ספר שירים חדש:
בפקולטה להנדסת מילים מאת
תומר קליין
"בפקולטה
להנדסת מילים
אני מהנדס
מילים שבורות
חצאי משפטים
ורסיסי
חלומות"
"בפקולטה להנדסת
מילים" מאת
תומר קליין בהוצאת "ספרי ניב" מכיל שירים שנכתבו בשנים 2008-2015, שמתארים
בעיקר את ההתחבטות בתהליך הכתיבה עצמו, את ההורות של הכותב שהחלה בשנים אלו, שילוב
של אומנות ומוזיקה בשירה וכן אלמנטיים מדעיים מכיוון שמבחינת הכותב אומנות ומדע הם
שני צדדים של אותו מטבע.
"בפקולטה להנדסת
מילים"
הוא ספר שיריו השני של תומר קליין, בן 41 , נשוי ואב לבת ובן, מהנדס כימיה עצמאי
העוסק בפרויקטים בתחום טיפול במים והתפלה. ספר שיריו הראשון "מתוק למות
בים" יצא בשנת 2012 (הוצאת החממה של סטימצקי). בחודש מאי הקרוב עתיד לצאת תרגום
של שני הספרים בהוצאת אדלייד, ניו יורק.
"בפקולטה להנדסת מילים" מאת תומר
קליין. הוצאת ספרי ניב. 93 עמודים, מחיר לצרכן 68 ש"ח. להשיג בחנויות
הספרים המקוונות במהדורה מודפסת או דיגיטלית.
שירים מתוך הספר
נייר
נְיָר מְקֻמָּט לִי,
אָפֵל וְנִרְצָע,
חוֹלֵק אֶת חַיַּי
עוֹד מִזְּמַן שֶׁנִּקְרַע.
הַמִּלִּים
שֻׁתָּפוֹת גּוֹרָל,
עֲזוּבוֹת,
מְחַבְּקוֹת שׁוּרוֹתָיו,
מְפִיחוֹת בּוֹ רוּחַ,
עַד כִּי הָפַךְ לִסְפִינַת
אוֹרִיגָמִי.
הַזְּמַן נָתַן בּוֹ
סִימָנֵי מַחְשָׁבוֹת
מִגַּעְגּוּעִים
לְמַחְבַּרְתִּי
ברית
עם מילה
מִלָּה -
בְּקִרְבָּהּ
מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה
וְחוֹתֶכֶת
בַּבָּשָׂר הַחַי שֶׁל
הַדַּף,
סִימָנֶיהָ קָשִׁים
מִנְּגִיעוֹת קֻלְמוּס
מְרֻבּוֹת
עוֹד מִיָּמִים
שֶׁהָיִיתִי
בּוֹרֵר זִכְרוֹנוֹת
בְּנָפַת הָעִדּוּן,
מַחשְׁבַתְִּי קַלּהָ
עַל
הֶדֶק הַדְּיוֹ
בפקולטה
להנדסת
מילים
בַּפָקוּלְטָה לְהַנְדָּסַת
מִלִּים
אֲנִי מְהַנְדֵּס
מִלִּים שְׁבוּרוֹת,
חֲצָאֵי מִשְׁפָּטִים
וּרְסִיסֵי חֲלוֹמוֹת.
עֵינַי מוֹצְאוֹת
לָהֶן אֲחִיזָה
בִּבְסִיס הָרַעְיוֹן
הַמֵּכִיל אַמּוֹת סִפִּים
שֶׁל מַחְשָׁבוֹת
בּמֶַּרְחקָ המִַּצטְמְַצםֵ
בֵּין הַלֵּב לַמָּסָךְ.
כַּף יָדִי
הִיא גֶּשֶׁר
עַל פְּנֵי
הַשִּׁטָּפוֹן,
ושְׁיִ רִי
הוּא
סֶכֶר
רצח
מאדום
לשחור
בֵּין חוֹמוֹת הַיְּצִירָה
אָזַקְתִּי אֶת נַפְשִׁי
בְּשַׁלְשְׁלוֹת פְּלָדָה
שֶׁל זִכָּרוֹן.
הָפַכְתִּי מִלִּים
בְּאֶצְבְּעוֹתַי הַמְּדַמְּמוֹת
מִמַּאֲבקָ,
אוֹתִיּוֹת פָּרְצוּ
מִבֵּין
הָרְוָחִים,
מְעַרְבְּבוֹת דְּיוֹ
בְּנוֹזֵל חַיִּים
שֶׁהִשְׁחִיר מִתְּעוּקָה.
מִשְׁפָּטִים אֲדֻמִּים-שְׁחֹרִים
נִשְׁטְפוּ עַל הַנְּיָר,
מַחְלִיקִים אֶת כִּבְלֵי
הַבַּרְזֶל.
בְּהִתְנַפְּצוּת שֶׁל
רְצוֹנוֹת
נִיצוֹצוֹת שׂוֹרְפִים
אֶת עוֹרִי
לְעוֹלָה
עַל
מִזְבֵּחַ הַשִּׁיר
צימאון
אֵין אֲנִי מְדַבֵּר
גְּבוֹהָה,
רַק רוֹשֵׁם אֶת דִּבְרֵי
יָמַי
בְּאוֹתִיּוֹת שְׁבוּרוֹת,
בְּמִלִּים קְטוּעוֹת,
בְּמִשְׁפָּטִים
שֶׁהַזְּמַן הֶאֱנִישׁ.
אֵין אֲנִי שָׁר אֶל
הָרוּחַ,
רַק יוֹצֵר מִצְלוֹל
שֶׁל
חִיּוּת,
דֹּפִי מַנְגִּינוֹת,
כְּעָלִים נָשְׁרוּ
מִלּבִּיִ,
תָּוִים וּתְקִילִין
מְחַפְּשִׂים מַשְׁמָעוּת.
אֵין אֲנִי מְשׁוֹרֵר,
וּבִכְלָל
הַמִּלִּים, מִן הַסְּתָם,
נֶאְדָּרוֹת הַשְׁרָאָה
כִּשְׁתוּלוֹת עַל פַּלְגֵי
נַחַל אַכְזָב.
יָבַשְׁתִּי וּמָצָאתִי,
וְלָכֵן
אַאֲמִין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה