ספר
שירים חדש:
אתמול הרגתי עציץ מאת עוז פרנקל
"אתמול הרגתי עציץ" מאת עוז פרנקל בהוצאת "ספרי ניב",
הוא ספר שירים מקסים ומרגש. אוסף שירים שונים ומשונים על כל אותן תחושות יומיומיות
ועל הרגעים שעוז הצליח ללכוד - גורלו של גרגיר סוכר שנשאר על השיש, פצצת אטום, ג'וקים
שרוצים הסכם שלום, חנות שמוכרת חיבוקים, חלומות של קיפודים, קילוף קלמנטינה
באוטובוס, ועוד..
"נִרְדְּמָה לִי רֶגֶל יָמִין, וְתָהִיתִי
עַל מָה הִיא חוֹלֶמֶת:
אוּלַי עַל סִיר שֶׁל חַמִּין, אוּלַי
לִהְיוֹת מְפֻרְסֶמֶת..." – מתוך הספר.
"אתמול הרגתי עציץ"
הוא ספר ביכוריו של עוז פרנקל. תל -אביבי בן 37, קופירייטר, רודף תובנות,
סרבן מטריות, חובב דוקו ואלוף בלהרכיב שמיים של פאזלים. "מהיום שאני זוכר את
עצמי אהבתי ללכוד רגעים, להביט בעולם מקרוב ולבטא במילים מחשבות, רגשות ורעיונות שנצרבו
בזיכרוני", הוא מספר.
"אתמול
הרגתי עציץ" מאת עוז פרנקל. הוצאת "ספרי
ניב", 131 עמודים. מחיר לצרכן 72 ₪. ניתן להשיג בחנויות הספרים
הדיגיטליות ברשת או באתר
ההוצאה https://nivbook.co.il/.
שירים
מתוך הספר:
בגדים
הִיא הוֹרִידָה
אֶת כָּל הַשְּׁכָבוֹת
וְעָמְדָה מוּלִי
שָׁם חֲשׂוּפָה,
וְרֹאשִׁי
הִתְמַלֵּא מַחְשָׁבוֹת
אֵיךְ הִיא כֹּה
חַיְכָנִית וְיָפָה.
לְפֶתַע הִיא
שָׁבְרָה אֶת הַדְּמָמָה
וְאָמְרָה
בְּקוֹל מַקְסִים, עָטוּף פְּחָדִים,
"לֹא אִכְפַּת
לִי שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי עֵירֻמָּה,
רַק אַל תָּצִיץ
לִי בַּאֲרוֹן הַבְּגָדִים."
שם של צבע
אַף שֶׁל לֵיצָן,
קֻבִּיּוֹת אֲבַטִּיחַ,
גְּלִימַת
סוּפֶּרְמֶן, סֵלֶבְּס עַל שָׁטִיחַ,
מַטְפֶּה שֶׁל
שְׂרֵפוֹת וּוֶרֶד יָחִיד -
לֹא אֲמוּרִים
יְלָדִים לְהַפְחִיד.
תַּפּוּחַ, תּוּתִים, חִפּוּשִׁית קְטַנְטַנָּה,
לָק עַל
צִפֹּרֶן, קֻפְסַת מַתָּנָה,
וִילוֹן
תֵּאַטְרוֹן שֶׁנִּפְתָּח לְהַצִּיג -
לֹא אֲמוּרִים
יְלָדִים לְהַדְאִיג.
פִּלְפֵּל חָרִיף, כְּפָפוֹת שֶׁל אִגְרוּף,
לִיפְּסְטִיק
בְּדֵיְט שֶׁבּוֹלֵט בְּטֵרוּף,
פֵרָארִי
נוֹצֶצֶת, עַגְבָנִיּוֹת לְתַבְשִׁיל -
לֹא אֲמוּרִים
יְלָדִים לְהַבְהִיל.
אָז אֵיךְ זֶה קוֹרֶה, כִּמְעַט דֶּרֶךְ קֶבַע,
שֶׁיְּלָדִים
רוֹעֲדִים כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים
שֵׁם שֶׁל צֶבַע?
מִתְחַבְּאִים
בַּמִּקְלָט,
נְשִׁימוֹת
עוֹמְדוֹת דֹּם,
יְלָדִים לֹא צְרִיכִים
לְפַחֵד מֵאָדֹם.
הוקוס
פוקוס
כְּשֶׁהָיִיתִי
קָטָן תָּמִיד חָלַמְתִּי
לַהֲפֹךְ
יוֹם אֶחָד לְקוֹסֵם,
יָמִים
וְלֵילוֹת הִתְאַמַּנְתִּי
לִלְמֹד
אֶת הַקְּסָמִים וּלְיַשֵּׂם.
לְהוֹצִיא
אֶת הָאַרְנָב מִתּוֹךְ מִגְבַּעַת,
לַהֲפֹךְ
אֶת הַשַּׁרְבִיט לְזֵר פְּרָחִים,
לְהַעֲלִים
מִטְפַּחַת בְּהֶסַּח הַדַּעַת
וּלְקַבֵּל
מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וּשְׁבָחִים.
לְנַחֵשׁ
אֵיזֶה קְלָף הוּא הַנָּכוֹן
מִתּוֹךְ
הָעֲרֵמָה שֶׁלְּפָנַי
וּלְהַכְרִיז
עִם יָם שֶׁל בִּטָּחוֹן:
"הוֹקוּס
פּוֹקוּס! גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי."
יָכֹלְתִּי
לַעֲשׂוֹת לַהֲטוּטִים מַדְהִימִים,
לַעֲמֹד
מוּל כָּל קָהָל וּלְהַמֵּם,
אֲבָל
כְּשֶׁהֵבַנְתִּי אֶת הַסּוֹד שֶׁל הַקְּסָמִים,
פִּתְאוֹם
הַכֹּל הָפַךְ מְשַׁעֲמֵם.
מפלצת
דוחה
מִישֶׁהִי
עָבְרָה לְיָדִי בָּרְחוֹב
וּפִתְאוֹם
גִּלְגְּלָה אֶת הָעֵינַיִם,
בִּמְקוֹם
לְהַמְשִׁיךְ לְהִסְתַּכֵּל יְשִׁירוֹת
הִיא
בָּחֲרָה לְהַבִּיט לַשָּׁמַיִם.
וְלִפְנֵי
שֶׁהִסְפַּקְתִּי לִתְהוֹת וְלַחְשֹׁב,
זֶה
קָרָה עוֹד פַּעַם מוּלִי,
בַּחוּרָה
הִתְקָרְבָה וְהֵסִיטָה מַבָּט
בְּקֶטַע
מַמָּשׁ גָּעֳלִי.
וְאָז
עוֹד גְּבֶרֶת וְאִישׁ עִם קְנִיּוֹת
וְנַעַר
עַל אוֹפַנַּיִם,
כֻּלָּם
הִתְקָרְבוּ וּבְתוֹךְ שְׁנִיּוֹת
הֵסִיטוּ
אֶת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם.
הָיָה
אֵיזֶה זוּג עִם כֶּלֶב חָמוּד
שֶׁבָּהָה
בִּי לְרֶגַע אֶחָד,
וְאֵיךְ
שֶׁקָּלַטְתִּי אוֹתָהּ וְאוֹתוֹ,
הֵם
הֵסִיטוּ עֵינַיִם לַצַּד.
וְקִוִּיתִי
שֶׁזֶּהוּ, אוּלַי זֶה נִגְמַר,
כִּי
הִרְגַּשְׁתִּי כְּמוֹ מִפְלֶצֶת דּוֹחָה,
עַד
שֶׁיֶּלֶד קָטָן הִתְקָרֵב וְאָמַר:
"הֵי,
הַחֲנוּת שֶׁלְּךָ פְּתוּחָה!
העניין עם געגוע
הָעִנְיָן
עִם גַּעְגּוּעַ
שֶׁאֵין לוֹ
כַּפְתּוֹר,
הוּא יוֹשֵׁב לוֹ
קָבוּעַ
בְּתוֹךְ מִין
מִסְתּוֹר,
נִצְמָד
לְרֵיחוֹת, לִמְקוֹמוֹת,
לַחֲפָצִים,
וְאִי אֶפְשָׁר
לְכַבּוֹת אוֹתוֹ
גַּם אִם
רוֹצִים.
הָעִנְיָן עִם
גַּעְגּוּעַ
שֶׁאֵין לוֹ
כַּפְתּוֹר,
הוּא כְּמוֹ
קַעֲקוּעַ
חָרוּט עַל
הָעוֹר,
מַצִּית
זִכְרוֹנוֹת
כְּמוֹ אֵשׁ
בְּקוֹצִים,
וְאִי אֶפְשָׁר
לְכַבּוֹת אוֹתוֹ
גַּם אִם
רוֹצִים.
הָעִנְיָן עִם
גַּעְגּוּעַ
שֶׁאֵין לוֹ
כַּפְתּוֹר,
הוּא כְּמוֹ
תַּעְתּוּעַ
עִם לַהַב
לִדְקֹר,
מֵגִיחַ
בְּשֶׁקֶט,
יוֹרֶה קְצָת
חִצִּים,
וְאִי אֶפְשָׁר
לְכַבּוֹת אוֹתוֹ
גַּם אִם
רוֹצִים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה