תבונה ורגישות

תבונה ורגישות

מאת ג'יין אוסטן

תרגום מאנגלית: שי סנדיק

הוצאת סנדיק ספרים

349 עמ' מחיר 65 ₪

"לא הזמן ולא הנסיבות קובעים את מידת הקרבה, אלא אופי הקשר בלבד. יש אנשים ששבע שנים לא יספיקו להיכרות ביניהם, ויש כאלה ששבעה ימים יהיו עבורם די והותר".

מריאן דשווד איננה מהססת להצהיר על רגשותיה בגלוי, וכשהיא מתאהבת בווילובי, היא מתעלמת לחלוטין מאזהרותיה של אלינור אחותה בנוגע לסכנות הטמונות בהתנהגותה הפזיזה ומתייחסת באדישות ובזלזול  לכל הסובבים אותה, לרבות קולונל ברנדון. אלינור, אשר דבקה במוסכמות החברתיות, מתמודדת עם רגשותיה כלפי אדוארד פררז ועם כל המכשולים הנערמים לפני אהבתם. האחיות מיטלטלות בנתיבי אהבה מקבילים בחברה שבה המעמד, הממון והגינונים מושלים ברגשות, ומגלות את החשיבות שבמציאת שביל הזהב בין תבונה לרגישות בדרכן אל האושר.

תבונה ורגישות הוא הרומן הראשון פרי עטה של ג'יין אוסטן שיצא לאור בשנת 1811, ובשעתו פורסם בעלום שם. ראשיתו כרומן מכתבים ששמו אלינור ומריאן וכתיבתו התפרשה על פני חמש עשרה שנה. הספר זכה להצלחה רבה לאורך השנים ועובד פעמים רבות לקולנוע, לטלוויזיה ולתיאטרון.

מאתיים שנה לאחר צאתו לאור מוגש הרומן האהוב בתרגום חדש וקולח מאת שי סנדיק, ובליווי אחרית דבר שנכתבה במיוחד למהדורה העברית על-ידי ד"ר מרי ברואר.

את הגרסה המודפסת ניתן להשיג בחנויות הספרים, כמו כן, ניתן להזמין את הספר באתר שכתובתו: sendikbooks.co.il.

הערות ביוגרפיות:

שי סנדיק הינו מתרגם ספרי סיפורת ועיון מאנגלית וצרפתית לעברית, סנדיק בוגר ישיבת ההסדר בשעלבים וסיים לימודי ספרות אנגלית וצרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. סנדיק נמנה על מעריציה האדוקים ביותר של אוסטן ותרגומו של הרומן (ורומנים נוספים שיבואו אחריו) מהווה עבורו פרויקט חיים, שהגיע לשיאו בהוצאה עצמית של הספר הנוכחי. סנדיק חש כי התרגומים לעברית, בני השלושים שנה לערך, אינם עומדים בקנה אחד עם עומק הניואנסים בתרגום המקורי של הספר וזקוקים לריענון ותרגום עכשווי, כך שקוראיו בגרסתו העברית יזכו ליהנות ממנו באופן מלא.
לדבריו הספר תבונה ורגישות משתייך לזן נדיר של רומנים, עליהם לא חלה התיישנות והוא נותר רלוונטי גם 200 שנה אחרי שראה אור לראשונה. הרומן, שעוסק במעמד האישה, כסף ורכוש, שיוון חברתי וכמובן תבונה ורגישות, היה ונשאר אחד הספרים האהובים והמשפיעים בעולם.
שי סנדיק תירגם מספר רב של ספרים עבור הוצאות הספרים הגדולות, ובנוסף לכך הוא מלמד אנגלית בתכניות לשילוב חרדים במעגל התעסוקה של מפת'ח ובאוניברסיטה הפתוחה. בין תרגומיו של שי סנדיק: "הדוח של ברודק" ו"הנכדה של מר לין" מאת פיליפ קלודל (מודן), "המורה לפסנתר" מאת ג'ניס י"ק לי(מודן), "להיות גולה" מאת ויקטור הוגו(נהר ספרים) ו"אני קהלת" מאת ארנסט רנן (נהר ספרים).

התרשמותי: גם אני, כמו המחבר, מעריצה את ספריה של ג'יין אסטן, וגמעתי את הספר כמעט בלגימה אחת, היה קשה לי להניח אותו מהיד. הספר, התרגום מצטיין בשנינות מעודנת, אירונית ורגישות בנוגע למתחים החברתיים.  כשסיימתי לקרוא הרגשתי שחסר לי משהו בסדר היום שלי. מצאתי את אחרית הדבר כחלק חשוב מאד בקריאת הספר. ניתן להבין דברים מסוימים, לדוגמא: "על רקע רוב הרומנים הסנטימנטליים, כיום מכירים רוב המבקרים באופיין המתקדם של ההשקפות שמציגה אוסטן בתבונה ורגישות. אוסטן בוחנת באופן מעודן יותר ושונה במקצת הליכות של גברים ונשים, ולכן אינה עוסקת במוסרנות מוגזמת או נוזפת בדמויותיה הנשיות ובכך מתרחקת  מהמוסכמות הספרותיות ששלטו בז'אנר הסנטימנטלי. באופן זה היא מפגינה עצמאות  מחשבתית בנוגע לדיון פילוסופי חשוב נוסף שעיצב את ההשקפה המקובלת  על נשים בסוף המאה השמונה-עשרה – השקפה שהלכה והתפשטה  בעיקר באמצעות הוצאה לאור של ספרי נימוסים והליכות. מטרתם של הספרים האלה, שנכתבו בידי גברים ונשים, הייתה לחנך נשים צעירות להתנהג כיאות לפי המוסכמות החברתיות השולטות, והם היו ז'אנר ספרותי חשוב באנגליה של המאה השמונה עשרה. אוסטן עושה שימוש בשיח הזה  של נימוסים והליכות בעיקר לעיצוב דמותה של אלינור. מגלמת רבות מהתכונות ומההתנהגויות שעיצבו את תפיסת הנשיות האידיאלית במאה השמונה עשרה:  היא נוהגת בצניעות, בדיסקרטיות, בחן, בענווה ובנימוס, ועם זאת, אוסטן גם  זונחת את הנשיות שמכתיבים ספרי הנימוסים וההליכות בכך שהיא  מעניקה לאלינור אינטלקט חד וחיבה עזה לסאטירה". (עמ' 343).