הוצאת אסטרולוג שמחה לבשר על חידוש סדרת ספרי הארוטיקה
'דרך חור המנעול'
סדרת ספרי הארוטיקה 'דרך חור המנעול' ראתה אור החל משנת 1995
ועד 1999, ופורסמו בה כעשרים כותרים. כעת הוצאת "אסטרולוג" מחדשת את
הסדרה, תוך שימוש באותם תרגומים, שעברו עריכה חדשה ומעודכנת, ובתוספת הערות והקדמה
רחבה. בהמשך יפורסמו בסדרה יצירות חדשות.
שלושת
הספרים הראשונים בסדרה החדשה הם:
הספר הפותח את הסדרה הוא 'ג'וזפין מונצאנבאכר' מאת הסופר
היהודי-אוסטרי פליקס סלטן (מחבר 'במבי), שנמכר במיליוני עותקים, פורסם ב-33 שפות
והיווה בסיס ליותר מ-30 סרטים ועשרות מחזות. הספר תורגם לעברית במלואו מתוך
המהדורה האנגלית, ונערך תוך השוואה למהדורה בשפה הגרמנית (כספר 'מסחרי' פורסמו שתי
היצירות באותו הזמן).
בעבר תורגמה היצירה בשני חלקים: 'ג'וזפין' ו'ילדה יפה'.
במהדורה החדשה אוחדו כל החלקים ליצירה אחת ונערכה עריכה מחודשת. זה פרסום ראשון של
היצירה המלאה בעברית, בכרך אחד.
מצ"ב ההודעה לעיתונות של הספר.
היצירה השנייה היא של הסופר והמשורר הצרפתי גיום אפולינר,
'זיכרונותיו של דון ז'ואן צעיר'. יצירה זו של אחד ממייסדי הזרם הסוריאליסטי
באמנות, תורגמה ונערכה על ידי יותם ראובני. לפרסום המהדורה המחודשת נוספה הקדמה
רחבה, וכן איורים פרי עטו של אפולינר ותמונות ורישומים שנוספו למהדורות הרבות של
היצירה שפורסמו בצרפתית.
היצירה השלישית היא 'טלני' של אוסקר ווילד, יצירה שהיא למעשה
הנוסח הראשון והלא מצונזר של יצירתו 'תמונת דוריאן גריי'. ספר זה משמש עד היום
ב'ספר חובה' של קהילת הלהט"ב בארץ ובעולם.
עם ספר ראשון בסדרה
ג'וזפין מונצאנבאכר
סיפורה של
יצאנית וינאית
מאת:
פליקס סלטן
תרגום:
שלמה ברטוב
הוצאת אסטרולוג
* * * * * *
288
עמודים, 98 ש"ח
בשנת 1906 הודפסו בווינה, בהוצאה פרטית, 500
עותקים של ספר ארוטי בשפה הגרמנית. מאה שנים לאחר מכן הגיע מספר העותקים שהודפסו
בגרמנית ובאנגלית ליותר משבעה מיליון. "ג'וזפין מונצאנבאכר"
תורגמה לעוד 31 שפות, והיוותה בסיס ליותר מ-30 סרטים, עשרות מחזות ואופרטות ומספר
״ספרי המשך״ (שאינם מפרי עטו של פליקס סלטן). זהו הישג מרשים לסופר שדרש וקיבל עבור הזכויות
ביצירה סכום של כ-200 דולר בלבד!.
קשה להאמין כי מחברו של ספר ארוטי זה הוא גם
יוצרו של במבי, ספר הילדים הנודע .
ספרו זה של פליקס סלטן - יהודי ממוצא הונגרי,
בן למשפחה מוכת עוני, שהיה עיתונאי, מבקר תיאטרון, מסאי וסופר - הוכנס ב-1960
ל׳רשימת הספרים האסורים׳ בגרמניה ובאוסטריה, ועמד במרכזו של משפט מפורסם על חופש
הדיבור בגרמניה בשנת 1990.
ג׳וזפין מונצאנבאכר מביא את סיפורה של פאפי,
נערה צעירה, כפי שהיא מספרת אותו בגיל חמישים, במבט לאחור. הספר סוקר את לבלובה
המיני בגיל ילדות, את מפגשיה המיניים הראשונים, את אהבותיה ואת ראשית דרכה המקצועית.
בני משפחה, ״ישנוניים״, ידידים, כמרים, מורים - כל מפגש הינו שלב נוסף בסולם
שהוביל אותה אל פסגת הקריירה שלה.
פאפי, בת למעמד הפועלים העני, מחקה את מעשי המבוגרים, שוקעת לחיי ניוון ושחיתות
מינית, אבל שומרת על כבודה ועל השקפת עולם מעשית ו"מוסרית" בעיניה שלה. כמו קזנובה בזמנו, שהשקיף לאחור על חייו ואהבותיו,
ללא חרטה, לאחר שהגיע לגיל חמישים, כך גם פאפי.
