אהבתה
של ברניקי
רומן היסטורי
מאת: חבצלת פרבר-שפר
הוצאת פרדס
* * * * * *
(474 עמודים, 79 ₪)
זהו סיפורה של המלכה ברניקי. נכדתו של
המלך הורדוס הגדול ובתו של אגריפס הראשון, שזכור כמלך היהודי האחרון על ארץ ישראל.
המלכה שחוותה את שריפת בית המקדש השני
וחורבן ירושלים, נדחקה לשולי ספריו של יוסף בן מתתיהו והושכחה מן ההיסטוריה
היהודית, אך הונצחה בסיפורי "הברית החדשה". בת, אחות ורעייה
למלכים, שפסליה ניצבו בערי הקיסרות
הרומית, אך היא סיימה את חייה שבורת לב, לבדה בארמון על חוף ים גינוסר. האישה שהייתה
נשואה שלוש פעמים, אלמנה פעמיים וגרושה פעם אחת. אהובתו של טיטוס, האויב הגדול של
עמה, שרצח והשמיד, החריב את ירושלים ושרף את בית המקדש. הרומאי שהותיר אחריו עיי
חורבות והרס חסר תקדים.
זו הייתה ברניקי היפה.
היהודים קראו לה בוגדת, מלכה צינית ותככנית, שכל מה
שעשתה – עשתה למען עצמה. אבל אלפיים שנה אחר כך – אולי זה לא כל הסיפור?
אולי הייתה מדינאית מבריקה שטובת עמה הייתה לנגד עיניה.
שבמבט פוליטי קר וכוונות טובות, הימרה הימור כושל והרה-אסון?
ואולי הייתה פשוט אשהה צעירה ובודדה, שנסחפה בסערת האהבה
בלי להתחשב בתוצאות?
את כל התשובות – אמתיות, משוערות או דמיוניות – תמצאו
בין דפי "אהבתה של ברניקי" – רומן היסטורי מרתק ומעורר תהיות
וסימני שאלה, פרי תחקיר מעמיק ודמיון פורה של סופרת ישראלית.
על הסופרת
חבצלת פרבר-שפר ילידת ירושלים 1942. מבקרת ספרות ב"מקור
ראשון". ספרה הראשון "לאן נעלמה מדאם סזאן" על חייו ויצירתו של
הצייר הצרפתי פול סזאן ועל הזוגיות שלו לצד הורטאנס - המאהבת שלו ואם בנו, יצא
לאור בהוצאת כרמל, ירושלים 2006.
בוגרת האוניברסיטה העברית בסוציולוגיה ומוסמכת בלימודים
עירוניים (בהתמחות תכנון עירוני מזווית חברתית). עבדה שנים רבות בצוותים מקצועיים
שהכינו את תכניות הפיתוח לערים קריית גת ויבנה.
במקביל כתבה בירחון "את" בעריכת יוסף לפיד
ושרה ריפין. הקימה בירחון את מדור הצרכנות, ומילאה במשך כשנתיים את מקומה בעיתון
של "הכוהנת הגדולה" של הבישול באותם ימים, רות סירקיס.
ב-1981 החלה לעבוד בעיריית ירושלים, כמנהלת שכונות
וכעוזרת ליועץ לראש העירייה טדי קולק. בתפקידה האחרון בעירייה הייתה אחראית השיווק
של הספריות העירוניות ומנהלת ספריית האמנות ב"בית טיכו". העבודה
ב"בית טיכו" סיפקה לה את הידע והדחף לכתיבת ספרה "לאן נעלמה מדאם
סזאן".
ב-2002 החלה לעבוד כמבקרת ספרות בעיתון "מקור
ראשון", תפקיד אותו ממלאה עד היום. בתקופה ש"מעריב" היה בבעלות
משותפת עם "מקור ראשון",
התפרסמו כתבות הביקורת שלה במקביל בשני העיתונים.
מאז שפרשה מעיריית ירושלים, היא שבה אל אהבתה הישנה
ושוקדת על לימודי היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה כללית באוניברסיטאות בר אילן ותל
אביב. את המשיכה העזה שלה לתולדות בית-שני היא חבה למורה שלה בביה"ס התיכון,
פרופ' אליעזר שטרן המנוח, ממקימי המחלקה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
לאחר עשרות שנות חיים בירושלים, היא גרה כיום ברעננה. יש
לה שלושה בנים ואחד עשר נכדים ונכדות.
התרשמותי:
אהבתי, אהבתי מאד. העלילה
מרתקת, במיוחד למי שאוהב לפסוע בין שבילי ההיסטוריה. המלכה ברניקי הייתה אחת הנשים
המרשימות והיו לה חיים מסעירים, וכמעט שאינה מוזכרת במקורות של העם היהודי, בספר
זה ניתן אולי להבין את הסיבות לכך. על-כן, מודה המחברת שבמקומות ובמאורעות
מסוימים, יש מעט מן הדמיון, תוך שמירה על העובדות.
מצאתי מעט מקבילות לקורה אותנו
היום. חלק מעמנו קרוי "בוגד" רק בשל דעותיו האחרות ונטיות לבו השונות
משל חברו. בעיקר מצאתי את השלהוב של הקהל שרוצה "מלחמה עד מוות!".
התקופה אחרת, הנסיבות שונות, והמראות אותן מראות. חייל סיפר על מראות הזוועה בעזה,
גם בסיפור ההיסטורי שלפנינו "מראה הדם והאיברים הכרותים והגופות המשוסעות,
גרם לה לקבס." לספר נלווים מפת א"י בתקופת אגריפס השני, ומפת ירושלים
בימי הבית השני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה