יום שלישי, 22 בספטמבר 2020

ספר שירה חדש: בסיכון גבוה

 

                             "בסיכון גבוה" מאת פרופ' גד קינר קיסינגר



הוצאת ספרא 2020

מחיר 60 ש"ח. 126 עמודים.  

גרפיקה: רונית פינקו כהן. ניתן להשיג בחנויות הספרים.

בסיכון גבוה: משחקי הקץ של גד קינר קיסינגר

ספר שיריו השמיני של פרופסור גד קינר קיסינגר, שחקן, מרצה, במאי, סופר, מתרגם, חוקר, אביר כבוד של נורבגיה, חושף, דרך רפרורים רבים לתרבות המערב, מהמיתולוגיה היוונית, התנ"ך, הסופרים הקלאסיים, התיאטרון והקולנוע, תמונה טרגית-אירונית של החיים, במיוחד על הרקע הפוליטי של תקופתנו ותקופת הקורונה.

בְּיָמִים כָּאֵלֶּה/ אִם לִכְתֹּב שִׁיר:/ אָז רַק בִּתְנָאִי שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל/ לָשִׂים עַצְמִי בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן / שֶׁהַלּוּלָאָה כְּבָר עַל צַוָּארִי/ וְעוֹד רֶגַע תִּשָּׁבֵר מִפְרַקְתִּי,/ וַאֲנִי נִשְׁאׇל לְבַקָּשָׁתִי הָאַחֲרוֹנָה / שֶׁהִיא - הַשִּׁיר שֶׁלִּי. / הַנָּכוֹן./ וּבוֹ אֲנִי תָּלוּי".

שורות אלו מתוך השיר לאחיי המשוררים מעידות הן על עידן 'הסיכון הגבוה' הקיומי של מוות במגפת הקורונה, שבמהלכו נכתבו רבים משיריו של קובץ שירים חדש ומקיף זה, והן על הסיכון שבתביעה המוחלטת לרפלקסיה בימים כאלה - ל"בידוד" שאינו רק גופני, אלא גם רוחני, בידוד  מרעשי הרקע מסיחי הדעת והנפש.

11 שערים חוברים  ב"בסיכון גבוה" ליומן מסע כמו-ביוגרפי, נפשי ותרבותי, המערבל זמנים וחוויות, זכרונות כואבים, אימה קיומית, ובדק בית נוקב בכל מישורי ההוויה, וגם שעשוע מקברי וגרוטסקי.

בין התחנות במסע הערב של קינר קיסינגר ניתן למנות את מורכבותה של הזוגיות הבוגרת ("בּוֹאִי נִתְעַטֵּף יַחְדָּיו בִּשְׁתִיקָתֵנוּ הַכְּבֵדָה/ אַתְּ בְּחִבּוּקֵךְ אוֹתִי אֲנִי בְּחִבּוּקִי/ אוֹתָךְ שְׁתֵּי טַלִּיתוֹת הַכּוֹרְכוֹת אֵינְ-/ גּוּף בְּתַכְרִיכֵי סוֹדוֹתָיו הָאֲפֵלִים /.../ כְּמַעֲשֶׂה אַהֲבָה בְּקֶבֶר אַחִים"); ההשלמה המרדנית עם שעון החול האוזל של הגיל ("אָז לֵךְ אֶל הַמֻּתָּר לְךָ./ אֶל הָרוֹפְאִים./ בַֹּקֵשׁ מַעֲקָפִים לַלֵּב./עַכְשָׁו מֻתָּר לְךָ./ מִמֵּילָא עַל פָּרָשַׁת שָׁלוֹשׁ דְּרָכִים / מַמְתִּין לְךָ בִּנְךָ לְהָרְגְךָ./ כְּמוֹ שֶׁלּוֹ מֻתָּר"); מרחב הזהות הטריטוריאלית כמרחב נפשי וריגשי המשתרע  בין זכרונות הילדות התל-אביביים, הגיגים פילוסופיים על החוויה העירונית ופנטזיות על אורבניוּת אקזוטית מהמזרח הרחוק, המהופכת לתל-אביביוּת ("פְּרִיחַת הַדֻּבְדְּבָן / בִּשְׂפָתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת / מַחֲלַת נְשִׁיקָה").

חטיבה אחרת מוקדשת לחיפושיות, לאלינור ריגבי, לכומר מקנזי, ולכל "האנשים הבודדים", הצללים בסמטאות הנשכחות של החיים, כמו גם למאבק היומיומי במודעות העצמית וההכרה בחיוניות שבה ("אֲנִי מְהַלֵּךְ לְצַד עַצְמִי / בִּדְמָמָה./ יֵשׁ לִי דְּבָרִים קָשִׁים לוֹמַר לְעַצְמִי, /...../ אֲבָל לֹא אֹמַר אוֹתָם כָּאן, / בַּמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ,/ כְּשֶׁאֲנִי עָלוּל לִשְׁמֹעַ."). בחטיבת השירים "מרטשים ומרוטשים", מוקעת מחד גיסא, האלימות האורבת כסאב-טקסט מתחת לדו-פרצופיותה המעודנת של החברה, ומאידך גיסא, ההפללה העצמית – המדומה אולי – של בן דמותו הפוסט-מודרני של יוסף ק, גיבור המשפט של קפקא.

