והארץ תרעד
סאגה ארצישראלית
בשנים 1834-1878 / תקצ"ד-תרל"ט
מאת: אהוד בן-עזר
הוצאת ספרי מקור
* * * * * *
(272 עמודים, 88 ₪)
"והארץ תרעד" היא סאגה היסטורית, אירוטית ובידיונית–למחצה, בת 24 פרקים המתרחשת רובה בארץ-ישראל במאה ה-19. אהוד בן עזר כתב אותה, בפרקי זמן שונים, במשך כ-40 שנה, החל משנת 1974.
ראשיתה של הסאגה בצפת בשנת 1834 ואחריתה במעמד התלם הראשון בפתח תקווה בדצמבר 1878. חלקה הראשון נדפס בספרון "אפרת" בספריית "תרמיל", בעריכת ישראל הר, בשנת 1978.
בספר מובאים אינספור אירועים שעברו על ארץ ישראל ועל היהודים שעלו אליה במשך המאה ה-19 והעלילה משתרעת על פני מחוזות רבים, קרובים ורחוקים (צפת, יפו, ירושלים, שכם, איסטנבול, בירות, וינה, הונגריה ועוד).
"אנשים שמכירים, וגם שאינם מכירים את תולדות ארץ-ישראל במאה ה-19, יימצאו בספר זה עניין רב ולא יוכלו להניחו מידם." - משה גרנות.
בסאגה שלוש עלילות נבדלות, שבמרכזן שלושה גיבורים שונים - שלושה סיפורי משפחות המחוברים ומשתלבים זה בזה בקשר משפחתי ורומנטי:
עלילה ראשונה – בשנות השלושים של המאה ה-19 בצפת. הגיבורה הראשית היא אפרת, בתו של ר' שבתאי לוין מצפת, נערה אדמונית יפהפייה, המוצאת מקלט בימי הפרעות של שנת 1834, יחד עם אימה ואחותה ציפורה, בביתו של הקאדי. חסאן, בנו של הקאדי נותן החסות, חומד את אפרת, ומצליח לבעול אותה שלא כדרכה. אירוע זה קבע את חייה – היא חשה חוטאת, ובו בזמן מתמלאת תשוקה לאנס. היא קראה בספר "חיצוני" והחלה להזות על איחוד עם נפוליאון שימליך אותה על מלכות יהודה. לפעמים היא מזהה בחסאן את המיועד לה לחתן. בגלל הזיותיה והרכילות עליה – היא גוזרת את שערה בהילולת מירון לזכרו של שמעון בר-יוחאי ומגלה את חזה ושורטת אותו. הקמיע שהיא מקבלת מידעוני אינה מועילה, ואת מנוחת נפשה היא מוצאת רק במותה ברעידת האדמה שפקדה את צפת ב-1837, אז נספים אלפים, וביניהם – כל משפחתה, חוץ מאחותה הקטנה ציפורה הנישאת לאליקים שפירא שהיה מיועד לאפרת.
עלילה שנייה – באמצע המאה ה-19, בעיקר באיסטנבול ובירושלים. הגיבור הראשי הוא בן-ציון לוין, קרוב משפחה מווילנה, עוד חתן מיועד לאפרת, המחליט לעלות לארץ כדי להשתדך לה. אלא שהוא מתעכב שנים באיסטנבול, ונושא שם לאישה את סלובה הצולעת, שיולדת לו את בנו יחזקאל. הוא מתפרנס מחייטות, ושמו מגיע עד השר יזיד ביי המבקש ממנו לתפור בגדים לנשים שבהרמונו. בהרמון הוא פוגש את נג'ימה, נערה בת 17, המגלה לו שהיא יהודייה, ומבקשת ממנו שיישא אותה לאישה ויבריח אותה מההרמון – מעשה שכמוהו כהתאבדות. יזיד ביי מוכן לשחררה בתנאי שבן-ציון יישא אותה לאישה. אף רב איננו מוכן להשיא אותו לאישה שנייה (מחשש מה יגידו הרבנים האשכנזים המקיימים את חרם דרבנו גרשום), חוץ מהמשולח סניור עוזיאל בעל שם, (דמות המופיעה במקומות שונים בספר), המסכים להשיאם, והשלושה (בן-ציון, סלובה ונג'ימה, ששמה היהודי – מירל'ה) מחליטים להציג את נג'ימה-מירלה כאחותו של בן-ציון, וכשיגיעו לירושלים – יגרש אותה ותוכל להינשא למי שתחפוץ.
בדרכם לישראל הם מגיעים לביירות, גם שם נטפלת לבן ציון נזירה הטוענת שהיא יהודייה ורוצה להינשא לו. הוא מצליח להינצל בעור שיניו, ויוצא עם שיירה לצפת, ומשם לירושלים.
עלילה שלישית – על יהודה ראב שעלה לארץ בשנות השבעים של המאה ה-19. יחד עם בן דודו יהושע שטמפפר, (שעלה לארץ ברגל מהונגריה), עם דוד מאיר גוטמן הגביר, ויואל משה סלומון מצליח, לאחר עמל ותלאות, להשיג נחלה במלאבס, ולהקים את פתח-תקווה, המושבה העברית הראשונה.
המתיישבים הללו, שהתנגדו נחרצות לקבלת קצבת "החלוקה", שהיתה מנת חלקם של רוב יהודי ירושלים, עברו תלאות אינסופיות, חרמות איומים ואפילו מכות. בין השאר, עובר יהודה חווייה ארוטית עם אפרת, בתה של נג'ימה-מירלה, הנוהגת כפרוצה. את יהודה משיאים לאלמנה גרושה ואם לבת, ומלבישים אותו בעל כורחו בבגדי אברך, לאחר מכן מאלצים אותו להתגרש, והוא נישא לנערה בת 16 בשם לאה. כל אותה עת הוא נשאר נאמן לחזונו –חידוש העבודה החקלאית העברית בארץ ישראל, תוך שמירה על התרבות האירופאית.
יהודה ראב (בן עזר) הוא סבו של המספר, ועליו גאוותו, שכן הוא חפר את הבאר הראשונה בפתח-תקווה וחרש בנחלה שלה את התלם הראשון.
"והארץ תרעד" הוא הרומאן האחד-עשר של אהוד בן עזר אחרי "המחצבה" (1963, שהוצג בתיאטרון ובקולנוע), "אנשי סדום", "לא לגיבורים המלחמה", "השקט הנפשי", "הנאהבים והנעימים", "לשוט בקליפת אבטיח", "הלילה שבו תלו את סרג'נט מורטון", "שלוש אהבות", "המושבה שלי", "חנות הבשר שלי", "ספר הגעגועים" ו"מסעותיי עם נשים"; שלושה קובצי הסיפורים "הפרי האסור", "אפרת" ו"ערגה"; "סדנת הפרוזה, המדריך לכתיבה עצמית", בהשתתפות חיים באר ואורי שולביץ, "להסביר לדגים, עדות על פנחס שדה"; קובץ הראיונות "אין שאננים בציון"; האנתולוגיה "במולדת הגעגועים המנוגדים, הערבי בספרות העברית"; הביוגראפיות "פרשים על הירקון, סיפורו של יהודה ראב, חורש התלם הראשון", "בין חולות וכחול–שמיים, סיפורו של הצייר נחום גוטמן", "ג'דע, סיפורו של אברהם שפירא, שומר המושבה", "אומץ, סיפורו של משה דיין", "ימים של לענה ודבש, סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב", וספרים רבים לילדים ולנוער.
אהוד בן עזר – סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף. זכה בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול מטעם ראש הממשלה.
בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט. הוא ייסד עיתון אישי בשם "חדשות בן עזר - מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח", המופץ למנויים וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. סביב העיתון נקבצו סופרים, משוררים ואנשי רוח.
נולד בפתח-תקוה ב–1936, בן לאחת המשפחות המיוחסות שיסדו את המושבה העברית הראשונה של העלייה הראשונה בשנת 1878 ואשר חותמה ניכר כמעט בכל כתיבתו. לאחר שסיים את בית-הספר תיכון חדש בתל-אביב ושירת בנח"ל, היה חבר קיבוץ עין-גדי, מדריך ומורה ביישובי-עולים, למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה וקבלה והיה תלמידו של גרשם שלום. מ-1966 הוא גר בתל-אביב, נשוי ואב לבן.
התרשמותי: הספר נקרא על- ידי בשקיקה ובסקרנות רבה. אהבתי מאד את התיאורים המדויקים של האירועים וההתרחשויות. (גם אם בהקדמה לספר כותב אלימלך שפירא, כי אין ללמוד על העובדות ההיסטוריות מספר זה). התיאורים המיניים מוגזמים לטעמי, אבל ככל שהעמקתי בקריאה, המבוכה התעמעמה. בקריאת הספר האמנתי לכל התיאורים ההיסטוריים מבלי ל"חפור" בשאלה האם העובדות מדויקות. אפשר ליהנות מקריאת כל פרק בנפרד, אבל מומלץ לקרוא את הספר כולו, מומלץ מאד !!
הפרקים
פרק ראשון: המשולח, משיח ונפוליאון בונאפרטה
פרק שני: פרעות צפת, 1834
פרק שלישי: חסן בתוחֵעס שלה
פרק רביעי: אפרת: "קחני עימך לסימטאות דמשק!"
פרק חמישי: צפת שוקטת על שמריה
פרק שישי: בהגיע החוגגים אל חצר מירון
פרק שביעי: 1837, והעיר היתה לחרדת אלוהים
פרק שמיני: החייט בן–ציון לוין עולה עם שתי נשותיו לארץ–ישראל
פרק תשיעי: לקראת הנסיעה לארץ–ישראל הוכיח יזיד ביי את גודל נפשו
פרק עשירי: העז שהועלתה לספינה ותעלולי נג'ימה–מירל'ה
פרק אחד–עשר: בדרך מביירות לצפת. גלגולי הקמיע של אפרת
פרק שנים–עשר: מחורבנה של צפת נתמלאה ירושלים
פרק שלושה–עשר: ר' שעיה תהילים–זאגר נושא הנשים ומלחמתו בנג'ימה–מירל'ה
פרק ארבעה–עשר: מהונגריה לארץ–ישראל
פרק חמישה–עשר: לילה ראשון ביפו
פרק שישה–עשר: יהודה בירושלים
פרק שבעה–עשר: "גלות" וחרם על העי"ש
פרק שמונה–עשר: חורבן המחלבה בבית–נוּבָּה
פרק תשעה–עשר: הנישואים עם הדסה
פרק עשרים: עם אפרת לוין בת נג'ימה מירל'ה
פרק עשרים ואחד: סיפור שמלת העץ והרעש
פרק עשרים ושניים: הנישואים עם לאה
פרק עשרים ושלושה: חפירת הבאר הראשונה
פרק עשרים וארבעה: התלם העברי הראשון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה