שלושים למותו של אהרון דולגופולסקי

איך תשתכרו מיין

בעברית, באנגלית, בגרמנית, בצרפתית, ברוסית ובפינית?

שלושים למותו של אהרון דולגופולסקי – חוקר מבריק ופורץ דרך

שגילה את שפת הקדמונים.

ביום חמישי  ה-23.8, חל יום השלושים למותו של הבלשן הדגול והמומחה המוביל בעולם בתחום ההשוואה ארוכת הטווח של השפות, האיש שכתב את מילון השפה הנוסטרטית המקיף כ-4000 עמודים בארבעה כרכים ותרומתו לתועלת האנושות מובהקת ואינה ניתנת לערעור.

אהרון דולגופולסקי, "גאון בתחום הבלשנות ההשוואתית" (פרופ' ויטאלי שבורושקין, בלשן מאונ' מישיגן), ש"בקיאותו הייתה לאגדה" (פרופ' לורד קולין רנפרו, ארכיאולוג-בלשן מאונ' קיימברידג'), חקר ומצא שרוב השפות בעולם התפתחו משפה אחת משותפת. הנחת היסוד שלו היא שלפני כ-15,000 שנים  הייתה שפה אחת שממנה נפוצו כל השפות המדוברות היום. הוא קורא לשפה זו "השפה הנוסטרטית" (מ"נוסטרה", שלנו, השפה שלנו).

לדוגמא, קרבת המשפחה בין: יין בעברית,  Wineבאנגלית,  Weinבגרמנית, Vin בצרפתית, Vino ברוסית  ו- Vini בפינית. או אם תנגנו ב: קרן (עברית), Horn (אנגלית), Korno (איטלקית), אתם בעצם מנגנים ב Karen – המקור הנוסטרטי מלפני 15,000 שנה!

המילון הנוסטרטי שפרסם מקיף, כאמור 4000 עמודים ב-4 כרכים ומכיל ערכים של למעלה מ-3000 שורשים.

המילון ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. במילון הנגיש לאינטרנט משתמשים כבר 50,000 חוקרים ברחבי העולם.

ספרייתו העצומה -  ספרייה יחידאית בעולם המונה עשרות אלפי מילונים - תעבור בחודשים הקרובים לאוניברסיטה ההומנית במוסקבה, שם יוקם מרכז חקר הנוסטרטיקה על שמו.

אהרן דולגופולסקי נולד ב-18 בנובמבר 1930 במוסקבה. בבית הוריו דיברו רוסית ויידיש, והייתה בו ספרייה גדולה שהכילה גם כרכים רבים של ספרות גרמנית, וכך הוסיף לעצמו כבר בילדותו המוקדמת ובכוחות עצמו את השפה הגרמנית. מאוחר יותר למד מספרים גם אנגלית, צרפתית ולטינית. מאביו  שהיה מצוי היטב במקורות העבריים, הכיר את יסודות הלשון העברית. אוזנו של הילד אהרן הייתה קשובה אל סביבותיו. הוא  קלט את צלילי הטטארית שבקעו מגרונם של השכנים בבניין, עמד משתאה ליד חבורות אנשים בפארק שהתלוצצו בארמנית, ופעמים הזדנב בחשאי מאחורי זוגות שחורי עור ברחובות מוסקבה, והקשיב רב קשב לדיבורם. כשחלה פעם בראומטיזם במוסקבה של מינוס 30 מעלות ולא יכול היה ללכת לביה"ס עשה לו מזה במיטה בבית רווח נקי: למד צרפתית לפי ספר נפלא שעסק במיתוסים של יוון העתיקה. שנים רבות שמר את הספר הזה.

ב-1957 התחיל ללמוד באוניברסיטה הבלשנית של מוסקבה (אז "המכון האוניברסיטאי לשפות זרות") ואח"כ עבד בו. אז כבר החל בעבודתו החלוצית במחקר המשווה של השפות ההודו-אירופיות והאפרו-אסיאתיות. בגיל צעיר, כשהוא בן 33 בלבד, בשנת 1963, סומן כבר מקומו בקהילת הבלשנים הבינלאומית, כשפרסם מאמר ראשון מסוגו, על הקשר האפשרי בין שפות אירופה, אסיה ואפריקה. עשר שנים לאחר מכן פרסם במוסקבה את ספרו החדשני ומעורר ההדים על הענף הכושיתי של השפות השמיות חמיות, אשר הפך אותו לסַמָן הגלובאלי של התחום.

בסוף שנות ה-60, עם התחזקות המגמות הציוניות בקרב יהודי בריה"מ לאחר מלחמת ששת הימים, החליט אהרן דולגופולסקי לעלות לישראל. הוא החל ללמוד עברית ישראלית באופן מסודר בחוגים הציוניים שפעלו אז במחתרת. בעקבות זאת הוזמן מספר פעמים לחקירה על ידי ההנהלה הקומוניסטית של "המכון לבלשנות" ועל ידי הק.ג.ב., ובין השאר נשאל אם בכוונתו לעלות לישראל. תשובתו המתחמקת הייתה תמיד "כרגע אין לי תכניות כאלה", הכול כדי למצוא, בעצה אחת עם פעילי העלייה, את הרגע המתאים להגיש לשלטונות את הבקשה לעלייה. כחצי שנה לפני עלותו ארצה פוטר ממקום עבודתו. עד אז הספיק לפרסם מאות ערכים באנציקלופדיה הסובייטית, והמשיך גם לאחר פיטוריו להגיש לפרסום את הערכים שהיו מוכנים אצלו בכתובים, והם  פורסמו תוך השמטת שמו.

משרת פרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה חיכתה לו עוד לפני עלותו ארצה (1976), בהיותו בן 46. לפני שעזב את מוסקבה לישראל מיהר לפזר את הספרייה בין קולגות ברחבי העולם, ואחר-כך הם שלחו לו איש איש ממקומו את חלקיקי האוצר המדהים הזה לאוניברסיטת חיפה, אחרת הספרייה הזאת הייתה מתחסלת בפקודת שלטונות בריה"מ. ומהאוניברסיטה שעל הר הכרמל, לשם הגיעה טיפין טיפין ושבה אל חיקו, החזיר אותה במשאות תרמיל אל כתלי דירתו, אל ביתו החדש בארץ.

הוא המשיך לחקור את השפות השמיות-חמיות, פרסם מאות מאמרים והרחיב והעמיק עוד ועוד בחקר משפחת-העל הנוסטרטית הכוללת שש משפחות: הודו-אירופית, שמית-חמית, קרטבלית (גרוזיה), אוראלית (סיביר), אלטאית ודראבידית (דרום הודו). הוא הוזמן להרצות בכנסים בינלאומיים רבים והחל בפרסום ספריו החשובים. בשנת 2008 ראה אור באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה מילונו פורץ הדרך בעל ארבעת כרכי הענק "המילון הנוסטרָטי" Nostratic Dictionary. זהו האופוס מאגנום שלו אשר קבע את מקומו  של אהרן דולגופולסקי כמהפכן בתחום הבלשנות ההיסטורית המשווה.

ארבעה ספרי יובל מוקדשים לגיבור תרבות זה עד היום. האסופה הראשונה הופיעה בקנברה שבאוסטרליה ליום הולדתו ה-70 ; שתי אסופות נוספות הופיעו מיד לאחר צאת "המילון הנוסטרטי" לאור - האחת בברלין והאחרת בלוּנד שבשוודיה. הרביעית נמצאת עכשיו בדפוס במוסקבה לכבוד תחילת העשור התשיעי לחייו, שנקטע במיתת נשיקה, כשהוא יושב ליד המחשב הביתי שלו, ומכין סדרת ספרי-בת למילונו עב הכרס. סדרה זו תשרת את מומחי משפחות-השפות ב"מילונים משלהם", דהיינו, מילוני השורשים הנוסטרטיים לכל משפחה ומשפחה הגזורים ממילון האב שהופיע בשנת 2008. הסדרה תושלם במוסקבה בשנים הקרובות. האסכולה פורצת הדרך שייסד - חיה, נושמת ובועטת משם אל רחבי העולם.

סטודנטים מוכשרים, תלמידי תלמידיו, עוסקים כיום בלימודים נוסטרטיים כשהם שואבים ידע והשראה מן המידע הבלתי נדלה שהוריש בעבודת חייו.

גדולת הישגיו זוהרת אל מול צניעותו לאורך כל חייו.

מתוך דבריהם של בלשנים חשובים בעולם, על אהרן דולגופולסקי

מפי הארכיאולוג-הבלשן פרופ' לורד קולין רנפרו, אשר הביא לדפוס את המילון הנוסטרטי של אהרן דולגופולסקי באוני' קיימברידג'  שבאנגליה

בקיאותו של א. דולגופולסקי הייתה אגדית, והייתה נערצת הן על בלשנים והן על חוקרים מתחומים נוספים. האימפקט האדיר שלו בקנה מידה עולמי, נתן אותותיו בתחום הבלשנות וכן השפיע רבות על התפתחות המחקרים בתחום הארכיאולוגיה הפרה-היסטורית...

מפי הסלאביסט, פרופ' ויטאלי שבורושקין מאן ארבור, מישיגן:

אהרן דולגופולסקי היה גאון בתחום הבלשנות המשווה, אשר השלים בחייו עבודה טיטאנית של בניית הפרוטו-שפה הנוסטרטית, מלאכה, אשר מספר מוסדות מאויָשים בצוות חוקרים מלא, לא היו מסוגלים לבצע! לשם כך היה לו הידע היחידאי של מאות שפות המשתייכות לאותה פרוטו-שפה. גם זכו ליהנות מפירות מחקרו תחומים נוספים, כי דרך מילונו אנו לומדים על כלי-ציד, דיג ומאכל קדומים, ועוד ועוד.

מספר החוקרים המשתמשים במילון הנוסטרטי שלו ברחבי העולם, הנגיש באינטרנט, עלה לאחרונה ל- 50,000.

תרומתו של א. דולגופולסקי לתועלת האנושות היא מובהקת ואינה ניתנת לערעור...

מפי האפריקניסט, פרופ' הרמן יונגרייטמייר מפרנקפורט

כישוריו של א. דולגופולסקי אובחנו כרחוקים מרחק שנות אור מן הנורמה; היכרותו המעמיקה עם ספרות מקצועית רחבה ביותר ועם ספקטרום ענק של שפות, היו לשם דבר. הידרשותו שלו מתוך עצמו לקפדנות אולטימטיבית בכל קביעה מחקרית שקבע - נמהלה באנרגיה חסרת גבולות למען הגשמת היעוד שהציב לעצמו. הוא הוכיח כיצד בן-אנוש מוכן ומסוגל להקריב עצמו בטוהר שאין כדוגמתו, לאורך כל חייו, למען יישותה של העבודה המחקרית, אשר נתקדשה על ידו...

מפי הבלשן פרופ' וואצלב בלאז'ק, אוניברסיטת מסריק, המחלקה לבלשנות וללימודים באלטיים. ברנו, צ'כיה.

 אהרון דולגופולסקי הוא אחד מענקי ("טיטאנים") המחקר אשר הקפיץ את רמת הידע שלנו יותר מאשר כל הדורות שקדמו לו. בשבילנו, ממשיכיו, זהו כבוד גדול שאנו יכולים לעמוד על כתפיו של ענק בעל ממדים שכאלה

היעלמות

חדש בהוצאת רימונים 

היעלמות

מאת: ניב קפלן

* * * * * *

(514 עמודים, 98 ₪)

אביב 1984. קארן, אמריקנית השוהה בקיבוץ נחטפת ביום הולדתה ממכוניתו של מיקי, החבר שאתו טיילה.

היא נעלמת בלי להותיר עקבות, תיק החקירה נסגר בנסיבות תמוהות, המניע לחטיפה נותר עלום וגורלה של הצעירה לא נודע.

קיץ 1987. תמונה של קארן בעת החטיפה מתגלה באקראי בזמן פשיטה של כוח צה"ל בלבנון.

מיקי ואחותה של קארן, ליסה, נשאבים בחזרה אל העבר המעיק שנותר כפצע פתוח בחייהם. בניסיון נואש להבין את אשר קרה, הם חושפים סוד משפחתי המחפה על מזימה חשאית חוצת יבשות של שירותי ביון, לסיכול מיזם מחתרתי לפיתוח אמצעי לחימה.

מדוע נחטפה קארן ומה עלה בגורלה? מהו הסוד המשפחתי האפל? עד כמה רחוק ילך ארגון תאב-בצע כדי להגן על אינטרסים שעל גבול האפור? אלה הן חלק מהשאלות שמניעות את העלילה הסוחפת ואפופת המסתורין של ספר מתח מקורי זה.

את "היעלמות" החל ניב קפלן לכתוב בשפה האנגלית ב-1992, במהלך שהותו בלוס אנג'לס למטרת לימודים. הרעיון לעלילת הספר ניצת בעקבות צפייה בסרט The Vanishing, במרכזו אישה שנעלמה מבלי להשאיר עקבות. הוא הבשיל בו במשך זמן רב והטריגר להתיישב ולכתוב, היה הצלחת ספרו של ג'ון גרישם "הפירמה" – עו"ד שלא כתב ספר מימיו והפך להצלחה. העלילה הייתה מעורפלת והלכה והתפתחה עם הזמן. תהליך הכתיבה ארך 5 שנים. לא היתה לו שום הכשרה לכתיבה חוץ מהעובדה שכל חייו קרא ספרים. (הוא היה הילד הראשון בכיתה שידע לקרוא והוא זוכר את עצמו תמיד עם ספר ביד. שלוש שנים מילדותו שהה עם משפחתו בניו-יורק, ולכן רוב הספרים שקרא היו באנגלית. כשחזר לקיבוץ בגיל 14, בית הארחה היה המקום היחיד שהיו בו ספרים באנגלית, ומידי פעם היה מנכס לעצמו ספר, וכדי לא להיתפס כגנב, היה כותב לעצמו הקדשה).

ב"היעלמות" יש מספר מוטיבים הלקוחים מהביוגרפיה האישית שלו ומחוויותיו ונסיונו בעולם העסקים. (עולם בו פועלים ארגונים עסקיים ואנשים בכירים בתוכם, שלא בוחלים בדבר כדי להתקדם ולצבור כוח).

במהלך 15 השנים האחרונות מאז סיום כתיבת "היעלמות", הוא עובד על ספר נוסף שנמצא בשלבי סיום.

ניב קפלן, יליד 1959, בעל חברת ייעוץ לתעשיית המטוסים, אב ל-5 ילדים, נולד וגדל בקיבוץ איילת השחר. בגיל 11 נסע עם משפחתו לשליחות בת 3 שנים בניו-יורק. חזר ארצה בגיל 14, בעיצומה של מלחמת יום כיפור. בצבא שירת בסיירת גולני ולקח חלק באימון ההקמה של יחידת האלפיניסטים "ארז" בשנת 1980. אחרי הצבא טייל בעולם במשך שנתיים (אוסטרליה, ניו זילנד, ארה"ב, קנדה ואירופה). ב-1984 עזב לשנתיים לניו-יורק עם אשתו ובתו הבכורה, ללימודי טכנאות קול בווילג'. משם עבר ללוס אנג'לס לעוד 8 שנים, במהלכן עשה תואר ראשון במינהל עסקים במגמת שיווק ועבד בהיי-טק. בלוס אנג'לס נולדו לו שלושה ילדים נוספים.

ב-94 חזר עם משפחתו ארצה.  התגורר בנהלל, בתמרת (בה נולד בן הזקונים, היום בן 14),  ובסוללים.לפני 9 שנים לאחר 20 שנות נישואים, התגרש. מיד לאחר גירושיו פגש את טלי, הם נישאו לפני 4 שנים וחיים היום בתל-אביב עם שני ילדיה.

