ספרי יד ושם
לקראת יום השואה 2016
·
בין הלשנה להצלה: החברה ההולנדית והשואה מאת: פנחס בר-אפרת
· בּוֹר: סיפורו של מחנה לעבודת כפייה,
1944-1943 - מבחר עדויות
·
אחד מכל שמונה: יהודים בשורות הפרטיזנים ובמחתרות ביוגוסלביה במלחמת העולם
השנייה מאת: ראול טייטלבאום
·
משטרת הגטו היהודית בוויליאמפולה,
מסמך מגטו קובנה עורכת: דליה עופר
· במנהרות אשמדאי: עובדי כפייה יהודים
בתעשייה הצבאית של הרייך השלישי מאת: אליעזר שורץ
·
היום הגיעה אלינו י': סיפור הסתרתה והצלתה של ילדה יהודייה בהולנד הכבושה מאת:
מיפּ חרוֹנֶנדַייק
·
ארבע אבנים מושלמות: סיפורה של משפחה יהודית מגרמניה במחנות וֶסטֶרבּוֹרק
וברגן־בלזן מאת: לילה פרל ומריון בלומנטל־לזן
במנהרות אשמדאי: עובדי כפייה יהודים בתעשייה הצבאית של הרייך השלישי
מאת: אליעזר שורץ
מספר
עמודים:342 מחיר:104 ש"ח
בראשית 1944 הלכו וגברו
התקפותיהן האוויריות של בעלות הברית על אתרי התעשייה האזרחית והצבאית של הרייך
השלישי. גרמניה הנאצית נאלצה להעתיק את המפעלים אל אזורים בטוחים יותר בפנים
גרמניה ובייחוד אל מנהרות ואתרים אחרים מתחת לפני הקרקע. ואולם לביצוע הפרויקטים
האלה נדרש כוח עבודה רב שלא היה ברשות הגרמנים באותה תקופה בשל מפלות הצבא הגרמני
בחזית. בנסיבות האלה נחשבו היהודים שנותרו בחיים מאגר של כוח עבודה שיש לנצלו
לביצוע העבודות הקשורות בהעתקת המפעלים והפעלתם, למרות מיקומם בשטחי הרייך הישן
שהוכרזו יודנריין ("נקי מיהודים") באביב 1943. בספרו במנהרות
אשמדאי אליעזר שורץ בוחן את הקשר בין המחדלים ההנדסיים שאירעו בפרויקטים
אחדים של תעשיית החימוש הגרמנית למותם של אלפי עובדי כפייה יהודים. הוא מתמקד
בסיפורה של קבוצה בת 500 יהודים בעלי מקצוע, ובכללם הוא עצמו, שנשלחו ביוני 1944
מאושוויץ לשטח הרייך כדי להכשיר מפעלים שעסקו בייצור נשק שהיה עשוי לחולל תפנית
במלחמה לטובת גרמניה הנאצית. שורץ, המציע במחקרו נקודת מבט ייחודית הנשענת הן על
ניסיונותיו הקשים בשנות המלחמה והן על הכשרתו המקצועית לאחריה, סוקר את קורות חברי
הקבוצה מראשית התארגנותה בבירקנאו, דרך העברתם לעבודה בשטחי מכרה הברזל בכפר טיל
שבלוֹרֵן הצרפתית ובמכרה המלח בכפר קוֹכֶנדוֹרף שבדרום גרמניה ועד הובלתם בצעדת
מוות וחיסול רוב חברי הקבוצה בשלהי אפריל 1945. ב-1 במאי 1945 שחררו חיילים
אמריקנים את שרידי הקבוצה בהרי טירול האוסטריים. גורלם של חברי הקבוצה דומה לגורלם
של אסירים יהודים רבים אחרים שעמלו וחוסלו בנסיבות דומות ברחבי הרייך בשלהי מלחמת
העולם השנייה. הם היו הקרבנות של המדיניות הנאצית של חיסול באמצעות עבודה. כאשר
התקרבה המלחמה לסיומה ואבדה האפשרות לנצלם לעבודה לצורכי התעשייה הביטחונית של
הרייך איבדו שרידי עובדי הכפייה היהודים בעיני הגרמנים את ההצדקה להמשך חייהם על
פני האדמה.
אליעזר שוורץ, בהיותו בן שש עשרה גורש עם משפחתו לבירקנאו ושם הופרד מהם ונשלח לעבוד
במכרות ברזל ומלח ברחבי הרייך. מששוחרר מהמחנות ואחרי שאפסו תקוותיו למצוא מישהו
מבני משפחתו בחיים עלה ב 1947 לארץ ישראל והקים בה בית חדש ומשפחה חדשה. שורץ הגיע
ארצה בלי ידע מקצועי ובלי השכלה תיכונית, אך עד מהרה השתלב בעבודה בחברת סולל בונה
ובתוך כך השלים את השכלתו המקצועית כמתכנן ערים ואזורים בטכניון בחיפה. בשנת 2009
, כשהיה בן שמונים ואחת, זיכתה אותו אוניברסיטת חיפה בתואר דוקטור לפילוסופיה על
עבודתו בנושא "עובדי כפייה יהודים ברייך הגרמני בשלב הסופי של מלחמת העולם
השנייה". הספר שלפנינו מתבסס על ממצאי מחקר זה. מאמריו של אליעזר שורץ פורסמו
בכתבי העת יד ושם – קובץ מחקרים ודפים לחקר השואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה