רוח הרפאים של מארה
(מבחר שירים)
אנסטסיס ויסטוניטיס
הוצאת פרדס
"השירה",
אומר אֲנַסְטָסִיס וִיסְטוֹנִיטִיס, "תובעת שהאדם יתייצב מול דמותו",
והתייצבות כזו לעולם אינה חלק מן העולם הבטוח והמסודר. שירה אינה מוצר, או תופעה,
או אפילו מרכיב בזמן ההיסטורי. השירה מושרשת בפרהיסטוריה.
שיר איננו קול,
אינו ציפור חולפת.
הוא יריה
לתוך האופק וההיסטוריה.
שיר איננו פרח שקמל,
הוא כאב שנחנט.
ויסטוניטיס נולד
ב-1952 בקומוטיני שבצפון יוון, ואחרישפציעה קטעה את הקריירה המבטיחה שלו ככדורגלן,
התמסר לכתיבת שירה. כנער וכאיש צעיר חווה מוראות הדיקטטורה הצבאית ביוון
(1967-1974), וביצירתו המוקדמת ניכרת השפעת התסיסה האמנותית, האינטלקטואלית
הפוליטית של התקופה. גם ביצירתו המאוחרת הוא מבטא הבנה עמוקה של הקשר בין הספרות
לפוליטיקה, ואין זה מקרה שבהמשך דרכו השתם באתונה בלימודי כלכלה ומדע המדינה. בד
בבד עם יצירתו הפואטית הענפה ויסטוניטיס הרבה לפרסם ביקורות ספרים, רשימות וכתבות
בנושאי תרבות בעיתונות ובכתבי עת יווניים ואירופאיים. לקראת משחקי האולימפיאדה
שנערכו במדינה ב-2004, כיהן כעורך ראשי של הוועד האולימפי היווני, ובעשור האחרון
היה ממייסדי "מעגל המשוררים" הבינלאומי.
ויסטוניס
הרבה בנסיעות ברחבי העולם, והדבר אכן בא לידי ביטוי ברוחב המפתיע של כתיבתו: בין
אם הוא חוקר ומגלה בגפו את סין, נוסע עם מאה משוררים על רכבת מליסבון לסנקט
פטרסבורג, או כותב על סופרים ומשוררים מרחבי העולם, מבטו של אנסטסיס ויסטוניטיס ער
תמיד, ודומה ששום דבר אנושי אינו זר לו. "אני רסיס מכל מה שפגשתי" הוא
אומר, "אני הכוכב שמזנק מן הספינה.../ חלום הנהר וראי הצל".
ויסטוניטיס
פרסם שנים-עשר ספרי שירה, ארבעה ספרי מסות, ספרי סיפורים, ארבעה ספרי מסעות, וספר
תרגומים משירתו של המשורר הסיני לי הו. שירתו פורסמה בחמש עשרה שפות בכתבי עת,
אנתולוגיות וספרים באנגלית, גרמנית, סרבית, איטלקית ועוד. הוא עורך וכותב במדור
הספרים של העיתון היווני המוביל "הבמה" (To Vima).
אמיר אור,
מבכירי כותבי השירה העברית, זכה על יצירתו בפרסי ספרות ישאליים ובינלאומיים,
ביניהם פרס ראש הממשלה, פרס אטלס השירה האירופי וספר הכבוד של הפליאדות "על
תרומתו לשירת העולם". על תרגומיו משירת יוון הקלאסית זכה בפרס שר התרבות. את
"רוח הרפאים של מארה" תרגם בשיתוף עם המחבר עצמו באתונה.
