הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת הספר

השליחות האחרונה

סיפור שליחי חב"ד שנהרגו בפיגוע במומביי

מאת

ליאור אלפרוביץ'

(352 עמ', 118 ש"ח)

ביום רביעי, 26 בנובמבר 2008, זמן קצר לפני השעה עשר בערב, נשמעו קולות נפץ מחוץ לבית חב"ד במומביי. סנדרה סמואל, הסוכנת ההודית של הבית בן שש הקומות, חשבה שמדובר בנפצים שהשליכו ילדים מקומיים, וניגשה לגעור בהם. כשפתחה את הדלת ראתה מולה גבר צעיר שעל גופו אפוד עמוס ברימונים ובמחסניות, ונשק מכוון בידו. מאותו רגע החל סיוט שנמשך יותר משתי יממות, שבמהלכן נהרגו גבי ורבקי הולצברג, זוג השליחים שהקים וניהל את הבית, וארבעה מאורחיהם. תמונות הימלטותה של סנדרה מהבניין, כשתים-עשרה שעות לאחר תחילת ההתקפה, כשבחיקה מוישי, בנם הקטן של השליחים, הפכו לסמלה של הטרגדיה. מה קרה שם בדיוק? איך מוישי גדֵל היום? ומה יעלה בגורלו?

"השליחות האחרונה" מגולל את סיפורם האישי של גבי ורבקי הולצברג הי"ד, וסוקר תחנות בחייהם שמאפיינות שליחי חב"ד רבים כמותם: החל בילדותם ונעוריהם, דרך התחייבותם לשמש שליחים לכל חייהם והחלטתם להינשא, וכלה בקורות שהותם בת חמש השנים בהודו, תקופה שבה נדדו בין בתים, חוו אסונות קשים מנשוא, עזרו לאנשים רבים והגשימו את חלומם – להקים בית חב"ד שיהיה "הכתובת לכל עניין יהודי", כמצוות הרבי מליובאוויטש.

אך זהו גם סיפורה של תורה חסידית מופלאה שבאה לעולם לפני יותר מ-250 שנה, והולידה, תחת הנהגתו של האדמו"ר השביעי, את החסידות הגדולה ביותר בעולם. דרך הסיפור אפשר ללמוד על  אופן השפעתם של מנהיגי חב"ד על שליחים צעירים דוגמת גבי ורבקי, ועל ההתמודדות עם האתגר האמוני הגדול שמטלטל את התנועה כבר למעלה מעשור.

הספר נכתב על בסיס תחקיר רחב היקף, שכלל ראיונות ושיחות עם בני משפחה, ידידים, אורחים בבית חב"ד ומומחים שונים. זהו פסיפס של עדויות המאפשר לא רק להכיר את עולמה המוצנע של המשפחה החב"דית, אלא גם להתרשם מהכוח האדיר שמניע צעירים רבים בחב"ד לצאת לשליחות במקומות הנידחים ביותר, מתוך דבקות מלאה בשליחות שהטיל עליהם רבי, הוא "מלך המשיח" בפיהם.

ליאור אלפרוביץ', מחבר הספר, הוא היסטוריון ועיתונאי. "השליחות האחרונה" הוא ספרו הראשון.

על ליאור אלפרוביץ'

יליד עפולה, 1977. בוגר החוג ליחסים בינלאומיים, היסטוריה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית. לומד במסלול לקבלת תואר שלישי במסגרת מכון קבנר להיסטוריה גרמנית. מרצה להיסטוריה של השואה במרכז הבינתחומי הרצליה, עיתונאי, פובליציסט ומבקר ספרות. גר בגבעתיים, נשוי ואב ליהודה בן השנתיים ולתאומים שמואל ואפרת, שנולדו לו ולאשתו נעמה במהלך כתיבת הספר "השליחות האחרונה".

התרשמותי: הספר מדבר בעד עצמו, הכאב זועק מבין השורות. אמנם יש גם זכרונות יפים וסיפור אנושי של נתינה ללא גבולות וללא תנאים, אבל הסוף הטרגי מכאיב, למרות שעבר זמן. 

מילה אחת שלך

הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת הרומן

מילה אחת שלךְ

מאת

אלווירה לינדוֹ

תרגום מספרדית: דלי רום

(228 עמ', 98 שקל)

רוֹסָריוֹ היא רווקה ספרדייה קצת מוזרה ממדריד, שעובדת כמנקת רחובות. היא לא אוהבת לא את הפרצוף שלה, לא את השם שלה ולא את העבודה שלה, ובכל זאת, יש בחייה רגעים קצרים של אושר. מה בסך הכול היא מבקשת? להתאהב, להיחלץ מהבדידות, להרגיש נחשקת. אלא שעכשיו היא רדופה ברגשות אשם על מות אמה, אישה מרירה שסיימה את חייה כשהיא מוכת שיטיון. רוֹסָריוֹ, שטיפלה באם בימיה האחרונים, מתייסרת במיוחד על כך שנהגה לקשור ולנעול אותה בארון, בכל פעם שרצתה לשכב עם מוֹרסָה, נהג משאית הזבל.

בנוסף, הגיבורה של "מילה אחת שלך" צריכה להתמודד עם מילָגרוֹס, חברת ילדות דחויה ושמנה שהולכת אחריה לכל מקום וככל הנראה מאוהבת בה. בגלל הרגלי העישון של מילגרוס, רוֹסָריוֹ איבדה את עבודתה הקודמת – הטובה יותר – כמנקה בסוכנות נסיעות, והתדרדרה לאגף הזבל העירוני. בגלל החיזורים העקשניים של מילגרוס, היא משוכנעת שכולם בטוחים שהיא לסבית. ובכל זאת, מילגרוס היא החברה הקרובה היחידה שלה, שאוהבת אותה באמת ובתמים. כשדמות מפתיעה נכנסת לעלילה, שתי החברות חייבות להכריע: האם לשנות את חייהן ולקחת אחריות, או להימנע מהסתבכות נוראית עם החוק?

"מילה אחת שלך" מאת אֶלווירַה לִינדוֹ, אשתו של הסופר הספרדי הנודע אנטוניו מוניוס מולינה ("ספרד", עם עובד), הוא סיפור על התמודדות עם המציאות ועם ההפתעות שהיא מזמנת. זהו מסוג הספרים שבמרכזם קול סוחף של מספרת, כזה שחודר ללב, נחרת בזיכרון ואינו מאפשר להפסיק לקרוא. מילָגרוֹס, רוֹסָריוֹ ושאר הדמויות ברומן המצחיק-מריר של לינדו, הן דמויות שוליים אלמודובריות שמחפשות – כל אחת בדרכה – רגעים יקרים של אושר. זהו הרומן השלישי של לינדו, והראשון שרואה אור בעברית.

אֶלווירַה לִינדוֹ: הערות ביוגרפיות

הסופרת והעיתונאית הספרדייה אלווירה לינדו נולדה ב-1962 בעיר הנמל קאדיס שבדרום-מערב ספרד. בגיל שתים-עשרה עברה עם הוריה לבירה מדריד, שם למדה בבגרותה עיתונאות ועבדה כקריינית ברדיו הספרדי הציבורי (RTVE). בתחילת שנות התשעים היא כתבה תסכיתי רדיו לילדים, בהם כאלה שבמרכזם עמדה דמותו של מנוליטו גפוטאס (מנוליטו "אבו-ארבע"), ילד משכונת פועלים במדריד שאביו הוא נהג משאית. בשנת 1994 הוציאה לינדו ספר ילדים ראשון בסדרה המבוססת על דמותו של מנוליטו, והספר זכה להצלחה אדירה בספרד ומחוצה לה (הוא תורגם לעשרים שפות ועובד לטלוויזיה ולקולנוע). בשנים שלאחר מכן יצאו שישה ספרי המשך, וגם הם זכו להצלחה גדולה. בשנת 1998 זכתה לינדו בפרס היוקרתי ביותר שמוענק בספרד לסופר ילדים, על הסדרה הפופולרית שיצרה.

לינדו, שנשואה לסופר הספרדי הידוע אנטוניו מוניוס מולינה ("החורף בליסבון", 1997; "ירח מלא", 1998; ו"ספרד", 2008 — כולם יצאו לאור בעברית בהוצאת עם עובד), כתבה גם רומנים למבוגרים ומחזות לתיאטרון. רומן הביכורים שלה, "El Otro Bario" ("השכונה האחרת", הוצאת Alfaguara), ראה אור בשנת 1998. היא מפרסמת לעתים קרובות מאמרים ביומון הספרדי "El Pais" וכותבת לשבועונים אחרים.

הרומן השלישי של לינדו, "מילה אחת שלך", ראה אור בשנת 2005 (בהוצאת Seix Barral) וזכה לביקורות משבחות. הוא זיכה את לינדו באותה שנה בפרס Biblioteca Breve,  וכן תורגם לשבע שפות ועובד לסרט קולנוע.

מאז תקופת כהונתו של מולינה כראש מכון סרוונטס בניו יורק (בשנים 2005-2004), לינדו מתגוררת עם בעלה במדריד ובניו יורק לסירוגין. ספרה האחרון עד כה, "Don de Gentes" (בהוצאתSeix Barral), ראה אור בשנת 2011.

התרשמותי: זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי מהסוגה של ספרות מתורגמת.  הדמויות האלמודובריות, המחפשות בדלי אושר להיאחז בהן, מרתקות. העלילה סוחפת וקשה שלא לערב רגש במהלך הקריאה.  אהבתי מאד את הספר והתרשמתי מהכתיבה הטובה, למרות העלילה העוסקת בהתמודדות חיי היומיום וקשיי היומיום, סגנון הכתיבה נשמר.