יום רביעי, 5 במרץ 2014

לאונרד כהן שר לה






לאונרד כהן שר לה


מאת: ציפי שחרור

הספר ראה אור

בהוצאת הקיבוץ המאוחד

בסיוע אקו"ם
* * * * * * 
(62 עמודים, 58 ₪)


"אֲנִי כְּבָר לֹא אָצוּד אֲרָיוֹת / וְלֹא אֶרְכַּב עַל נָמֵר", כתבה פעם ציפי שחרור, ומחקה לרגע את המילה "ג'ונגל" ממגרש השירים שלה. היא העדיפה אז לרהט את השורות בקירות הבית.
אבל למזלנו משוררים לא תמיד מקיימים הבטחות, והספר החדש מלטף את פרוות האריות ומחזיר את חברבורות הנמר לקטלוג הצבעים המרהיב שלה.
מדובר בספר מסעות. גם גלפגוס המדומה לממתק טרופי, גם מדבר סהרה, וגם יוון ואפילו בית הקברות ברמלה בו קבור אביה. מרגש במיוחד המסע בביוגרפיה של האם המתה. "הַיָּדַיִם שֶׁל אִמִּי בּוֹעֲרוֹת", היא כותבת באחד השירים ומלבה את הבעֵרה בלהבה אינטימית של נר זיכרון. המסעות מתחילים בצעד פיזי וממשיכים בצעד שבו אפשר לשמוע לפעמים אפילו קריאת עורב.
"יַלְדָּה רוֹשֶׁמֶת רוּחַ", היא אומרת בשיר הפותח. הרוח היא הבת דודה של הסערה. הסערה היא הפסקול של רבים משירי הספר הזה, וציפי שחרור רוכבת עליה כאילו הייתה נמר. ג'ונגלים, כבר אמרנו, הם מגרש הבית שלה.
רוני סומק


בקובץ השירים "ליאונרד כהן שר לה", ספרה השנים- עשר של המשוררת ציפי שחרור, שב ומודגש  קולה הצלול  של המשוררת. השירים החדשים  תוהים על דרכי הנפש המאזינה לעצמה,  תרים אחר מקומות שהפכו  לתשוקה, לבהלה או לפצע,  משקפים אהבה בצל אובדנה, מושחים על כווית העבר משחת הווה מנחמת, לעתים מתריסים אולם בעיקר מבקשים לגונן על מה שעלול לאבד משמעות ולהישכח. 
"איזה טירוף לחיות בתוך הטרף / שאנחנו מסתכנים ובונים בו את ערפל העתיד. / אהוב שלי / איזה טירוף לחיות ולדעת שאין אפילו / נצח  זעיר להכילו".
 בתוך אלה זרועים  שירים מכתיבתה המוקדמת, המקבלים כאן פנים חדשות, שחרור  מפרקת את  תמונות השיר ישנות, קורעת אותן לקרעים, שוברת לרסיסי  רסיסים, מתבוננת בהן מחדש  ומניחה אותם לצד השירים החדשים. תוך כך מתפענח כתב הסתרים הספון ברוחו של ספר זה , ששפתו הציורית נעה בתנועה מתמדת בין חוץ הגוף ופנים הרוח במטוטלת של געגוע.

ציפי שחרור, משוררת, סופרת, תסריטאית  ועורכת. פרסמה 33 ספרים מתוכם 18 ספרים לילדים ולנוער, 12 ספרי שירה, רומן  ושני קבצי סיפורים ונובלות למבוגרים. ספריה זיכו אותה בשבחים ובפרסים רבים, ביניהם פרסי ראש הממשלה ב-1993 וב-2004, פרס אקו"ם, ופרס ע"ש חומסקי מטעם אגודת הסופרים.
ערכה משך שנים רבות את כתב העת מאזניים מטעם אגודת הסופרים,  אנתולוגיות וספרים בתחום השירה והפרוזה, וערכה את אתר השירה פואמה. כיהנה במשך חמש שנים כדירקטורית במועצת הרשות השנייה ובחברת החדשות. מן היוזמים הראשונים של תוכניות התרבות בערוץ 2. ממקימי הקרנות "סנונית" ו"ברוש" של הרשות השנייה. ושימשה כמבקרת ספרים בעיתונים שונים ובכתבי עת. מזה שנים רבות מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בשירה ובפרוזה לילדים, לנוער ולמבוגרים (באוניברסיטה הפתוחה, בבית הסופר ועוד). מקיימת מפגשי ספרות בבתי ספר וספריות בכל רחבי הארץ, במסגרת אמנות לעם, סל תרבות ומשרד החינוך. לאחרונה  שבה לאהבותיה  הראשונות  והיא כותבת מחזות ותסריטים.

לספרה לאונרד כהן שר לה קדמו 'שפה משותפת', 'מִסרו ד"ש לקירות הבית', 'קשרים', 'אהבה פרהיסטורית', 'בַּרבורים חסרי דאגה', 'עונה שנייה לאהבה', 'מבחר שירים וחדשים' עם אחרית דבר מורחבת מאת פרופ' נורית גוברין, ועוד.




אמי מרקידה כוכבים
כְּשֶׁאֲנִי מְגִיחָה מִתּוֹכָהּ, תִּינֹקֶת מֵחֲלוֹם מָתוֹק,
יְדֵי אִמִּי בּוֹעֲרוֹת, נוֹגְעוֹת אֵשׁ
וְתַבְשִׁילֵי מִטְבָּחָהּ הַצַּר מַזְהִיבִים בִּי.
אֲבָל בַּלֵּילוֹת אֲנִי מְנַסָּה לְהַשְׁכִּיחַ מִמֶּנִּי אֶת צַעֲרָהּ,
וּבוֹדָה שֶׁאִמִּי
מַרְקִידָה עַכְשָׁו בְּשָׁמֶיהָ כּוֹכָבִים.



חוטי גשם
אֲנִי נוֹשֵׂאת אֶת הַלַּיְלָה וּמַגְבִּיהָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ
בִּזְרִיחָתָהּ אֲנִי אַכְזָרִית מִמֶּנָּה.
מֻכַּת יָרֵחַ בַּאֲפֵלַת תַּחְתִּיּוֹת אֲנִי גּוֹרֶרֶת מִלִּים
לִבְרֹא מֵהֶן אִשָּׁה חֲדָשָׁה מֻפְרֶדֶת מֵעֲבָרָהּ,
עֲשׂוּיָה חוּטֵי גֶּשֶׁם מְטֹהָרִים.



צימאון
הַחַלּוֹן פָּתוּחַ. גַּם הַלֵּב
וְהָאַהֲבָה שֶׁדַּרְכָּהּ לְחוֹלֵל
צְמֵאָה וּמְשֻׁגַּעַת

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה