יום שני, 25 במאי 2015

מזל של כלב


מזל של כלב




כתבה: ליאורה ברש מורגנשטרן

הוצאת עולם חדש


* * * * *
(173 עמודים, 59 ש"ח)


חלק מגיבורי הספר "מזל של כלב" הם הכלבים. כלבים אלו הם חלק מילדותה והתבגרותה של הגיבורה ולא אחת, סייעו לה בהתמודדויות ובהתלבטויות שונות. משפחת הכלבים מהווים חלק מהמשפחה של הגיבורה, מה שמקרב את אוהבי הכלבים לנרטיב. 
אמנם הכלבים משמשים גיבורים אך יש גם את המשפחה של אלי, גיבורת הנובלה, ומערכת היחסים שם אף היא מורכבת ומושפעת הן מגידול הכלבים וסביבם, אך גם מהפערים הבין דוריים. 

משהו על הכתיבה הייחודית. פתיח/מבוא מאד מקורי, בעל שורות קצרות, ספק פרוזה ספק שירה, אך היה לי קשה לומר שהוא מזמין את הקורא לקרוא, להיכנס פנימה אל הנרטיב או בלשון הספר אל ה"האירוע... קרה מה שקרה...". אך משעוברים את הפתיח, ומהפרק הראשון, מתחילים להתרגל לסגנון הכתיבה, שאף הוא "עולה ויורד" – לעתים הבעה שירית, לעתים פרוזה, המעברים חדים מידי לטעמי.
לכאורה זהו ספר "תמים" המספר סיפור של שתי משפחות השזורות האחת בשנייה, אך לא, זה ספר הכתוב באופן שמזכירה לי שירה. שירה כתובה בשורות קצרות, אך אומרת הרבה ויש בה היבטים לא מעטים וכל היבט כמעט עולם שלם.
בילדותי, בבית הורי, גידלנו כלבים, ובביתי גידלנו כלבים וחתולים, כך שהנושא בהחלט קרוב ללבי, ומה שמקרב יותר הוא האופן שבו שילבה המחברת את משפחת הכלבים במשפחתה של אלי, בדרך ייחודית ומרגשת.

כתוב על גב הספר: סיפור של אהבה, פרידה וגעגוע, אשה צעירה מתבוננת לילה אחד, ממרחק מקום וזמן, בילדותה ובנעוריה בחיק המשפחה המורחבת, שהכלבים מהווים חלק בלתי נפרד ממנה. ההתוודעות למעגלי החיים ולמערכות היחסים הנרקמות בין גיבורי הספר, וההתמודדות איתם, היא שעומדת במרכז הספר היפה  והמעודן הזה. ליאורה ברש מורגנשטרן לא רק עוסקת בסוגיות קיומיות באופן נוגע ללב, אלא שוזרת שתי שתיקות בערב של קולות, כך שהטון, העוצמה והמקצב מלווים את היצירה הייחודית הזאת מהצליל הבודד הראשון ועד לגוויעת האקורד האחרון.



ליאורה ברש מורגנשטרן למדה ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, והיא בעלת תואר ד"ר לפילוסופיה. מחלוצות הוראת הפילוסופיה לילדים בישראל. עורכת ספרים וכתבי עת. עוסקת בייזום ובניהול פרויקטים בתחום התרבותי והעסקי ועומדת זה יותר מעשרים שנה בראש עמותת הליקון לקידום השירה בישראל. מזל של כלב הוא ספרה הראשון.    

הסכין של אמי


ספר שירה חדש

הסכין של אמי




כתבה: ניצה פלד

הוצאת פרדס

* * * * *
(103 עמודים, 49 ש"ח)



בלי תופים ובלי חצוצרות, לאט לאט, חרש חרש אבל לעומק חודרות המלים ללבבות, או במילותיה של המשוררת עצמה:
"בַּלַּיְלָה עוֹלוֹת הַמִּלִּים עַל אוֹפַנַּיִם וְרוֹכְבוֹת אֶל הַלֵּב".
ביד עדינה ובלב חכם מאתרת ניצה פלד את החללים שממלאים את חיינו. היא יודעת את מהות החיים, ערה לגבולות החיים ולמגבלותיהם: "הַכֹּל שׁוֹקֵעַ, אָמַרְתִּי, וּבִמְיֻחָד מִלִּים", ועדיין מנסה להיאחז בהם ולפענח את סודם. ואת הקולות הנשגבים, החזקים, היא מנסה לשמוע דווקא בתוך השקט: הַשֶּׁקֶט הוֹלֵךְ וְגָדֵל עַד שֶׁכָּל רַחַשׁ מְשַׁקְשֵׁק כְּמוֹ רַכֶּבֶת. אִם אֶתְקָרֵב אֶל הַיָּם וַדַּאי אֶתְעַטֵּף בִּזְעָקָה". ובינתיים, "וְעַד שֶׁאֲגַיֵּס קוֹל לְמִלָּה, יָדַי אִתֵּי חֲפִירָה לַעֲדׂר בַּנִּשְׂגָּב. הָיִיתִי טוֹרֶפֶת אֶת חֲפִיסַת הַחַיִּים הַזֹּאת לְהַתְחִיל מִשְׂחָק חָדָשׁ".  אבל החיים הם לא קלפים, ואי אפשר לטרוף אותם ולהתחיל משחק חדש. אפשר רק לכתוב שירים.
ניצה פלד היא משוררת הנחבאת  אל השירים. אלה הם שירים שקטים, מפוכחים, שירים שאוצרים בתוכם כאב עמוק אבל חדים כמו הסכין של אמא שלה, שגם אם איבדה את חדותה עם הזמן, עדיין אפשר להשחיז אותה ולשכך את הכאב ולו בעזרת אופטלגין: "זִקְּנַת אִמִּי שְׁתוּלָה אֶצְלִי בַּבֶּטֶן כְּמוֹ זִיפִים עַל סַנְטֵר. כְּשֶּׁהִיא פּוֹסַעַת עַל קוֹרָה תְּלוּיָה לְמַעְלָּה אֲנִי לְמַטָּה מְלַקֶּטֶת אוֹפְּטַלְגִּין וְאֶבֶן מַשְׁחֶזֶת".
ויחד עם זאת ולמרות הכל, את הזמן אי אפשר לעצור, את הנעשה אין להשיב אלא רק לכתוב אותו, לכתוב גם ברגעי ייאוש. לכתוב ולחכות ללא נודע שאין ידוע ממנו.
בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר
רָצִיתִי לָמוּת.
שֶׁיִּשָּׁאֵר לֹא גָּמוּר.
הַמְאַוְרֵר הִמְשִׁיךְ לְעַלְעֵל בּוֹ
בְּאֶצְבָּעוֹת מְאֻבָּקוֹת
עָצַמְתִּי עֵינַיִם.
לְחַכּוֹת אוֹ לא לְחַכּוֹת.

"הסכין של אמי", ספר שיריה הרביעי של ניצה פלד, הוא קובץ שירים רב יופי, צנוע וחכם, שמספר את החיים כצעקה דוממת, כאפרוריות שאין צבעונית ממנה".

ראובן מירן, אפריל 2015

בספר "הסכין של אמי" השירים, ברובם קצרים, חדים מושחזים כתער ומדויקים עד כאב. וכמאמר השיר: "עִתִּים נִדְמֶה שֶׁמַּסְפִּיקָה הַהִתְכַּוְּנוּת..." (עמ' 29).
ציפי ארצי


ניצה פלד, מתרגמת ספרים מאנגלית, עורכת לשון ומנקדת. ספרי שיריה הקודמים: מילות יחס, ספריית פועלים (1989) – זכה בפרס אקו"ם (בעילום שם): מלים כמו סידן, הקיבוץ המאוחד (1993); נ נ נח, תמוז-אגודת הסופרים (1995) – זכה בפרס ע"ש שאול טשרניחובסקי.