ניב עובד עבור רפאל , מזה 18 שנה, בשיווק מערכות למטוסי קרב לחילות האוויר בכל העולם.

התרשמותי: ספר הנקרא בקלילות, מסוג הספרים שניתן לארוז במזוודה כשנוסעים לנופש. הספר שואב את הקורא לתוך העלילה, וכייף לפעמים "לברוח" מהשאלות הקיומיות אל תחושת המסתורין האופפת את העלילה. 

משא המשוגע - ספר שירה

ספר חדש בהוצאת קשב לשירה

משא המשוגע

מאת אמיר אור

 73 עמ',  68 ש"ח

"משא המשוגע" הוא ספר עם אני מאמין. ספר ששיריו חברתיים וקיומיים כאחד, הקורא למחאה והתעוררות. אמיר אור אינו נרתע מלחרוג ממעגל הקסמים של האני ולגעת בפצעי הכלל –  החברה, המדינה, והאדם באשר הוא אדם. זוהי שירה של חזות קשה הכואבת את התנהלותנו הפוליטית, החברתית והרוחנית. בכל הרמות האלה המחאה ששירתו מבטאת היא קודם כל ערכית. עדשת הספר מתכווננת על צעירים ומפוטרים, ובוחנת את מלחמת הקיום האורבנית, אך גם את הרעב למשמעות, את יחסי האדם והטבע ואת היהדות והישראליות.

                                  הַבַּרְבָּרִים:  סִבּוּב שֵׁנִי

לֹא לַשָּׁוְא חִכִּינוּ לַבַּרְבָּרִים, לֹא לַשָּׁוְא נִקְהַלְנוּ בְּכִכַּר הָעִיר. לֹא לַשָּׁוְא עָטוּ גְּדוֹלֵינוּ אֶת בִּגְדֵי כְּבוֹדָם וְשִׁנְּנוּ אֶת נְאוּמָם לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע. לֹא לַשָּׁוְא נִתַּצְנוּ מִקְדָּשֵׁינוּ וּבָנִינוּ אֲחֵרִים לְאֵלֵיהֶם; כַּדָּת שָׂרַפְנוּ אֶת סְפָרֵינוּ אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בָּם לָאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.

כִּדְבַר הַנְּבוּאָה בָּאוּ הַבַּרְבָּרִים, וְנָטְלוּ מִיַּד הַמֶּלֶךְ אֶת מַפְתְּחוֹת הָעִיר. אַךְ בְּבוֹאָם עָטוּ לְבוּשׁ כִּלְבוּשׁ הָאָרֶץ, וּמִנְהָגָם הָיָה מִנְהַג הַמְּדִינָה; וְעֵת צִוּוּ עָלֵינוּ בִּלְשׁוֹנֵנוּ, לֹא יָדַעְנוּ עוֹד מָתַי בָּאוּ הַבַּרְבָּרִים.

השירים, שחוברו לאורך כעשרים שנה, כתובים במגוון סוגות-שיר, ואפשר לגלות ביניהם פנים קלאסיים ורומנטיים, מודרניים ואף פוסט-מודרניים. הספר כולל גם שער של תרגומי סיפור ושירים מאת ג'ורג' אורוול ("להרוג פיל"), ו.ב. ייטס, צ'רלס סימיק ויאן-לי, העוסקים באותם נושאים עצמם. "משא המשוגע" הוא דיבור פוליפוני הנע בין התוכחה לפרודיה ובין הנשגב לפנטסטי, ומקיף בשיריו  התעלות ואלימות, תוכחה ואחוה, כמיהה וכאב.

אמיר אור נולד בתל אביב, וגר בה כיום עם בנו, יער. בנעוריו עבד כרועה צאן וכפועל בניין בארץ ובהולנד, והתגורר בהודו. הוא למד פילוסופיה ומדע הדתות באוניברסיטה העברית, ולימד בה על הדת היוונית העתיקה. פרסם מאמרים רבים בתחומי הקלאסיקה, הדתות, שירה, וחברה. הוא מלמד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות ובתי ספר לשירה בארץ ובעולם, ופעיל בצוות ההיגוי של 'מאבק המשוררים' שקם בשנה שעברה בעקבות המחאה החברתית.

אור פרסם את שירתו בעשרה ספרים בעברית ועשרה בתרגומים לשפות שונות. כן פרסם בחמישה ספרים תרגומי שירה ופרוזה מיוונית עתיקה, יפנית ואנגלית. על שירתו ותרגומיו זכה בפרסים בארץ ובחו"ל. הוא  ייסד את הליקון, כיהן כעורכה הראשי וכמנהלה האמנותי, ויזם את מפעלותיה - כתב העת, הוצאת הספרים, פסטיבל השירה הבינלאומי וביה"ס לשירה. כיום הוא המנהל המקצועי של המסלול לכתיבת שירה והכשרת מנחי שירה בסמינר הקיבוצים, עורך את סדרת השירה "כתוב", ומכהן כעורך הישראלי של כתב העת הבינלאומי 'אטלס'.  הוא חבר מייסד של התאחדות תכניות הכתיבה האירופית EACWP, חבר בצוות ההיגוי של תנועת השירה העולמית WPM , והמתאם האזורי של 'משוררים למען השלום' שליד האו"ם.

ספריו ותרגומיו:

אני מביט מעיני הקופים (שירה) עקד, 1987

פָּנים (שירה) עם עובד, 1991

הבשורה על פי תומא (תרגום מיוונית) כרמל, 1992

פדיון המת (שירה) ביתן, 1994

תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה הארוטית הקלאסית (תרגום מיוונית) ביתן / המפעל לתרגומי מופת, 1994

ככה (שירה)   הקיבוץ המאוחד, 1995

שיר (שירה)  הקיבוץ המאוחד 1996

סיפורים מן המהאבהאראטה (תרגום מאנגלית) עם עובד / אמנות לעם, 1998

לטאה מאת בננה יושימוטו (תרגום מיפנית עם אקיקו טקהאשי) כתר, 1998

יום (שירה) תג / הקיבוץ המאוחד 1999

לאשה מאת שונטארו טאניקאווה (תרגום מיפנית עם אקיקו טקהאשי) מודן, 1999

שיר טאהירה (פרוזה)  חרגול, 2001

מוזיאון הזמן (שירה)  הקיבוץ המאוחד, 2007

המרחק בינינו מאת פיונה סמפסון (תרגום מאנגלית) קשב, 2008

החיה שבלב – אהבות 2010-1990, מבחר וחדשים (שירה), קשב 2010

בקרוב: משא המשוגע – (שירה), קשב 2012

El-Sha’ar Fata T’ashar El-Mujrimin,  (Arabic),  Faradis publishers, Paris 1995

Miracle (English / Hebrew) Poetry Ireland, Dublin 1998

Drowning, He Breathes Living Water  (Macedonian) The Pleiades Series, 2000

Language Says (English) Poetry Miscellaneous, USA, 2001

Poem (English) Dedalus Press, Dublin 2004

Să Te Vorbim Pe Tine (Romanian / Hebrew) Vinea Press, 2006

Wiersz (Polish) Portret, 2006

Day  (English) Dedalus Press, 2006

Plates from The Museum of Time (English) Aark Arts, 2009

Milagro / Las Horas (Spanish/English) Urpi Editores, 2011

התרשמותי: את אמיר אור ראיינתי לפני כמה שנים, ב-2007 לאחר הוצאת ספרו מוזיאון הזמן – הקיבוץ המאוחד 2007,   וכבר אז נחשפתי לאני המאמין של המשורר שבעיניי הוא אחד הטובים בזמננו. אמיר אור נוגע בנושאים קיומיים ואינו נרתע מביקורת נוקבת, אלא מתהלך לצידה בנינוחות. יש לפעמים והיד הכותבת חורטת בכאב או משמיעה זעקה חברתית, אבל תמיד תהייה השירה של אמיר עם אמירה חזקה ונוקבת ותעסוק בנושאים שבין אדם למקום ובין אדם לקיומו. לשאלתי באותו הראיון לגבי הביקורת/המבקרים, השיב אמר (להלן הציטוט):

"הביקורת בעיתונות מקבלת כיום פתחון פה מוגבל ביותר, וממושטרת לדיבור קליפי של ייצור תדמיות. עם זאת, העניין לא פעם מחדד את העשייה הביקורתית ללא הגנות ומסווים.  במבט לאחור, בתקופה המודרניסטית מבקרים הזיקו יותר משתרמו: אמנות היא דיאלוג, אבל בהשפעת הביקורת העולם התמלא באמנים שהתהדרו דווקא בחוסר המובָנוּת של יצירתם וחשבו זוהי הגושפנקה הבטוחה לביטוי עצמי אותנטי. לא פעם קרה ועדיין קורה, שאמנות סתומה או בנאלית דווקא זכתה לכבוד ציבורי, אך למרבה הצער אין זה בזכות דיאלוג אמיתי שהיא קיימה עם קהלים, אלא בגלל סוג של דיכוי שבעלי סמכות בתחום האמנות מפעילים על שוחריה: קהל לומד מ"המבקרים" ו"החוקרים" שאמנות היא עניין מסובך שאינך יכול להבין בכוחות עצמך, אלא רק בהסתמך על קביעותיו של בר-סמכא זה או אחר.

במצב כזה, ככל שקביעותיהם של "בני סמכא" כאלה מובנות פחות לשוחרי השירה (והאמנות בכלל), ככל שהן שרירותיות או מבוססות על תיאוריות איזוטריות יותר, מתחזק מעמדם של אותם בני סמכא כקובעי טעם -  אבל לא מכוחה של הסכמה אלא מכוח חוסר הביטחון שהשרו בקוראיהם. לכן, ביטוי אמנותי בלתי מובן, הנמסר בשפה פרטית לגמרי, או ביטוי שעל פניו הוא בנאלי לגמרי, משרת היטב את האינטרס של אותם "בני סמכא": זוהי בלשונם "אמנות לשם אמנות", או "צורת אמנות רדיקלית"; כלומר, משהו שאינו נבחן על פי אמות מידה מוצהרות, ולכן תלוי לחלוטין בפרשנותם שלהם. בתרבות שבה "מומחים" קובעים "טעם" בלי שייתנו בידי הקהל אמות מידה נגישות להערכת אמנות, אין דיאלוג עם האמנות, אין הבנה ואין חוויה של יופי – אלא ציות חברתי לטעם מוכתב מטעם. בספר, "משא המשוגע" מצאתי את אשר אהבתי, ובלשון המשורר:

"אֶת הַתְּשׁוּבוֹת הַנְּכוֹנוֹת, אֶת הַקּוֹל, אֶת הַטּוֹן

וְיוֹצְאִים

לְפִי הַסֵּפֶר, בְּזִמְזוּם מְכֻנָּף –

נְחִיל מַחְשָׁבוֹת

שֶׁאֵינָן שֶׁל אִישׁ."

(מתוך השיר "אוניברסיטה", עמ' 19) 

זאוס בוול סטריט

זאוס

בולל סטריט

כלכלה וחברה בראי המיתולוגיה היוונית

מוריה אבנימלך

הוצאת פרדס

****

242 עמודים, 88 ש"ח

המיתוסים היווניים כמו חוברו על מנת להמחיש את התנהלות הכלכלה והחברה בימינו. המיתוס של מידאס הוא סיפורה של הכלכלה הגלובלית הנשלטת על ידי תאוות בצע וחמדנות. המיתוס על בלרופון קוטל הכימרה יכול להיקרא כסיפור על היבריס של טייקונים שהצלחותיהם גורמות להם לדמות עצמם לאלים. ההידרה רבת הראשים והזרועות היא בת דמותן של קבוצות הריכוז השולטות במשק. הרקלס, תסאוס, פרסאוס, יאסון ואודיסאוס היו גיבורי תרבות של דור צעירים אמיצים ביוון המיתולוגית, כשם שיזמי היי-טק סדרתיים כמו סטיב ג׳ובס וזוהר ויהודה זיסאפל הם גיבורי התרבות של דור צעירים משכילים בקליפורניה ובישראל. אטלנטה, האצנית והציידת המיתולוגית, קדמה ליזמות ומנהלות בנות ימינו המתעקשות לנפץ את תקרת הזכוכית.

הספר זאוס בוול סטריט שואב מהמיתולוגיה היוונית סיפורים שממחישים באופן ציורי וחושני נושאים כמו עושר, עוני ואי שוויון, ריכוזיות, הון-שלטון, חדשנות, יזמות, צמיחה כלכלית, עבודה, כסף, גלובליזציה, הגירה, תרבות צריכה, כלכלת סביבה, מחיר המלחמה, כלכלת ספורט, תחזיות כלכליות, משברים כלכליים, ואפילו תיאוריות ומודלים כלכליים. זאוס בוול סטריט מציע קריאה כלכלית עכשווית של המיתולוגיה היוונית, ומצביע על הדמיון המפתיע בין ערכי היסוד של החברה המיתולוגית לאלו של החברה הקפיטליסטית, שתי תרבויות שמקדשות רציונליות ויעילות, מעריצות הצטיינות, תחכום, תושייה, ערמומיות תוקפנות והצלחה, ומשתמשות בתמריצים כלכליים כדי לעודד יוזמה ונטילת סיכון. האמונה בכוחו המאגי של השוק החליפה את האמונה בזאוס, אפולו ואתנה; פולחני ההפרטה והקיצוצים בתקציב החליפו את פולחני האלים: חגיגות השכר והבונוסים בחברות ציבוריות הן הד לפולחני היין וההוללות של דיוניסוס.

השימוש במשקפי המיתוסים מחדד את הבנת העולם הכלכלי של ימינו. עוצמתו ויופיו של המיתוס, שריתקו שומעים, קוראים וצופים לאורך הדורות מסייעים להמחיש ולחדד סוגיות כלכליות-חברתיות ולהציג את הכלכלה כסיפור מרתק.

מוריה אבנימלך היא מרצה לכלכלה ולמדיניות חברתית בבי“ס לכלכלה, המסלול האקדמי המכללה למנהל, חוקרת בתחומי כלכלה וחברה, ומחברת הספרים רווחה מתקתקת, הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל (ספריית הקיבוץ המאוחד, 2002) ואוצר נעלם, הפנסיה כמנוף כלכלי (גלובס הספרייה וקרן בית ברל, 2003).

מעשה בקמע

כתבה: אריאלה פופר-גבעון

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

הוצאת פרדס

****

332 עמודים, 96 ש"ח

לאן תפנה אישה צעירה החשה שבעלה אינו אוהב אותה עוד? מי יסייע לאישה שבניה הפרועים מפרים את צוויי הקהילה? מי ידריך אישה כיצד להתמודד עם האיום שבעלה יישא אישה שנייה? למי תפנה ערבייה גרושה וענייה שמשפחתה מנדה אותה והיא מתמודדת עם קשייה לבדה? 

מחקר חלוצי זה עוסק בעולמן של המרַפאות הערביות המסורתיות בישראל ובעולמן של הפונות לעזרתן. הוא חושף את עולמן הייחודי והמרתק של המרַפאות, הסמוי עדיין ברובו, ומגלה דרכי התמודדות ייחודיות הנתונות לנשים ערביות בישראל, בתפר שבין מסורתיות למודרניות.

נשים ערביות בישראל נאלצות להתמודד עם תופעות קשות בתרבותן - כגון פוליגמיה וציפיות מגדריות נוקשות - ועם אתגרים חדשים הנובעים מהמפגש עם תרבות המערב. כיצד לגשר בין הכמיהה לאהבה רומנטית ובין מוסרות המשפחה המורחבת המדכאת? איך לצקת תוכן חדש לתפקידי המגדר המסורתיים? מהי התשובה לשאלות הזהות והשייכוּת המטלטלות כיום נשים ערביות בערים המעורבות שבמרכז הארץ וביישובי הבדואים שבנגב?

המרַפאות המסורתיות הערביות שבספר זה מסייעות לנשים ערביות בישראל, הנתונות בתפר שבין מסורת לקִדמה, להתמודד עם קשייהן. התמודדות זו, בכלֵי התרבות ולפי חוקיה, מאפשרת לנשים - מרפאות ופונות כאחד - להיטיב את מצבן בתוך המסגרת התרבותית, בלי לנתצה.

ד"ר אריאלה פופר-גבעון מלמדת במכללה האקדמית דוד ילין ובאוניברסיטה הפתוחה ועוסקת באנתרופולוגיה, במגדר, בהיסטוריה ובחינוך.

נר הלילה החופי

 נר הלילה החופי

מאת: יעל מושיוב

הוצאת גוונים

* * * * * *

175 עמודים , 75 ₪

נעמי בת העשרים ושמונה (המכונה נומי בפי קרוביה) מתבשרת שאביה חולה במחלה סופנית. היא מחליטה לעזוב הכל ולסעוד אותו במהלך חודשי חייו האחרונים.

הסיפור נוגע בתהליך ההתקרבות בין האב, רופא ממוצא צ'כי ואיש לא קל, לבין בתו הנמצאת בצומת דרכים בחייה, וביחסים הנרקמים ביניהם בתקופת מחלתו.

נומי שבה הביתה, אל מושב 'חבצלת' שעל יד נתניה, לסביבה כפרית, עתירת צמחייה וקרובה לים. המחברת מתארת באהבה את הקהילה הצ'כית-הונגרית המקיפה את השניים. המציאות המורכבת מאלצת את נומי להתבגר ולקחת אחריות על חייה, ועוזרת לה במציאת כיוון ומשמעות. העלילה מתרחשת בשנת 1987, בעידן התמימות שלפני כניסת המחשב והטלפון הסלולרי לחיינו.

יעל מושיוב, בעלת תואר שני בספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית, הייתה עורכת סרטים בטלוויזיה הישראלית ועורכת ראשית בהוצאת הספרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בת 55, נולדה וגדלה בנתניה להורים צ'כים שאיבדו את משפחתם בשואה. הם ההשראה לקהילה הצ'כית-הונגרית המופיעה בספר, על שפתה, מנהגיה והמאכלים שלה.

חלק גדול מחייה בילתה על חוף הים. את שירותה הצבאי עשתה בחיל הים, בבסיס בשארם. תקופה קצרה עבדה כדיילת אוויר באל על.

היא נשואה לירושלמי, דור שמיני בארץ. אלו הנישואים השניים של שניהם. יש להם ארבעה ילדים: שניים משותפים ולכל אחד מהם ילד נוסף מהנישואים הראשונים.

כיום מתגוררת בבית כפרי בעין כרם.

הספר עוסק, בין השאר, ברפואה וזקנה. את הידע הרפואי לכתיבת הספר שאבה מבעלה, רופא בהדסה ומחבריהם, שרובם רופאים. את נושא הזקנה חוותה על בשרה עם שני הוריה.

התרשמותי: הספר כתוב טוב, העלילה "משכנעת", או בעגה ד'היום, "האמנתי" לכותבת. מומלץ!!

 

המנדלה שלי - חוברת לצביעת מנדלות

המַנְדָּלָה שלי - חוברת לצביעת מַנְדָּלוֹת בשילוב דמיון מודרך

המַנְדָּלָה שלי – דפי עבודה לצביעת מַנְדָּלוֹת בשילוב דמיון מודרך יצאה לאור, ביוזמתה של מיכל בוקר - ארגמן, מוצרי איכות לנשמה. חוברת צביעה מיוחדת זו משלבת הנחיות בדמיון מודרך לנושאים שונים, כגון תרפיה לכעס ולפחדים, חיבור לעצמי ולשמחה שבתוכי, חיבור לבני המשפחה, אהבה עצמית ועוד. החוברת מתאימה למתחילים ולמתמחים, לילדים ולמבוגרים כאחד. בכל עמוד יש הוראות צביעה המתאימות לאנרגיה שמשדרת המַנְדָּלָה ומומלץ לצבוע כפעילות משפחתית. הצביעה עוזרת לילדים עם בעיות קשב וריכוז ומרגיעה הורים!

מהי מַנְדָּלָה: מַנְדָּלָה היא צורה שיסודה מהטבע. מקור השם: מנדה = מהות, לה = בתוך. כלומר, מעגל המכיל את המהות. המַנְדָּלָה בנויה באופן סימטרי במעגל מן החוץ אל הפנים, ומעניקה תחושה של תנועה והרמוניה.

למה כדאי לנו לצבוע או לצייר מַנְדָּלָה? במוח יש שלושה מרכזים האחראים לשלושה ממדים: מרכוז, מיקוד וצִדיות. כדי לתפקד באופן מוצלח וביעילות צריכה להיות תקשורת פנימית יעילה בין הממדים הללו. מבחינה פיזיולוגית, צביעת מַנְדָּלָה מפעילה את האונה הימנית (ההֵמִיסְפֵרָה הימנית) במוח – זו האחראית לרגשות, לתחושות, לדמיון ולאסוציאציות – ומאפשרת מנוחה לאונה השמאלית, האחראית לחשיבה הלוגית ולניתוחי מצב.

התבוננות במַנְדָּלָה מסייעת למוח לעבור לתדר של גלי אלפא ולהיכנס למצב של רגיעה ושלווה פנימית, ואנו חווים מדיטציה בזמן יצירתה, בזמן צביעתה או בעת התבוננות בה. תחושת השקט הפנימי היא תוצאה של תכונות המַנְדָּלָה, המנַטְרלות את מעוררי המתח ומאפשרות לארגן את המחשבות ולסַדרן.

הצביעה של המנדלה בשילוב ההנחיה המחשבתית פורקת ומשחרר אנרגיה עודפת שהצטברה או לחליפין בונה ומחזקת תכונות אופי רצויות. מידותיה הגדולות של החוברת (30X40 ס"מ) הופכת את הצביעה לנוחה ונייר הציור האיכותי עליו הודפסו המנדלות מאפשרת מסגור של היצירה המקורית.

הנחייה לדוגמה עם דף עבודה בחוברת: לצייר אהבה עצמית: עצמו עיניים וחשבו על הלב שלכם כשהוא מואר ביותר, ואז צבעו את מרכז המַנְדָּלָה באטיות רבה. עצרו. חשבו על אדם התומך בכם ואוהב אתכם באמת, וצבעו את שני המעגלים הבאים תוך כדי חשיבה על האהבה שלו כלפיכם. עִצרו. עכשיו חשבו שוב על הלב שלכם וכיצד הוא מתחזק ויכול לאהוב גם את עצמכם וגם אנשים אחרים. בעודכם שרויים במחשבה זו – צבעו את שאר המעגלים.

מיכל בוקר מספרת, כי  "לאחר התמכרות אישית לצביעת מַנְדָּלוֹת, אני יכולה להרגיע אתכם ולומר שהצביעה יכולה לנבוע מתוככם בטבעיות גם אם מעולם לא ציירתם או צבעתם. כמעט בכל ערב אנחנו מתיישבים לצביעה משותפת, והילדים שלי, שהיו מכורים בעיקר לטלוויזיה ולמחשב, מעדיפים – ואני חוזרת וכותבת, מעדיפים – לצבוע מַנְדָּלוֹת על פני שני עיסוקים אלו."

השפעת הצביעה על ילדים בכלל ועל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בפרט: אם לילדכם יש בחינה מחר, תנו לו לצבוע מַנְדָּלָה עוד הערב. הצביעה תרגיע אותו, תעניק לו שנת לילה עמוקה, ותאפשר לו לזכור למחרת בקלות את כל החומר. מחקרים מראים כי יכולת הריכוז עולה לאחר תקופה של צביעת מַנְדָּלוֹת, ואני רואה בי ובילדיי את התוצאות ואת השקט הפנימי. חשוב לי לציין כי אני-עצמי מתמודדת עם ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז.

על השפעת הצביעה על מבוגרים, כוחה של המַנְדָּלָה והַקֶשר לעבודה פנימית, תהליך הצביעה, המעגל וחשיבותו, טיפים לצביעה מושלמת, היכולת של הילדים וכיצד יכולה חוברת זו להחליף את ההתמכרות האישית שלכם, תוכלו ללמוד בחוברת. חוברת צביעה זו היא המשך טבעי לספר

רב-המכר "מפתח הסודות" מאת מיכל בוקר בהוצאת "אוריון".

לסיכום, זכרו שעיקר העניין הוא ליהנות, ואל תשכחו לנשום!

מיכל בוקר, מטפלת ומורה הוליסטית מזה 17 שנה בתחומים שונים פרסמה מספר ספרים, שכולם נכתבו בעקבות הצלחה בריפוי אישי ובהבראת מטופלים: שלושה ספרי מדיטציה ודמיון מודרך לריפוי עצמי – "אור" מדיטציות קסומות להורה ולילד, "הבחירה בחיים" העוסק בריפוי מחלת הסרטן בעזרת דמיון מודרך, "מפתח הסודות" ובו מעל 95 הנחיות לדמיון מודרך בשילוב ציורי מנדלות, ו "אישה" – מיטב חוקי היקום לחיים טובים - ספר העצמה לנשים, המגלה כיצד להפוך את חווית המשפחה להצלחה בחיים. מיכל בוקר גם הוציאה לאור סדרה של 12 תקליטורים לדמיון מודרך להשגת ריפוי והגשמה עצמית: אישה, שפע, זהר לגוף ולנשמה, אור לילדים, הבחירה בחיים, אור לי, דרך הגב, מעין הנעורים, התעוררות, זרימה, שחרור, וסוכרת.

המַנְדָּלָה שלי - החוברת כוללת 26 דפי עבודה לצביעת מַנְדָּלוֹת בשילוב דמיון מודרך, המודפסות על נייר ציור איכותי עבה במיוחד, באריזה מהודרת המשמשת כתיק ציורים, גודל: 30X40 ס"מ.

מבית "ארגמן - מוצרי איכות לנשמה", מיכל בוקר, מחיר לצרכן 55 ש"ח, ניתן לרכישה באתר הבית של ארגמן: www.argaman.info ובחנויות יצירה ברחבי הארץ.