יום שני, 12 באוקטובר 2020

ספר שירה חדש - אני עושה זאת בדרכי

 

ספר שירים חדש:

אני עושה זאת בדרכי מאת אליק לזינגר

ספר השירים של אבא של מאיה

 

 


ארץ זבת חלב ודבש, בכך אין שום חדש. השאלה אם כל אחד בכך חש, כולל מי שללא קורת גג, אף לא דרגש. מי שממלחמת הקיום לא מש ושומע את זה שבעצמו כל הזמן דש, האם גם חייו הם דבש, או שכל יום אותו מרמים מחדש?

 

"אני עושה זאת בדרכי" מאת אליק לזינגר בהוצאת "ספרי ניב", הוא ספר שירים מקסים ומרגש. כל אחד מכם ודאי ימצא בספר את השירים המדברים אליו ושהוא מתחבר למסר שלהם. יש בשירים חוויות, תובנות, הסתכלות לעתיד, אהבה ועוד -  כל זאת מתוך הסתכלות ביקורתית ואופטימית המבוססת על ניסיון רב-שנים.

 

 

אליק לזינגר נולד בברית המועצות לשעבר בשנת 1949 ועלה ארצה בגיל שמונה עם הוריו ואחותו. נשוי לליאה, אדריכלית במקצועה ומטפלת ברפואה סינית. מאמן ומייעץ למנהלים, לבעלי מקצועות חופשיים ואף למשפחות. את אליק מלווים אלפי אנשים שצמאים לשמוע ולקרוא את דעותיו ותובנותיו לחיים, מהם שעבדו איתו בקריירת ניהול ארוכה שבה ניהל מאות עובדים במוסד פיננסי גדול, ורבים אף מיישמים את המלצותיו.

אליק כתב והפיק חמישה ספרים בנושאים שונים ובגיל שבעים החל לכתוב שירים. כמה ממאות השרים שכתב עד כה אף הולחנו והופקו.

אני עושה זאת בדרכי הוא ספר השירים הראשון של אליק, והוא מוקדש למאיה ז"ל, בתם של ליאה ואליק, שעברה לעולם שכולו טוב בשנת 2011 בהיותה בת 22.

 

"אני עושה זאת בדרכי – ספר השירים של אבא של מאיה" מאת אליק לזינגר. הוצאת "ספרי ניב", 164 עמודים. מחיר לצרכן 74 ש"ח, להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר ההוצאה  https://nivbook.co.il/.  

 

 

שירים מתוך הספר:

חִשְׁבוּ עַל כָּךְ

 

בַּחוּץ רוּחַ וּסְעָרָה,

בְּחוֹף הַיָּם, בַּכְּפָר אוֹ בָּעֲיָרָה,

הָעוֹלָם חוֹזֵר לִדְהָרָה,

וְאוּלַי כְּדַאי כָּאן לָתֵת הַבְהָרָה:

מַמְשִׁיכִים בְּיֻהֲרָה

כְּאִלּוּ בְּסוּג שֶׁל מִנְהָרָה

כְּעִוְּרִים בִּנְהִירָה

הָרוֹעֲשִׁים בְּשַׁיָּרָה.

הֶבֵּט שֶׁל חֲזָרָה לַשִּׁגְרָה,

לְחִיצָה עַל הַדַּוְשָׁה,

אֲפִלּוּ הַרְעָשָׁה,

אוּלַי לִיצֹר אֲוִירָה.

הַצְדָּקָה והְַאֲנשָָׁה

שֶׁל הִתְנַהֲגוּת חַסְרַת בּוּשָׁה,

בִּיצִירַת סִכּוּן בְּמָנָה גְּדוּשָׁה

שֶׁעֲלוּלָה לִפְגֹּעַ בְּצוּרָה אֲנוּשָׁה

בְּכָל אִישׁ וְאִשָּׁה,

לְלֹא קֶשֶׁר לְדֵעָה וְגִישָׁה,

וּמִתְעוֹרֶרֶת הַרְגָּשָׁה

דֵּי מַדְאִיגָה וְאַף קָשָׁה.

הָאֶפְשָׁרוּת, גַּם אִם קְלוּשָׁה,

שֶׁל יְרִידָה בַּמַּגְלֵשָׁה

אֶל מִחוּץ לַיַּבָּשָׁה,

וְחִשְׁבוּ עַל כָּך, בְּבַקָּשָׁה.

 

הַדְּרָמָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת

 

"אָמֵרִיקָה בּוֹעֶרֶת",

אוֹמֶרֶת הַכּוֹתֶרֶת.

"הַקּוֹרוֹנָה מִתְעוֹרֶרֶת",

זוֹעֶקֶת עוֹד כּוֹתֶרֶת.

וְהַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת,

הַאִם בּוֹעֶרֶת וּמִתְעוֹרֶרֶת,

אוֹ שֶׁהַכֹּל מְשָׁרֵת אֶת הַכּוֹתֶרֶת

וְהַכֹּל לְטוֹבַת הַדַּבֶּרֶת?

כִּי הַכֹּל בְּעֵינֵי הַמַּצְלֵמָה,

וּמָה בֶּאֱמֶת הַכַּוָּנָה?

אוּלַי לִיצֹר הַגְזָמָה

וּדְרָמָה וְעוֹד דְּרָמָה.

וְאִם הַמַּצְלֵמָה הָיְתָה פָּחוֹת מְמֻקֶּדֶת

וּבְמִדָּה רַבָּה פָּחוֹת מְבֻיֶּמֶת

וְיוֹתֵר מְאֻזֶּנֶת

וְיוֹתֵר מְתַכְלֶלֶת?

נָכוֹן, הַתִּקְשֹׁרֶת רוֹצָה לְהִתְפַּרְנֵס

וְהַיָּפֶה וְהַטּוֹב לֹא תּוֹפֵס

וְיוֹתֵר נִקְלָט מָה שֶׁמְּבָאֵס

וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר הַהֶרֶס.

הַכֹּל בְּעֵינֵי הַמִּסְתַּכֵּל

וְחָשׁוּב לְנַטְרֵל

מָה שׁמְֶּבלַבְּלֵ

וּמתְַסכְּלֵ

וּלְהָבִין שֶׁהַחַיִּים הֵם לֹא רַק שָׁחֹר וְלָבָן

אֶלָּא יֵשׁ גַּם צֶבַע וְגַם גָּוֶן,

וְיֵשׁ אֶת הָאָדָם

שֶׁרוֹאֶה גַּם וְגַם.

 

הַרְבֵּה פָּנִים וְצוּרוֹת לָהּ

 

הַרְבֵּה פְּנִים וְצוּרוֹת לָהּ,

לְעִתִּים תְּקוּעָה,

סוּג שֶׁל בִּצָּה,

לְעִתִּים כְּנַחַל עִם זְרִימָה קַלָּה,

לְעִתִּים נָהָר סוֹעֵר, שׁוֹצֵף וְגוֹעֵשׁ בְּמִדָּה רַבָּה,

אִם זֶה צָפוֹנָה אוֹ דָּרוֹמָה,

מִזְרָחָה אוֹ מַעֲרָבָה,

כְּאִלּוּ מְמַהֵר לְאֵיזוֹ מַטָּרָה,

אֲבָל יֵשׁ שֶׁהִיא כְּמַפָּל מִמַּדְרֵגָה

נְמוּכָה אוֹ גְּבוֹהָה,

בְּדֶרֶךְ קְצָרָה אוֹ אֲרֻכָּה,

בִּמְהִירוּת וּבְנֶחֱרָצוּת מַכָּה,

כָּל אֶחָד וְאָפְיוֹ,

יִעוּדוֹ,

אַף גּוֹרָלוֹ,

וּבַחַיִּים דַּרְכּוֹ,

בַּחַיִּים שְׁהִיָּתוֹ,

הֲלִיכָתוֹ וְרִיצָתוֹ,

לִבְחֹר אֶת זְרִימָתוֹ,

חֲוָיָתוֹ,

מֵהַחַיִּים טְעִימָתוֹ,

לְסוּגָיו נִסְּיוֹנוֹ,

הֲנָאָתוֹ.

