חיי סבתא שלי
מאת: אירית ר. קופר
הוצאה
עצמית
* * * * * * *
ספר לנוער
(222 עמודים, 68 ₪)
סבתא שרה יוצאת עם
נכדתה איטה´לה, תחילה אל החצר ברחוב שניצקה 2, שם גרו משפחות של יהודים. וממנה
לרחובות האחרים בעיר מינסק מזוביצקי. בכל רחוב היא מצביעה על עסקים
ובתים של יהודים ומספרת עליהם ועל הדרך שבה החלה העיר, מפגישתו של האיציל מזוביצקי
עם יהודי שביקש לעבוד בשירותו.
הסיפורים הולכים
ומצטברים, בהם גם על המפגש בשוק בין איכרים פולנים ובין רוכלים יהודים; על
בני משפחה שעזבו את העיר ונסעו לוורשה, או לפריז, או אפילו לברית המועצות; על
צעירים, שסבלו מאהבה נכזבת וביקשו את נפשם למות; על צעירות שצייתו לדרישה להתחתן
עם זקן עשיר וגם על מרדניות שלא קיבלו את הדין.
בסיפור משתלבים גם,
מעשי עוול שקרו ליהודים וכן פוגרום.
הסיפור מתרחש בשנות
השלושים של המאה העשרים ומציב מעין אנדרטה-בכתובים, לקהילה שנמחתה כליל.
המחברת נולדה באותה
עיר, עליה היא כותבת ובה התגוררה עד גיל 13. בשנת 1942, באביב, לקחה אותה אמה,
לאיכר פולני והבטיחה כי תשוב בסתיו לקחתה חזרה הביתה. כל שנות המלחמה נודדת המחברת
בין כפרים פולניים ובגמר המלחמה היא עולה ארצה.
אירית ר. קופר נולדב
(1929) בעיר מינסק מזוביצקי השוכנת כארבעים ק"מ מזרחה לוורשה. באביב 1942,
בהיותה כבת שלוש-עשרה, הוציאה אותה אמה מהגטו, מסרה אותה לאיכר פולני, והסבירה לה
כי עליה להישאר בכפר עד אשר תבוא לקחתה חזרה בסתיו. אך לאחר שבועות אחדים, מפחד הגרמנים,
אמר לה האיכר לחזור לגטו. לתומה חשבה אירית שהגטו עדיין קיים ובני משפחתה מחכים לה בבית. בדרך נודע לה מילד יהודי בן גילה שהגטו חוסל,
ושניהם החלו לנדוד בין האיכרים. בשלב
מסוים דרכיהם נפרדו ואירית הגיעה בנדודיה למנזר, שבו שהתה בזהות בדויה עד סוף
המלחמה, איש מבני משפחתה לא שרד. בשנת 1946 בהיותה בת 16, עלתה ארצה במסגרת חברת
נוער ונקלטה בקיבוץ דן שבצפון הארץ, בו שהתה גם בתקופת מלחמת העצמאות. ב-1950 עזבה
את הקיבוץ ועברה להתגורר בעיר. סיימה סמינר למורים בבן שמן ועבדה שנים רבות בתור
מורה עד צאתה לגמלאות.
בין השנים 1971-1975
סיימה את לימודי התואר הראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה
העברית בירושלים.
אירית מרצה בנושא השואה
בפני תלמידי בית ספר, חיילים וספרנים. עבודות נכתבו בהשראת הרצאותיה, עדותה
ובעקבות קריאת ספריה. במשך שנים רבות מוסרת אירית, בקביעות עדות ב"מכון משואה.
סיפוריה הופיעו במוספי ספרות של העיתונות היומית, בעיתוני ילדים ובספרי לימוד.
אירית הקימה משפחה יחד
עם בעלה מארק רומנו. היא אם לשתי בנות וסבתא לנכדים, מתגוררת בהרצליה.
אירית ר. קופר פרסמה עד
היום למעלה מ-20 ספרים, ביניהם יצירות המיועדות לבני נוער. ספרה הראשון "בקצה
היער" ראה אור ב-1977. ספריה המבוססים על סיפור חייה וכתובים ברגישות רבה,
מעלים את תמונת העבר הקודר והתקומה המשקמת של קהילה בת מיליוני יהודים.
ספריה:
· בקצה היער (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ז) קורות המחברת בזמן השואה
· כחלוף הכל (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ם)
· בטרם יבוא האביב (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1990) הספר מתאר את חיי
הגטו דרך עיניה של ילדה בת עשר
· שער עלייה (עם עובד, תשנ"א 1990)
· התזכריני קריסטינה? (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ד 1994)
· אל אותם הכפרים (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 1997)
· אמא תגידי: זה נכון? (קרית גת: דני ספרים, 1998)
· שלום, יוסל'ה! (קרית גת: דני ספרים 1998)
· בלילות שבת (תל אביב: ידיעות אחרונות: ספרי חמד, 2000) רומן
· נעלה בכל הדרכים (קרית גת: דני ספרים 2000) סיפור מסע
· את כועסת עליי? (הוד השרון: אסטרולוג, 2001) רומן
· החצר שלי (הוד השרון: אסטרולוג, 2003) רומן
· הכל בגלל המלחמה (קרית גת: דני ספרים, 2004) רומן לבני הנעורים על
מסע חיפוש של בת אחרי אמה שנעלמה מחייה בעקבות מלחמת העולם השנייה
· תרמיל וזוג נעליים (הוד השרון: אסטרולוג, 2004)
· נשיט סירות נייר (ירושלים: כרמל, תשס"ו 2005) מסע של שלושה
צעירים המלווים את סבתם במסע בפולין.
· בטרם בוא המבול (ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008)
· למחרת היום (ירושלים: כרמל, תשע"ב 2011)
· בין עצי היער (קרית גת: דני ספרים, 2012)
· סוף קיץ (ספרי מקור, 2014)
· המחבוא (ספרי מקור 2014)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה