ספר
חדש:
הכל
סיפורים מאת אביחי שמידט
מאה וארבעים סיפורים אמיתיים ואחד לא
"הכול
סיפורים" מאת אביחי
(אבי) שמידט בהוצאת הספרים אוריון הוא
קובץ מקסים של מאה וארבעים סיפורים אמיתיים ואחד לא.
סיפורים קצרים מהחיים, שבהם מצליח המחבר למקד את המבט על בני האדם בעיניים אחרות,
לעיתים ביקורתיות, ולראות אותם מבעד למשקפיים ייחודיים. ייתכן שתחשדו שחלק
מהסיפורים לקוחים מהדמיון, הרי שלא כך הדבר. כולם, למעט אחד, קרו במציאות ונאמנים
לעובדות.
בספר רשימה ארוכה של
סיפורים מצחיקים שלא ייאמנו: איך אכל המחבר דג מלכותי במלון וולדורף אסטוריה בניו
יורק בחברתם של השחקנית אליזבט טיילור, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין והנשיא
האמריקני ג'ימי קרטר, איך מנע תקרית דיפלומטית בין גרמניה לבריטניה, איך עשה את עסקת
הנדל"ן המהירה בהיסטוריה, כיצד מנע את חורבן הבית השלישי כשזיהה את מי שביקש
לפוצץ את הר הבית ומדוע היו מי שחשבו שהוא בלש משטרה גרמני, איש השירות החשאי
הרוסי ועבריין נמלט ישראלי.
עטיפת הספר מבוססת על
הסיפור הודו זה כאן. המחבר הוזעק לגן הילדים כשהתברר שבנו נעדר. כשהמשטרה החזירה
את הילד, הוא טען שברח מהגן כי רצה לראות את הפרה שראה עוברת ברחוב. "דמיונות
של ילדים", קבעו השוטרים וכולם צחקו, אבל כשנסע המחבר כמה רחובות הלאה, נאלץ
לעצור את רכבו ולאפשר לפרה לחצות את הכביש על מעבר חצייה.
שני סיפורים, נהג
מונית ויידישע מיאמי הם סיפורי מקריות מצחיקים. בנסיעה מוטרפת לשדה
התעופה בניוארק, התברר שהנהג האפרו-אמריקני שהסיע את המחבר, היה דובר עברית שוטפת כי
היה נשוי לישראלית והתגורר בתל אביב עשרים וחמש שנה. בנסיעה אחרת, במיאמי, התגלה שהנהג
הפורטוריקני מדבר יידיש שוטפת כי היה שוליה בקצבייה של חרדים בניו יורק.
הסיפור יהודיה כשרה
התרחש באוקלהומה שבארה"ב. המחבר הגיע לאסוף את אחייניתו הקטנה והבוכייה מגן
הילדים. לשאלתו מדוע היא בוכה, אמרה הילדה שהילדים בגן ניסו להפשיט אותה כדי לראות
אם יש לה זנב, כי הרי ידוע שלכל היהודים יש זנב.
בסיפור מגלה היבשות,
החליט המחבר, כשהיה בן שבע, בעקבות סרט בו צפה
שהוא חייב להגיע להודו. היות שהבין מגיל צעיר שהעולם עגול, החליט שהדרך
הקצרה ביותר להגיע לשם היא לחפור בור מצד אחד של כדור הארץ לצדו השני, אבל מה יקרה
אם בטעות ייצאו בצד השני בסין במקום בהודו? ומה יקרה עם המנהרה הזאת ברבות השנים?
הסיפור הסתכלות,
הוא תולדה של ביקור המחבר אצל קצין בריאות נפש שאליו נשלח לבדיקה בעת שירותו
הצבאי, ושבעקבותיה מתברר שהוא החייל השפוי ביותר שהגיע לבדיקה כזאת אי פעם.
בשלושים וחמש שנות
עבודה בטלוויזיה, היו למחבר כמה הזדמנויות להשתתף במלחמות כמו בסיפור מלחמת יום
הכיפורים או איך קרה שלא השתתף במלחמת וייטנאם, בניסיונות הפיכה בפקיסטאן,
במלחמת האזרחים בקפריסין ומדוע לא הגיע לבלפסט כדי לסקר את הסכסוך בצפון אירלנד?
יוזף שמידט: בספר גם
אסופת סיפורים ותחקירים מרתקת אודות יוזף שמידט, קרוב משפחה של המחבר, שהיה מגדולי
זמרי הטנור בעולם, שחקן קולנוע, זמר אופרה וחזן. בתקופת מלחמת העולם השנייה נרדף
שמידט על ידי הנאצים, נלכד בציריך ונפטר במחנה מעצר שוויצרי כשהיה רק בן שלושים
ושמונה.
