מרכז
תשומת הלב
מאת:
שושנה קירש
פרדס
הוצאה לאור
***
108
עמ' – 59 ₪
זהו
נסיון ראשון בפרוזה של שושנה קירש, ילידת ישראל, 1950, מוזיקאית ומשוררת. עד כה
פרסמה שלושה ספרי שירה: 'זיכרונות מקולפים', 'לאט מגובה רב' ו'ערכת פרידה' שראה
אור בסיוע קרן רבינוביץ' וקרן עמו"ס.
בין
שיריה המולחנים 'קעקוע' (מתוך 'ערכת פרידה'), לחן של יובל מסנר למילים שלה
('רביעיית מסנר'), 'רוצה להישרד איתך' (נתוך 'לאט מגובה רב'), מילים ולחן שלה,
בביצוע מירה עוואד, 'כשנובמבר נוגע',
מילים של מאיר גולדברג ללחן שלה, בביצוע ענת גבע, 'געגועיי', לחן שלה למלים
של אנדה עמיר-פינקרפלד, בביצוע טל אמיר.
שירים נוספים מתוך ספריה התפרסמו בכתבי העת 'עמדה' ו'פסיפס' ובמדורי הספרות של
מנחם בן וזיסי סתוי.
שושנה, מה לדעתך המסר המרכזי שאותו יש
להדגיש ?
את
המוטו של הספר- שהוא שיר מאת המשוררת מירי שרף – ראיתי לראשונה באונתולוגיה 'אהבה'
של 'הליקון' לפני יותר מ-20 שנה, והוא נצרב עמוק בלבי, כשהתחלתי לכתוב את הנובלה
לפני כ-10 שנים וידעתי שעיקרה יעסוק באהבה ומוות, חיפשתי מוטו לספר.
לפני
עמדו כמה בחירות טובות, אך שירה של מירי עלה על כולן והיה בעיניי הכי מינימליסטי
ומדויק:
"מי אמר שלא מתים
מאהבה
זה פשוט קורה אחר
כך
שנים אחרי
ואז כתוב
סיבת המוות לא
ידועה"
מי הם לדעתך קהלי היעד המרכזיים שיתעניינו
בספרך ?
מאחר והספר מדבר על שני נושאים עיקריים הנוגעים
כל כך לכל אחד ואחד מאיתנו – אהבה ומוות – הרי שיש בו הפוטנציאל ליצור עניין רב
בכל האנשים שגילם 20 עד 120. ג'וליה, זמרת בשנות הארבעים לחייה נאבקת בהתמכרותה
לסיגריות וסובלת מהתקפי חרדה קשים, מוצאת לילה אחד את בעלה הצייר ירוי בלבו. מכאן
ואילך נפתלת העלילה בין משיכתה העזה לרופאה האונקולוגית שלה, לזיכרונות
האהבה-שנאה לבעלה על רקע אירועי מלחמת יום
כיפור. חידת מותו של הצייר נפתרת רק בסופה של הנובלה.
בהיותי מוזיקאית ומשוררת וחברה באקו"ם
יותר מ-30 שנה, ומאחר וגם השנה (כמו בארבע השנים האחרונות), יציגו חברי אקו"ם
את יצירותיהם בדוכני שבוע הספר בכיכר רבין.
אירוע נוסף בו השתתפתי לפני 3 – שנים והמתקיים
שנה בשנה מטעם עיריית ר"ג, נקרא: "פסטיבל יוצרות. בית. סתיו." בו
מציגות נשים את יצירות האמנות שלהן.
דודו אלהרר קרא בתכניתו מספר שיריי 'לאט מגובה
רב' והשמיע את הסינגל שכתבתי והלחנתי 'רוצה להישרד איתך' בביצוע הזמרת והשחקנית
מירה עוואד.
רונה גרשון ראיינה אותי בתכניתה 'כותבים
למגירה' עם צאת ספר שיריי 'ערכת פרידה' בסיוע קרן רבינוביץ' וקרן עמו"ס.
מהי "מוסיקת הרקע" ששמעת בכתיבת
ספרך?
'עזה כמוות אהבה' –
אותו פסוק מפורסם מ'שיר השירים' כבר מלווה
אותנו עוד מימי התנ"ך. בשנות הארבעים של המאה הקודמת נכתב שירו היפה והקלאסי
של המשורר יעקב אורלנד בלחנו של ידידיה אדמון, 'עץ הרימון', המסתיים במילים: 'לבבי
מת מאהבה'. כעבור ארבעים שנה ענתה לו בתו הפזמונאית שמרית אור בשירה, 'אצלי הכל
בסדר', בלחנו וביצועו של הזמר והיוצר בועז שרעבי: 'היום כבר לא מתים מאהבה'. לאחר
עשור כתבה המשוררת מירי רשף את מילותיה המופלאות המשמשות מוטו לספרי, 'מרכז תשומת
הלב', איתן אני סוגרת מעגל וקובעת נחרצות: 'מי אמר שלא מתים מאהבה'.
ספרי שזור בציטוטים רבים מספרים, סרטי קולנוע
ומוזיקה, המלווים את הגיבורה, ג'וליה,
והמתרחשים במקביל לאירועים בחייה ואשר להם השפעה ניכרת על חייה, וישנן דוגמאות
לרוב: בילדותה בקיבוץ – 'אורפאו נגרו', 'סיפור הפרברים', 'הלנה מטרויה', אריק לביא
ובני ברמן. כנערה צעירה – 'מטריות
שרבורג', 'אלווירה מדיגן', 'יוליוס קיסר', שייקספיר, באך, בטהובן ומוצארט.
כאישה – נינה סימון, בילי הולידיי, דייויד
בואי, 'אקלימים', 'הפצוע האנגלי', אלן רנה, אלמדובר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה