אקורד אחרון של ילדות
עדויות מהליצאום היהודי בהאג 1941-1943
מאת ואלי דה לאנג
מהולנדית: שולמית
במברגר
* * * * * *
(340 עמודים, 88 ₪)
באוגוסט 1941 גזרו שלטונות הכיבוש הגרמניים גזרה הנוגעת
לכל התלמידים היהודים בהולנד: מעתה הם יהיו רשאים ללמוד אך ורק בבתי ספר ליהודים (Judenschulen), אשר יוקמו במיוחד בשבילם. היה עליהם לעזוב
מיד את בתי הספר שלמדו בהם ולהיפרד ממוריהם ומחבריהם ללימודים. בית הספר המוכר והבטוח,
שהיה בדרך כלל גם קרוב לבתיהם, נהפך לשטח אסור. ביום אחד נהרס באכזריות עולמם המוגן
של הילדים. זה קרה באופן לא צפוי, ולרבים מהם גם לא מובן: במה הם שונים מחבריהם לכיתה
ולשכונה שלא גורשו מבית הספר? על שאלות אלו, שהיו למעלה מבינתם, ניסה כל ילד, בעזרת
הוריו, למצוא תשובה.
השהות שניתנה לילדים להתרגל למציאות החדשה לא הייתה ארוכה.
בתוך שישה עד שמונה שבועות הוקמו בתי ספר יהודיים, והילדים מצאו את עצמם בעולם ששלטונות
הכיבוש הצמידו לו את התווית "יהודי".
אחד מבתי הספר היהודיים שנפתחו באוקטובר 1941 היה הליצֵאוּם
היהודי בפישֶרסטראט. בית הספר התקיים שנה וחצי, מ־15 באוקטובר 1941 עד 15 באפריל
1943, ורק מעטים מן התלמידים והמורים שהו בו במשך כל התקופה. רבים מהם לא שבו אליו
לאחר חופשת הקיץ של 1942, בעת שהחל גירוש יהודי הולנד למחנות.
הקמת בית הספר הזה, כמו הקמתם של בתי הספר היהודיים האחרים
בעיר, הייתה כרוכה במאמץ ארגוני עצום. עם הוצאת צו ההפרדה למוסדות החינוך הוטל על
עיריית האג לדאוג לבניינים מתאימים, לריהוט הכיתות ולמינוי מורים יהודים. כמו כן היה
עליה לערוך רשימה של כל התלמידים היהודים במערכת החינוך ולהקציב משאבים לביצוע הצו.
הספר מתאר כיצד התמודדה הקהילה היהודית בהאג עם מספר הולך וגדל של גזרות. אחת הגזרות
בעלות ההשפעות החמורות ביותר הייתה הוצאתם של עובדי הציבור היהודים, ביניהם מורים
רבים, אל מחוץ למעגל העבודה. עם פרסום התקנה הנוגעת למערכת החינוך, באוגוסט 1941,
היו המורים היהודים, המובטלים בעל כורחם, מוכנים לקבל לידיהם את חינוך הילדים היהודים.
במלאכת מחשבת של ארגון ואלתור, נשאו מחנכים מעטים את עול חינוכם של התלמידים
בליצאום היהודי וקיימו במידת האפשר את שגרת ההוראה. גם מנהל הליצאום נאלץ להתמודד
מדי יום ביומו עם תביעותיו הגחמניות של הכובש הנאצי ועם גזרותיו האכזריות.
הספר, המתבסס על זיכרונות, קטעי יומנים ומחקרים שפורסמו
בנושא, מתאר בפרוטרוט את התקופה הקשה הזאת בחיי הקהילה היהודית בהאג.
הספר מנסה לתת מענה לשאלות :
● מה הייתה השפעת הבידוד השיטתי על התלמידים היהודים?
●כיצד התמודדו התלמידים עם האיסור לחזור אל בית הספר
המוכר ואל חבריהם לכיתה?
● כיצד השפיע הליצאום על התמודדות התלמידים עם הגזירות והרדיפות?
●כיצד התמודדו עם הדלות והמחסור?
● מה הייתה תגובתם לגזרות השונות שנכפו עליהם ולהיעלמותם, בזה אחר זה, של
מוריהם
ושל חבריהם
לכיתה?
● מה עלה בגורל התלמידים?
על כל אלה ועוד דן הספר שלפנינו ומגיש לפני הקורא תמונה
מפורטת של התמודדות היהודים עם הרדיפות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה