היפנוזה והיפנותרפיה

 

"ספרו של ד"ר אברמוביץ מביא לקורא בישראל ספר מקורי, עדכני, עשיר,  מקיף, יצירתי, אחראי ומדויק, שאינו נופל באיכותו מזו של טובי הספרים שהתפרסמו בנושא בעולם בשנים האחרונות"

 נחי אלון

 

היפנוזה והיפנותרפיה

מדריך למטפלים

מאת: ד"ר איתן אברמוביץ'

הקדמה מאת נחי אלון

הוצאת ספרי מקור

* * * * * * 

(238 עמודים, 118 ₪)

"היפנוזה והיפנותרפיה: מדריך למטפלים" הוא הספר המקיף הראשון בתחום ההיפנוזה הקלינית אשר נכתב בשפה העברית, ומטרתו למלא את החלל אשר קיים בתחום ההיפנותרפיה בארץ. הספר מיועד בעיקר לרופאים, לפסיכולוגים ולקהל הרחב של פסיכותרפיסטים שמתעניינים בהיפנוזה.

החלק הראשון של הספר הוא חלק תיאורטי קצר אשר מתחיל בסקירה היסטורית של התפתחות ההיפנוזה, תוך דגש על שיטות וטכניקות טיפול בהן השתמשו מייסדי התחום במאות ה-18 וה-19. בהמשך מפורטים מונחי יסוד של היפנוזה והיפנותרפיה, סוגיות קליניות מרכזיות של מבנה הטיפול, סכנות פוטנציאליות של שימוש לא-תואם בהיפנוזה ועקרונות של מבנה הסוגסטיה.

החלק השני מפרט שיטות להפקה ולהעמקה של הטראנס ההיפנוטי. עשרות שיטות של הפקת הטראנס מוסברות בצורה ברורה ודידקטית עם סקריפטים מפורטים ואיורים נלווים לטקסט. מספר ניכר משיטות הפקת הטראנס המובאות בחלק זה של הספר הן שיטות מקוריות וייחודיות של המחבר, הנמצאות בשימוש קליני רחב על-ידו במשך שנים ארוכות, ורואות אור לראשונה בספר זה.

החלק השלישי של הספר מוקדש להתוויות ולעקרונות שימוש בטכניקות ובאסטרטגיות טיפוליות במחלות ובהפרעות שונות. הפרק עשיר בסקריפטים טיפוליים מפורטים של טיפול בכאב חריף וכרוני, הפסקת עישון, ירידה במשקל, הפרעות חרדה (פוביות, התקפי אימה ועוד), טיפול היפנוטי בתסמונת פוסט-טראומטית אצל נפגעי תגובות קרב, היפנו-אונקולוגיה, שימוש בהיפנוזה בהיריון ובלידה, מחלות עור, שיטות היפנוטיות לחיזוק האגו ושילוב של היפנוזה בפסיכותרפיה דינאמית.

הספר כולל טקסט מלא של מבחן להערכת היענות להיפנוזה, נוסח של חוק ההיפנוזה בישראל, רשימת ספרות ורשימת מאגרי מידע בתחום ההיפנוזה וההיפנותרפיה.

נקודות הכוח של הספר - מתוך ההקדמה של נחי אלון:

●סקירה מעמיקה ומקיפה על מהות ההיפנוזה, על תופעותיה העיקריות ועל תהליכיה המרכזיים.

●איזון נכון בין הצגת עקרונות–יסוד  לבין הצגת כלים וטכניקות ליישום העקרונות. 

●שפע  של דרכים וכלים, חלקם יצירות מקוריות של הכותב.

●ראייה אינטגרטיבית.

●מֵכלים מובחנים למסכת טיפולית כוללת.

●עידוד  ללא פזיזות, זהירות ללא הפחדה: אברמוביץ' מציג את הפוטנציאל שבהיפנוזה, אבל גם את

  הדרכים לעבודה אחראית וזהירה, בדגש רב על בדיקה עצמית מתמדת.  

●ירידה לפרטים קטנים אך חיוניים שמדריכים רבים שכחו לעסוק בהם: מה הדרך הטובה ביותר לסדר

  את הכיסאות בחדר, איך ומתי ראוי  למטפל לגעת במטופל?  מה עושים כשהמטופל מתנהג בדרך  

  בלתי צפויה? האם טוב שהמטפל יכנס אף הוא להיפנוזה? לאן נכון  להסתכל?

"סגולות אלו של הספר הופכות אותו למדריך מקיף ורב–ערך הן למהפנט המתחיל והן למטפל הוותיק והמנוסה, הן לקלינאי והן לחוקר. כל אחד מאלו ימצא בספר את הנחוץ לו — זה את המבט המפורט וזה את מעוף הציפור; זה את העקרונות וזה את הכלים; זה את השאלות וזה את התשובות. "

                                                                                                                         נחי אלון

ד''ר איתן אברמוביץ', פסיכיאטר מומחה, קצין בריאות הנפש בצה''ל, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מנהל מרכז היפנוזה והיפנו-אנליזה בבית חולים הדסה עין כרם, מייסד מכון להכשרה טיפול ומחקר בתחום ההיפנוזה "היפנו–קמפוס", יו''ר לשעבר של האגודה הישראלית להיפנוזה.

התרשמותי: כמי שלמדה פסיכולוגיה, הספר ריתק אותי. אבל מצאו בו עניין גם בני משפחה אחרים ללא נגיעה לתחום הפסיכולוגי. מה שמושך וגורם עניין הוא הדוגמאות המובאות והמחשת מצבים.

תוכן הענינים:

מבוא                                                                                                    

הקדמה מאת ד"ר נחי אלון                                                                        

תודות                                                                                                   

                       

חלק ראשון: שורשי ועקרונות ההיפנוזה                                                      

פרק 1: "על כתפי הענקים" או היסטוריה קצרה של התפתחות ההיפנוזה             

פרק 2:  "איך כל זה עובד?" — חלק מהתיאוריות על פעולת היפנוזה                           

פרק 3: היפנותרפיה — הגדרות בסיסיות                                                                 

פרק 4: היפנוטיזביליות                                                                            

פרק 5: תופעות הטראנס                                                                          

פרק 6: אחריות, זהירות וסכנות פוטנציאליות של שימוש לא תואם בהיפנוזה                  

פרק 7: לפני שמתחילים להפנט                                                                  

פרק 8: עקרונות הסוגסטיה                                                                                   

פרק 9: עקרונות ההצלחה בטיפול ההיפנוטי                                                  

חלק שני:  שיטות להפקה ולהעמקה של טראנס היפנוטי                                              

פרק 1: סוגיות ההצלחה בהפקת הטראנס                                                     

פרק 2: שיטות ההפקה ההיפנוטית                                                               

חלק שלישי: התוויות להיפנותרפיה וסקריפטים טיפוליים                                            

פרק 1: עקרונות העבודה ההיפנוטית עם כאב                                                

פרק 2: סקריפטים טיפוליים מלאים: עבודה עם כאב                                      

פרק 3: סקריפטים טיפוליים: הפרעות חרדה                                                 

פרק 4: שימוש בהיפנוזה במהלך היפנותרפיה דינאמית והיפנואנליזה                              

פרק 5: שימוש בהיפנוזה במצבים פוסט–טראומטיים (PTSD)                         

פרק 6: טיפול היפנוטי בהתמכרויות                                                            

פרק 7: היפנו–אונקולוגיה, הפרעת שינה, מחלות עור                                     

פרק 8: שיטות היפנוטיות לחיזוק האגו                                                                    

פרק 9: היפנוזה ותרגילי היפנוזה עצמית במהלך היריון                                               

פרק 10: היפנותרפיה בהפרעות פסיכו–סומטיות                                                       

סיכום                                                                                                   

נספחים                                                                                                 

נספח 1: ביבליוגרפיה                                                                              

נספח 2: בדיקת היפנוטיזביליות (בדיקה אישית)                                                        

ההתנגדות היהודית לציונות

 

מחקר פורץ דרך ולעתים מזעזע. קריאת יצירת המופת של ראבקין היא חווייה יוצאת דופן

Liberales, Antwerp

חדש בהוצאת פרדס

ההתנגדות היהודית לציונות

תולדות המאבק הנמשך

מאת: יעקב ראבקין

מאנגלית: פנחס זידמן

* * * * * *  

(307 עמודים, 96 ₪)

"ההתנגדות היהודית לציונות" ראה אור ב–12 שפות, הופץ בעשרות מדינות, ביניהן איראן ומדינות ערביות נוספות.

הספר מעורר עניין ופולמוס ברחבי העולם, וזוכה לתגובות רבות ולשבחים בארץ ובחו"ל.

ספר זה מנסה לענות על שאלות קשות כגון:

● מה הקשר בין ציונות לאנטישמיות?

● מדוע הצהרת בלפור זכתה לגינוי כאנטישמית, דווקא מצד שר יהודי בקבינט הבריטי?

● מדוע הראשונים שטענו כי הציונות הינה גזענית היו רבנים והוגים יהודיים, זמן רב לפני  

   שהחליט כך האו"ם ב–1975?

● מהי הסיבה לעוצמת התנגדותן של ההנהגות החרדיות בעולם כולו לגיוס חרדים לצבא

   ההגנה לישראל? (פרק רביעי בספר)

● מהן הסיבות להתנגדות החרדית לציונות הדתית?

● מדוע הציונות מאיימת במיוחד על היהדות החרדית?

● כיצד מעוגנת ההתנגדות לציונות במסורת היהודית ובמקורות היהודיים?

● האם מדינת ישראל מגינה על יהודי העולם או חושפת אותם לסכנה?

הספר סוקר את התנועה הציונית, מיום הקמתה ועד ימינו, מנקודת מבטם של מתנגדיה היהודיים, ובוחן את ההתנגדות היהודית לציונות מבחינה דתית, חברתית, מדינית ואינטלקטואלית. הוא מראה כי ההתנגדות חצתה את כל עדות ישראל, מווילנה וניו יורק עד בגדד וקזבלנקה, ומצביע כי המאבק בין הציונות למתנגדיה הגיע עד חירוף נפש, כאשר פעיל יהודי אנטי ציוני נרצח על ידי פעילי ההגנה. הספר מסביר מדוע התנגדות זו מסרבת להיעלם גם לאור הצלחותיה המרשימות של מדינת ישראל בתחומי הביטחון, הכלכלה והתרבות.

ספר זה מביא טיעונים והאשמות קשות על גזענותה של התנועה הציונית עוד משחר הקמתה, בעיקר כלפי יהודים שבחרו שלא ללכת בדרכה. בניגוד לדעה הרווחת כי מטרת התנועה הציונית היא להקים בית לאומי ליהודי העולם, שיגן עליהם מפורענות הנובעת מאנטישמיות, מביא ספר זה דעה שונה, הטוענת לקשר ישיר בין תורת הגזע לאידיאולוגיה הציונית ולשיתוף פעולה בין מנהיגי הציונות בתחילת דרכה למנהיגים אנטישמיים באירופה. קשר זה מתבסס על מטרה משותפת - סילוק יהודים מאירופה לארץ ישראל. ואם לא די בכך, מטרת הציונות לא הייתה רק עקירת יהודים מארצות מוצאם, אלא גם חינוכם מחדש והפיכתם ליהודים "חדשים", חילונים, המנותקים מהמסורת היהודית, תוך שימוש בדרכי פעולה דומות לאלו שהיו נהוגות בגוש הסובייטי.

בין היתר מעלה הספר את טענתם של רבני היהדות החרדית לקשר סיבתי בין הציונות לבין רצח המוני של היהודים - השואה באה כעונש על חטאי הציונות.

"בדרך לאושוויץ שאל יהודי אחד את הרב שלמה זלמן עהרנרייך, רבה של שימלוי: מדוע חיסל הקדוש ברוך הוא את יהודי אירופה? השיב לו הרב: "אנו נענשים, על שלא לחמנו דיינו בציונים".

בנוסף, מגנים מתנגדי הציונות את מדיניות ההנהגה הציונית בזמן השואה. רבים מהם מאשימים את התנועה הציונית בכך שהתעלמה מגורלה של יהדות אירופה וסיכלה נסיונות הצלת יהודים, להוציא את המקרים בהם יכלה השואה לשרת את עניין הציונות, וזאת משום שבאופן עקרוני הצלת היהודים לא עלתה בקנה אחד עם מטרותיהם הפוליטיות.

יחסו של בן גוריון לעניין הצלת יהודי אירופה היה ועודנו מעורר מחלוקת. בשנת 1938, לאחר ליל הבדולח שבו התחילה האלימות הפיזית כלפי יהודי גרמניה, מייחסים לבן גוריון את הדברים הבאים:

"אילו ידעתי שאפשר להציל את כל הילדים היהודים על ידי העברתם לאנגליה, ורק את מחציתם על ידי הבאתם לפלשתינה, הייתי בוחר באפשרות השנייה, מפני שמה שעמד על הפרק לא היה רק גורלם של אותם ילדים, אלא גם ייעודו ההיסטורי של העם היהודי".

הספר היה מועמד לפרס Governor General of Canada  ולפרס הכט באוניברסיטת חיפה, ונכלל ברשימת ספרי העיון הטובים ביותר ביפן לשנת 2010.

 יעקב ראבקין מכהן כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מונטריאול. מתמחה בהיסטוריה של המדע ובהיסטוריה יהודית בת זמננו. ניתוחיו בנושאי יחסים בינלאומיים, יהדות וישראל התפרסמו במדיה האלקטרונית והכתובה ברחבי העולם.

יליד לנינגרד, ברית-המועצות, 1945. למד באוניברסיטת לנינגרד ובאקדמיה למדעים במוסקבה. במאי 1973 היגר מברית-המועצות והתגורר חודשים מספר בירושלים. הועסק כיועץ בקליטת מדענים במשרד ראש הממשלה. כמו כן, שהה בישראל במהלך ארבע תקופות של "שנת שבתון". כיום גר עם משפחתו במונטריאול, קנדה.

 מאז נובמבר 1973 לימד לימודי היסטוריה סובייטית, היסטוריה יהודית והיסטוריה של המדע באוניברסיטת מונטריאול. פיתח והעביר סמינריונים אודות ההתייחסות היהודית והאסלאמית כלפי מדע וטכנולוגיה. לימד כמרצה-אורח במספר אוניברסיטאות, כולל ייל, ג'ון הופקינס, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת לואי-פסטר ומכון סמית'וניאן.

פרופ' ראבקין חבר במרכז המחקר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מונטריאול (CERIUM) . חיבר וערך מספר ספרים ופרסם מאות מאמרים בכתבי-עת מדעיים וכן בכתבי-עת כלליים.

משבחי הביקורת

 "כתוב בכישרון רב, חריף ואקטואלי."         

פרופ' שבח וייס, יו"ר הכנסת לשעבר ושגריר ישראל בפולין

 

"כפטריוט ישראלי וכפילוסוף, אני מוצא את השיח האנטי ציוני כחיוני ונחוץ לדיון הציבורי על עברנו, ההווה שלנו ועל עתידנו, הגם שאיני שותף לשיח זה כלל."

פרופ' יוסף אגסי, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל–אביב

 "למי שחשב עד כה שהציונות היא המשכה של היהדות מומלץ מאוד לקרוא את הספר. אולם כל מי שהאמין שמדינת ישראל היא באמת מדינה יהודית חייב לקרוא אותו."

פרופ' שלמה זנד, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב

 "תזכורת חיונית בזמנים בהם נראה כאילו היהדות המירה דתה לציונות."    

        The Nation, New York

 "ספר זה שופך אור על ההתנגדות היהודית–חרדית לציונות, אשר מבחינה דמוגרפית ואידיאולוגית, מייצגת את האיום החמור ביותר למדינת ישראל כמדינה וכזהות קולקטיבית. למעשה, זה הוא אתגר יותר חמור ומסוכן מהעוינות הערבית והפלסטינית."                

 פרופ' יוסף הודרה, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת בר–אילן

 "ספר מרתק ורב ערך."      

פרופ' נועם חומסקי

 ראבקין הוא כותב מחונן הפונה אל קוראים מסוגים שונים, מאתאיסטים לקתולים, ועד ליהודים החרדים ביותר.   

                                                                                                  Forward, New York

 יצירה מבריקה.           

    Liberazione, Rome

 הספר מראה מדוע הרעיון כי ארץ הקודש, ישראל, היא המולדת הטבעית והמקלט המגונן של כל היהודים, שייך למיתולוגיה.          

                                                                   Le Figaro littéraire, Paris

 זהו מחקר עכשווי ומעמיק של סוגיה שהיא אולי השנויה ביותר במחלוקת בעולם היהודי כיום.

                                                                                                        ewish Tribune, London

 ספרו של ראבקין מנתח בצורה בהירה את ביקורת הציונות מפרספקטיבה יהודית.

                                                                                                         Asahi Shimbun, Tokyo         

 ספר חדשני זה מעלה שאלות רציניות על הלאומיות היהודית כפי שהיא מתממשת במדינת ישראל. הסופר מעלה שאלות גם ביחס לטענה הרווחת כי ישראל היא המגינה והשומרת על יהודי העולם כולו.

 Website of the Islamic Development Organization, Tehran  

                                           

הספר נכתב ברוחב יריעה ובכנות, חייב להיקרא ואף להילמד.                           

      El Colegio, Mexico

ספר זה הוא מחקר נמרץ של שורשיה התיאולוגיים וההיסטוריים של הציונות, רעיון שעדיין מפלג את היהודים עד היום.                                                                                

    Al-Mustaqbal, Beirut

 מחקר פורץ דרך ולעתים מזעזע. קריאת יצירת המופת של ראבקין היא חווייה יוצאת דופן.

Liberales, Antwerp

 הספר שופך אור על בלבול מכוון ונמשך: הזיהוי האוטומטי, אם לא העיוור, של כל היהודים כציונים.

                                                                                        Aujourd’hui Maroc, Casablanca

 זהו ספר יוצא דופן ביותר... חובה לכולם.

International, Zeitschrift für internationale Politik, Vienna

 כמוסלמי, אני רואה יצירה זו כמאלפת לקהילות דתיות אחרות במה שנוגע ליחסן לנושא של פלשתין.

Palint.org                                                                                                                               

 הספר מעלה טיעון מוחץ נגד האנטישמיות.  

      Alternatives, Montréal

 ספר זה מביא אוסף עשיר של ציטוטים ושל מקורות על סוגיה שרוב הקהילה היהודית הייתה מעדיפה להתעלם ממנה.      

                                                                             Atlantic Books Today, Halifax

 

בימים אלה רואה אור הספר השני  בסדרת ספריו של

פורד מדוקס פורד

עליהם מבוססת המיני-סדרה הבריטית היוקרתית, עטורת השבחים והפרסים

"הג'נטלמן האחרון"

הדרמה התקופתית הנצפית ביותר בשבע השנים האחרונות

עד מתי תאכל חרב?

מאת: פורד מדוקס פורד

תרגום לעברית: בן ציון הרמן

ספר שני בסדרת "סוף המצעד"

הוצאת אסטרולוג

* * * * * *  

(251 עמודים, 88 ש"ח)

"עד מתי תאכל חרב?" שאל פורד מדוקס פורד בתום מלחמת העולם הראשונה, והשיב עליה בספר המטלטל את רגשות הקורא ומציג בפניו את המלחמה האכזרית במערומיה.

גבר אנגלי, בן המעמד הגבוה, בורח ממשולש אהבים סוחף ומתגייס כדי לשרת בחזית המערבית. הפגזות בלתי פוסקות, מקרי מוות ופציעות… ולצד כל אלו גינוני מעמדות ושגרת חיים שכאילו לא הופרה כלל, ומשולש האהבים מוצא את מקומו גם בקו החזית.

מאה שנים עברו מאז תחילתה של מלחמת העולם הראשונה. מאות ספרים נכתבו על מלחמה אכזרית זו. ועדיין, ספר שנכתב ממש בתום המלחמה, על ידי סופר שעבר את תלאות הלחימה, משקף טוב מכולם את התקופה. ואכן, "עד מתי תאכל חרב?" המובא לקורא העברי בתרגום מלא ובצירוף הערות, נחשב עד היום כספר המתאר ומשקף באופן המהימן ביותר את אווירת מלחמת העולם הראשונה.

בשנת אלפיים זכה הספר לתואר "ספר המלחמה הבולט ביותר במאה העשרים", במשאל שנערך בקרב מבקרי ספרות בבריטניה.

פורד מדוקס פורד הוא אחד הסופרים המוערכים ביותר בשפה האנגלית. רביעיית הספרים בסדרת "סוף המצעד" נחשבת ליצירתו הטובה ביותר. הסידרה כיכבה ברשימת רבי המכר במשך כמאה שנים, שברה את שיאי המכירות ושימשה כאבן יסוד לספרות ענפה שחזרה שוב ושוב לאותן שנים. בימים אלה זוכה הסידרה גם לשני עיבודים רבי היקף בטלוויזיה ובקולנוע.

הספר הראשון בסדרה, "לא כל הנוצץ זהב", ראה אור בעברית ב-2013, זכה להצלחה ולשבחי הביקורת. שני הספרים הנוספים, העתידים לצאת בסדרה הם: "אדם כי יקום" ו"העמדה האחרונה".

הג'נטלמן האחרון

סדרת הטלוויזיה הבריטית "הג'נטלמן האחרון" (Parade s End), קו-פרודוקציה של רשת BBC הבריטית, HBO האמריקאית ו-VRT הבלגית, המבוססת על ספריו של פורד מדוקס פורד זכתה בכל הפרסים האמנותיים האפשריים, ועוררה הד רב.

3.5 מיליון איש הפכו את הדרמה התקופתית לנצפית ביותר של ערוץ BBC2 בשבע השנים האחרונות. הסדרה הייתה מועמדת ל-3 פרסים בטקס פרסי הטלוויזיה הבריטית וזכתה לשבחים אוניברסליים (ה"טיימס": "התסריט והבימוי ברמת האיי.קיו של גאוניות...שיא עולמי בדרמה"; ה"אינדיפנדנט": "פשוט יפיפיה, אבן חן מרהיבה, נדירה ומושלמת"; "הגארדיאן": "כנראה סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר שנעשתה השנה. סוחפת, עשירה ואינטליגנטית עד כאב. כתיבה מפוארת, דקדקנית ומהודקת. ה"ג'נטלמן האחרון" היא ניצחון").

בעקבות הצלחת הסדרה בבריטניה, החלו להפיק סדרה טלוויזיונית מקבילה בארה"ב. לאחרונה הוקרנה הסדרה גם בארץ,  ב-HOT3.

הסדרה הטלוויזיונית, החזירה את סדרת ספריו של מדוקס אל צמרת רבי המכר , קרוב למאה שנים אחרי יציאתה.

פורד מדוקס פורד

פורד מדוקס פורד, (1873-1939), סופר אנגלי, אחד המוערכים ביותר בשפה האנגלית, משורר, מבקר ספרותי, ששני כתבי העת בעריכתו ה- The English Review  וה- The Transalantic Review, השפיעו יותר מכל על הספרות האנגלית ועל בקורת הספרות במאה העשרים.

ספריו נכללים בכל רשימות "100 ספרי הפרוזה הטובים ביותר של המאה העשרים" שפורסמו בבריטניה ובארה"ב.

פורד נולד לקתרינה ופרנסיס הופר. אביו היה גרמני שעבד כמבקר מוזיקלי עבור עיתון "הטיימס" היוקרתי בלונדון, ואמו הייתה אנגליה. בשנת 1919 שינה פורד הופר את שמו ל"פורד מדוקס פורד", (כיוון ש"הופר" היה ונשמע שם גרמני) כהוקרה לסבו, הצייר המפורסם פורד מדוקס בראון,  שאת הביוגרפיה שלו כתב.

לראשונה זכה להכרה עם יציאתו לאור של "החייל הטוב" (1915), ספר המתאר את מהלך חייהם הטרגי של "שני זוגות מושלמים".

בזמן מלחמת העולם הראשונה גוייס פורד מדוקס פורד, יחד עם סופרים רבים אחרים למשרד התעמולה הבריטי. בשנת 1915 פרסם פורד שני ספרי תעמולה שיועדו לקהל הרחב והחליט  להתגייס לצבא הלוחם. בגיל 41 התגייס לגדוד הוולשי ונשלח לחזית בצרפת. חוויותיו משירותו הצבאי באות לידי ביטוי ברביעיית הספרים בסדרת "סוף המצעד" שראו אור בשנים 1928-1924 ותיארו את בריטניה לפני, בזמן ואחרי מלחמת העולם הראשונה. סדרת זו נחשבת לפאר יצירתו.

 

פורד מדוקס פורד פרסם כשבעים יצירות הכוללות רומנים, מאמרים, שירה, זכרונות וביקורת ספרותית. לעיתים שיתף פעולה עם סופרים אחרים בכתיבת הספרים. עם ג'וזף קונארד כתב ופרסם שלושה רומנים מצליחים. סופרים רבים ביקשו את קירבתו ורצו לכתוב עימו במשותף.

פורד היה מקורב לסופרים מפורסמים בני זמנו, שרבים מהם העריכו את איכות יצירתו וראו בו "סמכות עליונה" בענייני ספרות. בין היוצרים עימם היה בקשר חברי היו תומאס הארדי, ה.ג'. וולס, ג'וזף קונארד, הנרי ג'יימס, ג'ון גלסוורתי, ויליאם בטלר ייטס, ד.ה. לורנס, ג'יימס ג'ויס, ארנס המינגווי, גרטרוד שטיין, עזרא פאונד, ג'ין רייס, אלן טייט, קרולין גורדון, קתרינה אן פורטר ורוברט לואל.

בין השנים 1918 ל-1927 חי עם סטלה בוון, אמנית אוסטרלית, צעירה ממנו ב-20 שנה. ב-1920 נולדה להם בת. בשנותיו האחרונות לימד פורד מדוקס פורד ספרות במישיגן, ארה"ב. הוא נפטר בגיל 65 בצרפת, אליה עבר לאחר שהותו בארה"ב.

לאונרד כהן שר לה

לאונרד כהן שר לה

מאת: ציפי שחרור

הספר ראה אור

בהוצאת הקיבוץ המאוחד

בסיוע אקו"ם

* * * * * * 

(62 עמודים, 58 ₪)

"אֲנִי כְּבָר לֹא אָצוּד אֲרָיוֹת / וְלֹא אֶרְכַּב עַל נָמֵר", כתבה פעם ציפי שחרור, ומחקה לרגע את המילה "ג'ונגל" ממגרש השירים שלה. היא העדיפה אז לרהט את השורות בקירות הבית.

אבל למזלנו משוררים לא תמיד מקיימים הבטחות, והספר החדש מלטף את פרוות האריות ומחזיר את חברבורות הנמר לקטלוג הצבעים המרהיב שלה.

מדובר בספר מסעות. גם גלפגוס המדומה לממתק טרופי, גם מדבר סהרה, וגם יוון ואפילו בית הקברות ברמלה בו קבור אביה. מרגש במיוחד המסע בביוגרפיה של האם המתה. "הַיָּדַיִם שֶׁל אִמִּי בּוֹעֲרוֹת", היא כותבת באחד השירים ומלבה את הבעֵרה בלהבה אינטימית של נר זיכרון. המסעות מתחילים בצעד פיזי וממשיכים בצעד שבו אפשר לשמוע לפעמים אפילו קריאת עורב.

"יַלְדָּה רוֹשֶׁמֶת רוּחַ", היא אומרת בשיר הפותח. הרוח היא הבת דודה של הסערה. הסערה היא הפסקול של רבים משירי הספר הזה, וציפי שחרור רוכבת עליה כאילו הייתה נמר. ג'ונגלים, כבר אמרנו, הם מגרש הבית שלה.

רוני סומק

בקובץ השירים "ליאונרד כהן שר לה", ספרה השנים- עשר של המשוררת ציפי שחרור, שב ומודגש  קולה הצלול  של המשוררת. השירים החדשים  תוהים על דרכי הנפש המאזינה לעצמה,  תרים אחר מקומות שהפכו  לתשוקה, לבהלה או לפצע,  משקפים אהבה בצל אובדנה, מושחים על כווית העבר משחת הווה מנחמת, לעתים מתריסים אולם בעיקר מבקשים לגונן על מה שעלול לאבד משמעות ולהישכח. 

"איזה טירוף לחיות בתוך הטרף / שאנחנו מסתכנים ובונים בו את ערפל העתיד. / אהוב שלי / איזה טירוף לחיות ולדעת שאין אפילו / נצח  זעיר להכילו".

 בתוך אלה זרועים  שירים מכתיבתה המוקדמת, המקבלים כאן פנים חדשות, שחרור  מפרקת את  תמונות השיר ישנות, קורעת אותן לקרעים, שוברת לרסיסי  רסיסים, מתבוננת בהן מחדש  ומניחה אותם לצד השירים החדשים. תוך כך מתפענח כתב הסתרים הספון ברוחו של ספר זה , ששפתו הציורית נעה בתנועה מתמדת בין חוץ הגוף ופנים הרוח במטוטלת של געגוע.

ציפי שחרור, משוררת, סופרת, תסריטאית  ועורכת. פרסמה 33 ספרים מתוכם 18 ספרים לילדים ולנוער, 12 ספרי שירה, רומן  ושני קבצי סיפורים ונובלות למבוגרים. ספריה זיכו אותה בשבחים ובפרסים רבים, ביניהם פרסי ראש הממשלה ב-1993 וב-2004, פרס אקו"ם, ופרס ע"ש חומסקי מטעם אגודת הסופרים.

ערכה משך שנים רבות את כתב העת מאזניים מטעם אגודת הסופרים,  אנתולוגיות וספרים בתחום השירה והפרוזה, וערכה את אתר השירה פואמה. כיהנה במשך חמש שנים כדירקטורית במועצת הרשות השנייה ובחברת החדשות. מן היוזמים הראשונים של תוכניות התרבות בערוץ 2. ממקימי הקרנות "סנונית" ו"ברוש" של הרשות השנייה. ושימשה כמבקרת ספרים בעיתונים שונים ובכתבי עת. מזה שנים רבות מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בשירה ובפרוזה לילדים, לנוער ולמבוגרים (באוניברסיטה הפתוחה, בבית הסופר ועוד). מקיימת מפגשי ספרות בבתי ספר וספריות בכל רחבי הארץ, במסגרת אמנות לעם, סל תרבות ומשרד החינוך. לאחרונה  שבה לאהבותיה  הראשונות  והיא כותבת מחזות ותסריטים.

לספרה לאונרד כהן שר לה קדמו 'שפה משותפת', 'מִסרו ד"ש לקירות הבית', 'קשרים', 'אהבה פרהיסטורית', 'בַּרבורים חסרי דאגה', 'עונה שנייה לאהבה', 'מבחר שירים וחדשים' עם אחרית דבר מורחבת מאת פרופ' נורית גוברין, ועוד.

אמי מרקידה כוכבים

כְּשֶׁאֲנִי מְגִיחָה מִתּוֹכָהּ, תִּינֹקֶת מֵחֲלוֹם מָתוֹק,

יְדֵי אִמִּי בּוֹעֲרוֹת, נוֹגְעוֹת אֵשׁ

וְתַבְשִׁילֵי מִטְבָּחָהּ הַצַּר מַזְהִיבִים בִּי.

אֲבָל בַּלֵּילוֹת אֲנִי מְנַסָּה לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנִּי אֶת צַעֲרָהּ,

וּבוֹדָה שֶׁאִמִּי

מַרְקִידָה עַכְשָׁו בְּשָׁמֶיהָ כּוֹכָבִים.

חוטי גשם

אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת הַלַּיְלָה וּמַגְבִּיהָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ

בִּזְרִיחָתָהּ אֲנִי אַכְזָרִית מִמֶּנָּה.

מֻכַּת יָרֵחַ בַּאֲפֵלַת תַּחְתִּיּוֹת אֲנִי גּוֹרֶרֶת מִלִּים

לִבְרֹא מֵהֶן אִשָּׁה חֲדָשָׁה מֻפְרֶדֶת מֵעֲבָרָהּ,

עֲשׂוּיָה חוּטֵי גֶּשֶׁם מְטֹהָרִים.

צימאון

הַחַלּוֹן פָּתוּחַ. גַּם הַלֵּב

וְהָאַהֲבָה שֶׁדַּרְכָּהּ לְחוֹלֵל

צְמֵאָה וּמְשֻׁגַּעַת

שמש שקהלת לא ידע

"הר-שפי היא משוררת בעלת קול אישי מקורי ומגובש, עמוק צלול ונפלא, שכתבה כמה מן השורות היפות והמעניינות ביותר בשירה העברית של העת האחרונה"     ארז שוייצר, הארץ

"סיון הר-שפי היא משוררת מצוינת"                                    אלי הירש, ידיעות אחרונות 

"הר-שפי היא זלדה של הדור הזה"                                            חנה פנחסי, ynet יהדות  

שמש שקהלת לא ידע

מאת: סיון הר-שפי

עורכת: לאה שניר

סדרת "ריתמוס" לשירה / הוצאת הקיבוץ המאוחד

בשיתוף קרן רבינוביץ לאמנויות, תל אביב

* * * * * *  

(93 עמודים, 62 ₪)

שמש שקהלת לא ידע, הינו ספרה השלישי של סיון הר-שפי, הרואה אור בסדרת "ריתמוס, של הוצאת הקיבוץ המאוחד. זהו קובץ שירים מפתיע באיכויותיו הפואטיות, בעמקותו הנפשית-קיומית והרוחנית-מיסטית ובעושר לשוני ורעיוני, הניזון ממקורות יהודיים מגוונים.

קובץ זה הינו יצירה רב רובדית הנבנית בהדרגה סביב מוטיב "ירידת הנשמה". זוהי שירת הנשמה במסעה היהודי, הנורא והנפלא כאחד, אל תוך הגוף, החומר, העולם הזה.

המסע האישי, האותנטי והחד פעמי, מתגלה ככלל אנושי, סוד קיומו של האדם באשר הוא: חיבור הרוח עם העפר, הכרוך בוויתור ובענווה אך גם באומץ.

במהלך המסע, מתחלפים הערכים – כעת "אדמה היא השמיים", הירידה מרקיע עליון אל הארץ מתבררת כ"נפילה אל המדרגה העליונה" דווקא. בוז המלאכים מתחלף בקנאה כלפי בשר ודם, על מגעו הישיר בחיים.