אביחי (אבי) שמידט נמנה במשך
שנים רבות עם סגל הטלוויזיה הישראלית, הערוץ
הראשון, והזדמן בנסיבות שונות למקומות רבים מחוץ
לגבולות המדינה. היכרותו עם פינות עולם רבות, שונות ומיוחדות ועם אורחות החיים
הנהוגות בהן, טבעה גם בספרו זה את חותמה על תיאור התרחשויות והרפתקאות חובקות עולם
ועל מגוון הדמויות האנושיות המאכלסות את הסיפורים שבספר, שנאספו לאורך שנים
ובתקופות חיים שונות של המחבר. "הכול סיפורים" הוא ספרו הרביעי. שני
ספריו הקודמים "סוכן עיוור" ו"אל תעזו למות לא מוכנים", דורגו
כל אחד ב2016 במקום הראשון באתר הספרים העולמי של "אמזון". ספר נוסף
שלו, "צופן בסיסי", הוא מותחן פילוסופי מדעי שזכה לעניין רב ולביקורות
נלהבות בכל אמצעי התקשורת.
אביחי (אבי) שמידט
מספר: "משחר ילדותי אהבתי לכתוב או יותר נכון לספר סיפורים. כדי לספר
סיפורים, כך ידעתי והבנתי, חייב המספר להתברך בשילוב של שלוש תכונות: אפשרות לאגור
פרטים ואירועים כדי לשחזר או להמציא מצבים שהתרחשו במציאות כלשהי, דמיון פורה כדי
להשלים פרטים ותיאורים שהופכים את הסיפור ליותר מעניין ומסקרן ויכולת לעורר אצל
הקורא רגשות של הזדהות עם הנושא או עם הדמויות המופיעות בו. המספר צריך שיהיו לו
התכונות לראות את הדברים מעט אחרת מכפי שכל האחרים רואים אותם. קיים הבדל גדול בין
סיפור שאני מספר לזה שיושב מולי ומעביר לו חוויה מסוימת על ידי דיבור ישיר פנים אל
פנים לבין סיפור שאני כותב למי שאמור לקרוא אותו היכן שהוא ומתי שהוא.
"אני לא כותב כל
סיפור שעולה בדעתי. לאורך השנים אספתי כמה סיפורים מדהימים שהיה חבל לי מאוד לא
לכתוב אותם, אבל נמנעתי מלכלול אותם בספר הזה כי הבנתי שבמקרים רבים קיים סיכוי
שהאנשים שקשורים לסיפורים האלה יזוהו על ידי מי ממכריהם או שיגלו שהם מתוארים
בסיפור באופן שאינו מחמיא להם וייפגעו. נמנעתי גם מציון שמותיהם של אנשים מסוימים
שעליהם כתבתי או שהזכרתי. נהגתי כך במקרים של אלה שהלכו לעולמם ולא ביקשתי את
רשותם לכתוב עליהם, ובאלה שידעתי מראש שלא יסכימו להיחשף. בכל מקרה, אין לי ולא
הייתה לי שום כוונה לפגוע או להביך מישהו, ואם מישהו חש נפגע או מובך אני מתנצל
בפניו מראש, גם אם לא ברור לי מדוע הוא מרגיש כך.
"סיפור, כך אני
חושב, הוא מין פלירטוט הדדי מענג שמתנהל ונכתב מתוך עמקי הלב והרגש ומייחל בתמורה
למחיאות כפיים, למחמאות ולתשואות שממעטות כל כך להישמע. חברים רבים שמעו את
סיפוריי המוטרפים בהזדמנויות שונות, ואלה מתוכם שהיו קרובים לי ביותר גם חוו אותם
יחד איתי. לאותם חברים, שלמרבה הצער כבר אינם בין החיים, כתבתי הקדשה מיוחדת, ולכל
האחרים, שגם הם חלק משמעותי ובלתי נפרד מחיי, אני מסתפק בהבעת תקווה שייהנו
מהקריאה לא פחות מאשר נהניתי אני בכתיבתם. היות שבשנים האחרונות שמעתי לא אחת
אנשים אומרים לי: "אתה חייב לכתוב את כל הסיפורים האלה" אז הנה, הרמתי
את הכפפה, כמו שאומרים, וריכזתי חלק מהסיפורים שלי בספר. מקווה שתיהנו".
"הכול סיפורים" מאת אביחי
שמידט. הוצאת הספרים "אוריון", 360 עמודים. מחיר לצרכן 88 ₪/ להשיג
בחנות ההוצאה בקניון ערי החוף, רחוב סחרוב 19, ראשון לציון, בחנויות הספרים המקוונות
ובחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il או דרך אתר המחבר: http://www.avichaischmidt.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה