ספר
שירה חדש:
נבטי
חמלה
כתבה:
סיליה קסטין
נבטי חמלה הוא
ספר השירים השלישי של סיליה קסטין. כותבת על הספר המשוררת ציפי שחרור,
עורכת הספר והסדרה "דלת".
בנבטי חמלה ממריאה שירתה של סיליה
קסטין אל פסגה חדשה. אלה שירים נוקבים ומעוררי עניין והשתאות. השירים הם
לכאורה סוריאליסטיים במבעם, ונדמה כי הם עפים באוויר, אך באמצעות המלים נחשפות
פיסות חיים מרתקות. גם בפשטותם וגם במורכבותם, גם בכאב צובט וגם באהבה טורדת, והם
מקבלים את ביטויים באדפטציה של שירה מקורית, דרכה נחשפים סודות נסתרים.
אלה שירים העולים מן האופל והם כאור שצבעו
אחר; שירים שטיבם חדש ומפתיע – בקול, בצליל ובעוז הרוח שצף כמו "גרגיר אהבה
חומק" (עמ' 7) או כמו: "...חלומות שבורים / ... לחבק את הילד שבי מתייפח
/ עולל חשוך מרפא (עמ' 8) בקבוקי בירה ריקים / שלא יסגירו את לילו." (עמ' 8)
אך מתוך זרם התודעה הבלתי נשלט פורצים
שירים שלמים ומהוקצעים, כתובים בשורות
ובבתי שיר קצרים וקצובים כמיניאטורות הייקו. ואז המשוררת מניחה גם לכתיבה
ארספואטית לבקוע מתוכה השראה ברוכה המתבוננת על היצירה כמו ממעוף הציפור:
"במחשבות" החלודות / משרבטת מלים / במוזת אשמורת אחרונה..." (עמ'
12).
אלה שירים שלעתים מצליפים, נוקבים,
מטרידים ואינם מרפים, אך לעתים גם מדמיעים ומכמירים לב ומצפון: "אני מניחה ייסורי
בנקיפת מצפון / על כתף מכמירת לב" (עמ' 13). שכן, הם קורצו מחומרי נפש אמתיים,
טבעיים. הם אינם מייפים אינם מתייפייפים. נטולי פניות הם, ועל כן זולגים אל דפי
הספר ללא מסננת ומורא. ומשעשתה זאת סיליה
קסטין, ניכר כי שבה וטיפחה אותם והעניקה להם באומץ דימויים מפתיעים ומטפורות
פראיות. כי היא משוררת בכל רמ"ח איבריה. וספרה אכן מעיד על כך בשורות אלו,
למשל: "אלווה את בני לקרב / כי אין בידי לעצור כדורים... לחבק את כתפיו
הבוכות" (עמ' 17).
סיליה קסטין ילידת
ברזיל סן פאולו (1951), מתגוררת בקיבוץ געש. יש לה שישה ילדים ושבעה נכדים. בעבר
מורה למתמטיקה ופיזיקה ותכניתנית. כיום אחראית הביטוח של הקיבוץ ומתנדבת בעמותת
"אור למשפחות" ובשירות ייעוץ לאזרח במועצה המקומית.
פרסמה את ספרי השירה: אהבה שקופה
בהוצאת סער ולשקר רגליים יחפות בהוצאת עקד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה