ספר שירה חדש
הסכין של אמי
כתבה: ניצה פלד
הוצאת פרדס
* * * * *
(103 עמודים, 49
ש"ח)
בלי תופים ובלי חצוצרות, לאט לאט, חרש חרש אבל לעומק חודרות המלים ללבבות,
או במילותיה של המשוררת עצמה:
"בַּלַּיְלָה עוֹלוֹת הַמִּלִּים עַל אוֹפַנַּיִם וְרוֹכְבוֹת אֶל הַלֵּב".
ביד עדינה ובלב חכם מאתרת ניצה פלד את החללים שממלאים את חיינו. היא יודעת
את מהות החיים, ערה לגבולות החיים ולמגבלותיהם: "הַכֹּל שׁוֹקֵעַ,
אָמַרְתִּי, וּבִמְיֻחָד מִלִּים", ועדיין מנסה להיאחז בהם ולפענח את סודם.
ואת הקולות הנשגבים, החזקים, היא מנסה לשמוע דווקא בתוך השקט: הַשֶּׁקֶט הוֹלֵךְ
וְגָדֵל עַד שֶׁכָּל רַחַשׁ מְשַׁקְשֵׁק כְּמוֹ רַכֶּבֶת. אִם אֶתְקָרֵב אֶל
הַיָּם וַדַּאי אֶתְעַטֵּף בִּזְעָקָה". ובינתיים, "וְעַד שֶׁאֲגַיֵּס
קוֹל לְמִלָּה, יָדַי אִתֵּי חֲפִירָה לַעֲדׂר בַּנִּשְׂגָּב. הָיִיתִי טוֹרֶפֶת אֶת
חֲפִיסַת הַחַיִּים הַזֹּאת לְהַתְחִיל מִשְׂחָק חָדָשׁ". אבל החיים הם לא קלפים, ואי אפשר לטרוף אותם
ולהתחיל משחק חדש. אפשר רק לכתוב שירים.
ניצה פלד היא משוררת הנחבאת אל השירים. אלה הם שירים שקטים, מפוכחים, שירים
שאוצרים בתוכם כאב עמוק אבל חדים כמו הסכין של אמא שלה, שגם אם איבדה את חדותה עם
הזמן, עדיין אפשר להשחיז אותה ולשכך את הכאב ולו בעזרת אופטלגין: "זִקְּנַת אִמִּי
שְׁתוּלָה אֶצְלִי בַּבֶּטֶן כְּמוֹ זִיפִים עַל סַנְטֵר. כְּשֶּׁהִיא פּוֹסַעַת עַל
קוֹרָה תְּלוּיָה לְמַעְלָּה אֲנִי לְמַטָּה מְלַקֶּטֶת אוֹפְּטַלְגִּין וְאֶבֶן מַשְׁחֶזֶת".
ויחד עם זאת ולמרות הכל, את הזמן אי אפשר לעצור, את הנעשה אין להשיב אלא רק
לכתוב אותו, לכתוב גם ברגעי ייאוש. לכתוב ולחכות ללא נודע שאין ידוע ממנו.
בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר
רָצִיתִי לָמוּת.
שֶׁיִּשָּׁאֵר לֹא גָּמוּר.
הַמְאַוְרֵר הִמְשִׁיךְ לְעַלְעֵל בּוֹ
בְּאֶצְבָּעוֹת מְאֻבָּקוֹת
עָצַמְתִּי עֵינַיִם.
לְחַכּוֹת אוֹ לא לְחַכּוֹת.
"הסכין של אמי", ספר שיריה הרביעי של ניצה פלד, הוא קובץ שירים
רב יופי, צנוע וחכם, שמספר את החיים כצעקה דוממת, כאפרוריות שאין צבעונית
ממנה".
ראובן מירן, אפריל 2015
בספר "הסכין של אמי" השירים, ברובם קצרים, חדים מושחזים
כתער ומדויקים עד כאב. וכמאמר השיר: "עִתִּים נִדְמֶה שֶׁמַּסְפִּיקָה הַהִתְכַּוְּנוּת..."
(עמ' 29).
ציפי ארצי
ניצה פלד, מתרגמת ספרים מאנגלית, עורכת לשון ומנקדת. ספרי שיריה הקודמים:
מילות יחס, ספריית פועלים (1989) – זכה בפרס אקו"ם (בעילום שם): מלים כמו
סידן, הקיבוץ המאוחד (1993); נ נ נח, תמוז-אגודת הסופרים (1995) – זכה בפרס
ע"ש שאול טשרניחובסקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה