פסנתר מושתק קול

פסנתר מושתק קול

מאת: שוקי גוטמן

הוצאת פרדס

***

97 עמ' 49 ₪

לספר ביכוריו של שוקי גוטמן, "פסנתר מושתק קול", יש הרבה קולות. למעשה, הפסנתר הזה הוא תזמורת שלמה – תזמורת של אדם אחד. השירים של גוטמן משתברים למגוון צירופים לשוניים, עשירים ברטוריקה ובשינויי גוף מפתיעים: כך למשל הוא כותב בשיר 'ביקור קצר':

"שָׁלוֹם, בָּאתִי לְבִקּוּר קָצָר.

אַתָּה לֹא

אֲנִי אוֹ אַתָּה –

בָּאתִי לְבַקֵּר בַּזְּמַנִּים

שֶׁהָיִינוּ, רָאִינוּ."

האם ראינו? במבט מקרוב ניתן לראות כי בתוך המימד המשחקי והקרקסי של הספר מסתתרת בהלה גדולה. השירים של גוטמן מוליכים אל הסוף. אל הריק הגדול החבוי בתוך העולם, בתוך האני. ובוודאי בתוך השפה – עד כדי מחיקה עצמית: וכך הוא כותב בשיר 'חתמתי':

"אִשַּׁרְתִּי לְפַרְסֵם

צַו הַסְגָּרָה לְכָל הַחַיִּים.

חָתַמְְתִּי

מוּל מַרְאָה.

אֵדִים מִתְפַּזְּרִים בִּדְמָמָה."

במלים אחרות, "פסנתר מושתק קול" הוא ספר של נגינה ברעש דומם. הוא אמנם מפלח את הלב, מנקב את הגוף כמו בירייה מתוך אקדח (מושתק קול !), אך גם מקים לתחיה שפע של עולות חדשים. בשיר 'שגעת קלה' אומר גוטמן:

"לֹא לְהַשְׁאִיר דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת,

רוּחוֹת פְּרָצִים וְדִבּוּרִים

אֵינסוֹפִיִּיּם."

ובכך הוא פותח לנו דלת לעולם שירי הפלא, מטלטל ומקורי מעין כמוהו.

יקיר בן משה

קובץ השירים ב"פסנתר מושתק קול" מאת שוקי גוטמן הוא רחב הקף, עשיר ומלא. שם הספר מיוחד בעיניי והוא מתנגן בדממה. השירים עצמם נקיים וצלולים. כל אחד מהם, כל מילה כצליל מכוון, ונדמה כי גוטמן משחק במלים כאילו הם תווים המשמיעים צלילים של געגוע.

יצירתו השירית של גוטמן פועמת בריתמוס כמעט פיזי, לצליליו של הפסנתר המושתק וללא כלי תזמורת נוספים, צלילים החודרים חרש, חרש אבל לעומק בו מוצאות המלים את מקומן ומתחברות אל הרגש. יש קולות שכמעט ואינם נשמעים אך יש גם קולות נשגבים, קולות מהם כותבים שירים.

ציפי ארצי