האורחת




האורחת




מאת: אינה קורניצר


עורכת: עינת יקיר


הוצאת פרדס

 * * * * * *

(214 עמודים, 60 ₪)

 

על העטיפה: אמה של המחברת-רישום שנעשה ע"י אלכסנדר בוגן, תל אביב 1951


"האורחת" הוא סיפורן של שתי דמויות – אם ובתה – אורחות אצל אחרים וזו אצל זו. ילדה שנעקרת ונתלשת בפתאומיות מביתה, ממשפחתה ומדתה, ואישה שמבחינת הילדה היא זרה גמורה. שתיהן צריכות להתחיל מסע מפרך של הגירה וקשיים כלכליים בלתי-אפשריים, שבמהלכו הן נפרדות ונפגשות, מתארחות לרגע זו אצל זו ומצליחות בסופו של דבר לטוות משפחה. האם הופכת מאישה זרה למקור כח לבתה גם בהיעדרה.

הימים ימי מלחמת העולם השנייה. הצורר הנאצי מטיל אימתו בכול. הגברת היפה לא יודעת מה לעשות בבתה, משינקה. כדי להצילה, היא מחליטה למסור אותה בידי משפחה נוצרית. משינקה גדלה מוסתרת. ואז, יום אחד, המלחמה נגמרת. הגברת היפה באה לקחת את משינקה, אך יחלפו עידנים עד שמשינקה תוכל לקרוא לה "אמא". הן עוזבות את פולין ועולות ארצה. מלחמת העולם השנייה ו"השואה" מהווים חלק קטן בלבד בסיפור, שעיקרו הוא במה שקורה אחרי.

לאחר נדודים מקרוב אחד למשנהו, מגיעה משינקה, הילדה, לקיבוץ עין החורש. היא הופכת מחפץ פאסיבי שנלקח וננטש לסירוגין, לטיפוס אקטיבי שנוטל את גורלו בידיו: מאמצת לה אב והופכת אותו ואת משפחתו למשפחה גם עבור אימה ומשפרת את מעמדה בקרב ילדי הקיבוץ, בעזרת כישורים ספורטיביים שהיא מגלה בעצמה.
בשקט מצמרר, באיפוק כובש ובמבט חד ומסעיר לוכדת אינה קורניצר את חוויית הילדות הבלתי נתפסת בצל מלחמה, ואת ההתבגרות הנפשית והפיזית הנכפית לאחריה על משינקה — אורנה — במרחב החדש, בבית החדש. כך הסיפור, המבוסס על חייה של קורניצר, הופך מאוטוביוגרפיה פשוטה לספרות של ממש, לירית ומכאיבה. בדרכה הייחודית ובעינה הקולנועית מספרת קורניצר על שתיקה, הסתרה ופיוס של שתי דמויות, אישה וילדה, המתארחות זו אצל זו, נאבקות ומשלימות: זו רוצה לדעת וזו רוצה להסתיר; זו רוצה להיזכר וזו — לשכוח. בסופו של דבר הסיפור לא סופר. האם הולכת לעולמה והבת מחברת קרעי זיכרון לכדי סיפור, משלימה פערים מן הבדיון. החיבור בין שני העולמות, של האם ובתה, והתנודה המרהיבה מנקודת מבטה של הילדה אל זו של הבוגרת, מעמידים תמונה עשירה ומרובדת של מי שחייה ניטלו ממנה וניתנו לה מחדש כמהגרת; של מי שההתמודדות עם ההוויה החדשה ועם ההכרח להעלים מה שהיה, היא סיפור חייה.

"האורחת" הוא גם הומאז' לאנשים אמיצים ובעלי שאר רוח שהסתירו ילדה יהודייה תוך שהם מסכנים את חייהם, ולאלו שברוחב לבם ובאהבתם נתנו למשינקה ילדות מאוחרת, מסע התבגרות וחיים.


אינה קורניצר נולדה בוילנה. נמסרה כילדה למשפחה נוצרית והוסתרה אצלה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא נלקחה משם אחרי המלחמה על ידי אמה, ועלתה איתה ארצה חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת השחרור. אחרי שנדדה בין בתיהם של קרובים, הגיעה, במהלך המלחמה, לקיבוץ עין החורש בו גדלה 12 שנים, עד גיוסה לצה"ל. את שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר.
קורניצר היא מיקרוביולוגית מוסמכת הפקולטה למדעי הטבע באונ' תל אביב. עסקה במחקר בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן ובמכון הוטרינרי בבית דגן.
כשפרשה, חזרה לספסל הלימודים וסיימה תואר שני בחוג לקולנוע באונ' תל- אביב, במסלול תסריטאות. במסגרת עבודת המסטר כתבה תסריט לפיצ'ר "מחפשים את סטפן וונדה". התסריט שלא הופק לסרט עקב חוסר תקציב, היווה את הבסיס לספר "האורחת" .
סיפור משלה, "קיצור תולדות הבתים", פורסם באנתולוגיה "חמש ילדות מדברות" (הוצאת משרד הביטחון, 2009) .


אינה קורניצר חיה 30 שנה ברחובות, לאחר מכן כ-10 שנים בתל אביב, ומזה שלוש שנים היא מתגוררת בנס ציונה.

יום רביעי, 20 במאי 2015

מי ישחק איתי?


ספר ילדים חדש

מי ישחק איתי? מאת אירית וייסמן-מינקוביץ



"מי ישחק איתי" מאת אירית וייסמן-מינקוביץ בהוצאת "דני ספרים", מביא את סיפורו של    זנבנבון הסנאי שקם בבוקר ומחפש משהו לעשות. זהו ספר מקסים המעביר את המסר שלפעמים צריך לדעת גם לשחק לבד, ושלפעמים בני המשפחה והחברים עסוקים בדברים אחרים, אבל זה לא אומר שהם הפסיקו לאהוב אותך.

"משעמם לי, אולי תשחקי איתי?" הוא מבקש מאמו. "אני עסוקה," עונה אימא. "אז מי ישחק אִתִּי?" שואל זנבנבון. "אף אחד!" עונה אימא והולכת לדרכה.

מיהו אותו "אף אחד" מסתורי שאתו אמור זנבנבון לשחק? האם חבריו של זנבנבון, תוק-תוק הנקר, רון העכברון ושטותי התוכי, ידעו את התשובה? ואולי חכמיקו הינשוף הוא שיעזור לזנבנבון?

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של לודמילה גולובצ'יק אשר מפיחה חיים בסיפור ומוסיפה לייחודיות שלו. הספר מיועד לגילאי 6-4.



אירית וייסמן-מינקוביץ, משוררת וסופרת, פרסמה יותר מ-20 ספרי ילדים עד כה. מספריה שיצאו בהוצאת דני ספרים: "ניר מבקר בבית אחר", "הארנב קלי קלות", "המלך עכשיו ומיד" ו"הפרפר עם הכנפיים השקופות".

"מי ישחק איתי" מאת אירית וייסמן-מינקוביץ, איורים: לודמילה גולובצ'יק, הוצאת "דני ספרים", 24 עמודים, מחיר לצרכן 48 ש"ח, לגילאי 4-6, מנוקד. להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il




בריאה אלוהית

ספר חדש: בריאה אלוהית מאת גלי נדיב אלוף





בכל תחום בחיים ברגע שתתחילו לשאול "למה", ולא תקבלו תשובות ומענה הגיוניים, זה הזמן לעצור ולחשוב מחדש.
"בריאה אלוהית" מאת המדיום גלי נדיב אלוף, בהוצאת הספרים "אוריון" הוא ספר הדרכה רוחני, ייחודי ומיוחד, שנותן לקוראים מידע וכללים, שעשויים לשנות את חייהם. ספר זה הועבר בתקשור  מישויות הגלקטיק סנטר. תוכנו עונה בשפה פשוטה ומלאת הומור לשאלה "מי אנחנו" ולסוגיות גדולות אחרות, כגון - מיהו אלוהים, הבורא ומהי בריאה, איך נוצרו החיים על פני כדור הארץ וכיצד נוצר האדם, לשם מה הגענו לכאן ומהי תכלית האנושות כולה ביקום, מהם ייעוד, גורל ונשמה, מהם  גן עדן, גיהינום והאם יש חיים אחרי המוות, איך מתחברים תקופת התנ"ך לתקופת הדינוזאורים, מהם כללי היקום ושלל תהיות יקום אחרות.
                                                                                             
בספר תובנות יסוד חשובות כפי שטוענת המדיום גלי נדיב אלוף: "לא הייתה ולא תהיה אמת אחת.  מסיבה פשוטה: זה נוגד את זכות הבחירה. אילו הייתה רק אמת אחת - היה נמנע מכם לחשוב אחרת, לכן קבלו את תוכן הספר הזה כדעה נוספת להעשרת הידע הקיים אצלכם. חשוב שתגבשו דעה וחשיבה משלכם. אל תלכו שבי אחרי אחרים. כולכם אורחים לרגע על פני האדמה. דבר לא היה ולא יהיה שלכם לעולם, מלבד חופש בחירתכם. אפילו נשמתכם אינה שלכם כי היא שייכת לאלוהים. החיים הם כמו משחק מונופול - כל שחקן (אדם) מתחיל בנקודת התחלה (לידה)  עם תרמיל (מסע הנשמה) ומפת דרכים (קווי גורל) שבחרה מראש נשמתו לחוות. לאורך המשחק (החיים) האדם זז, עובר שינויים, קונה/מוכר, בונה/נפרד, עולה/יורד.  מסיים את המסלול (נפטר), חוזר לנקודת ההתחלה (נשמתו 'שבה הביתה' אל האלוהים), ואז מתחילה מההתחלה (נשמתו מתגלגלת ונולדת בגוף חדש) עם מפת דרכים חדשה (קווי גורל), במיקום חדש על פני היקום האינסופי וחוזר חלילה. אכן החיים הם משחק אינסופי נפלא ומדהים. אי אפשר למות. אתם עשויים רוח, לא ניתן להשמיד רוח. אתם נשמות נצחיות ייעודכם לברוא ולהעיד על טיב האלוהים".

בספר אפשר למצוא כלים להבנת הבריאה:  מי אנחנו ומנין באנו – בריאה, בראשית ברא אלוהים, גבולות, התיישבות על פני כדור הארץ, תקופת הדינוזאורים, בריאת האדם, קווים לדמותו של הבורא, טבע, אוויר ואור, הכול מתקיים לנצח, שמירה על כדור הארץ. אלוהים, דת ושאר תובנות - מי הוא אלוהים, תובנות על אלוהים והדת, אברהם ושרה, תובנות על החיים. כללי היקום -  כלל 1: זכות הבחירה החופשית, הרג בעלי חיים, כלל 2 - הכול חוזר, מעגלי יצירה, חיזוי העתיד, הכול ידוע והרשות נתונה. אי אפשר למות – מוות, הבחירה והזכות למות, לידה ומוות, ארבעת שלבי המוות, חזרה מן המוות, התאבדות, תרדמת, הנשמה מלאכותית, נשמות תקועות. גן עדן והגיהינום - מסע הנשמה, תובנות. עשרת החושים - סמל מגן דוד, מיגרנה, הפרעה טורדנית, חולי נפש, שינה, פתיחת צ'קרות, ניקוי הקארמה. קווי גורל ושחזור גלגולים - קווי גורל, גורל "אכזר", מחלה בגיל צעיר, מחלה בגיל מבוגר, שחזור גלגולים. קבורה - מוות ולידה, לא לפחד מהמוות, דרכי קבורה, עבודת אלילים. הילות וצ'קרות – הילות, מדע ורוחניות, סוגי הילות, צבעי הילות, צ'קרות, סוגי צ'קרות.  חיים ונשמה - חור שחור, חיים, נשמה, הארכת חיים, ספר החיים, מדריך רוחני, שחזור גלגולים, קארמה, יעוד ותיקון, ניקוי הקארמה.  תכנון משפחתי - רישיון להוליד ולחנך ילדים, חינוך מחדש, ארצות הברית, בתי כלא, עונש מוות, נשק, אימפריות נופלות, מרי אזרחי. שנת 1945 - סיום ופתיחת עידן - מלחמת העולם השנייה, היטלר, ילדי העידן החדש, הקמת מדינת ישראל. הסברים על תקשור בעזרת ספר, תקשור בעזרת מטוטלת, הגנות, טיהור הבית, עמוד הספרות, טיפול אנרגטי.

המדיום גלי נדיב אלוף, צאצאית של רבי חיים בן עטר (אור החיים) היא מאמינה גדולה באלוהים, בבורא ובבריאה. בעלת יכולת לתקשר עם אדם היושב מולה או בטלפון, לקבל בשבילו מענה לשאלות כמעט בכל נושא, לתת הכוונה ועזרה באופן קצר ותכליתי בארץ או בחו"ל שם היא מוכרת בשמה הלועזי Lucy.  המחברת היא גם בעלת סגולת יכולת לראות כ"רנטגן", לאבחן בעיות רפואיות ולטפל בהן בעזרת ישויות. כנשמה עתיקה המחוברת אל השמש היא מפעילה אנרגיות, מתקשרת עם עולם הרוחות והנשמות ועוסקת בריפוי גוף ונפש האדם.

המדיום גלי נדיב אלוף מספרת כי "ספר זה נכתב מתוך התעניינות, סקרנות ודרישת הקהל להעלות על הכתב את התובנות והידע עליהם אני מדברת רבות. כל הנדרש מהקורא הוא לגלות סקרנות, גמישות מחשבתית, רצון להיפתח לרעיונות  חדשים ולא יזיקו קלילות וחוש הומור. זמן רב ארך עד להוצאתם לאור של ידע, תובנות ומסרים אלה שאספה נשמתי מאלפי גלגוליי מהעבר ומההווה. ספר זה התקבל בתקשור, בהקלדה אינטואיטיבית ישירות אל המחשב. תוכן הספר נותן דעה נוספת בשפה פשוטה ומלאת הומור לשאלה 'מי אנחנו' ולשאלות גדולות אחרות".


"בריאה אלוהית" מאת המדיום גלי נדיב אלוף. הוצאת הספרים "אוריון", 160 עמודים. מחיר לצרכן 59 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובחנות המקוונת של ההוצאה www.orion-books.co.il או דרך האתר של המדיום גלי נדיב אלוף, שם ניתן למצוא פרטים נוספים אודותיה http://www.gali4u.com

           


יום שלישי, 19 במאי 2015

מצעד האביב – סיפורי טבע

ספר ילדים חדש

מצעד האביב – סיפורי טבע




צְאוּ לַחֻרְשָׁה, הִיא פּוֹרַחַת עַתָּה.
הַכְּנִיסָה בְּחִנָּם – לֹא צָרִיךְ אַף פְּרוּטָה!
הַשָּׁמַיִם צָחִים וּנְקִיִּים וּכְחֻלִּים,
הָעֵצִים עֲטוּרִים בְּזֵרִים שֶׁל עָלִים;
מַכְרִיז הָאַרְנָב מֵרֹאשׁ סֶלַע תָּלוּל:
מִצְעַד הָאָבִיב כְּבָר נִכְנַס לַמַּסְלוּל!

ספר הילדים "מצעד האביב – סיפורי טבע בהוצאת "דני ספרים", הוא אוסף מענג ומרחיב לב של אגדות, סיפורים ושירים, שבכולם מככב הטבע סביבנו והגיבורים הראשיים הם בעלי החיים והצמחים המאכלסים אותו.

בלקט נהדר זה תמצאו 19 סיפורים מאת טובי הכותבים לילדים: נורית יובל, חנה בר, מיכאל דשא, ליאורה כרמלי, לבנה מושון, רות ריכטר ואירית שושני. כל הכותבים הם סופרי ילדים מוכרים ואהובים, שספריהם נקראים בשקיקה כבר שנים רבות על ידי ילדים בכל הגילאים. לכבוד אוסף חדש זה, תרם כל כותב מספר סיפורים ממיטב יצירתו, סיפורים בהם הטבע הוא הכוכב הראשי, ויחד הם יצרו עבור הקורא אסופה מקסימה שכולה שיר הלל לטבע.

את הספר מעטרים איוריה של תומר זית, מאיירת צעירה ומוכשרת שסגנונה המיוחד מוסיף נופך "אגדתי" נפלא לסיפורים שבאוסף.

בין הסיפורים באוסף: "מצעד האביב" מאת נורית יובל, "הפרפר הצבעוני" מאת אירית שושני, "מדוע סגולים פרחיו של כליל החורש" מאת רות ריכטר, "הרקפת והפטרייה" מאת מיכאל דשא, "האגדה על עץ הקטלב" מאת חנה בר, "הינשופה החצופה והסנאי הרגזני" מאת לבנה מושון, "מסעות הצב אברהם" מאת ליאורה כרמלי, "המרווה המשולשת, הרופאה שבחורש" מאת רות דיכטר, "איך הוכתר האירוס למלך הגלבוע" מאת רות ריכטר, "העצים הערומים" מאת נורית יובל ועוד.

הספר מתאים במיוחד לגילאי ראשית קריאה, עבור ילדים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם הקסום של הסיפור והאגדה.

"מצעד האביב – סיפורי טבע", איורים: תומר זית, הוצאת "דני ספרים", 108 עמ', מנוקד. מחיר לצרכן 68 ש"ח. להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: www.siman-kria.co.il


מלב אל לב


ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

מלב אל לב

מבחר מיצירותיו

תרגומים: יהושע בן ציון, איריס ברעם, אלישע בן מרדכי

עורך: אלישע בן מרדכי

הוצאת אסטרולוג

* * * * *
(281 עמודים, 68 ש"ח)





ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, היה אמן רבגוני, שנולד בלבנון, אולם דמותו עוצבה בבוסטון ובפריז. בתחילת דרכו עסק ברישום, ציור ופיסול, ומאוחר יותר פנה לכתיבת שירים, משלים וסיפורים, והחל להתעניין בפילוסופיה של הדתות.

ג'ובראן הוא ממבשרי "העידן החדש", את השפעת הגותו וכתביו ניתן למצוא במרבית כתבי העידן החדש במאה השנים האחרונות.  

ג׳ובראן, נער לבנוני חסר השכלה, שכל חייו עברו עליו כשהוא נתון תחת חסותן של נשים – אמו, אחיותיו, פטרוניתו - הצליח ללמוד, לזקק ולטהר את רוח התרבות המערבית, רוח העידן החדש, המרדני, המעמיד את האדם במרכז הווייתו.
אף שהיה א־מיני באופן מוחלט - כנראה שמעולם לא התנסה בקשר מיני אינטימי כלשהו, לא עם אישה ולא עם גבר - הפך ג׳ובראן למשורר הגדול של האהבה.
למרות שלא השאיר אחריו צאצאים או תלמידים - יצירותיו הפכו להיות אבני היסוד של העידן החדש.

בספר "מלב אל לב", תרגומים חדשים ומחודשים ליצירותיו של ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן: הנביא, המשוגע, הנודד, מיתת כלולות, הנביא והתלמיד, דברי הנביא אמרותיו של הנביא, וכן מבחר מרישומיו.




על הילדים מתוך הנביא
 
הילדים שלכם אינם שלכם;
הם ילדי הכמיהה של החיים אל עצמם.
הם באים לעולם דרככם,
אך לא מכם,
ובעודם חיים עמכם,
אינם שייכים לכם.
תנו להם את אהבתכם,
אך לא את מחשבותיכם,
כי יש להם מחשבות משלהם.
תנו קורת־גג לגופם, אך לא לנשמתם,
כי נשמתם שוכנת בבית המחר,
בו לא תוכלו לבקר,
אפילו לא בחלומותיכם.

 



ג'ובראן חליל ג'ובראן – הערות ביוגרפיות

ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן נולד ב-1883 בכפר בשארי, בהר הלבנון, בעת שלבנון הייתה חלק מהאימפריה העותמאנית. מרבית חייו הבוגרים ופעילותו עברו עליו בארה"ב, אף ששמר על זהותו ולאומיותו הלבנונית.

ג'ובראן עסק ברישום, ציור ופיסול, היה משורר, מספר משלים וסופר, פילוסוף וחוקר דתות, שהשפיע רבות על עידן העת החדשה. עיקר פרסומו בא לו מספריו, שהבולטים בהם היו "הנביא", "המשוגע" ו"הנודד" שנכתבו באנגלית ו"כנפיים שבורות", שנכתב בערבית. 8 ספריו הראשונים שפורסמו בין השנים 1905 עד 1923, נכתבו בערבית. לאחר מכן כתב ופרסם רק באנגלית – 11 ספרים שראו אור בין השנים 1908 עד 1933. לאחר מותו פורסמו כ-20 קבצים מתוך כתבים שנמצאו בעזבונו וכן פורסם אוסף המכתבים שהחליף עם מארי האסקל (פטרוניתו). ספריו היו ונשארו בראש רשימת רבי המכר בעולם. "הנביא", "המשוגע" ו"הנודד" נמצאים ברשימת רבי המכר של המאה העשרים, בשפה האנגלית.