וְרִגּוּשׁוֹ,

לְעִתִּים זוֹ חִבָּה,

וְאוּלַי הַעֲרָצָה,

זַכָּה וּטְהוֹרָה,

וּלְעִתִּים מְלֻוָּה אַף בְּקִנְאָה,

הַרְבֵּה פְּנִים וְצוּרוֹת לָהּ,

לְעִתִּים זוֹרֶמֶת וּלְעִתִּים תְּקוּעָה,

אֲבָל תָּמִיד זוֹ אַהֲבָה,

וְאִישׁ-אִישׁ וּזְרִימָתוֹ בָּהּ.

אַהֲבָה זוֹ הַמִּלָּה,

אֵין דָּבָר מִלְּבַדָּהּ,

הִיא לַחַיִּים הַתּוֹבָנָה,

אַף הַטַּעַם הַמָּתוֹק וְהַלִּבָּה.

 

ילַדְּתִָי

 

יַלְדָּתִי הָאֲהוּבָה,

יַלְדָּתִי הַמַּדְהִימָה,

אֵיךְ מִשָּׁם נִרְאֵית לָךְ הַבְּרִיאָה?

אַתְּ תָּמִיד תִּשָּׁאֲרִי צְעִירָה וְיָפָה,

כְּשֶׁאֲנִי, כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, מִתְקָרֵב לַיְּצִיאָה.

שִׁמְרִי לִי מָקוֹם לְיָדֵךְ אוּלַי לְיַד הַכְּנִיסָה,

לִכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹמִי, אֶמְצָא אֶת הַמִּקּוּם עַל נְקַלָּה.

מְקַוֶּה שֶׁאֶעֱבֹר אֶת וַעֲדַת הַקַּבָּלָה

וְאֶתְקַבֵּל לְאוֹתָהּ מַחְלָקָה,

לִהְיוֹת שׁוּב קָרוֹב אֵלַיִךְ, אַתְּ הַצַּדִּיקָה.

 

חַיִּים עַל זְמַן שָׁאוּל

 

מִשְׁפָּחָה מְבִיאָה תִּינוֹק לָעוֹלָם וְזֶהוּ יוֹם גָּדוֹל,

וְאַחֶרֶת מִצְטָרֶפֶת לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל.

שָׁנִים מְגַדְּלִים וּבְיוֹם אֶחָד מְאַבְּדִים אֶת הַיָּקָר מִכֹּל.

אֵין לָדַעַת מָה יָכוֹל עָלֵינוּ לִפֹּל,

בּוֹנִים תָּכְנִיּוֹת וְהַכֹּל אֶל הַתְּהוֹם יִצְלֹל,

מַגִּיעַ מִין גַּל וְלוֹקֵחַ אוֹתְךָ כְּסוּג שֶׁל נַחְשׁוֹל.

חַיִּים כָּאן עַל זְמַן שָׁאוּל,

רוֹצִים לְהַסְפִּיק רַבּוֹת כְּאִלּוּ הַכֹּל דָּחוּף וְהַכֹּל בָּהוּל,

בְּרֶגַע מְאַבְּדִים מִישֶׁהוּ שֶׁעָשׂוּי הָיָה לִהְיוֹת דָּגוּל.

בָּא תִּינוֹק לָעוֹלָם וְהוּא כְּבָר בְּסִכּוּן,

אוּלַי זֶה לֹא צוֹדֵק וּוַדַּאי לֹא הָגוּן,

אֲבָל אֵין אֶת מִי לְהַאֲשִׁים וְאֶת מִי לָדוּן.

זֶה טִבְעוֹ שֶׁל הָעוֹלָם,

הַמָּוֶת הוּא חֵלֶק מֵהַחַיִּים גַּם,

בְּרֶגַע הַכֹּל תַּם,

אוּלַי לֹא נִשְׁלַם.

אין תגובות:

פרסום תגובה