יום ראשון, 8 במאי 2016

יומנו של חולה אלצהיימר ובתו



יומנו של חולה אלצהיימר ובתו
בהוצאת קונטנטו



מאת: פנינה רון צפורן
* * * * * *  
(279 עמודים, 74 ₪)

"יש חיסרון בשכחה, ויש יתרון בשכחה."

יומנו של חולה אלצהיימר ובתו הוא מסמך אנושי מרתק שכתב אדם בן 86, מתנדב במעון יום לקשיש הדמנטי. כשהוא חש שמשהו משתבש בתפיסת עולמו, הוא מבקש מבתו לתעד את השינויים ביומן. בשלבים הראשונים מוכתב התיעוד מפיו, אך כשהמחלה מידרדרת עוברת נקודת המבט אל הבת המטפלת בו.
הספר דן בדילמות שעולות בחיי משפחה של חולה אלצהיימר: מהי טובת החולה – טיפול תרופתי או טיפול רגשי; האם להתאשפז או להישאר בבית; כיצד להבחין בין אשליות המחלה של חולה אלצהיימר לבין רגעי הצלילות שלו; ואיך כל זה משפיע על מערכת היחסים בתוך המשפחה. הנושאים הללו מוגשים ברומן זה בצורה ספרותית מיוחדת.
הבת רואה בפרסום היומן קיום צוואה של אביה; המשך דרכו בחיפוש אחר פתרונות חדשים לתמיכה בחולה, ושליחות גדולה עבור משפחות המתמודדות עם חולה דמנטי, בכל שלבי המחלה.

אנשים שפוגשים תהליכי ירידה בזיכרון ובקוגניציה, במישור האישי, לא תמיד יודעים איך להתמודד עם הפחד שמא זה אלצהיימר. בשנים האחרונות יש עלייה במספר הלוקים במחלת האלצהיימר, ולכן קמו עמותות, כמו עמותת מלב"ב שהוקמה לראשונה כמענה לצורך בטיפול ותמיכה קהילתית בחולי אלצהיימר ובני משפחותיהם. עד שתמצא תרופה למחלת האלצהיימר, יש להוסיף לעודד ולחזק משפחות של הלוקים במחלת האלצהיימר, להעלות את המודעות למחלת האלצהיימר ולמצוא דרכים חדשות להקל ולשפר את איכות חייהם של הלוקים בה. ספר זה חשוב ומאפשר לבני המשפחה לקבל מענה לדילמות ושאלות.


פנינה רון צפורן היא סופרת, משוררת, ציירת ומוזיקולוגית. היא מנגנת בהתנדבות מזה עשרים שנה במעון יום לקשיש הדמנטי. ספרה הראשון, "ואהבת את רעך כמוך", ראה אור בשפה העברית ב-2013, והפך לרב מכר, זכה לשבחים רבים ואף יצא בקרוב בשפה האנגלית.  

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה