האורחת
מאת: אינה קורניצר
עורכת: עינת יקיר
הוצאת פרדס
* * * * * *
(214 עמודים, 60 ₪)
על העטיפה: אמה של המחברת-רישום שנעשה ע"י אלכסנדר
בוגן, תל אביב 1951
"האורחת" הוא סיפורן של שתי דמויות – אם ובתה – אורחות
אצל אחרים וזו אצל זו. ילדה שנעקרת ונתלשת בפתאומיות מביתה, ממשפחתה ומדתה, ואישה
שמבחינת הילדה היא זרה גמורה. שתיהן צריכות להתחיל מסע מפרך של הגירה וקשיים
כלכליים בלתי-אפשריים, שבמהלכו הן נפרדות ונפגשות, מתארחות לרגע זו אצל זו
ומצליחות בסופו של דבר לטוות משפחה. האם הופכת מאישה זרה למקור כח לבתה גם בהיעדרה.
הימים ימי מלחמת העולם השנייה. הצורר הנאצי מטיל
אימתו בכול. הגברת היפה לא יודעת מה לעשות בבתה, משינקה. כדי להצילה, היא מחליטה למסור
אותה בידי משפחה נוצרית. משינקה גדלה מוסתרת. ואז, יום אחד, המלחמה נגמרת. הגברת היפה
באה לקחת את משינקה, אך יחלפו עידנים עד שמשינקה תוכל לקרוא לה "אמא". הן
עוזבות את פולין ועולות ארצה. מלחמת העולם השנייה ו"השואה" מהווים חלק
קטן בלבד בסיפור, שעיקרו הוא במה שקורה אחרי.
לאחר נדודים מקרוב אחד
למשנהו, מגיעה משינקה, הילדה, לקיבוץ עין החורש. היא הופכת מחפץ פאסיבי שנלקח
וננטש לסירוגין, לטיפוס אקטיבי שנוטל את גורלו בידיו: מאמצת לה אב והופכת אותו ואת
משפחתו למשפחה גם עבור אימה ומשפרת את מעמדה בקרב ילדי הקיבוץ, בעזרת כישורים
ספורטיביים שהיא מגלה בעצמה.
בשקט מצמרר, באיפוק כובש ובמבט חד ומסעיר לוכדת
אינה קורניצר את חוויית הילדות הבלתי נתפסת בצל מלחמה, ואת
ההתבגרות הנפשית והפיזית הנכפית לאחריה על משינקה — אורנה — במרחב החדש, בבית החדש.
כך הסיפור, המבוסס על חייה של קורניצר, הופך מאוטוביוגרפיה פשוטה לספרות של ממש, לירית
ומכאיבה. בדרכה הייחודית ובעינה הקולנועית מספרת קורניצר על שתיקה, הסתרה ופיוס של
שתי דמויות, אישה וילדה, המתארחות זו אצל זו, נאבקות ומשלימות: זו רוצה לדעת וזו רוצה
להסתיר; זו רוצה להיזכר וזו — לשכוח. בסופו של דבר הסיפור לא סופר. האם הולכת
לעולמה והבת מחברת קרעי זיכרון לכדי סיפור, משלימה פערים מן הבדיון. החיבור בין שני
העולמות, של האם ובתה, והתנודה המרהיבה מנקודת מבטה של הילדה אל זו של הבוגרת, מעמידים
תמונה עשירה ומרובדת של מי שחייה ניטלו ממנה וניתנו לה מחדש כמהגרת; של מי שההתמודדות
עם ההוויה החדשה ועם ההכרח להעלים מה שהיה, היא סיפור חייה.
"האורחת" הוא גם הומאז' לאנשים אמיצים ובעלי שאר רוח שהסתירו
ילדה יהודייה תוך שהם מסכנים את חייהם, ולאלו שברוחב לבם ובאהבתם נתנו למשינקה ילדות
מאוחרת, מסע התבגרות וחיים.
אינה קורניצר נולדה בוילנה. נמסרה כילדה למשפחה נוצרית
והוסתרה אצלה במהלך מלחמת העולם השנייה. היא נלקחה משם אחרי המלחמה על ידי אמה,
ועלתה איתה ארצה חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת השחרור. אחרי שנדדה בין בתיהם של קרובים,
הגיעה, במהלך המלחמה, לקיבוץ עין החורש בו גדלה 12 שנים, עד גיוסה לצה"ל. את
שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר.
קורניצר היא מיקרוביולוגית מוסמכת הפקולטה
למדעי הטבע באונ' תל אביב. עסקה במחקר בבית החולים האוניברסיטאי בקופנהגן ובמכון הוטרינרי
בבית דגן.
כשפרשה, חזרה לספסל הלימודים וסיימה תואר שני
בחוג לקולנוע באונ' תל- אביב, במסלול תסריטאות. במסגרת עבודת המסטר כתבה תסריט
לפיצ'ר "מחפשים את סטפן וונדה". התסריט שלא הופק לסרט עקב חוסר תקציב,
היווה את הבסיס לספר "האורחת" .
סיפור משלה, "קיצור תולדות הבתים",
פורסם באנתולוגיה "חמש ילדות מדברות" (הוצאת משרד הביטחון, 2009) .
אינה קורניצר חיה 30 שנה ברחובות, לאחר מכן
כ-10 שנים בתל אביב, ומזה שלוש שנים היא מתגוררת בנס ציונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה