יום שלישי, 28 ביוני 2016

פסנתר מושתק קול

פסנתר מושתק קול


מאת: שוקי גוטמן
הוצאת פרדס
***
97 עמ' 49 ₪

לספר ביכוריו של שוקי גוטמן, "פסנתר מושתק קול", יש הרבה קולות. למעשה, הפסנתר הזה הוא תזמורת שלמה – תזמורת של אדם אחד. השירים של גוטמן משתברים למגוון צירופים לשוניים, עשירים ברטוריקה ובשינויי גוף מפתיעים: כך למשל הוא כותב בשיר 'ביקור קצר':
"שָׁלוֹם, בָּאתִי לְבִקּוּר קָצָר.
אַתָּה לֹא
אֲנִי אוֹ אַתָּה –
בָּאתִי לְבַקֵּר בַּזְּמַנִּים
שֶׁהָיִינוּ, רָאִינוּ."

האם ראינו? במבט מקרוב ניתן לראות כי בתוך המימד המשחקי והקרקסי של הספר מסתתרת בהלה גדולה. השירים של גוטמן מוליכים אל הסוף. אל הריק הגדול החבוי בתוך העולם, בתוך האני. ובוודאי בתוך השפה – עד כדי מחיקה עצמית: וכך הוא כותב בשיר 'חתמתי':
"אִשַּׁרְתִּי לְפַרְסֵם
צַו הַסְגָּרָה לְכָל הַחַיִּים.
חָתַמְְתִּי
מוּל מַרְאָה.
אֵדִים מִתְפַּזְּרִים בִּדְמָמָה."

במלים אחרות, "פסנתר מושתק קול" הוא ספר של נגינה ברעש דומם. הוא אמנם מפלח את הלב, מנקב את הגוף כמו בירייה מתוך אקדח (מושתק קול !), אך גם מקים לתחיה שפע של עולות חדשים. בשיר 'שגעת קלה' אומר גוטמן:
"לֹא לְהַשְׁאִיר דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת,
רוּחוֹת פְּרָצִים וְדִבּוּרִים
אֵינסוֹפִיִּיּם."
ובכך הוא פותח לנו דלת לעולם שירי הפלא, מטלטל ומקורי מעין כמוהו.

יקיר בן משה

קובץ השירים ב"פסנתר מושתק קול" מאת שוקי גוטמן הוא רחב הקף, עשיר ומלא. שם הספר מיוחד בעיניי והוא מתנגן בדממה. השירים עצמם נקיים וצלולים. כל אחד מהם, כל מילה כצליל מכוון, ונדמה כי גוטמן משחק במלים כאילו הם תווים המשמיעים צלילים של געגוע.
יצירתו השירית של גוטמן פועמת בריתמוס כמעט פיזי, לצליליו של הפסנתר המושתק וללא כלי תזמורת נוספים, צלילים החודרים חרש, חרש אבל לעומק בו מוצאות המלים את מקומן ומתחברות אל הרגש. יש קולות שכמעט ואינם נשמעים אך יש גם קולות נשגבים, קולות מהם כותבים שירים.

ציפי ארצי


יום רביעי, 22 ביוני 2016

עיזבון


עיזבון





מאת: עינת גשרי

עורך: יחיעם פדן

הוצאת אוריון

* * * * * *  
(217 עמודים, 59 ₪)

ארבעה מספרים מגוללים את קורותיה של משפחה שהייתה "ההבטחה הגדולה" של דור הצברים: יעל, יפהפייה תל אביבית מרירה; אורי, פלמחניק שברא את עצמו מחדש; הבן הראל והבת הילה. כל אחד מהם מספר את גרסתו בשפתו הייחודית, ובכך נוצר מעין "רשומון" משפחתי, אם כי כל סיפור תמקד בחלק אחר של התקופה.