בשער "פקידת הקבלה של אלוהים" כלולים השירים הליריים-אירוניים המבטאים כמיהה לאמונה שבחוסר האמונה באלוהים (הבורא מופיע ספק כנוכחות מטאפיזית, ספק בתחפושות של מאהב-אלפא, אישה נאנסת, אוטיסט, או "כְּאוֹרֵחַ / שֶׁהֻזְּמַן בְּשׁוֹגֵג לִמְסִבַּת רֵעִים / שֶׁבָּהּ אֵינוֹ מַכִּיר אִישׁ / וְהוּא טוֹמֵן בְּהֶסְתֵּר פָּנִים מַעֲדַנִּים / בְּכֵלָיו וְגָז בְּלִי לְהִפָּרֵד מֵהַמְּאָרְחִים / שֶׁלֹּא יְדָעוּהוּ / וּבִשְׁמוֹ לֹא קָרָאוּ./ כְּמוֹ אֱלֹהִים").

"ילד מצייר את פני האלוהים" – שער שירי התום האבוד, המחוּלל והנוסטלגי של הילדות, בו משחזר המשורר את הטראומה המצמררת-מענגת של האגדות הגותיות האכזריות עליהן גדל.

שירי הקורונה בשער "אסטרטגיית כניסה", מחוללים הזרה במערכות מושגים תרבותיים קאנוניים כדי לבטא מפרספקטיבה מנוכרת את הניכור שבמוות מהמגפה, בבידוד ובריחוק החברתי ("בְבֵית הָאָבוֹת פַּחַד יִצְחָק / מֵתוּ הַיּוֹם אַרְבַּע אִמָּהוֹת / שְׁלוֹשָׁה אָבוֹת / שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית קֻרְצְפוּ / בְּאַלְכּוֹגֶ'ל./.../ הִבְטִיחוּ לְהָבִיא...  גַּם סֶקְס בְּזּוּם. / אַחֵר./ לא זֶה שֶׁיּוֹנָה ווֹלָךָ בִּקְּשָׁה") , ובד בבד גם מאפיינים את המגפה, בעקבות דנטה, כפורגטוריום, ככור מצרף מוסרי שבו האילוצים הכלכליים יסייעו לחברה להיפטר מנגעי השחיתות, החומרנות והקפיטליזם. הספר מסתיים בשער כפול – "אבק. אפילוג" – שבו החידלון והייאוש האישיים מתכתבים עם פשיטת הרגל התרבותית של החברה הישראלית.

כמו בספריו הקודמים, מנהל קינר-קיסינגר דיאלוג עם מכמני תרבות עשירים: המיתולוגיה והטרגדיה העתיקות, מושגים, דמויות ודימויים מקראיים, יהודיים ונוצריים, מחזות שייקספיר, הציור הרנסאנסי, תורת המונאדות, הרמזים לספרות הישראלית והאירופית, רפרורים לקולנוע ההוליוודי הקלאסי,ועוד.

הספר מוקדש לזכר אמו של גד, אודה קיסינגר ז"ל (1922 – 2019) שעלתה ארצה מגרמניה ב1939, דקה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. מחזור שירים שלם בספר עוסק בדמותה.

גם כתב היד של הספר הזה עורר תגובות נלהבות בקרב אנשי ספרות ואקדמיה:

לדברי פרופ' ניצה בן-דוב:  "זהו קובץ שהזקנה מתערבבת בו עם הילדות, חכמת חיים עם אגדות ילדים ומשחקיהם, האהבה עם השנאה, היכולת העצומה של המשורר להמציא מטאפורות נועזות ומקוריות עם ההכרזה שאין בהן עוד צורך, הפשטות מתערבבת בו עם המורכב, האינלקט עם הרגש. זהו קובץ שהאינטרטקסטואליות בו היא עדינה, מרומזת, מרפררת ומרחפת, מעניקה למסופר ממד של עומק, הנאה אסתטית וסוגסטיה. שירה במיטבה." 

לדברי פרופ' זיוה שמיר: "הבן, המתרפק על זכר הוריו, גומר אומר להשיל כאן את תמונות עולמו הגותיות והפנטסמגוריות מספריו הקודמים  ("מֵעַתָּה אֶכְתֹּב שִׁירִים פְּשׁוּטִים").לשווא, המטפורות מתגנבות אליו בלילה, ובמעגל הרחב  ניצבים גיבורי התרבות מכל הדורות, למן גיבורי ספרות הילדים ועד לאלה מן הסרטים של השנים האחרונות. זהו אחד מספרי השירה היפים והמרגשים שקראתי מזה זמן רב."

פרופ' זהבה כספי: כמו בספר הקודם גם כאן חשתי בהשפעה אלתרמנית מצד אחד, וזכית (זך) מצד שני - והצירוף שלהן יפה בעיני. גם הפנייה לז'אנרים כמו פואמה ובלדה היא תוספת מרעננת."

 

המבקר משה גרנות: "שפע הידע של המחבר מעשיר את שיריו. אבל את המסרים של השירים, את הסאב-טקסט שחבוי בהם יכול כל קורא לחוש ולהבין גם בלי להיות בקיא בים הידע של המחבר. אסופת השירים הזאת ראויה למחקר ספרותי מעמיק, ואני מאמין שמחקר כזה בהכרח ייכתב."

המשוררת והעורכת לאה שניר: "שיריו של גד קינר מעמיקים את המבט ואת האיום התמידי על מה שלכאורה שליו , ואין בו 'פתאום' או 'לפתע', אלא בתוך השלווה מכין עצמו  רימון היד  המוּקָש אל המקלדת להופיע במלוא עוצמתו, להשיב מחשבת רוגע להדהוד מאוים. כולי נפעמת ומלאת השתאות מן העושר הלשוני,  מטווח ההפתעות האנושיות התוכפות על הקורא הקשוב, הדרוך."

 

גד קינר קיסינגר הוא פרופסור לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ולשעבר ראש החוג לתיאטרון, דרמטורג, שחקן תיאטרון וקולנוע, במאי, ומתרגם מגרמנית, נורבגית ושבדית. ב 2009- זכה קינר בתואר “אביר מדרגה ראשונה של מסדר הכבוד הנורבגי המלכותי” מטעם מלך נורבגיה, האראלד החמישי, על תרומתו לקידום המחזאות הנורבגית בישראל. קינר הוא יו”ר איגוד כללי של סופרים בישראל, ונשיא המרכז הישראלי של מכון התיאטרון הבינלאומי. קינר קיסינגר החל לפרסם שירה מגיל צעיר. במרוצת השנים פורסמו שיריו בגג, עיתון 77 , עלי-שיח, הליקון, מאזניים, קשת החדשה, שבילים ועוד, כמו כן, במוספים הספרותיים בעיתונים היומיים , באתרי אינטרנט, וכן באסופות ספרותיות בעברית ובלועזית. שיריו תורגמו לאנגלית על ידי נתלי פיינשטיין, ופורסמו במספר במות ספרותיות מרכזיות בארה”ב, וכן תורגמו לערבית על ידי המשוררת הפלסטינית רים ג’נאיים, והופיעו בכתב עת המופיע בביירות. ספר שיריו בספרדית יצא ב- 2015 בהוצאת וורבום במדריד בשיתוף הוצאת ספרא. ובכתבי עת ביוונית. על ספרו הפרעות קשב (הוצאת ספרא 2010) זכה בפרס אס”י. בסיכון גבוה הוא ספר שיריו השמיני. בקרוב ייצא אוסף שיריו בשפה האנגלית בהוצאה האמריקאית Atmosphere Press

 

טליתות /גד קינר קיסינגר            

 

בּוֹאִי נִתְעַטֵּף יַחְדָּיו בִּשְׁתִיקָתֵנוּ הַכְּבֵדָה

אַתְּ בְּחִבּוּקֵךְ אוֹתִי אֲנִי בְּחִבּוּקִי

אוֹתָךְ שְׁתֵּי טַלִּיתוֹת הַכּוֹרְכוֹת אֵינְ-

גּוּף בְּתַכְרִיכֵי סוֹדוֹתָיו הָאֲפֵלִים

עַד לֹא נִתֵּן עוֹד לְהַפְרִיד אֶת

אֶת הַטְּהוֹרָה מִן הַטָּמֵא אֶת

הַטֻּמְאָה מִן הַטָּהוֹר בְּלוּלִים

יַחְדָּיו בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן כְּמַעֲשֶׂה

אַהֲבָה בְּקֶבֶר אַחִים

 

פרסום אקדמי /גד קינר קיסינגר

 

בְּתֹם לֵב שִׁבְּצוּ אוֹתִי הוֹרַי

כְּמוּבָאָה בְּהֶעָרַת שׁוּלַיִם.

וַאֲנִי מְמַרְפֵּק לִי מָקוֹם בֵּין

מוּבָאוֹת אֲחֵרוֹת בְּחִבּוּר

פּוֹרֵץ דֶּרֶךְ הַמְּבֻסָּס

עַל כָּךְ שֶׁיַּפְרִיךְ אוֹתִי

וְיֻפְרַךְ אַחֲרֵי.

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה