עמנואל
הרוסי
כותב
הטקסטים הציוני עולה מהשכחה
שקט שקט
(החנוכיה דולקת), בונים סוכה (פטיש מסמר, ניקח מהר), המנון לפועל, שכב בני של אריק
לביא, אל תירא עבדי יעקב של שושנה דמארי ועוד שירים מוכרים רבים נכתבו על ידי
עמנואל הרוסי, (נובוגרבלסקי). בלי ששמו יהיה ידוע בציבור הכללי, הוצאת צבעונים
נרתמה כעת לתקן את המעוות עם שני ספרים חדשים מכתביו.
צבעונים הוצאה לאור משיקה שני ספרים של עמנואל
הרוסי (נובוגרבלסקי). הספר "שירים ופזמונות" הוא הוצאה מחודשת של
הספר הנושא שם זה שראה אור בשנת 1931 בתוספת קטעי מקור כתובים בכתב ידו של המשורר.
הספר "מחברות עמנואל הרוסי – שירי ניקולאייב ואודסה 1924-1912" מביא שירים
מן העיזבון בני כמאה שנים.
השירים ב"שירים ופזמונות" הם ביטוי
אותנטי לתחושות שאפפו את החלוצים בארץ עוינת ויבשה, כשלא היה ברור אם יש סיכוי
לקומץ חלוצים לקומם את הריסות המולדת. עמנואל הרוסי רואה אותם ב"ספינת
הצער". העתיד לא מבטיח ו"כולם יזחלו לקראת העתיד". בשיר שכתב לכבוד
משק תל-יוסף מופיע חלוץ, שמסקל את השדה, ומעבד את האדמה הדשנה, ואיננו יודע שהוא
עיבד אדמה של בית עלמין יהודי, וכי אבותיו הדשינו בגופותיהם את האדמה. ארוחתו של
חלוץ בארץ מורכבת ממים, חול, ביצה וקדחת, ולמרות הכול הוא מצווה לרקוד. בשיר הערש
הידוע של עמנואל הרוסי שנכתב לבנו אבנר בזמן מאורעות תרפ"ט האם מרדימה את בנה
ומזכירה לו את הגורן הבוערת בתל-יוסף ואת העשן העולה מבית אלפא - אבל אסור
להתייאש.
הספר "מחברות עמנואל הרוסי"
מביא כשבעים שירים שכתב הילד-הנער-הבחור הצעיר עמנואל נובוגרבסלקי. ספר זה הוא
תיעוד היסטורי, טעימה ראשונה מעבודתו הספרותית הגנוזה, ספר ראשון בסדרה של ספרים
פרי עטו העתידים לראות אור, ובהם שירי ארץ ישראל, שירי מדינת ישראל, שירי ילדים,
סיפורים ומאמרים.
השירים בספר מסודרים לפי תאריך כתיבתם, אבל רבים
מהם אינם נושאים תאריך. לפעמים הנייר הדהוי מרמז על מועד כתיבתם.
הספר פותח בשירים שכתב הילד עמנואל בשנות ילדותו
בעיר ניקולאייב, עובר לשירי נעורים שכתב בגיל בית הספר התיכון, אחר כך לשירי הבחור
הצעיר שחי באודסה, למד רפואה ועסק בפעילות ציונית. כל השירים נכתבו לפני שעלה לארץ
בשנת 1924 והוא בן עשרים ואחת שנים.
עמנואל נובוגרבלסקי (1979-1903) נולד בעיירה ניקולאייב שבדרום
האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה, למשפחה משכילה בעלת תודעה ציונית. מגיל שלוש למד
בחדר מתוקן ואביו אף לימד אותו עברית בהגייה ספרדית. יצירותיו הראשונות, שירים
וסיפורים בעברית, התפרסמו כבר בילדותו בחוברת "הציוני הקטן", שהופצה
בעירו. אביו אסף את היצירות במחברת, רשם עליה "מחברות עמנואל הרוסי"
בדומה לשמו של המשורר עמנואל הרומי (המאה ה-14). כשהיה בן שמונה לקח אותו אביו
לאודסה לפגוש את ביאליק ולהציג לפניו את הילד הדובר עברית וכותב עברית.
ב-1920 החל ללמוד רפואה באוניברסיטת אודסה. היה
תועמלן ציוני, כתב ופרסם שירים בעברית. ב-1924 נשפט לגלות בסיביר, אך קיבל אשרת
עלייה לארץ במסגרת חילופים של המשטרה החשאית הרוסית עם שלטונות המנדט.
בארץ חי ועבד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. אחר
כך עבר לחיפה, הצטרף לגדוד העבודה ועסק בייבוש ביצות בכברה, עד שחלה בקדחת. עקב
המחלה עבר לתל אביב והחל בקריירה של כתיבה. הלך לעזור בשיקום ירושלים לאחר רעידת
האדמה בשנת 1927. היה עיתונאי ב"דבר" וב"הארץ", ופרסם שירים
ב"משמר לילדים". ידידו מימי אודסה, אביגדור המאירי, גייס אותו לכתיבת
מערכונים ופזמונים עבור תיאטרון "הקומקום". הוא כתב גם את תוכניות
תיאטרון "המטאטא" בשנותיו הראשונות.
בשנים 1959-1932 עבד לפרנסתו בפרסום ויחסי ציבור.
ממלחמת העצמאות עד ראשית שנות ה-50 עמד בראש המחלקה ליחסי ציבור במשרד הביטחון.
הוא היה אחד הפזמונאים הראשונים בארץ שכתבו
פזמונים לקולנוע. בשנת 1935 שיתף פעולה עם אלכסנדר פן בכתיבת שירים שילוו את סרטו
של הבמאי ברוך אגדתי "זאת היא הארץ - סיפורן של חמישים שנות התיישבות
ציונית" לתסריט של אביגדור המאירי.
עסק גם בבלשנות, מילונאות ותרגום. היה בקי
בארמית, רוסית, לטינית, גרמנית, יידיש ואנגלית.
פרסם מילון רוסי-עברי.
"מחברות עמנואל הרוסי
- שירי ניקולאייב ואודסה 1924-1912" עורכת: לאה צבעוני. צבעונים הוצאה לאור. 121 עמ' ; מחיר 72 ש"ח
"שירים
ופזמונות": " עורכת: לאה צבעוני. צבעונים הוצאה לאור. 68 עמ' ; מחיר 64 ש"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה