העשב נרדם בשדות

העשב נרדם בשדות

ספר שירה

מאת: יאיר בן־חור

הוצאת פיוטית

***

111 עמ' – 78 ₪

ספרו של יאיר בן־חור "העשב נרדם בשדות" מפגיש את הקורא לאו דווקא עם חוקי השירה, על כן התוצאה אינה אחידה, אבל מסקרנת ומושכת את הקורא לקריאה מתבוננת ומעמיקה.

קשה לי להכניס את סגנון כתיבתו של יאיר תחת כותרת אחת, זה ייחודו וזה היופי שבספר, והקוראים יצטרכו "לחבר" בעצמם את הכותרת, איש־איש לפי טעמו. המקום הזה שמשאיר המשורר לקוראיו, הוא זה שמרתק את הקורא, ומאפשר לו למצוא את מקומו. השירים  מקוטלגים עפ"י נושאים/שערים, המסייעים לקורא להתבונן בעבודה החזותית וליהנות ממנה.

בספרו של יאיר אפשר למצוא שירים מצוינים לצד שירים טובים, יחד הם מהווים סיפור מתפזר שאינו בהכרח קוהרנטי, אבל כאמור מסקרן.  השירים והדימויים עוסקים בחומרים  מהם מורכבים עולמות השירה והאמנות, לא אחת יש להעמיק באחד השירים ולגלות רבדים עמוקים ומעניינים. בעת הקריאה, כמו השקפתי ממבט על, על המציאות, או על ההתפתחות האנושית, על הציוויליזציה, למשל בשיר:

פוסט מודרניזם

מַעֲלִיּוֹת עוֹלוֹת יוֹרְדוֹת

קֶצֶב הַלֵּב מוּאָץ

הָעִיר זוֹרֶמֶת בְּשֶׁצֶף

רַק הָעֵשֶׂב עוֹד נִרְדָּם בַּשָּׂדוֹת.

מְגַדְּלֵי כֻּתְנָה נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם

כְּבִישִׁים נֶעֱרָמִים מִכָּל צַד

פִּרְחֵי עוֹנוֹת קְבורִים

וְאֵין בָּא לְבַקְּרָם.

וְגַם אֲנַחְנוּ נִרְמָסִים

תַּחַת הֲרִיסוֹת הַגַּנִּים

תַּחַת גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים

שֶׁמְּאַיְּמִים לְפוֹרֵר אֶת הַשָּׁמַיִם.

משיריו של יאיר ניתן ללמוד על המשורר ובעיקר על אהבתו לשירה, האקלים בספר הוא אקלקטיקה של סקרנות ותשוקה לגעת בכל מיני נושאים. למרות שאני קוראת לאט ובאופן מתבונן מאוד, בקריאה הראשונה גמעתי את הספר בחטף, התובנות וההתבוננות באו בקריאות הנוספות, אך זה לא הצריך מאמץ מיוחד, כי השירה בספר חוגגת את עצמה ומזמינה את הקורא להצטרף אליה. שיר מיוחד שהשאיר עליי רושם עז הוא השיר:

 קמטים

קִמְטֵי פָּנִים

כִּתְמֵי שָׁנִים

חֲלוֹמוֹת יְשָׁנִים

וְתִקְוָה חֲלוּדָה.

מַאֲבָק מִתְמַשֵּׁךְ

אוֹר מִתְחַשֵּׁךְ

הַיּוֹם עוֹד נוֹשֵׁךְ

וְשַׁלְוָה אֲבוּדָה.

צְפוּיָה תְּבוּסָה

צְפוּיָה

וְהַזְּמַן אָבַד

בַּמִּנְהָרָה.

וְיוֹם אֶחָד הַמַּרְאָה תְּשַׁקֵּר לָךְ

מֵרֹב שֶׁתִּרְצִי לְהַאֲמִין.

הַזְּמַן נִצְחִי

הַנֶּצַח אַל־זְמַנִּי

וְאַתְּ

לֹא תְּנַצְּחִי.

השיר חכם מאד, הוא כמו מנסה לפצח את ההתפתחות האישית של האדם אבל לא רק, יש בשיר זה חכמת חיים וחכמת השנים והתבוננות חכמה על החיים.

שיר נוסף שהרשים אותי הוא שיר רליגיוזי, הבדלה. אני מצאתי בו עוד יותר.

הבדלה

גְּבוּל הַטַּעַם הַטּוֹב נֶחֱצֶה פַּעֲמַיִם:

בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן וּבְלֵיל שִׁשִּׁי

וּבִשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ

שֶׁקֶט יַחֲסִי.

ההבדלה בין קודש לחול ובין חול לקודש, אבל לא רק. אפשר להעמיק ולהתבונן בצניעות המאפיינת את השיר הקצר והמדויק,  צניעותו של האדם אל מול אלוהיו. טקס ההבדלה מזכיר לאדם כי אלוהים עצמו הבדיל בין קודש לחול, אבל גם בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אצל יאיר כל אלה נדחסו בביטוי "שֶׁקֶט יַחֲסִי", ללא יומרות גדולות. היות ויש טוענים כי בטקס ההבדלה יש מה שמזכיר לנו את האדם הראשון ואת חטאו, אל לנו להתרהב, והשקט היחסי מחזק את הצניעות של האדם כאשר הוא עובר מיום הקודש וחוזר לימות החול ועמו קדושה.

אי אפשר להציב שיר יחיד/בודד מתוך מכלול השירים כמשקף את כתיבתו של יאיר, אך בהתבוננות שלי בשיר ההבדלה למשל, השתמשתי בגישה הטקסטואלית, בעיקר בגישה המפרשת סמלים, במקרה זה סמל היונק את כוחו מהמסורת היהודית. חשוב לציין שלא כל השירים בספר עשירים בסמלים כמו השיר הזה, ולא כל השירים מקפלים בתוכם משמעויות הנסתרות מן העין.

בדבריי אלו אני מציעה אפשרות לקריאה רבת־שכבות, אפשר להפריד ביניהן ולהתבונן בכל שכבה בנפרד וגם בכולן יחד, מבלי להתחשב בסמוכות לה.