצליח בחיים.

הספר מדבר אל מוחם של כל הגילאים, ויש בו מורי דרך – כל אדם על פי משאת "נפשו".

יעקב פינטל, החוקר את תפקוד המוח האנושי, הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, בעל תארים  B.Sc  ו-M.Sc, בוגר הטכניון בחיפה. הוא סקרן ויצירתי מטבעו ומעודד חשיבה גם "מחוץ לקופסה" בהנהגת שיטות עבודה מתאימות שיכולות להביא לפריצת דרך. את התיאוריה הייחודית המובאת בספר - על איך והיכן פוגשת ה"נפש" (הרגש הסובייקטיבי) את המוח והמשתמע מכך הגה ופיתח יעקב פינטל במשך למעלה מ 20-שנים. היא נכתבה בשלבים בשלושת ספריו הקודמים: "כשהנפש פוגשת את המוח", "האינטליגנציה של המוח" ו-"The Intelligent Brain".

התיאוריה הייחודית מורחבת בהרצאותיו וגם הובאה לידיעתם של פרופסורים ומדענים רבים בתחום חקר המוח, הרפואה והפסיכולוגיה. יעקב פינטל מציג בספר רעיון ייחודי, מקורי ויישומי לטיפול "נפשי" לא פולשני, שהגה לפני למעלה מעשר שנים.

"סוד הרגש האנושי" מאת יעקב פינטל. הוצאת הספרים "אוריון", 148 עמודים. מחיר לצרכן 59 ש"ח.

להשיג בכל חנויות הספרים וכן בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון, בחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il ובאתר המחבר www.brain-center.co.il



יום חמישי, 11 בפברואר 2016

מחווה לשירת מחמוד דרוויש




מחווה לשירת מחמוד דרוויש

לרגל יום הולדתו ה-75

יום א', ה-13.3.16 בשעה 20:00 באולם "סוזן דלל" בתל אביב


האירוע בחסות
המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה
והמרכז היהודי-ערבי


לנוכח האלימות הגואה בחודשים האחרונים ברחבי הארץ משוררים, מוסיקאים, שחקנים, אנשי אקדמיה יהודים וערבים חוברים יחדיו לערב מחווה לגדול המשוררים הפלשתינים ממש ביום הולדתו ה-75. זוהי מחווה של הכרה והוקרה ושל הושטת יד לשלום על בסיס של יצירה משותפת והערכה לשירה גדולה שנכתבה בחלקה בגבולות הארץ הזאת ושחלקים ממנה עוסקים בהיסטוריה הפצועה של הסכסוך. האירוע שמתכבד בהשתתפותם של אנשי תרבות ערבים ויהודים ובהם מוזיקאים מעולים, שחקנים נהדרים ומשוררים זוכי פרס ישראל, נועד לחגוג את יצירת דרוויש על כל רבדיה ובכך להביע אמון שיש בסיס לדו קיום בין שני העמים החיים באותה כברת ארץ.

במחווה שהיא במתכונת ערב שירה ומוסיקה ישתתפו:
יוסף אבו ורדה; מוחמד בכרי; תמר בן-עמי (אהובתו של דרוויש בצעירותם); חיים גורי; נחמיה דגן (קצין חינוך ראשי לשעבר); יאיר דלאל; עימאד דלאל; מאיר ויזלטיר; רפי וייכרט; איציק וינגרטן; מאור זגורי; מיכאל כפיר; עמיר לב; חני ליבנה; אוהד נהרין; רוני סומק; קלימאנס עוואד; לאנא פאהום; שרה פון שוורצה; חיים שנהר; ראובן שניר (מתרגם הספר "מחמוד דרוויש-חמישים שנות שירה") ואחרים.

עורך: דני הורוביץ           ניהול מוזיקלי: עימאד ויאיר דלאל


כרטיסים בקופת "סוזן דלל" – טלפון 035105656




מחמוד דרוויש(2008-1941) נחשב לאחד מגדולי המשוררים  בתרבות הערבית בכל הזמנים, כמו גם למשורר הנבחר של העם הפלסטיני. נאמר על שירתו של דרוויש ש "היה קפדן בכתיבה שלו על אף שהיה יכול ללוש את השפה כאוות נפשו והיא, השפה, סגדה לו".
דרוויש זכה לפרסים בינלאומיים רבים, ביניהם: פרס משרד התרבות הצרפתית לתרומה יוצאת דופן לעולם התרבות, פרס לנאן, פרס הנסיך קלאוס ההולנדי ופרסים רבים אחרים. שמונה ספרי שירה משלו תורגמו לעברית, ביניהם: "למה עזבת את הסוס לבדו", "מצב מצור" ואחרים. בשנת 2015 ראה אור בהוצאת "קשב לשירה" המבחר המקיף ביותר של שירתו - "חמישים שנות שירה", בתרגומו של פרופ' ראובן שניר.

להלן קישור לערך "מחמוד דרוויש" בויקיפדיה


אהבה היא כמו בית קפה קטן

אַהֲבָה הִיא כְּמוֹ בֵּית קָפֶה קָטָן בִּרְחוֹב שֶׁל זָרִים
שֶׁפּוֹתֵחַ דַּלְתוֹתָיו לַכֹּל.
כְּמוֹ בֵּית קָפֶה שֶׁמִּתְרַחֵב וּמִצְטַמְצֵם בְּהֶתְאֵם לְמֶזֶג הָאֲוִיר:
גֶּשֶׁם, אוֹרְחָיו מִתְרַבִּים.
מֶזֶג אֲוִיר יַצִּיב, מִשְׁתַּעַמְמִים וּמִתְמַעֲטִים.
אֲנִי כָּאן, הוֹ זָרָה שֶׁלִּי, יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה
(מַהוּ צֶבַע עֵינַיִך? מַהוּ שְׁמֵך? וְאֵיךְ
אֶקְרָא לָךְ כְּשֶׁתַּעַבְרִי לְיָדִי בְּעוֹדִי
מַמְתִּין לָךְ?)
אַהֲבָה הִיא כְּמוֹ בֵּית קָפֶה קָטָן, אֲנִי מַזְמִין שְׁתֵּי כּוֹסוֹת
יַיִן, שׁוֹתֶה לְחַיַּי וּלְחַיַּיִךְ, נוֹשֵׂא
שְׁנֵי כּוֹבָעִים וּמִטְרִיָּה, כָּעֵת גָּשׁוּם
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּכָל יוֹם אַחֵר, אֵינֵךְ נִכְנֶסֶת.
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֲנִי אוֹמֵר לְעַצְמִי: אוּלַי מִי שֶׁחִכִּיתִי לָהּ
בְּעֶצֶם חִכְּתָה לִי אוֹ חִכְּתָה לְגֶבֶר
אַחֵר, חִכְּתָה לָנוּ וְלֹא הִכִּירָה אוֹתוֹ אוֹ אוֹתִי
וְאָמְרָה: אֲנִי כָּאן מַמְתִּינָה לְךָ
(מַהוּ צֶבַע עֵינֶיךָ? אֵיזֶה יַיִן אַתָּה אוֹהֵב?
וּמַהוּ שִׁמְךָ? וְאֵיךְ אֶקְרָא לְךָ כַּאֲשֶׁר
תַּעֲבֹר לְיָדִי)

אַהֲבָה הִיא כְּמוֹ בֵּית קָפֶה קָטָן...