ספרי יד ושם
לקראת יום
השואה 2016
- בין
הלשנה להצלה: החברה ההולנדית והשואה מאת: פנחס בר-אפרת
- בּוֹר: סיפורו של מחנה לעבודת
כפייה, 1944-1943 - מבחר עדויות
- אחד מכל
שמונה: יהודים בשורות הפרטיזנים ובמחתרות ביוגוסלביה במלחמת העולם השנייה
מאת: ראול טייטלבאום
- משטרת
הגטו היהודית בוויליאמפולה, מסמך
מגטו קובנה עורכת: דליה עופר
- במנהרות
אשמדאי: עובדי כפייה יהודים בתעשייה הצבאית של הרייך השלישי מאת: אליעזר שורץ
- היום
הגיעה אלינו י': סיפור הסתרתה והצלתה של ילדה יהודייה בהולנד הכבושה מאת: מיפּ
חרוֹנֶנדַייק
- ארבע
אבנים מושלמות: סיפורה של משפחה יהודית מגרמניה במחנות וֶסטֶרבּוֹרק
וברגן־בלזן מאת: לילה פרל ומריון בלומנטל־לזן
ארבע אבנים מושלמות: סיפורה של משפחה יהודית מגרמניה במחנות
וֶסטֶרבּוֹרק וברגן־בלזן
מאת: לילה פרל ומריון בלומנטל־לזן
ספר ראשון בסדרת נוער חדשה
מספר עמודים: 104 מחיר: 91 ₪
מחנה ברגן־בלזן בגרמניה היה תחנה אחת בנתיב הייסורים של
הילדה מריון בלומנטל ומשפחתה מהעיר הקטנה והשלווה הוֹיָה בגרמניה. הספר ארבע
אבנים מושלמות, שנכתב בידי מריון בלומנטל עם הסופרת לילה פרל, מביא את סיפורם
של מריון ובני משפחתה המצליחים לשמור על קשר אוהב ואמיץ ועל צלם אנוש בתנאים בלתי
אפשריים. באותם ימים האמינה מריון שאם תצליח למצוא ארבע אבנים זהות תישאר משפחתה
שלמה ותשרוד את איימי המלחמה. במשך שש שנים וחצי שרדו בני המשפחה את הבריחה
להולנד, השילוח למחנה וֶסטֶרבּוֹרְק והגירוש לברגן־בלזן.
ב-15 באפריל 1945 שחרר הצבא הבריטי את מחנה ברגן-בלזן. משפחת
בלומנטל לא הייתה בין האסירים המשוחררים כי שישה ימים לפני השחרור הובלו ארבעת בני
המשפחה אל רציף הטעינה של המחנה והועלו על קרונות בקר של רכבת שנסעה מזרחה.
ב"מזרח" שכן מחנה ההשמדה אושוויץ שהכל חרדו מפניו. הרכבת, שזכתה לכינוי
"רכבת המוות" בשל מספרם הגדול של האסירים שמתו בה ממחלת הטיפוס, נסעה
במשך שבועיים לאורכה ולרוחבה של גרמניה הנאצית. בסופו של דבר שחררו חיילים סובייטים
את האסירים החלשים והחולים שירדו מהרכבת, אך לא יכלו להציע להם עזרה רבה. באביב של
ימי השחרור הכריעה מגפת הטיפוס האיומה את אבי המשפחה, ואף־על־פי־כן, הצליחה המשפחה
לשקם את חייה מתוך עוז רוח ותעצומות נפש.
ממרום גילה מספרת מריון בלומנטל־לזן בספר זה על האירועים שעיצבו את ילדותה. היא מספרת על ארבע השנים
ששהתה עם משפחתה במחנה וֶסטֶרבּוֹרק, על האימה שחוו בהגיעם לברגן־בלזן, בהיותה בת 9, על הימים הארוכים של חיים
מאחורי גדרות תיל, ולבסוף על שנות נעוריה באירופה המנסה להתאושש מפצעי המלחמה ואחר
כך בארצות הברית.
אמה של מריון, רות בלומנטל־מייברג, (שהלכה לעולמה בגיל 105) ואחיה אלברט בלומנטל תרמו לסיפור
פרטים ומסמכים רבי-ערך. העוצמה הפנימית
והרוח החזקה של בני המשפחה הזאת מאפשרות לכל אחד מאתנו להיות עד לימי החושך והרוע
שעתידים להיחרת לעד בזיכרון האנושי.
עשרים שנה חלפו מאז ראה אור הספר באנגלית. מאז תורגם
לגרמנית, הולנדית ויפנית, ועתה אף לעברית. מאז פרסום הספר, הרצתה מריון ב־38
מדינות, בארצות הברית, בגרמניה, בבריטניה ובישראל, בפני יותר ממיליון צעירים
ומבוגרים. הרצאות אלו הפכו למשימת חייה.
סיפורה, שהוא סיפור של הישרדות, המשכיות ותקווה, הונצח
גם בקולנוע ובמוזיקה. ג'ון צ'ואה (John Chua), פרופסור
לספרות אנגלית בלונדון, יצר את הסרט "ניצחונה של מריון", המתאר את
קורותיה בשואה ואת המשימה שנטלה על עצמה, להעביר את סיפורה לדור הצעיר. סרט התעודה
של שירות השידור הציבורי (PBS), שודר לפני
כעשר שנים. ג'ון הולט (John Holt) מפיטסבורג
כתב על חייה יצירה מוזיקלית ושיר ששמו "ארבע אבנים קטנות". השיר הזה
מושמע בתום כל הרצאה שלה.
מריון בלומנטל-לזן, ילידת 1935, הגיעה לארה"ב בגיל 13. בגיל 18, נישאה
בניו-יורק לנתנאל. ב־1955 נולד בנם הראשון דיוויד וַלטר. בתם סוזן נולדה ב־1957,
ובנם השלישי מייקל נולד ב־1960. ילדיה ובני זוגם הקימו משפחות, מייקל ומשפחתו חיים
בישראל שנים רבות וכל שלושת ילדיו שרתו בצה"ל. נכון לזמן כתיבת שורות אלו יש
למריון תשעה נכדים ושתי נינות.
סיימה את לימודיה כסייעת רפואית ועבדה אצל אותו רופא עד
פרישתו בגיל 92. התנדבה רבות בארגונים שונים ומרצה בנושא השואה כבר משנת 1997.
אלו הפכו למשימת חייה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה