רצח/בוים
סיפורים קצרים
מאת: עידו אנג'ל
הוצאת פרדס
* * * * * * *
מניין המתים עולה.
גופות נוספות צצות ברחוב. נשים. ילדים. מנקה הרחובות הערבי. הגיבור גולוף. אבל לא
רק גופות אנשים. גם החפצים מתים. קשה להסביר – משהו נידף מן העצם ואיננו עוד. איזו
תנועה. מכונית הפיאט האדומה, נקועת הפגוש הקדמי, של הירקן. התמרור זהירות צומת
מסוכן שלפני הקניון. כל פינת הרחובות ביאליק ואבא הלל. סרט שיער בצבע טורקיז. שקית
פיסטוק חלבי. כספומט.
ראו אותו עוסק במלאכה
זעירה. אין בקשה גדולה מזו. ראו אותו רוכן מעל חפץ גדול מעט מכף ידו, ואוחז בו בכף
היד הקטנה. כל היקום עוצר להביט בו. מי בעיני הבשר ומי בעיני הרוח. מי מדעת ומי
בהיסח דעת. הרואים והעיוורים. הילדים. הזקנים. העצים. הכלבים. השמיים. פחי האשפה.
זהו הרגע היקומי שבו אוחז בוים בחפץ שגודלו ממוצע.
עידו אנג'ל. יליד 1974. ספריו:
3003/נובלה שירית
שירים נוראיים/שירה
ספר ילדים/רומן
ניק/נובלה, מתוך
האנתולוגיה "מאחורי הכסף יש סיפור"
הסיפור של מיכאל/רומן
אולי יקראו לו יואל
האמיץ?/נוער
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה