דייג ברשת

מאת: ישראל זמיר

ספרי מקור – פרוזה

* * * * * * 

(253 עמודים, 88 ₪)

רון גלמן, עורך-דין מבוסס במנהטן, היה בנעוריו חניך תנועת-נוער חלוצית שבמסגרתה שהה פרק-זמן בישראל. כעבור שנים רבות אירע לו אסון, אשתו וילדיו נספו בתאונת-דרכים. בשעות דכדוך, ובצפייה מקרית בטלוויזיה – הוא נזכר בהרפתקת נעורים שאירעה לו בהיותו כבן שש-עשרה, בשנה שבה שהה בסמינר החינוכי בקיבוץ – נערה הרתה לו וסירבה להפיל את העובר.

בעקבות אותו זיכרון הוא מחסל את עסקיו בניו-יורק ובא לישראל לחפש את בנו או בתו ואת אימם – מירק'ה. הם היחידים שנותרו לו ועז רצונו להכירם ולסייע להם בכל דרך אפשרית. רון שב אל אותו קיבוץ בעמק, מקים מעין "מטה חיפושים", עובד כמתנדב, חוקר את בני-גילו מאותה תקופה, וגם מתוודע לבעיות הקיבוץ המופרט והחברה בישראל.

הוא מתראיין לכלי-התקשורת, מגיע אפילו לביתו של הבאבא סאלי, למצוא רמז לגורלה של מירק'ה, אך לשווא. ובינתיים הקשר שלו לישראל מתהדק, והוא עובר תהפוכות במהלך סיפור מתח אנושי וצובט לב.

ישראל זמיר, חבר קיבוץ בית-אלפא, בנו-יחידו של חתן פרס נובל לספרות, יצחק בשביס-זינגר, ואף תרגם חלק מספריו לעברית. היה לוחם בתש"ח, עובד ענף המדגה בקיבוץ, עיתונאי, סגן-עורך "על המשמר", מייסד המוספים "דף ירוק" ו"קו למושב", היה מזכיר הקיבוץ ומרצה על עיתונות באוניברסיטת תל-אביב.

עד כה ראו אור ספריו: "סנדל של סוס", "עגיל באוזן", "אבי יצחק בשביס-זינגר", "שוקת סדוקה", "לכבות את השמש", "ערבה בוכיה" ו"טנקים באבן-גבירול".

פרק ראשון: זיכרון כחול:

"רון לא ידע את נפשו מרוב צער. כל חייו עבד קשה וכסןף סוף הגיע אל המנוחה והנחלה, קנה דירה בשדרה המערבית של ה"סנטראל-פארק" – לב מנהטן, היה שותף למשרד עורכי דין מצליח והחל לצבור רכוש – נפלה עליו המכה הנוראה: אשתו מיכל ושלושת ילדיו נספו בתאונת דרכים. מיכל איבדה את השליטה על ההגה, פגעה במעקה הכביש, המכונית התהפכה והתגלגלה לוואדי. איש מהם לא נותר בחיים".  

התרשמותי: כבר משורות הפתיחה לא יכולתי להניח את הספר. גמעתי את השורות, אפשר לומר ש"רצתי" איתן, וזה היה קל. הכתיבה קולחת, לא מקשה על הקורא. והסיפור עצמו לעתים מותח, לעתים מרגש. אהבתי את הספר.