הקרקס הגדול של הרעיונות

הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת הרומן

הקרקס הגדול

של הרעיונות

 

מאת מיקי בן-כנען

 

 (422 עמ', 98 ₪)

בבוקרו של יום חורף בנובמבר 2009, מתגלות שתי קשישות ללא רוח חיים בבית אבות ירושלמי: האחת עטויה בתחפושת מהוהה של פיל, ואילו השנייה לבושה כמו בובה, בשמלה רכוסה בכפתורי זהב ונעלי לכה. למרות שסיבת המוות ברורה – חנק כתוצאה מתנור גז שֶכָּבה באישון לילה – אף אחד לא יכול להסביר מדוע שתי הנשים המתות נראות כאילו הרגע ברחו מהקרקס.

כך מתחיל "הקרקס הגדול של הרעיונות", הרומן השני של מיקי בן-כנען ("אם החיטה"), שמגולל תעלומה מרתקת ורבת-תפניות המתחילה באמצע המאה העשרים וחובקת ארצות ואירועים, עד לרגע פתיחתה של צוואה בלתי צפויה. במרכז העלילה עומדת חבורת זמר יוצאת דופן – ליאון, פֶּסְקָה, עֵמנואל והצלע הנשית, פוּטֶרְקוֹ (המכוּנָה פוּ) – שהתגבשה באותו בית אבות ירושלמי, כחמש-עשרה שנה לפני המוות המסתורי. העלילה המפותלת והצבעונית שרוקמת בן-כנען עוקבת אחר קורות חייהם של הארבעה, ששרדו את הטירוף, הקיצוניוּת, הבדידוּת והאימה של המאה העשרים, עד שנפגשו לבסוף בירושלים. בתוך כך מגלים הקוראים כי אף אחד מהגיבורים אינו בדיוק מי שנדמה שהוא.

בעולמה הדמיוני, המסחרר ופורץ-הגבולות של מיקי בן-כנען, המובן מאליו מתואר באורח פלאי ונשגב, ואילו המופלא מוצג כמובן מאליו. כך, תופעות לא-ריאליסטיות לכאורה ואירועים מוזרים – כמו פילים מעופפים, כיסאות שצומחים מעצי דובדבן, מופעי סטנד-אפ מול אסקימוסים באלסקה ולהקות עורבים לבנים – מתקבלים על הדעת בזכות כישרונה של בן-כנען, שמעניקה להם בסיס שטמון בו היגיון רוחני. למעשה, כולם הם חוליות צבעוניות שמרמזות על רצף של זיכרון אנושי המבוסס על אידיאות גדולות, כאלה שמניעוֹת את האנושוּת קדימה – כמו מדע, אמנות, אהבה, שפה והומור - או מרסקות אותה ומאיימות להחריבה.

בין השכבות הרבות שמהן נברא הרומן המצחיק והעצוב הזה, מופיעים מדי פעם דיווחים כרונולוגיים, כמו-עיתונאיים, הסוקרים יממה ביום חג אחד, שבו אובך כבד הולך ועוטף את המדינה. האובך מגיע מכיוון הים, ואט-אט חודר ומטשטש את המציאות הישראלית השקועה באידיאה השלטת בה: קדחת הקניות. האם הכול יקרוס, או שאולי בכל זאת הרוח האנושית תמשיך להפריח רעיונות גדולים שיצילו את כולנו מהתהום?

מיקי בן-כנען: הערות ביוגרפיות

מיקי בן-כנען, מחברת "הקרקס הגדול של הרעיונות", היא אמנית פלסטית ומעצבת תפאורות ותלבושות לתיאטרון. על עבודותיה הבימתיות זכתה במהלך השנים בפרסים. רומן הביכורים שלה, "אם החיטה", ראה אור ב-2006 (בהוצאת הקיבוץ המאוחד – ספרא) וגולל את סיפורה הפנטסטי של אישה נמוכת קומה בת 58, לבורנטית במעבדה לבדיקות שתן, שרוכשת הליקופטר אדום להרכבה ויוצאת איתו להרפתקאות מופלאות. הספר, שלוּוה באיורים ובציורים של בן-כנען, הפתיע את קהל הקוראים בארץ וזכה לשבחי הביקורת:

"כושר ההמצאה של "אם החיטה" מציב את הספר בשורה אחת עם טובי כתביה של פיי וולדון [...] ההתבוננות המדויקת של המחברת בתהפוכות יחסי אנוש ובכוחה של המקריות בהחלט יכול להציב את הספר במדף אחר, בו מתגוררים קורט וונגוט ומרגרט אטווד [...] אין בספר דבר וחצי דבר שיעיד על היותו יצירת פרוזה ראשונה של המחברת [...] זו לא 'הבטחה', זה מימוש מדויק, חכם, אינטליגנטי ומצחיק של היכולת לשאת עלילה סבוכה והאומץ לספר אותה בלי להתחנף לקוראים, מתוך אמונה עמוקה ומוצדקת בערכו של הסיפור [...] 'אם החיטה' הוא לא רק אגדה משובבת לב שבה אישה קטנה וחכמה מנצחת את מטומטמי-כל-העולם וזוכה בחירות [...] אלא גם ספר טעון בתובנות שוברות-מוסכמות ובהרהורים שמציבים אתגרי-מחשבה חביבים לקורא."

אריאנה מלמד, Ynet, אוגוסט 2006

"כתיבה של ממש. האמנות הננטשת לאיטה של הסיפור, שבה יש דמויות, ויש עלילה, ויש דמיון, ויש (המון) הומור, ויש תנועה פנימה והחוצה בין הריאלי לפנטסטי, ויש נקודת מוצא לא הגיונית (ושוב, מצחיקה) שהופכת עם הדיפדוף להיגיון משל עצמה וכובשת אותך [...] נכבשתי. קרה לי מה שקורה רק במחיצתה של ספרות טובה באמת: המציאות סביבי נמוגה לאיטה, עד שהוחלפה בזו של המילים. זוהי קריאה של פעם. בעולם הקדם-טלוויזיוני, הקדם-אינטרנטי [...] מי קורא ככה היום? מה יש לקרוא ככה היום?"

יאיר לפיד, "ידיעות אחרונות", פברואר 2008

התרשמותי: הקריאה בקרקס הגדול של הרעיונות לוקח את הקורא מן הפנים אל החוץ וההפך, זו קריאה מהסוג שמנתק את הקורא מהסובב אותו וגורם לו לשקוע בעלילה, לחוות אותה ולהיות חלק ממנה, וכל מה שדמיוני ו/או לא הגיוני, הופך באמצעות המלים להגיוני ומציאותי, לעתים החוויה עצובה/משעשעת, אך מרתקת את הקורא. לדוגמא, בדיווח בעיתון על מותן של שתי הקשישות בבית האבות נכתב; "במרווח שיועד לתצלום, הודפסה פרסומת המטיפה להיגיינת חניכיים." וגם "שתי הנשים המתות נראות כאילו זה עתה ברחו מהקרקס." גם התאורים התיאטרליים של בן כנען מצליחים לשכנע כמו בהצגה, כשהשחקן לובש ופושט דמויות.

חיים חדשים

ספר חדש ומפתיע:

חיים חדשים

רומן מתח לנשים שגם גברים יקראו בשקיקה

כתב: ישראל אדיר

*******

315 עמ39;, 86 ש"ח

חיים חדשים מאת ישראל אדיר הוא ספר ייחודי ומפתיע, המיועד בעיקר לנשים, אולם גם הגברים יקראו אותו בשקיקה עד לסיום המותח והמרגש. חיים חדשים הוא רומן מתח, המבוסס על אירועים אמיתיים, אולם רובו ככולו הוא פרי יצירתו של ישראל אדיר, בעל חברת היי טק, ששאף לתת דרור לפרץ היצירה המיוחד שהיה אצור במוחו עד שהגשים את המטרה. חיים חדשים מתאר אישה אמיצה שלא נכנעת למצוי. אישה המתמודדת מתוך בחירה אישית, בדרך מפותלת ולעיתים כואבת מתוך הבנה שיעדה אכן בר השגה אם רק תפעל בהתמדה עבור עצמה.

"חיים חדשים" הינו מסע של נערה צעירה בעלת יותר מחמישה חושים. את חושיה למדה לחדד תוך הסתכלות בוחנת ומתוחכמת בצעדי אביה שניחן אף הוא בסגולות הניתנות להערצה. היא מסרבת לקבל את חייה העגומים כעובדה ושואפת "לנפץ" בכל דרך אפשרית את האמונה המרחפת בסביבתה, שגורלה נקבע ולא ניתן לשינוי. מזל הופכת במהירות מסחררת מנערה לאישה בעלת יכולות יוצאות דופן, המסייעות לה לצאת מחיי דלות לחיי עושר ולא תמיד בדרכים חוקיות. היא אינה בוחלת במשחקי יצרים, כסף ומין. היא מוכיחה בכל פעם מחדש שביכולתן של נשים להפוך את הגברים ל"כלי עזר" כזה או אחר בדרך למימוש מטרה, ללא ידיעתם.

את הרפתקאותיה החלה גיבורת הסיפור מימי התיכון, בהם עברה חוויה שניפצה את חלומה ואמונתה של כל נערה צעירה. אותה חוויה משפילה, בשילוב חיי דלות חסרי מגן מצד הוריה ולאחר התעללות קשה על-ידי אחיה הובילה לפגישה מקרית עם אישה מסתורית. היא מסייעת למזל להגיע להחלטה גורלית שמשנה את חייה ומובילה לחיים שיכלו להיות הרסניים אלמלא נחנה ביכולת ההישרדות. בהמשך מסעה, היא נתקלת במצבים מביכים, אולם תמיד מוצאת דרך חילוץ המובילה להתחלה חדשה שכללה תמיד שם חדש, מקום מגורים ואנשים חדשים. בסופו של דבר, היא נאבקת לשמור קרוב אליה את החיים החדשים והאחרונים אותם יצרה ובמקביל, לחזור ולהתמודד עם המקום בו החל מסעה .

ישראל אדיר מספר, כי הספר חיים חדשים הוא פרי מחשבה ממושכת על פני מספר שנים עד שהסיפור הבשיל לרומן המכיל אירועים גדושים, גיבורים רבים ומשתרע על פני עשרות שנות חיים וארבע יבשות.

ישראל אדיר מסביר, כי המסר המרכזי של הסיפור נמצא בביטוי הידוע "הכול צפוי - והרשות נתונה". גורלו של אדם אמנם קבוע, אבל ניתנת לו האפשרות להשפיע על מהלך חייו ולהתגבר על קשיים בסיוע כוח הרצון.

אדיר מפתיע ומציין, כי הוא פמיניסט ובעל אמון רב בעדיפות יכולותיהן של נשים על פני גברים. "אני מאמין שנשים כישרוניות יותר מגברים ולמעט כוח פיזי, יש להן עדיפות. ניסיתי לבנות דמות חזקה ומצליחה כדי לנסות ולדרבן נשים ליטול את "הרשות הנתונה" ולהגשים את "יכולותיהן". העדיפות של הגיבורה על פני כל הגברים בהם היא נתקלת במהלך חייה, בולטת לקורא כמעט מתחילת הספר, ועוברת כחוט השני לכל אורכו."

"אני מקווה שהספר יגיע לידי נשים רבות אשר אולי חלקן תקבלנה עידוד לצאת מהשגרה, ליזום ולבצע. אם אכן כך יקרה - דייני!".

ישראל אדיר, יליד תל אביב המתגורר בהרצלייה, מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הטכניון. יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת חברות רדט בע"מ. בצבא היה מפקד בית הספר לאלקטרוניקה של חיל האוויר.

אדיר הקים לפני כ- 50 שנה את חברת רדט במטרה להרחיב ולשפר את שוק ציוד הבדיקה האלקטרוני למפעלי התעשייה ולמוסדות החינוך המקצועי בישראל. החברה התרחבה והגיעה בשיאה להיקף מכירות של למעלה מ- 200 מיליון דולר בשנה ופעלה בתחומים מגוונים של ענף האלקטרוניקה באמצעות קבוצת חברות שכל אחת התמחתה בשטח ספציפי שונה. באמצע שנות השבעים הקים ישראל חברה תעשייתית לייצור מכשירי מדידה אלקטרוניים ומיד לאחר מכן חברה לפיתוח וייצור מערכות בדיקה אוטומטיות לציוד אלקטרוני. ב- 1990 החלה פעילות השקעה בחברות "הזנק" -STARTUP, שנמשכת עד היום. הוא מחלוצי תעשיית הון סיכון, הרבה לפני שהוקמו חברותVC בישראל וסייע להקמתן של 38 חברות הייטק שחלקן הונפקו בבורסות בניו יורק ובאירופה, וחלקן ממשיכות עד היום. הקים את חטיבת האלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר החטיבה במשך כ- 20 שנה. הקים את ועדת הביקורת באיגוד לשכות המסחר ושימש יו"ר הוועדה במשך 10 שנים.

ישראל אדיר מספר, כי החליט לכתוב את הרומן הייחודי והמותח הזה לאחר שאגר בליבו אירועים שונים שהיו בחייו ובסביבתו והוסיף להם כיד הדמיון הטובה עליו - עד שהבשיל הספר הזה שנקרא במתח רב ובשקיקה רבה עד לעמוד האחרון. את הספר החל לכתוב לפני שנה ומקורבים שקראו את הטיוטה העירו לו הערותיהם, שחלקם קיבל, עד לתצורה הסופית .

ישראל מוסיף, כי שם משפחתו, אדיר, היה ה"אדיר" הראשון במדינה. אביו עיברת את שם משפחתו בשעתו, לפי קריאתו של בן גוריון ואדיר הוא ראשי תיבות של אביבה, אחותו (ז"ל), דיליאטיצקי (שם המשפחה של אימו, ישראל ורודניצקי (שם המשפחה הקודם של אביו).