"כמה קנאה למלאכים בגלל עפר רטוב מטל / בגלל גוף מתנועע קדים ואחור. / בשעה זו, אין לי מילה לתת / אלא קול ניפוץ הידיים. / גלולים שהייתי מתגלגלים אל הגיא, / וסוד שלחשת אותי פורש כנפיים לחות / להיות אני של יום אחד."

השירים מחפשים אחר סודה החתום של הנשמה. הם נעים בין השלמה עם המוות לבין חיוניות בלתי מתפשרת, ומבקשים תשובה שתהווה משקל נגד לקהלת הפנימי, לאותו קול המערער על אפשרות החידוש ושמחת היצירה.

"ריחות פריחה, / ריח הגוף של העולם / סמיכות פתאומית // עדין לא עניתי לי: / האם אני רוצה להתקרב עוד, / להתקרב יותר אל העולם הזה? // אחרי שאני משמיצה אותו, / נזכרת איך טמנתי פני בתוכו / והשיב לי חום רך, הבל קיץ / אין בלתו".

סיון הר-שּפי היא דוקטור לספרות עברית (אוניברסיטת בר-אילן) ועורכת עם בן-זוגה המשורר אבישר הר-שפי את כתב העת הספרותי "עתר". כמו בספר זה, גם ספריה הקודמים: "גלות הלוויתן" (2005), ו"תהילים ליום רעש" (2010) ראו אור בסדרת "ריתמוס" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, וזיכו אותה בפרס הרי הראשון של האוניברסיטה העברית (תשס"א), פרס אקו"ם (תשס"ג), פרס שרת החינוך (תשס"ד) ופרס היצירה על שם ראש הממשלה (תשע"ב).

שירת דבורה

הַדְּבוֹרָה נוֹשֵׂאת עַל בִּטְנָהּ

אֶת נְשִּיקַת הַפֶּרַח

שָׁרָה סְבִיבִי כְּמוֹ

עוֹלָה מִן הָרַחְצָה

מְפַזֶּרֶת

כִּלְאַחַר יָד

אַבְקְנֵי אַהֲבָה

בֶּחָלָל הַפָּצוּעַ

בְּגֵיא צַלְמָוֶת

 

בדרך

יֵשׁ תַּמְרוּר

"יְלָּדִים בַּדֶּרֶךְ"

יֵשׁ תַּמְרוּר שֶׁרוֹמֵז –

כָּאן עוֹבְרוֹת אַיָּלוֹת

וְאֵין תַּמְרוּר לֶאֱ-לֹהִים הָעוֹבֵר

בְּעוֹלָמוֹ

וְאֵין תַּמְרוּר הָאֵט

נְשֶׁמָה לְפָנֶיךָ

רַק בָּעֵינַיִם

בַּבְּכִי

תַּמְרוּרִים

וּבַצְחוֹק הַמִּזְדַּהֵר

מִתּוֹךְ הָעֲלָטָה

כך נכתב על ספרה הקודם, "תהלים ליום רעש":

"סיון הר-שפי היא משוררת מצוינת משום ששיריה מבוססים על מודעות רגשית ולשונית מתמדת, עדינה וחכמה מאוד, המתייחסת לקונפליקט הגדול של חייה: למתח בין נאמנות למסורת לבין הצורך להתחדש ולהתחיות. מעלה נוספת של שירתה – היא להשכין שלום: שלום בין קודש וחול, אישה וגבר, אלוהים פטריארכלי ומאמינה פמיניסטית, שירתה היא שירת חיים ושלום".                                                               

  אלי הירש, ידיעות אחרונות

"הר-שפי היא זלדה של הדור הזה. קולה הפואטי אישי ומקומי מאוד, ויש בו הוויה דתית עמוקה. כמו לזלדה, יש בה כוח לשבות בקסמה אוהבי שירה באשר הם. זו שירה של אישה שתורתה יונקת ממקורות חז"ל וחסידות, תנ"ך וזוהר, ואלה הופכים אישיים מאד... דווקא כשקול אישי מזדכך מאוד, הוא יכול להפוך אוניברסלי – וקסם זה אכן מתרחש ב"תהלים ליום רעש".  

                                                                              חנה פנחסי, ynet יהדות

כתיבתה של סיוון מוקפדת מאד ונדמה כי המשוררת נעה בין שני עולמות, לובשת ופושטת בשיריה מלים של קודש וחול. שירים מסוימים אפופי קסם של פשטות ושירים אחרים מזכירים כתיבה יותר מתוחכמת.

השירים טבועים בחותם של עומק. המשוררת מודעת וקשובה לעולמה הפנימי, עולם חכם וגדוש רגש.

התרשמתי כי המשוררת הסירה מעל שיריה את הכיסויים הסטריאוטיפיים כדי לא להיות "מסומנת" כמשוררת רליגיוזית, אלא כמשוררת שמציעה את יצירתה כך שתתאים לאיזו פנימיות המשותפת לכולם.

לדבריה של חנה פנחסי, סיוון היא זלדה של הדור החדש, אני מסכימה איתה, אם כי מצאתי גם איכויות שמצאתי אצל המשוררת המוערכת מאד בעיניי, חווה פנחס כהן.

ציפי ארצי