יעל חושפת בגילוי לב את האגוצנטריות שאפיינה אותה ואת אורי, ואינה סולחת לו על כך שנטש אותה במחלתה. אורי רואה בעצמו קורבן להתעללות מתמשכת מצידה של יעל, שממנה ניצל בנס, לדבריו. הראל מתאר בשפה מחוספסת ולגלגנית את קורותיו של בטלן מקצועי, שניצל קרובי משפחה ואחרים – עד שנרתם לטפל ביעל החולה עד ליום מותה. ואילו הילה מזגזגת בין ימיה כנערה בין ציפורניה של אמה ובין ההווה – שבו היא מוצאת מסתור בחיק משפחתה. האם היא היחידה שנותרה שפויה, או שאולי היא סובלת יותר מכולם?

הסיפור הוא "רומן מפתח" השואב השראה מחיי המחברת, והדמויות מבני משפחתה, שזכו אי אז לתהילה חולפת – ונחלו גורל טרגי, למרות ההצלחה.


עינת גשרי, ילידת סוף שנות החמישים,  שכונת בית הכרם בירושלים. אביה, יהודה אילן, ניהל את מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה, והיה אחראי על מגוון פעילויות, כמו חידון התנ"ך העולמי, טקס הענקת פרס ישראל ופסטיבל הזמר העברי.
את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה רחביה. במהלך שירותה הצבאי הייתה מש"קית חוויה וידיה"א. לאחר שחרורה, למדה צילום במכללת הדסה ואמנות במדרשה לאמנות (כיום חלק מן המדרשה בבית ברל). בעלת תואר שני בחינוך לאמנות ותואר שני נוסף מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר אילן; נושא התזה שלה הוא "הפלמ"ח בראי הצילום", ובמסגרת עבודתה זו זכתה בכמה מלגות הצטיינות. כיום מלמדת אמנות ועיצוב בתיכון שבקיבוץ גבעת ברנר ומרצה במכללת אחווה. מתגוררת בתל אביב, נשואה ואם לשניים.

"עיזבון" הוא ספרה הראשון.

יום שבת, 18 ביוני 2016

בטרם שקיעה

בטרם שקיעה



מאת: אמנון בן-זאב


הוצאת כרמל


* * * * * *  
(246 עמ' – 84 ש"ח)

"בטרם שקיעה" מקבץ בתוכו סיפורים, חלקם קצרים, חלקם פחות וגם שירים. אוסף השירים והסיפורים, נכתבו במשך עשרות שנים עם דגש על החלק המאמרי-פובליציסטי, כדברי המחבר. חלק מ"הדברים" התפרסמו בעבר בעיתון "דבר" – עיתון פועלי ארץ ישראל.

מדבריו של אמנון בן זאב: ספר זה הוא מקבץ של דברים שכתבתי במשך עשרות שנים, כאשר החלק המאמרי-פובליציסטי מהווה את עיקרו מבחינת הכמות, ובעיניי גם מבחינת החשיבות. החלק הזה נכתב מהבטן. לולא כתביו הייתי מתפוצץ. המאמר משנת 1961 על משפט אייכמן, ושתי סדרות המאמרים שנכתבו לאחר מלחמת 1967, הודפסו ב"דבר", עיתון פועלי ארץ ישראל. כעיתונאי לשעבר ב"דבר" זכיתי כי מאמריי יופיעו בעיתון, אבל ברבות הימים, כשהפכתי לאורח מן השורה, שוב לא הייתה לי במה להתבטא, ושפכתי את כעסי ומררתי על הנייר.
איני יודע מי הם קוראיו העתידיים של ספר זה, אם יהיו כאלו. אולי רק כמה מבני משפחתי ולכן התלבטתי רבות לגבי עריכתו, והחלטתי להדפיס את שתי סדרות המאמרים שנכתבו מיד לאחר מלחמת ששת הימים רק בסוף הספר. בעיניי הם החשובים ביותר, אבל הם ארוכים ומפורטים, ואולי ישעממו את הקוראים העכשוויים. המאמר הראשון בחלק הפובליציסטי הוא דווקא מהאחרונים שנכתבו – קרוב לימינו אלה. המאמר על משפט אייכמן מופיע מיד אחריו, ולמרות הוותק הרב שצבר נדמה לי שהוא אקטואלי גם, ואולי דווקא, בימים אלה.
החומר שאינו פובליציסטי כולל בתוכו אירועים שעברתי בימי חיי; מחשבות שעברו במוחי; משהו על משפחתי; ופה ושם שובצו שירים שרובם נכתבו בתקופת שפל אישית. חלק מהדברים נכתב בגוף ראשון וחלק בגוף שלישי.
כל הנדפס בשורות רחבות הוא החומר שנכתב בזמנו במקור. השורות המוזחות הן תוספות מאוחרות, והן משמשות רקע לדברים שנכתבו בזמנו.


יום שישי, 17 ביוני 2016

עורב בלילה

עורב בלילה





מאת: אהרון ג'יואן

הוצאת אבן חושן

130 עמ' – 58 ש"ח

"האיש המתכווץ בפינת חדרו, כשכפות ידיו מגוננות על אוזניו מאימת צלילי הדממה וליבו עורג לתחייתם הקרובה של טרטור המנועים ושאגות הצופרים, נפעם לזהות פתאום, בתוך בליל הקולות, גם את בכיו המר של תינוק אלמוני.
הוא מהדק ביתר שאת את ידיו הרועדות אל אוזניו, אך הבכי הערמומי מדלג בקלות רבה מעל המכשול, אוחז בבלוריתו המדולדלת של האיש וגורר אותו ביד נטולת מעצורים אל זמן ומקום נשכחים, שם הוא מניח אותו בעדינות, בתוך עריסתו, בבית ילדותו."

סיפוריו של אהרון ג'יואן, קצרצרים ברובם, מעין מיניאטורות מילוליות, מזמינים את הקורא לקחת חלק במסע חייו של אדם, לאו דווקא מלידה עד מוות, אלא לעיתים להפך, ממוות עד לידה מחדש, תוך תנועה מתמדת בין כמיהה לקשר בין פחד מפניו, בין התפרקות הנפש ובין התלכדותה, בין תאוות חיים ובין מאיסה בהם. זהו תיאור מאבק שרידות פנימית של אדם השב ותוהה על טעם המאבק. חלק מן הסיפורים כבר ראה אור בעמוד הפייסבוק של הוצאת עם עובד ובמוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ".

אהרון ג'יואן, יליד 1945, הוא כימאי בדימוס, נשוי ואב לשניים. בשנים האחרונות המיר את חקר תכונות החומרים בגלגול מתמשך במהויות נסתרות וחמקמקות מעט יותר – רסיסי חלומות וקטעי הרהורים של טרם שינה. "עורב בלילה", ספרו הראשון, נסמך בעיקרו על מעקב קפדני ושחזור נאמן של שני אלה.



ספר חדש: מירכתי צפון

ספר חדש:  מירכתי צפון



מאת: גיטה לנגלבן- קליבנסקי

חקר יהדות ליטא

"מירכתי צפון" הוא סיפור קורותיה של נערה יהודייה, תלמידת הגימנסיון העברי בקובנה שבליטא, אשר הוגלתה מביתה בידי השלטון הסובייטי שבוע ימים לפני פלישת הנאצים לברית המועצות. עם עוד 1500 בני אדם ובהם כ-180 יהודים היא התגלגלה אל חצי אי שומם, ביקוב-מיס, על גדות אוקיינוס הקרח הצפוני. בקצה עולם זה היא נאלצה להיאבק פעמים רבות בשר המוות, ובתוך האימה והייאוש היא דבקה בחינוכה ולא שכחה את משאת מאווייה – ארץ ישראל.
את שאיפתה זו זכתה להגשים רק לאחר מאבק מתיש וארוך מאוד במשטר הסובייטי בסיביר ובליטא.


לא זיכרונות בלבד "מירכתי צפון" מעלה. הספר מתאר את התמודדותה של רוח האדם, אשר עוצבה בימי שלווה ורוגע, עם איתני טבע רבי כוח, שלטונות אכזריים וקשיים שעל גבול האבדון. בגלויי הגבורה האלה טמונה ובולטת עצמתו של הספר.  

מלך הפוך

מלך הפוך




מאת: עמוס סנטהאוז

הוצאת איתי בחור

135 עמודים

מרטין מת כי הגיע זמנו.

לרגע מונח היה בכורסתו הבלויה, טובל פרוסת לחם אחיד בספל חבוט של קפה בחלב, וברגע שאחריו מת.

שלושה פירורים לחים של לחם שמו קץ להיסטוריה שלו. למרות ימי הסער של המאב העשרים, הצליחה ההיסטוריה דנן להישאר משמימה ומישורית כמו האיש.

זקן היה מרטין בלאו. בן שמונים ואחת וכמה שבועות. זקן כצעיר קימץ במלים. רגש ביטא במימיקה דקה, כמעט מסומנת, מלווה בהמהומים עשירי גוון, אותם היה מהמהם דרך שפתיים סגורות על סיגר זול. לעיתים רחוקות, כשנחה עליו רוח שטות, היה מחלץ את הסיגר מפיו ומזייף שיר לכת גס בגרמנית ברלינאית גרונית.  מיד אחריו הסמיק, מחזיר את הסיגר לפיו, פולט עננת עשן מצחינה ולצדה המהום מחויך.

ועכשיו מת היה.

עמוס סנטהאוז נולד בעפולה ב-1948. עיתונאי ובעל טורים בעברו, שייט וסופר כיום. מלך הפוך הוא ספרו השני; כתיבתו ארכה 22 שנה. ספרו הראשון לא בוכים בלקרימוזה, יצא לאור ב-1994 בהוצאת מעריב.


שבע כלות לשבעה אחים



אוסף מעשיות המהווה צוהר לעולם המרתק והבלתי מוכר של שכנינו הבדווים החיים במרחבי הגליל

שבע כלות לשבעה אחים




סיפורי עם בדווים

מעובדים לילדים

ליקט וערך: יואל שלום פרץ

איורים: ויקה גורשטיין

ספר ראשון

בהוצאת פנדורה
* * * * * *  
(152 עמודים, 65 ₪)

אומנות סיפור הסיפורים היא חלק בלתי נפרד ממורשתם התרבותית של הבדווים. במשך דורות סופרו באוהלי ערב סיפורים מכל הסוגים, סיפורי גבורה והרפתקאות, אהבה ודמיון. החַכַּוַתִי, מספר הסיפורים הנודד, שוטט בין אוהלי ערב והלהיב את דמיונם של קהל שומעיו. הוא נהג לספר את סיפוריו בלילות הארוכים של חודש רמדאן, בחתונות ובמפגשים חברתיים שונים.
אך סיפורים סופרו גם מפי אימהות לילדיהן, כשכל בני המשפחה מצטופפים סביב לכַּאנוּן, תנור הגחלים ששימש לחימום בלילות החורף. הסיפורים עברו במסורת שבעל פה. הילדים שהאזינו להם בפיות פעורים ובאוזניים קשובות, ספגו מהם את הערכים והאמונות שלימים עיצבו את עולמם כבוגרים.

ד"ר יואל שלום פרץ, לימד פולקלור באוניברסיטת בן-גוריון, סופר, מתרגם, ומספר סיפורים, חקר במשך שנים רבות את המורשת הנרטיבית של שבטי הבדווים בגליל.
הכל התחיל בשנות השמונים של המאה הקודמת, בעת שעבד בשדות הפרחים של מושב יודפת. עבדו איתו פועלים ופועלות בדווים משבט אל חג'יראת, אחד מהגדולים בשבטי הגליל. באחד הימים שאל את אחת הפועלות אם היא מכירה סיפורי עם. להפתעתו סיפרה לו סיפור בשם "פריט רומאן" (גרגר-רימון), שהיה גרסה מופלאה ושונה מאד של סיפור שלגייה, כפי שמופיע במעשיות שאספו האחים גרים באירופה.
מאז, ניצל יואל את הפסקות האוכל כדי להקליט סיפורים מפיהן של שתיים מן הפועלות הבדוויות שעבדו איתו, תלג'ה מוסא וסבחה עבוד. (רבים מן הסיפורים המופיעים בספר שמע מפיהן). בהמשך עבר משבט לשבט בין שבטי הגליל, והקליט סיפורי מעשיות, בעיקר מפי נשים, דבר שאיש לא עשה לפניו במגזר זה.

קובץ זה מכיל סיפורי מעשיות של שבטי הבדווים בצפון הארץ שכמעט ולא נחקרו ורק מעטים מהם הועלו על הכתב.
הסיפורים משקפים אמונות, מנהגים ואורחות חיים ששררו בחברה הבדווית עד לפני זמן לא רב. הקורא הישראלי הצעיר ילמד מהם על מנהגי הכנסת האורחים, הנדודים, העלייה לרגל למכה, כבוד המשפחה והיחס ליתומים, ועל מזונות ומאכלים שהיו ועודם בשימוש בחברה הבדווית.
סיפורי הקובץ, אף על פי שהם טבועים בחותמו המיוחד של העולם הבדווי, משקפים קרבה גנטית למעשיות שפרסמו האחים גרים בגרמניה לפני כמאתיים שנה. רבים עשויים לזהות בהם מעשיות מוכרות כמו "שלגייה", "עמי ותמי" ו"העז ושבעת הגדיים". זו תופעה מוכרת וידועה במחקר הפולקלור. סיפורים עוברים ממרחב תרבות אחד למשנהו, ותוך כדי כך הם מקבלים צביון וסממנים מקומיים.

כל הסיפורים הכלולים בקובץ הוקלטו ע"י ד"ר יואל שלום פרץ מפי מספרות ומספרים בדווים ברחבי הגליל בשפת המקור, ונוסחו מחדש בלשון העברית, תוך ניסיון לשמר ככל האפשר את צורת ההיגוד העממית הבדווית, ולהעביר את הניחוחות והטעמים של עולם הולך ונעלם של תרבות שכנינו.
הסיפורים המקוריים שעליהם מתבסס הקובץ, עתידים להתפרסם בקרוב בספר מדעי בהוצאת "מינרוה", שבו יובאו הסיפורים הן בערבית והן בתרגומם העברי המילולי, עם פרשנות פולקלוריסטית וספרותית רחבה ועם מבואות נרחבים על שבטי הבדווים בצפון.

"שבע כלות לשבעה אחים" הוא הספר הראשון בהוצאת "פנדורה", שהוקמה ב-2016 כהוצאה אחות להוצאת "מינרוה". לצד תרגומים חדשים של ספרות קלאסית, תעמיד ההוצאה במה ליצירות וטקסטים החורגים מהקונצנזוס. במהלך השנה הקרובה תוציא פנדורה לאור תרגומים חדשים של ד"ר ג'קיל ומר הייד, הנסיך הקטן ואל מול הדגל (של ז'ול ורן), לצד מהדורות מחודשות של כתבים בולטים מאת נועם חומסקי, אדוארד סעיד, ג'וזף קונרד ואחרים.

הוצאת "מינרוה" הוקמה בשנת 2003 בירושלים על ידי אסף גולני ועדי בבניק והיא עוסקת בפיתוח והוצאה לאור של ספרי עיון, ספרי לימוד, מילונים, שיחונים ועזרי לימוד בתחום שפות המזרח התיכון ותרבויותיו.
הוצאת "מינרוה" רואה לעצמה מטרה, לשקף לקורא וללומד מספריה, תמונה נאמנה ועדכנית של המציאות הלשונית והתרבותית במרחב הערבי והמזרח-תיכוני. לשם כך, מבססת "מינרוה" את ספריה על חומרי גלם שנאספים בשיטתיות בעבודת שטח שקדנית (הקלטות, ראיונות, סרטי וידיאו, מחקרי-שדה), והיא מחזיקה ארכיון המכיל אלפי שעות הקלטה, מסמכים וחומרים נוספים. בארכיון שמורות גם הקלטות מאוספיהם של יוחנן אליחי, יורם מירון וצבי אטקין, מורים וחוקרי השפה הערבית המדוברת.
בשנת 2009 רכשה "מינרוה" את הוצאת קסת שהתמזגה לתוכה.

בין כותרי ההוצאה הבולטים ניתן למצוא את סדרת ספרי הלימוד לדבר ערבית, המשמשת במרבית מוסדות הלימוד בישראל העוסקים בהוראת השפה הערבית המדוברת; את אגדות הוואדי, גרגר הרימון ואגדה של כפר, אסופות של סיפורי עם שנאספו בכפרים הערביים בישראל, ושיצאו לאור בשיתוף המרכז היהודי ערבי בגבעת חביבה; שיחון עברי-ערבי לרופאים וצוותי רפואה, המסייע מזה שנים

לאנשי רפואה בישראל לתקשר עם מטופליהם דוברי הערבית; לישאנא דני אסופה של מעשיות וסיפורי עם ממסורת יהודי כורדיסטן, ועוד רבים.

The Shadows behind her Smile

The Shadows behind her Smile

By Karen Millie – James

King of the Road Publishing




As soon as corporate forensic specialist, Cydney Granger, hears the crunch of tyres on her driveway, she knows they've come to report her husband is dead. After all, Captain Steve Granger had barely left for Afghanistan when she'd had the first of those terrible premonitions.

Although Cydney is a psychic medium, she's disturbed by her inability to connect with Steve, But when she's contacted by recently deceased Ray Gordon, he agrees to help her, on one condition – can she put a stop to his brother's greed and corruption and censure Ray's family get the inheritance they deserve?

Sean O'Connell, Steve's former sergeant, had promised he would always protect Cydney and the children in the event of Steve's death. However, during Cydney's investigations into the scrupulous activities of tow high-powered businessmen, and when George Edwards appears on the scene intent on pursuing her, Sean finds himself out of his depth.


From the heart of Cydney's corporate world in London to the ruins of war-torn Damascus, men will stop at nothing to achieve their goals. Faced with secrets, fraud, attempted murder, and blackmail, can Cydney come out of this unscathed? And, after four years, is she ready to let Steve go ?  

יום שלישי, 7 ביוני 2016

אורי ואני - יובל שנים לצידו של תת אלוף אורי בן ארי

אורי ואני

יובל שנים לצידו של תת אלוף אורי בן ארי



מאת:מילכה בן ארי

הוצאה פרטית בשיתוף עם הוצאת "מרנגא"

354 עמודים

תת אלוף בן ארי  (בנר), מפקד ומנהיג כריזמטי, ששמו הלך לפניו מאז מלחמת העצמאות. על אף שמילא בהצלחה רבה תפקידים  בחייו האזרחיים, בין היתר מנכ"ל דפוס והוצאה לאור "לוין-אפשטיין", מנכ"ל  חטיבת כבישים ועפר ב"סולל בונה", קונסול כללי בניו יורק, ועוד,  שמו מזוהה בעיקר עם הפלמ"ח, עם חטיבת "הראל" במלחמת העצמאות, כמפקד חטיבה 7 במבצע "קדש", כמפקד גייסות השריון, כמפקד חטיבת "הראל" המשוריינת ב"מלחמת ששת הימים" ועד לסגן מפקד חזית הדרום ב"מלחמת יום הכיפורים".

אבל הצבא וניהול הם רק פן אחד באישיותו המורכבת.
בספר "אורי ואני" חושפת רעייתו פן אחר של המפקד והמנכ"ל. פן של רגישות, רומנטיקה ואהבה, שבדרך כלל, מטבע הדברים, לא באו לכלל ביטוי בכל הראיונות והפרסומים הרבים בתקשורת.

בספר זה מתארת מילכה בן-ארי לא רק את ההיסטוריה האישית של הלוחם והאזרח בן-ארי, המשיקה להיסטוריה של מדינת ישראל ותרומתו לה, אלא מתארת גם את הצד הפרטי והרגיש שבו, ומספרת בנוסף להישגים ולנצחונות, גם על אכזבות ותסכולים, כמו גם על מחשבות, לבטים אירועים, זוטות מהחיים, ומעל לכל – על אהבה גדולה.

על אף שמילכה בן-ארי בהחלט הייתה כל הזמן אשתו, הייתה לה קריירה צבאית ואזרחית משלה ואופי סוער ועצמאי.

זהו סיפור חיים, בתמונות ובכתובים, של שני אנשים דעתניים וחזקים, ושתי קריירות שהשתלבו זו בזו באופן מופלא.




סוד האהבה


סוד האהבה



מדריך מעשי ליצירת זוגיות בעזרת שיטת ההוּנָה הקדומה

מאת: כנרת טל מאיר

הוצאת אסטרולוג

* * * * * *  
(206 עמודים, 68 שקלים)

הוּנָה  (huna) היא אחת התורות העמוקות והקדומות העוסקת ביצירת המציאות ומוכרת כיום בעולם כולו. התורה מבוססת על פילוסופיה שמאנית עתיקה, אשר על פי המסורת והאגדות הגיעה אלינו מאיי האוקיינוס השקט, לפני למעלה מ-25 אלף שנים.
רבים רואים בשאלה "מה זאת אהבה?" שאלה פילוסופית כבדת משקל. להוּנָה יש תשובה פשוטה ופרקטית לשאלה זו: האהבה היא כלי וגישה ליצירת המציאות.
״אהבה היא היכולת להתייחס באופן חיובי לכל דבר סביבך, וליצור את המציאות שלך מתוך גישה חיובית המבוססת על פרגון, אכפתיות, סלחנות, נתינה, חמלה, קבלה ורצון טוב. אהבה איננה רק רגש - אהבה היא קודם כל יכולת, שאותה ניתן ללמוד, לפתח ולהעמיק, באופן שיאפשר לך להרגיש, יותר ויותר, את מה שאת רוצה להרגיש, ולזַמן לחייך את האדם שיהיה ראוי לרגשותייך ויידע להוקיר אותם ולהעמיק אותם יחד איתך.
הבסיס ליצירת אהבה הוא היחס שלך כלפי עצמך. על פי ההוּנָה, המציאות שלך היא יצירה שלך, וכל מה שסביבך מתקיים דרכּך ונובע ממך: לכן, כאשר אין בך אהבה, את יוצרת מציאות שאין בה אהבה; וכאשר את מלאה אהבה, את מפיצה אהבה סביבך, ומגדילה את מאזן האהבה בעולמך. אדם אוהב יוצר עולם אוהב, ותחושתו בעולם שלו היא של מלאות, פתיחות, שלמות, בטחון ואושר.״

כנרת טל מאיר היא בעלת תואר שני, ועוסקת מזה שנים בטיפול וייעוץ בעזרת עקרונות שמקורם בהוּנה המסורתית, בה היא רואה את הכלי היעיל והאיכותי ביותר לזמן באמצעותו אהבה וזוגיות. ספר זה מכיל הן את ניסיונה האישי והן את זה של מטופליה. מדריך יסודי ומעמיק זה מאפשר לכל אחת ולכל אחד לרכוש עקרונות וטכניקות למשיכת אהבה וזוגיות אל חייו.


״את עשר השנים שלי באוניברסיטה ביליתי דווקא בלימודי פילוסופיה ופילוסופיה של המדע. כאשר חתמתי על עבודת המסטר שלי היו לי מעט יותר תשובות לשאלות שהעסיקו אותי עשר שנים קודם לכן: הבנתי, שאין אמת אחת, ושמשמעות החיים היא זו שאנחנו מעניקים להם. … עתה היה עליי למצוא את דרכי בעולם, ולתת משמעות לחיי. … בעשר השנים האחרונות אני משתמשת בהוּנָה כתשתית ואבן יסוד לכל העבודה הטיפולית שלי. מאז שהכרתי את ההוּנָה למדתי עוד מגוון רחב של כלים ושיטות טיפוליות. חלק מן הדברים שלמדתי הוטבעו בעבודתי ואני משתמשת בהם כל הזמן,… אבל ההוּנָה היתה ונותרה עבורי מצפן ובסיס, לא רק כשיטת טיפול, אלא גם ובעיקר כתפיסת עולם, כתשתית ערכית וכדרך חיים.״

מכתבים צרורים בסרט כחול


מכתבים צרורים בסרט כחול





מאת: אילנה צמחוני


הוצאת פרדס


* * * * * *  
(240 עמודים, 69 שקלים)

"מכתבים צרורים בסרט כחול" הוא קובץ סיפוריה השני של אילנה צמחוני. ספרה הראשון "המוסיקה בציורה" ראה אור בהוצאת "גוונים" 2006. בספר זה שלוש חטיבות סיפורים: "בגוף ראשון" – כאן מצויים סיפורים  בהם המונולוג של שתיים או יותר דמויות קרובות, מהווה את גוף הסיפור על המתח וההתרה שבו. שתי חטיבות הסיפורים האחרות "טלאים של סודות", ו"חידות" עוסקים בנושא המצוי במרבית סיפוריה בספרה הראשון: עולמם  של אמנים המקדישים עצמם לעולם היצירה והמתחים בין עולם זה לבין המעגלים הקרובים אליו.
עולם ילדותה ובגרותה מבצבץ אף הוא בכמה מהסיפורים המצויים בספר. בסיפור "ליאו היקר" ובסיפור "מכתבים צרורים בסרט כחול", ממשיכה הסופרת במסורת שכבר הופיעו ניצניה בספרה הראשון – בניית סיפור מחליפת מכתבים בין דמויותיו הראשיות. שפה עשירה בעלת רבדים, התבוננות ויכולת האזנה, תמציתיות ואמפתיה מאפיינים את דרכה של הסופרת.

אילנה צמחוני – ציירת וותיקה, השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל העמידה כשלושים תערוכות יחיד, זכתה לתהודה ולפרסים בתחום זה. עבודותיה נמצאות באוספים שונים. עוסקת בשני העשורים האחרונים גם בכתיבה: שירה וסיפורים קצרים.

ספריה שראו אור:
"לשיר ציור" 2000 הוצאת "בת צבי" – שירה בליווי ציוריה.
"המוסיקה בציורה" 2006 הוצאת גוונים – סיפורים קצרים.
"ציפור על גג", שירה – הוצאת "אוניקס" – 2011
"אגדת שלוש הצפרים" 2011 הוצאת "אוניקס" – אגדה לכל גיל בליווי 12 אקוורלים.
"לא אבק כוכבים"  2016 – שירה "פרדס הוצאה לאור". 

הילדה מן המרתף



הילדה מן המרתף



מאת: טנה שטרן 

בהוצאת בית טרזין

143 עמ'


תינוקת קטנה. עוללה. רכה בשנים. נותרה לבדה באירופה שנפגעה במלחמת העולם השנייה. זהו סיפורה היוצא דופן של טנה שטרן לבית קאהן.

הכל החל בחיפוש מידע, לכאורה תמים, בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, אחר האם שגידלה את טנה בזמן המלחמה. פיסה אחר פיסה, טלאי ועוד טלאי בנו עם השנים סיפור חלקי אודות האם וקורות המשפחה.

דף אחר דף, נשמע קולה של טנה מדברת ומספרת לנו את סיפורה הבלתי יאמן. בתוך השערות הכהות על פני הדפים הצחים, עולה סיפורה קורע הלב שזור סודות רבים, שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להזדהות עם התינוקת, הילדה הקטנה והנערה המתבגרת מתוך הפרקים שבחייה, מתקבל סיפור רצוף אירועים שאינם נגמרים.

אך טנה נשארת אופטימית לכל אורך הדרך ומקווה רק לטובות, "לזכור ולא לשכוח! אנו מצווים. ואני זוכרת , זוכרת הכל ונושאת תפילה בליבי. שסיפורי יפיח תקווה גם בלבבכם... ויותר מכל, אני רוצה להעביר לקוראי מסר. מסר של תקווה. מסר של נחישות והתמדה לכל אלה שעדיין תוהים או תרים באפילה אחר עברם: אל תחששו לשאול שאלות. אל תחששו לספר את האמת – נוראה ככל שתהיה. מוטב שתיאמר ולא תישמר בסודי סודות... אם רק נשכיל לדבר ולספר, לשתף ולשאול – נוכל למלא עוד ועוד דפים שנותרו ריקים עד כה, נוסיף לסיפור הגדול של תקופת האימה הנוראה וננציח את יקירינו."

אך הסיפור לא נגמר. שתי דמויות חשובות בחייה של טנה חסרות בסיפורה הבלתי שלם. אביה מוריץ ברונר, בני משפחתו ואולי אף צאצאיו, שטנה עדיין מחפשת, בתקווה למוצאם, ואחיה הבכור יוסף, שאם נותר בחיים עבר את מחצית העשור התשיעי לחייו ואולי אף זכה להקים משפחה.