ג'ובראן נולד במשפחה נוצרית מרונית-קתולית. אמו, קמילה, שילדה אותו כשהייתה בת 30, היא הדמות שהשפיעה יותר מכל על שנות ילדותו. היא הייתה בתו של כומר, ואביו של ג'ובראן, היה בעלה השלישי. האב היה רוקח במקצועו, אולם עבד כפקיד השלטון העותמאני. בעקבות מעילה בכספים נשלח לכלא לשלוש שנים.
עוניה של המשפחה הדיר את ח'ליל מבית הספר, והוא למד לקרוא ולכתוב בביתו, בהדרכת כמרים, כשכתבי הקודש משמשים לו כחומר קריאה. ב-1895 בעקבות המצוקה הכלכלית, היגרה קמילה מלבנון למשפחתה בבוסטון, ארה"ב. היא לקחה איתה את ח'ליל, שתי אחיותיו ועוד אח-למחצה שלהם, משאירה מאחוריה את בעלה שהשתחרר מהכלא. בעזרתו של אחיה , השתלבה  בקהילה המרונית-לבנונית בבוסטון ופרנסה את משפחתה, מעבודתה כרוכלת של מוצרי רקמה ותחרה.

בגיל 13 ביקר ח'ליל ג'ובראן  לראשונה בחייו בבית ספר. מוריו שגילו את כשרונו האמנותי, משכו אותו אל הקהילה האמנותית-מהפכנית של בוסטון. אחד ממוריו, פרד הולנד דיי, שהיה גם צלם ומוציא לאור, פרסם את איוריו על עטיפות ספרים, כשח'ליל היה בן 15 בלבד.
דודו של ג'ובראן, שלא אהב את השתלבותו בקרב האומנים של בוסטון, שלח את ג'ובראן חזרה ללבנון, ללמוד במכון קתולי, "אל חיקמה", בבירות. הוא נשאר שם עד 1902, למד, פרסם שירים והשתתף בייסודו של רבעון ספרותי.
בגיל 19 חזר לבוסטון, גילה כי אחותו, סולטנה, חלתה ומתה, דודו שהיה התומך העיקרי שלו, מת שנה לאחר מכן, ואחריו מתה אמו ממחלת הסרטן. אחותו, מריאנה, שעבדה כתופרת, פרנסה את שניהם.

ב-1904 הציג ח'ליל ג'ובראן את רישומיו בתערוכה בבוסטון, שם פגש את מארי אליזבת האסקל, עימה שמר על קשרי ידידות עד מותו. (מהות הקשר בין השניים אינה ברורה, והיו שטענו כי היו ביניהם קשרי אהבה, אף שמארי הייתה מבוגרת ממנו ב-10 שנים). מארי נישאה לגבר אחר והפכה להיות פטרוניתו של ג'ובראן, תמכה בו ודחפה אותו לפרסם את יצירותיו.
ב-1908 עבר ג'ובראן לפריס שם למד ציור עד 1910. בפריס החל להתעמק בפילוסופיה של הדתות – נצרות, יהדות, איסלם, בודהיזם ובעיקר בדת הבאהיית. (הוא היה ידידו הקרוב של עבדול בהאא – משושלת המייסדים של הדת הבאהיית).

ח'ליל ג'ובראן נפטר ב-1931 ממחלת כבד, בהיותו בן 48 בלבד. מארי האסקל הייתה זו ששמרה על עזבונו, ויחד עם אחותו רכשה חלקת קבר בבשארי שבהר הלבנון, והעבירה את גופתו לקבורה. מאוחר יותר, הוקם במקום "מוזיאון ג'ובראן", הקיים שם עד היום.