חברים
הזבוב והצב
מאת: סול פורט
איורים: וולף
בולבה
הוצאה עצמית
* * * * *
*
47 עמודים, 78 ₪
בשעת בוקר
מוקדמת, על גג בטון של בנין דו-קומתי, נפגשים אלקידיק ארכיבלד טלבוט-צב צעיר בן
מאתיים שנה, וסלומה מוסקדור-זבובה מבוגרת בת שש-עשרה שעות.
"אתה רוצה להיות
חבר שלי?", שאלה הזבובה בקול צייצני וחלוש.
"לא רוצה ולא רוצה!
ענה ברוגז ארכיבלד הצב... מה את כבר מסוגלת לתרום?"
"אני יכולה לתרום
דבר אשר נדיר למצוא בימינו," אמרה סלומה הזבובה והשתתקה. לאחר הפסקה
קצרה הוסיפה, "אני מסוגלת לתרום אהבה, המון אהבה".
הצב והזבובה הם אלגוריה לשני
ניגודים, המתגברים על הפער שכמעט אינו ניתן לגישור והופכים לחברים בלב ובנפש.
הם שוברים את מעגל הבדידות בו
הם שבויים, ומעניקים זה לזו מתובנות חייהם:
"אנו צריכים לחיות לפי כללי ה'כאילו'",
אומר הצב לזבובה. "להיות יותר חופשיים ולא כבולים לכל כללי המסורת של
בני מיננו".
"ואתה יודע את
הכללים האלה?", שאלה סלומה בהתפעלות.
"אז ככה",
המשיך ארכיבלד, "התחילי לעבוד כאילו מעולם לא היית זקוקה למשהו, התחילי
לאהוב כאילו מעולם לא נפגעת ממישהו, פצחי במחול כאילו אף אחד אינו מביט בך, התחילי
לשיר כאילו אף אחד אינו שומע והתחילי לחיות כאילו גן עדן הוא כאן, עלי אדמות".
סול פורט (שם העט של שאול פורת),
רופא, עורך דין ואיש עסקים. יליד ורשה פולין 1938. עבר את השואה כילד בגטו לודג'. חלק גדול ממשפחתו המורחבת נכחד
בשואה. ב-1949 עלה עם אמו ארצה, אביו
הצטרף אליהם שנתיים לאחר מכן. התגורר בחיפה עד גיוסו לצבא. אחרי השירות הצבאי נסע
לאירופה. בין 1961 ל-1967 למד רפואה בוינה והמשיך בלימודי הפסיכולוגיה עוד 5 שנים.
את הסטז' עשה בבית החולים האזורי למחלות נפש בזלצבורג. ב-1975 קיבל את תואר
הדוקטור שלו (PHD) וכן אזרחות
אירופאית. התגורר באירופה כ-25 שנים. מתוכן כ-7 שנים חי ברומא ועבד כיד ימינו
ומנהל השיווק האירופאי של הטייקון היהודי הנודע, רוברט מקסוול.
ב-86 חזר לארץ ועבר לחיות בתל אביב, בה מתגורר
עד היום, תוך שהוא ממשיך לנהל את עסקיו באירופה ומחלק את זמנו בין הארץ
לחו"ל.
בשנת 1995 סיים לימודי משפטים
באוניברסיטת תל אביב, וכיום עוסק בעריכת דין.
סול פורט פירסם מספר ספרים
בארה"ב ובאירופה וכן סיפורים בעיתונות האירופאית. ידוע גם בשם העט לואי מרטל.
"חברים הזבוב והצב" הוא ספרו השני בעברית. ספרו הראשון, "גם מלאכים
מתים" (רומן למבוגרים), יצא בהוצאת מודן (2010).
וולף בולבה, מאייר הספר , נולד ב-1951
בברית המועצות. סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה לאמנות במולדביה וכן באוניברסיטה
הפוליגרפית באוקראינה. זכה בפרסים יוקרתיים על איור ספרים (של שקספיר, גיתה,
דוסטוייבסקי, בלזאק, אנדרסן, הופמן, שלום עליכם ועוד) ולימד ציור וגרפיקה
באוניברסיטה לאמנות בקישנייב. השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות נבחרות,
ברחבי ברית המועצות וכן באפגניסטן, בולגריה, גרמניה ושבדיה.
ב-1991 עלה ארצה עם משפחתו, הצטרף לאגודת
הציירים בישראל ולאגודת המאיירים, הפך למרצה מן המניין ללימודי עיצוב
ב"ויטל" והקים את "הסטודיו" להכשרת מאיירים.
השתתף בתערוכות יחיד ובתערוכות
קבוצתיות ברחבי הארץ. זכה בפרסים יוקרתיים כמו
הפרס לאמנות ע"ש יעקב פיכמן ופרס על המקום הראשון בתערוכת האיור
ע"ש אורי צבי גרינברג, "נגוהות", ב-2002 .
אייר, עד כה, כ-130 ספרי ילדים
ומבוקש מאד בגלל איוריו מלאי הדמיון והפנטזיה והשימוש בטכניקות רבות ושונות
המותאמות לתוכן הספר ואופיו.
אחד הספרים הראשונים שאייר
בארץ היה "חלומותיו של מלך" מאת לאה גולדברג. הוא עובד עם מרבית הוצאות
הספרים הגדולות בארץ ועם סופרים ומשוררים ידועים, כמו: סמי מיכאל, שלומית כהן-אסיף,
שלמה אבס, עמלה עינת ועוד. חי ועובד בראשון לציון.
התרשמותי: כשהספר הגיע אלי לסקירה
התלהבתי כבר מהכריכה הכל-כך מיוחדת ומהאיורים היפהפיים על הכריכה ואלו המלווים את
האלגוריה החכמה.
הספר כתוב בחכמה והוא בעל טקסט
אמביוולנטי ופונה אל נמען כפול, מבוגרים וילדים. הניגוד עליו מצביע המחבר, בין
גילו הצעיר של הצב, 200 שנה לבין הזבוב הבא בימים, והוא כבר בן 16 שעות, מעצים את
הפערים והניגודים בחיינו, ובין התפיסות השונות והיכולת להתגבר עליהם, בזכות האהבה.
נשמע קלישאתי משהו, אבל כתוב בהמון אהבה ומעצים אותה. מומלץ מאד !!!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה