באוהלי ישמעאל

במקריות מפתיעה, בד בבד עם החלטת הכנסת שה-30 בנובמבר יצויין בכל שנה כיום זיכרון לפליטים היהודיים ממדינות ערב

 רואה אור הספר

באוהלי ישמעאל

תולדות היהודים בארצות האסלאם

מאת: מרטין גילברט

תרגום: לבנה זמיר

כנס הפקות הוצאה לאור

* * * * * * 

 

(382 עמודים, 149 ₪)

כריכה קשה, בליווי מפות ותמונות

'זהו ספר לאלה הרוצים בהישג יד על המדף, את העובדות על חיי היהודים בארצות האיסלאם, מימי מוחמד עצמו - המובא כאן בפרק מבריק ומרתק - ועד לסכסוך הערבי-ישראלי של ימינו. המפות האיכותיות של סר מרטין גילברט וכתיבתו הברורה והסוחפת, הופכות ספר זה למקור אמין וקל לקריאה.'                                                   

 הרמן ווק

בימים אלה רואה אור הספר "באוהלי ישמעאל, תולדות היהודים בארצות האיסלאם" מאת הסופר וההיסטוריון הבריטי הנודע סר מרטין גילברט. הספר יוצא בד בבד עם החלטת וועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת, שה-30 בנובמבר יהפוך ליום לאומי, לזכר מעל 850,000 היהודים שברחו או גורשו מבתיהם במדינות ערב לאחר הקמתה של מדינת ישראל.

ספר זה הוא חלק מסיפורו של עם ישראל, שהוזנח ולא סופר - סיפורם של למעלה מ-55% מהאוכלוסיה של מדינת ישראל, שאבות-אבותיהם הגיעו לכאן מעירק, מצרים, סוריה, לבנון, לוב, מרוקו, טוניזיה, אלג'ירה, איראן, תימן, אפגניסטאן, כורדיסטאן, ועוד.

"באוהלי ישמעאל" הוא ספר היסטוריה פופולארי, המביא לראשונה ובצורה סוחפת ומרתקת, את חיי היהודים בארצות ערב והאסלאם, החל מבואו של מוחמד לפני 1400 שנה ועד לימינו אלה . עלילת הספר כוללת בהרחבה את האקטואליה של הקונפליקט הישראלי-ערבי, התנגדות הליגה הערבית להחלטת החלוקה של האו"ם, אשר יצרה שתי קבוצות של פליטים: הפליטים הפלסטינים והפליטים היהודים מארצות ערב. האיבה נגד יהודים שהפכה לאיבה נגד הציונות והציונים במחצית המאה העשרים, הרדיפות והגירוש, שרוקנו את ארצות-ערב מכמיליון יהודים, אשר הותירו את כל רכושם ומורשתם מאחור.

'סמכותי, צלול, בנוי היטב, ולעתים אף מרגש. יהפוך במהירות לספר הפופולרי והגדול בנושא.'                                                                                                  רורי מילר

בהתרפקו על הסיפור המקראי של ישמעאל ויצחק, מרטין גילברט, לוקח את הקורא אל המקורות של מערכת יחסים טעונה, המשתרעת על 1400 שנות היסטוריה - החל מסירובם של יהודי מדינה לקבל את מוחמד כנביא, עבור דרך הכיבוש הצלבני של ארץ הקודש, הסוּלטַנאת המוסלמיים הגדולים, ועד לימינו אנו. הוא בוחן את השפעתה של הציונות במחצית הראשונה של המאה העשרים, ההתנגשות הלאומנית בתקופת מלחמת העולם השנייה, העזיבה המאולצת של 850.000 יהודים והגירושים ההמוניים מארצות מוסלמיות לאחר הקמתה של מדינת ישראל, במלחמת ששת הימים ואחריה, ועד לרגישויות הפוליטיות העכשוויות במזרח התיכון.

הספר 'באוהלי ישמעאל' שופך אור על תקופה של הזדמנויות ושגשוג ליהודים בארצות מוסלמיות, ממרוקו ועד אפגניסטן, השזורים בפתיחות מוסלמית, אומץ ותמיכה מחד, ופחד וטרור מאידך. בהסתמכו על מקורות יהודיים, נוצריים ומוסלמים, גילברט נעזר בארכיונים כמו גם בזיכרונות ועדויות אישיות, כדי לחשוף את הקול האנושי של הסכסוך בן מאות השנים. בסופו של דבר, סיפורו של גילברט על סובלנות הדדית בין מוסלמים ויהודים, שופך אור על אירועים שוטפים ותבנית לעתיד.

הפרק "חיים חדשים בארצות חדשות", מספר על קליטתם הקשה אך מוצלחת של הפליטים היהודים מארצות ערב בישראל, על הישיגיהם הבולטים של רבים מתוכם. זאת לעומת הפליטים הערבים-פלסטינים שמנהיגיהם הותירו אותם במחנות הפליטים, על ילדיהם, נכדיהם וניניהם והנציחו את מעמדם כפליטים.

בין היתר, מפרט הספר את תנאי מעמד הד'ימי, בו היו שרויים היהודים בארצות ערב, כאזרחים מושפלים, נרדפים, עם טלאי צבעוני על הבגד, כולל תשלום הג'יזייה - שהוא מס הגולגולת.  בשנת 1947, לאחר ההחלטה על החלוקה, יצאו האחים המוסלמים בקריאה, כי יש להחזיר את יהודי מצרים למעמד הד'ימי שבוטל 100 שנה קודם לכן (עמוד 206).

בפרק "החיפוש אחר הכרה" (עמ' 301), מונה הסופר את הצעדים שנעשו במהלך השנים, והמובילים היום להכרה בזכויות של כמיליון יהודים מארצות ערב, שהפכו לפליטים ואיבדו בכך את רכושם, את מורשתם וזהותם. ביניהם התפתחות חשובה שאירעה ב-1 באפריל 2008, כאשר הקונגרס האמריקאי אישר פה אחד את ההחלטה מספר 185, המהווה הכרה רשמית ראשונה של ממשלה כלשהי, בשוויון זכויות לפליטים היהודים ממדינות ערב. והכרה בכך, שכל הקורבנות של הסכסוך הישראלי-ערבי (הפליטים היהודים מארצות ערב והפליטים הפלסטינים) חייבים לקבל יחס שווה.

סקירה מרתקת זו של אלפי שנות נוכחות יהודית רצופה במזרח התיכון, צפון אפריקה והמפרץ הפרסי, באה בין היתר גם להוכיח ולהעניק לגיטימיות מלאה של עם ישראל על אדמתו.

הספר מכיל 20 מפות של האזור,שנערכו על-ידי הסופר, המציגות את הנוכחות היהודית בארצות ערב והאסלאם, בכל שלב משלבי הספר. כמו כן, הוא מכיל 90 תמונות ישנות ועתיקות המשקפות את חיי היהודים בארצות האסלאם, מהמאה התשע עשרה ועד מחצית המאה העשרים.

 

אודות המחבר

סר מרטין גילברט, סופר בריטי ואחד מההיסטוריונים המובילים, חיבר יותר מ-80 ספרים, ביניהם הביוגרפיה הרשמית של וינסטון צ'רצ'יל בשישה כרכים, היסטורית מלחמת העולם הראשונה והשנייה בשני כרכים; ישראל: היסטוריה, השואה, היסטוריה של המאה העשרים בשלושה כרכים, ותשעה אטלסים הסטוריים חלוציים, כולל האטלס להיסטוריה יהודית והאטלס של הסכסוך הערבי-ישראלי.

בשנת 1995, קיבל את תואר האבירות הבריטי, עבור שירותיו להיסטוריה הבריטית וליחסים הבינלאומיים,  ובשנת 2009 מונה לחקירת מלחמת עיראק מטעם הממשלה הבריטית.

גם בישראל, זכה בתוארי-כבוד רבים. בין השאר הוענק לו תואר "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת חיפה (2004), תואר "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטת בן-גוריון (2011),

ותואר "דוקטור לשם כבוד" באוניברסיטה העברית בירושלים.

"באוהלי ישראל" הוא ספרו העשירי המתורגם לעברית.

על המתרגמת-לבנה זמיר

נשיאת התאחדות עולי מצרים בישראל ובעולם ויו"ר האגודה לידידות ישראל-מצרים.  מרצה, סופרת וחוקרת בנושא ההיסטוריה של יהודי מצרים. ילידת מצרים (1938). בת למשפחת מוציירי, מצד אימה – אחת ממשפחות הבנקאים ואנשי העסקים העשירות במצרים, ולמשפחת וידאל, מצד אביה, שניהלה בית דפוס גדול בקהיר.

עלתה ארצה עם הוריה וששת אחיה, בשנת 1950, לאחר שהואשם דודה על היותו ציוני ונעצר וכל רכושו של אביה עוקל.

בוגרת מנהל עסקים והיתה העורכת הראשית של מגזין "נטע" – לנשים בניהול, טכנולוגיה ועסקים (1989-2007). מפיקה של סרטים דוקומנטאריים קצרים, ביניהם הסרט הדוקומנטארי "והגדת לבניך – יציאת מצרים השנייה" (2007), שהוקרן בארץ ובחו"ל. כתבה ספרים ומאמרים רבים על תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה, בין ספריה:

"תור הזהב של יהודי מצרים בעת החדשה", בהוצאת "כנס הפקות" ובשיתוף עם מכון הרצל באוניברסיטת חיפה, שזכה לתשבחות האקדמיה ושל הפקולטות ללימודי המזרח התיכון.

"היסטוריה ותרבות של יהודי מצרים בעת החדשה" בהוצאת כנס הפקות בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה (2008)

"תרומתם והישגיהם של יהודי מצרים בישראל - 1948-1998". המבוסס על מחקר שעשתה בנושא, עבור המכון לחקר עדות ישראל.

"מטעמי מצרים" – ספר בישול ופולקלור של יהודי מצרים, (2004), שיצא במהדורה חמישית.

ארגנה את תערוכת הציורים הישראלית-מצרית הראשונה שנערכה בקהיר ב-1982 בחסות משרד התרבות המצרי.

במסגרת עבודתה הציבורית, פגשה את ג'יהאן סאדאת בארמון גיזה בקהיר ונמנתה על פמלייתו של הנשיא עזר וייצמן בביקורו אצל הנשיא מובארק בקהיר, בשנת 1994. בשנות ה-60 בהיותה מנהלת המשרד ליחסי ציבור של תעשיית המטוסים הצרפתית OFEMA, הייתה שותפה, בתוקף תפקידה, למבצע הברחת 50 מטוסי מיראז' מצרפת לישראל, מתחת לאפם של הרשויות בצרפת.

התרשמותי: הספר רואה אור בעיתוי מצוין. בימים אלו מוקרנת סדרה דוקומנטרית העוסקת ב"שד העדתי" (בערוץ 10, כל יום חמישי), סדרה שעוררה הדים וויכוח סוער, יש או אין שד, יש או אין קיפוח. אמנם הספר לא עוסק בנושא זה, אלא בחיי הקהילות היהודיות בארצות האסלם – היחסים בינם לבין המוסלמים וכיצד הושפעו יחסים אלו מהמתרחש בארץ ישראל ובמזרח התיכון. דווקא לכן, העיתוי של הספר מצוין, כי בספר ניתן ללמוד על תקופות של פריחה כלכלית וחברתית ויחסי קבלה הדדית, אמנם יחסים אלו היו טעונים, אך קשה לומר שהיהודים היו אנשים "נחותים" בהגעתם ארצה.

הספר שופך אור על תולדות היהודים בארצות האסלם באופן מעורר גאווה לאותן קהילות. ספר כתוב באופן שמעורר עניין, לטקסט מתלוות עדויות רבות ותמונות. מצאתי את הספר מרתק וסוחף.  

הילד הפנימי - באגדות עם ובקלפי הטארוט

הילד הפנימי

באגדות עם ובקלפי הטארוט

מאת: אילנה הראל 

הוצאת ספרי מקור

* * * * * * *

(145 עמודים, 78 ₪)

"הילד הפנימי" חי ונמצא במרכז הווייתנו. הוא מעניק לנו התלהבות ואנרגיה. איננו יכולים להיות מבוגר שלם ומאושר מבלי להביא את "הילד הפנימי" לחיינו. הריפוי ייעשה, קודם כל, על ידי הכרה בעצם קיומו ובהתנסות בו. צריך לתת לגיטימציה לאפשרות לחוות אותו ואת האיכויות המופלאות שהוא נושא עמו אלינו ועבורנו, כמתנה יקרת ערך. אנחנו יודעים שהוא קיים וחי בתוכנו כאשר אנחנו מרשים לעצמנו להרגיש, לחוות, ליצור, לצחוק, לשחק, להשתעשע ולדעת, מבלי לחשוש מביקורת, שפיטה או אפילו כישלון. שיתופו של "הילד הפנימי" בחיינו היא תרומה רבת ערך לאיכות חיינו הבוגרים.

אילנה הראל, סופרת וחוקרת המתמקדת  בתחום המסתורי והמרתק של קלפי הטארוט, חושפת בספר זה את נקודות ההשקה הקיימות בין "הילד הפנימי" לבין "הגיבור" היוצא למסע הגילוי, דרך העלילה האגדית ושפת הסמלים של קלפי הטארוט. הקלפים  וגם  האגדות משרטטים, כל  אחד בדרכו, את נתיב דרכו של "הגיבור" לקראת הכרה עצמית, זיהוי היעד וחתירה להשגתו.

מוצאם של הקלפים, כמו זה של האגדות,  בשחר האנושות. מקורם עלום  ונטול זמן. אלה וגם אלה הם ביטויים של הצורך האנושי לחיפוש משמעות, למצוא פשר למה שנסתר ונעלם, לשאוב נחמה ותקווה מול חווית האבסורד, בכוח האמונה, בטוב, בסדר ובהרמוניה, למרות גילויים של הרוע והכאוס.

לאגדות מבנה קבוע וחוזרים בהן מוטיבים משותפים. קלפי הטארוט משקפים את מסע הגיבור.

האגדות,  באמצעות עלילה מרתקת שובת נפש וצבעונית, פתלתלה ומלאת הפתעות וחוויות, הן דרך להציג ולעצב דרך עלילותיו והרפתקאותיו של הגיבור; את מסע צמיחת ועיצוב אישיותו מילד לבוגר, מנשלט לשולט, משוטה לחכם, מיצור חסר מודעות אנוכי או חלש לאדם מודע עם רגשות נעלים, השולט ביצריו ובחייו.

הגיבור באגדות זוכה בסיום המסע באוצר שאותו יצא לחפש. הוא הופך מילד לגבר, משוטה למלך. הוא זוכה בנסיכה ובכתר. אך המשמעות היותר עמוקה, הפנימית, של הסיפור היא שהגיבור שיצא למסע זכה בעצמיותו, שב לגלות את מי שהוא באמת וכך הצליח לנכס לעצמו את כוחו הבראשיתי, זה שניתן לו עם לידתו - החיים (הסיפור, ההרפתקה, המסע) שהם התנאי להוציאו מן הכוח אל הפועל, לממש אותו. זו התבונה של "הילד הפנימי" - העצמי מתגבש ממקום של ידיעה, בגרות, התנסות.

בקלפי הטארוט עובר הגיבור במסעו 22 תחנות במהלכן (כמו באגדות) הוא מתנסה, לומד, צומח ומשתנה. אישיותו מתעצבת. במהלך המסע הוא פוגש (כמו באגדות) מדריכים, את עצמו, את חלומותיו ויצריו, ומתעמת עם כישלונות ופחדים. בכל תחנה הוא לומד, מתמודד, מתגבר וחותר לקראת - במודע או שלא במודע – "העצמי"; אל אותה מהות פנימית שהיא מקור חלומותיו, שמחתו, כוחו ואמונתו - אל "הילד הפנימי". אם זכה - השוטה של ראשית המסע, זה 'שאינו יודע', הופך להיות השוטה החכם, זה שבסוף המסע 'יודע שאינו יודע'. זהו חכם הזן שמאפיינת אותו ילדותיות, חכמה של שמחה, תום וידיעה.

הספר עוסק במגוון אגדות, ביניהן: כיפה אדומה, אלדין ומנורת הקסמים, בגדי המלך החדשים, הנזל וגרטל, פיטר פן, היפה והחיה, שלגיה, עליסה בארץ הפלאות, היפהפיה הנמה, סינדרלה, הקוסם מארץ עוץ והנסיך הקטן. אגדות אלה משמשות אילוסטרציה ומקבילה לרוח "הילד הפנימי" שמסתתר בקלפי טארוט שונים.

אילנה הראל פרסמה מספר ספרים העוסקים בקלפי הטארוט, ביניהם: "עולם הסמלים של קלפי הטארוט", "מודעות, הדמיה ויצירתיות בעזרת קלפי הטארוט" ו"מסע הגיבור בקלפי הטארוט".

חידת הנומורלוגיה הקבלית

חידת הנומרולוגיה הקבלית 

יסודות תורת המספרים והגימטריה היהודית

מאת: נפתלי פרום

הוצאת אסטרולוג

* * * * * *

 

(242 עמודים,  118 ₪)

נפתלי פרום, חוקר קבלה ומחברם של ספרים רבי מכר בנושא האותיות והשמות, פונה בספרו החדש "חידת הנומרולוגיה הקבלית" אל העולם המופלא של הגימטריה היהודית-קבלית ואל הנומרולוגיה, היא תורת המספרים המערבית. הספר  שופך אור על תורת המספרים המסתורית, רבת-העצמה, המופיעה ב"ספר היצירה" ובמבנה עץ החיים הקבלי.

הספר "חידת הנומרולוגיה הקבלית" מאפשר לכל קורא להבין את מקומו ואת דרך חייו ביקום בו הוא חי. ללמוד מה המשמעות והחשיבות הגימטרית–נומרולוגית של ספרות שם האדם, ומספרים אחרים המשפיעים על עצם קיומו.

נפתלי פרום בוחן את "חידת הנומרולוגיה הקבלית" פרט אחר פרט, חושף את ביטוייה בתחומים רבים ושונים, ועורך את ההשוואות וההקבלות אל שיטות נומרולוגיות ומיסטיות בתרבויות אחרות.

בדומה לספריו האחרים, גם בספר זה מוגשת משנתו בצורה סדורה וברורה, המאפשרת לכל קורא להעמיק בה.

ספר חובה לכל קורא המתעניין בנומרולוגיה, בקבלה ובמיסטיקה.

נפתלי פרום – תלמיד וחוקר קבלה ידוע, סופר, מרצה ויועץ בתחומים שונים: זוגיות, פרנסה, קשיים והרגשת חסימות מנטליות. מרצה מבוקש בתחומים אלה מזה כעשר שנים. כמו כן הוא יועץ ארגוני ועוסק בתחום האימון האישי. מקיים הרצאות, סדנאות, קורסים וחוגי בית והעשרה.

יליד 1969, בני-ברק, מתגורר כיום בתל-אביב.

מספריו הבולטים שראו אור באסטרולוג:

"ספר השמות המלא לפי הקבלה" (רב מכר) ; "ספר האותיות והשמות המלא לפי הקבלה" (רב מכר); "ספר הזוגיות - אהבה ותקשורת לפי הקבלה" ; "ספר צירופי האותיות והשמות לפי הקבלה" .

מומלץ לעוסקים בתחום הנומרולוגיה. 

עמק יזרעאל ירושלים

עמק יזרעאל ירושלים

יוסף עוזר

הַכָּחָל וְהַשָּׂרָק מְאֹהָבִים עַד הָאָזְנַיִם

יֵשׁ שֶׁלֶף וְיֵשׁ קַשׁ וּגְבָבָה וְחוֹחִית

בְּצֹמֶת מְגִדּוֹ

חָרְבוֹת אֻרְווֹת הַקֵּיסָר שְׁלֹמֹה

כַּלָּנִיּוֹת בֵּין אֵיקָלִיפְּטוּסִים

וְהַיּוֹגֵב בַּשַּׁעַר.

אֲנִי נָבִיא עַל הוֹנְדָה סִיוִיק.

נֶהָג רוֹאֶה אֶת מַה שֶּׁיִּהְיֶה

מַרְאַת הַמְּכוֹנִית מַרְאָה

אֶת מַה שֶּׁהָיָה

"יוסף עוזר איננו משורר שזה מקרוב בא. בן למשפחת עולים בגדדית, יליד ירושלים ומי שילדותו עברה עליו במושב חקלאי בעמק יזרעאל, הוא מפרסם את שיריו זה שלושים שנה. עם זאת, דומה כי בספר חדש זה – פואמה מתמשכת בת קכ"ג פרקים קצרים – הוא נכנס מחדש לשירה הישראלית, לזירתה הפנימית ביותר, לאיזו נקודה מרכזית בה, אשר אולי לא היתה קיימת עד כה, ועתה היא נקבעת איתנה כמו מסמר הנקבע בקורה תחת פטישו הדייקני של קול שירי רענן, בוטח, יציב, קולע ולא יחטיא.

הפואמה קבועה במסגרת של נסיעה במכונית ("הונדה סיוויק") מירושלים לעמק יזרעאל (המשורר נוסע לפקוד את אחותו) ובחזרה מעמק יזרעאל דרך כביש 6 ועד לשער הגיא, שם נעצרות המכונית והפואמה מחמת פנצ'ר. בתחילה נראה כאילו מנצל הדובר השירי את הכפילות של ירושלים במרום הריה ועמק יזרעאל ובעומק שדותיו לשם העתקת קדושתה של ירושלים אל שדות המזרע המשתרעים תחת "לילה חיוור" מבית אלפא עד נהלל (אלתרמן). הוא מנצל את האנלוגיות האפשריות בין שני המקומות, מבליט הבדלים, מאזכר מקורות, רומז לטקסטים הנמצאים כביכול מאחורי מרחקים רבים (למשל, ל"שיר לילה של הנודד" של גיתה). אולם עד מהרה מתברר, שהדובר מנסה לתווך ובה בעת גם להפריד בין עשרות מצבים וייצוגים נוספים: בגדד וארץ ישראל, ילדות של עוני, שהעמל החקלאי גאל אותה מניוון, ובגרות של מחשבה בשלה ושקולה, לשון עברית רווית מקורות קדומים למיניהם וסלנג ישראלי רווי לעזים למיניהם ("העמק הוא ג'קוזי", "השדות מניבים אוברדרפט"), יהודים וערבים, המשורר עצמו ומחמוד דרוויש, מלחמה ושלום, ישראל של 1952 (שנת הולדתו של המשורר) וישראל של ימינו, ומעל לכל – קדושה וחולין, אלוהים ואדמה, אמונה ופעולה מעשית ומכלכלת של הנחת צינורות והשקאה לילית, כש"בוץ מתפנק בין אצבעות הרגלים".

כל התכנים הללו וכן רבים שלא פורטו כאן נישאים על גבי אמירה שירית משכנעת למן קריאת השורה השנייה של הפואמה ("יש שלף קש וגבבה וחוחית בצומת מגידו"); אמירה שירית מוצקה וחומרית, או נוטפת כ"אגל נמלא כאגס" – תמיד מדויקת, שרויה בתנועה בלתי פוסקת, תמיד – גם כשהיא איטית וכמו מהוססת -  גברית ומלאת כוח. באחד מפרקי הפואמה אומר הדובר: "מרוב שתפרתי יצא רק קרע". בפואמה המרשימה של יוסף עוזר קורה הדבר ההפוך: מרוב קרעים מתגלה בה המאוחה והשלם".

  דן מירון

על המשורר:

יוסף עוזר נולד בירושלים, גדל בעמק יזרעאל, חזר בתשובה ולמד בישיבת אור שמח. שיריו זכו להערכה ולפרסים: פרס רון אדלר על הספר "סילן טהור" בספריית הפועלים, פרס על שם ליס מלר באונ' חיפה, ופרס ראש הממשלה בשנת 1993. עוזר כיהן כיו"ר "מאזניים" של אגודת הסופרים העבריים, היה בן מקימי כתב העת "דימוי" ומעורכי "משיב הרוח". כיום עוסק בחינוך ותגורר בירושלים.

התרשמותי: השירים נעים ונוגעים בזיכרונות וחוויות המושפעות מהילדות בעמק ובירושלים ומה שביניהם, שירים המבקשים לנסות להבין את מהות המעבר בין קודש לחול והעירוב ביניהם. ניתן להבחין בהתבוננות החותרת להתבונן ב"מקום" הטעון הזה, שאינו רק רקע לחיים, אלא מהותו של הכותב. השירים פורשים לרווחה את עולמו החווייתי של הדובר/הכותב. כתיבתו היא תנועה מתמדת ב"חלל שלישי" -  שבין עולמות – מרכז-שוליים, קודש - חול, רוחניות-חומריות, אינטלקטואליות-רגשיות, מכליל את כולם, מתחבט בהם ומצמיח את האני השירי.

יוסף עוזר, אינו פורץ בשירה מתוך גטו סתגרני, ואף אינו מפיר טאבו מקובל בעולם האמוני ממנו הוא בא, ומלהט הוא במלים במחשבה שקולה. החברה הדתית, נענית לצו-השיח ההגמוני של הספרות העברית החדשה ומקעקעת עמדות דתיות שמרניות. אבל הרובד הסמוי בשיריו של יוסף עוזר עושה את ההפך הגמור: בקריאה מעמיקה מבקש המשורר להשיב לשירה העברית החדשה את מה שאבד לה – את היכולת  הטבעית לשוחח עם הסמלים היהודיים העתיקים ולהכיל אותם בתוך הזרם  העכשווי.  אסיים בציטוט, אחד היפים מתוך הספר, ולא במקרה, השיר החותם את הספר, (עמ' 127);

כְֹּשֶהַוֶּרֶד נִפְתָּח

וְיוֹנֵק הַדְּבַֹש

בֵּין יֶרֶךְ הָעִבְרִית לְיֶרֶךְ הָעֲרָבִית

בַּמִּפְשֹּעָה בְּמֵי נֶפְתּוֹח,

כְּנִיסַת יְרוּשָלַיִם

לסיכום: ספר מומלץ !!

שימותו הקוצים

שימותו הקוצים

יפתח אלוני

עורך: פרופ' דן מירון

"בקובץ שיריו הראשון של המספר יפתח אלוני עושים היגדים קצרים וחשופים מה שעושים בסיפוריו המצבים, הדמויות והעלילה – הם בוקעים ישירות מרגעים קיומיים מתוחים ומשדרים מצוקה ומבוכה. השדר מועבר באמצעות הצירוף של האמירה הישירה והבוטה עם המטאפורה המפתיעה, המשמשת כמין צופן המאפשר קיצור דרך ותוך כך גם הסתרה חלקית של אמיתות קשות מדי.

"הזיכרונות הם אֵבֶל. על מה שהייתי יכול", יודע המחבר. עם זאת "החסד העליון" המאפשר "לשכוח את עצמך" הוא אשליה, המביאה את האדם ל"אסון האמונה בכוחי". האדם חייב להיזהר "מרוחות מתעוררות מקרן הזוית של הזמן". אבל בה בעת אסור לו לכסות על "שברי האבל שלוחשים שנאה" – כמו על גחלים לוחשות, שכיסויין מגדיל את סכנתן. עליו להסתגל לכך שהדיבור שישמיע יהיה "גמגום של קול קינה".

אכן, כוחם הגדול של השירים גלום ב"גימגום" שבהם. היגדי השיר של אלוני הם תמיד קטועים, כאילו נחתכה מהם ראשיתם או אחריתם. אבל הקיטוע מוסיף להם עוצמה, שריריות, ישירות ומקוריות. רבים מהם מכים בקורא בכוחה המפתיע של המטאפורה הבלתי-מתאימה, כביכול; "אני מלביש את המילה העירומה עדיין בזיעת אדמה". הקורא עובר עם הדובר השירי של הספר על פני עולם בעל סימני היכר ישראליים, אלא שסימני היכר אלה הוטמעו לחלוטין במבוך אישי, שהמשורר חושפו בכנות אכזרית וללא כל נסיון לשוות לו חן וצבעוניות. גם המוסיקה של הטורים אינה מנסה לשבות את האוזן. זוהי מוסיקה מתפרצת ונקטעת, מתאפקת ולפתע נפתחת רגשית: "פרצה דמעה, נסעה ברחוב לבן כמלח, שקראתי על שמה".

קובץ השירים מעמיד את יפתח אלוני במקום בו הספרות הישראלית העכשווית מתרחשת".

דן מירון

יפתח אלוני נולד וגדל בקיבוץ גבולות. בוגר הטכניון במגמת אדריכלות, בוגר מטרופוליס בברצלונה - פילוסופיה נוודית (נומדיזם); סופר, משורר, ומו"ל. יזם ועורך ראשי משותף של "בלוק". יוזם ומפיק הסדרה "סיפור מהסרטים" עבור ערוץ 2 , הסרט "כל אחד והאוורסט שלו" וסרטי מסע אחרים. במהלך חייו טייל יפתח במקומות רבים עולם, והיה שותף במשלחות שונות למקומות רחוקים. כיום הוא ממשיך לחקור את העולם במסעות פנימיים.  ספרו הראשון, "גנב החלומות", שיצא לאור בסדרת פרוזה, "ידיעות אחרונות-ספרי חמד", היה לרב-מכר.  ספרו השני "חלפים" יצא בהוצאת "אפיק" והיה גם הוא לרב מכר.

על חלפים:

"אלוני מתגלה בחלפים כיוצר מהמסקרנים..." – (עלית קרפ - הארץ, ספרים)

התרשמותי: אחרי הביקורת של דן מירון, קשה להוסיף, אך בכל זאת מהתרשמותי, הספר מצוין. מצאתי את הדובר השירי מזוהה עם הכותב וקרבתו לאדמה, לטבע; "ֹשִיכּוֹר מִזֵּעַת הָאֲדָמָה..." (עמ' 7). ניתן להבחין בשפת התרבות ממנה ינק ועליה גדל והתחנך. לעתים חווים בשירתו של אלוני, מאבק אשר מתנהל בפנימיותו עם זכרונותיו השמורים, העצורים בנפשו ומכים בבטנו. ההתפכחות מזיכרונות של חוויות העבר מביאה על כנפיה רובד אחר, של ההווה. 

נאמר על השירה שהיא "מַתאימה את עצמה לצליל הנכון שׁל הנשׁמה" (פּוֹל וַאלֶרי); איני יודעת אם השירה העכשווית והצעירה המוגשת לנו בספר זה עונה על האמירה, מה שכן ניתן למצוא הוא כתיבה בּעקבות חוויה אישׁית או כִּצרור של אָסוֹציָאציוֹת פּרָטיות שׁל המשׁורר, או אפילו כּביטוי לרגשׁותיו בּעִקבות התרשׁמוּתו מנופי הטבע, געגועיו, זיכרונותיו וכו'. כפי שכבר ציינתי, ספר מצוין !!

ילדות מקצרת

ילדות מקוצרת

מאת: אילה בן לולו

כתוב-סדרה לשירה חדשה

בעריכת אמיר אור

הוצאת פרדס

* * * * * *  

(64 עמודים, 49 ₪)

בְּיַלְדּוּת מְקֻצֶּרֶת

כְּמוֹ בְּקוּרְס מְזֹרָז לְשִׁירָה

תָּמִיד יֵשׁ מִי שֶׁיָּנִיף סַכִּין

עַל הַדִּמְיוֹן, וִישַׁפְשֵׁף בַּחֲצִי לִימוֹן

אֶת הַלֵּב הַמַּשְׁחִיר

עַד שֶׁהוּא מַחֲוִיר מְאוֹד.

ספר שיריה הראשון של אילה בן לולו, מביא איתו מעוף מרענן של דמיון אל השירה הישראלית הצעירה. המשוררת יכולה לדבר על עצמה דרך הקיפודה שבחצר, לתפוס שיחה עם הירח או להציג כדראמה את המציאות הפנימית של דיירי הבית. היא יודעת למשל איך קופצים ראש לתוך כוס מים, מה מרגישה חתולה שנולד לה עכברוש, או למה כדאי לדבר עם אנשים מצוירים. אולם אין זו רק פנטסיה לשמה, אלא פנס נוקב המאיר מציאות אישית וחברתית. בן לולו אינה חוששת לסמן מחדש את גבולות האני כחלק מסביבתו, וברבים מהשירים לתת קול לרעב קיומי של קבוצות שלמות – בני האדם, הישראלים או  הנשים. "תְּנוּ לָנוּ מוּזִיקָה שֶׁהִיא תְּפִלָּה", היא מבקשת, "הַלְמוּת הַלֵּב בִּמְקוֹם תֻּפִּים... / אֲנַחְנוּ אִשָּׁה אַפְרִיקָאִית / רְעֵבָה..."

"ילדות מקוצרת" מתייחד בדיבור חשוף שמסיר את הגנותיו, והדוברת בשירים אינה נותנת הנחות לעצמה ולרגשותיה גם בשירים הלא קלים העוסקים בבנה או באביה הנוטה למות.  "...כְּשֶׁיּוֹרִידוּ אֶת הַגּוּפָה לַקֶּבֶר / אֲנַסֶּה לָרֶדֶת אִתָּהּ / אֲבָל גֶּבֶר שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה / יֹאחַז בִּי מֵאָחוֹר בְּחָזְקָה. / הוּא יְלַטֵּף אֶת עָרְפִּי / כְּמוֹ שֶׁמְּלַטְּפִים כֶּלֶב רַצְחָנִי / וְאַחֲרֵי הַהַלְוָיָה אֲנִי אֶעֱלֶה / אֵלָיו הַבַּיְתָה וְנִשְׁכַּב..."

בהרבה הומור עצמי "ילדות מקוצרת" נוגע בכאבי החיים, מבלי להתרפק עליהם. אילה בן לולו נותנת קול גם לרגשות ה"לא תקניים" שלרוב אנו מסתירים, ומתמודדת איתם באומץ יוצא דופן ומעורר השתאות.

אַ קְ וַ רְ י וּ ם

כְּמוֹ מִישֶׁהוּ שֶׁנּוֹלַד מִן הַיָּם,

מִתְגּעַגְּעֵ לשֶַּׁקֶט שֶׁל המַַּיםִ,

חֶצְיוֹ יָם וְחֶצְיוֹ יַבָּשָׁה,

כָּכָה יוֹם אֶחָד רָאִינוּ אוֹתְךָ,

יֶלֶד בֶּן שְׁנָתַיִם וָחֵצִי

בְּתוֹךְ אַקְוַרְיוּם גָּדוֹל שֶׁל דָּגִים,

נוֹשֵׁם שָׁם בְּשֶׁקֶט.

וְלֹא הֵבַנּוּ אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל.

בַּהַתְחָלָה הוֹצֵאנוּ אוֹתְךָ,

אֲבָל מֵרֶגַע שֶׁנִּסִּיתָ אֶת זֶה

רַק רָצִיתָ לַחְזֹר —

אַהֲבָתֵנוּ הָיְתָה רוֹעֶשֶׁת מִדַּי.

אילה בן לולו, ילידת ראשון לציון, 1968. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. סיפורים ושירים פרי עטה התפרסמו ב"קשת החדשה", "שבו", "הליקון", "הו!", "מאזנים" ו"מעריב". היא בוגרת מסלול עריכה ותרגום של מכללת עלמא ובוגרת כיתת השירה העברית-ערבית של הליקון 2006.

כיום מתגוררת בתל-אביב. נשואה+2.

היא אם לילד אוטיסט ואת השנים האחרונות הקדישה לפיתוח תכנית טיפול ייחודית עבורו.

"ילדות מקוצרת" הוא ספר שיריה הראשון.

התרשמותי: ילדות מקוצרת הוא אחד מספרי שירה היותר טובים שקראתי לאחרונה. אמירתה השירית חושית ומעניקה לשירים רכות, למרות עיסוקיה בחומרים קשים כמו מוות. הספר בעיני הוא תיאור מסע מהילדות תוך הסתכלות על המציאות העכשווית. איילה בן לולו, מצליחה בשיריה להצית את ניצוץ הילדות. השירים "פתוחים" ומזמינים ויכולים "לגעת" בכל קורא/ת, כפי שנכתב באחד השירים בספר;

לָֹשִיר

"לָֹשִּיר הַזֶּה אֵין דְלָתוֹת וְאֵין חַלּוֹנוֹת..." (עמ' 52)

חנ'וס המאסטר הגדול

מאפיה מתובלת בעלילות דמים, שחיתות ורומנטיקה

תסריט-ספר חדש: חנ'וס המאסטר הגדול מאת חן קוצ'ינסקי

חנ'וס המאסטר הגדול מאת חן קוצ'ינסקי, בהוצאת ספרי צמרת, הוא תסריט-ספר, סיפור אהבה נועז המתרחש בשנת 2000 הנפלאה ברומא, איטליה. הספר גדוש עלילות דמים, שחיתות, רומנטיקה וספוג אירועים סוערים מנבכי המאפיה האיטלקית.

גיבור התסריט-ספר הוא חנ'וס המאסטר הגדול, גנגסטר ואיש עסקים, נשוי לזיוה, אישה תומכת ואוהבת. לחנ'וס וזיוה יש חבר טוב ששמו דון ג'ון השוחט. הוא אב לשלוש בנות בשנות העשרים לחייהן: רוזה, קליסטו ורוזיטה. דון ג'ון הוא גנגסטר ואיש עסקים, ששותף יחד עם חנ'וס בשני עסקים: הפיצרייה הרומאית ובר העיירה. בעסקיהם של דון ג'ון וחנ'וס עובדות בנותיו של דון ג'ון, וכן מלצריות, רקדנית בטן, חשפנית, ברמנית ושלושה זמרים. שלישיית הזמרים יוצרת קשר רומנטי עם בנותיו של דון ג'ון. חנ'וס ודון ג'ון מחליטים לתת לבנות ולבעלים שלהן את הפיצרייה הרומאית כמתנה לנישואיהם.  לחנ'וס ודון ג'ון יש שני חברים במשטרה: קליפסו - מפקד תחנת המשטרה, ואלפא, סגנו. חנ'וס ודון ג'ון יוצאים יחד עם שני אנשי המשטרה למשימות מיוחדות בשירות המאפיה. אחרי אחת המשימות שלו, חנ'וס פוגש בשוק את תמרה הרוכלת ההודית, בדוכן התבלינים שלה. הוא מסתנוור מיופייה ומתאהב בה. תמרה שמה לב לחנ'וס ומתפתח רומן קצר וסוער מלא תשוקה מינית.

חן קוצ'ינסקי (23) תושב חדרה, מספר כי שאב את ההשראה לכתיבה מהדמיון ומהלב. הוא לומד תסריטאות וכתיבה יוצרת במכללת מנשר לאמנות בתל-אביב, אוהב לכתוב תסריטים מעניינים שבתקווה שיהפכו לסרטים טובים.

חן קוצ'ינסקי מספר "אני שואף להגיע רחוק בתעשיית הקולנוע אפילו לעבוד בהוליווד. למשל על התסריט "חנ'וס המאסטר הגדול" שכתבתי ויצא עכשיו כספר, אני מקווה שיהפוך להיות סרט, בהמשך.  המסר שיש בעלילה בעצם זה שלמרות שיש רוע, רצח, הרג  - צריך לשכוח מהצרות ומהדברים המאכזבים והרעים וליהנות מהחיים. לבלות ולעשות שמח, לאהוב ולהתאהב, כי האהבה זה משהו נפלא ומיוחד. צריך לשיר ולשמוח, לאכול ולשתות, כי אחרי כל דבר רע ואחרי כל דבר לא טוב, תמיד בהמשך תהיה הרגשה טובה. משהו טוב יקרה ותהיה שמחה, תשוקה ואווירה טובה ונפלאה. אני אוהב את תחום הכתיבה, אני אוהב לכתוב תסריטים מסוגים שונים".

חנ'וס המאסטר הגדול מאת חן קוצ'ינסקי, הוצאת ספרי צמרת, 109 עמודים, מחיר לצרכן 69  ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים או בחנות ההוצאה ברחוב המצודה 3 אזור ובאתר ההוצאה www.netbook.co.il