בזיכרונותיה היא מציגה רשימה מלאה של איסורים מיניים שהופרו - החל מניאוף,
גילוי עריות, אונס, זנות של ילדים וכלה בכל "סטייה" מינית ששומרי-המוסר יכולים להעלות בדעתם. בכל
אלו התנסתה , עוד לפני שהגיעה לבגרות.
סלטן אינו מעביר ביקורת על גיבורת ספרו - הוא
מציג אותה כילדה שנולדה וגודלה בסביבה קשה ואכזרית, שבעזרת נתוניה הטבעיים ועבודה
קשה הצליחה להיחלץ מזוועות הגטו בו גדלה.
"ג'וזפין מונצאנבאכר" לא ירד ממדפי הספרים מהיום שראה אור -
תחילה בהוצאה פרטית, מחתרתית, שספריה הוחרמו על ידי הממשל הנאצי בגרמניה, וכיום בהוצאות
לאור מסחריות, מכובדות וידועות. יש לזכור כי רק בשנת 1965 החל הספר להופיע באופן
גלוי, במהדורות המסחריות, תחילה בדנמרק, בהוצאת "דהאלי" המפורסמת בקופנהגן, ואחר בהוצאות מובילות נוספות כהוצאת "אולימפיה" ואחרות.
כאשר הודפסה היצירה במהדורה הפרטית, הופיע שם המחבר כ"אנונימוס". אולם כאשר הגיע הספר להוצאות המסחריות, נעשה מחקר מקיף באוניברסיטת וינה
כדי להכריע בשאלה: מי כתב את היצירה?
שני סופרים יהודיים מפורסמים התחרו על תואר הכבוד "מחברה של היצירה האירוטית המפורסמת ביותר (בשפה הגרמנית)" - ארתור שניצלר ופליקס סלטן. שניהם היו מעמודי התווך של הספרות האוסטרית-גרמנית,
שניהם היו נשיאי איגוד הסופרים פ.א.ן. ושניהם, כאמור, היו יהודים. המחקר המקיף שנערך,
היה רווי ביותר מאשר שמץ של אנטישמיות, בעיקר משום שהספר "ג'וזפין מונצאנבאכר" תקף בין היתר את הכנסייה
הקתולית ואת השחיתות המינית והפדופילית שהייתה נהוגה בה. בסופו של דבר הוכרע - פליקס
סלטן!
שנים לאחר שהתקבלה ההכרעה, נמצאו מכתבים לפיהם פליקס סלטן הוא אכן מחברה של
היצירה, וכי קיבל עבור מאמציו… 500$ בלבד!
"ג'וזפין מונצאנבאכר" הוא ספרו השני של סלטן,
שראה אור 7 שנים לאחר קובץ הסיפורים הראשון שלו. סלטן ניצל את הבמה השערורייתית שהעמידה
"פאפי" לרשותו כדי להעביר ביקורת
נוקבת על תנאי החיים של מעמד הפועלים בווינה ועל שחיתותה של הכנסייה הקתולית.
היצירה נכללה במחצית השנייה של המאה העשרים ב"רשימה האסורה" של הספרים "המשחיתים את נפשם של בני הנוער" - ולמרות זאת לא פעלו השלטונות באוסטריה ובגרמניה נגד הפצתה. בשנת 1990 התקבלה
ב"בית המשפט העליון לענייני חוקה בגרמניה" החלטה חשובה הנוגעת לחופש הביטוי, בעקבות פנייה של אחד המו"לים של "ג'וזפין מונצאנבאכר". ההחלטה שחררה את יצירתו
של פליקס סלטן מכבלי האיסורים. "…פורנוגרפיה
ואמנות אינם בהכרח סותרים זה את זה," קבעו השופטים. "וגם אם יש ביצירה יותר מאשר נופך של תיאורים ארוטיים,
יש בה גם ביטוי ספרותי מקורי, סוחף ואיכותי…"
את הגושפנקא הסופית ליצירה ולמחברה, העניק בשנת
2006, "המוזיאון היהודי של וינה", כאשר העלה תערוכה מקיפה שהוצגה במשך שנתיים -
"פליקס סלטן: מג'וזפין מונצאנבאכר עד במבי". התערוכה נפתחה על יד נציגת הפרלמנט האוסטרי שהכריזה: "…אין מי שאינו מכיר את במבי או את ג'וזפין… כולם יכירו מעכשיו גם את פליקס
סלטן…"
"ג'וזפין מונצאנבאכר" מחזיר למדפים את הסדרה הארוטית האיכותית
"דרך חור המנעול", שהפכה לשם דבר. בסדרה שספריה אזלו, יראו אור
מהדורות מחודשות של הספרים, תרגומים חדשים ליצירות מופת ארוטיות, וכן מספר ספרי
מקור ארוטיים.
על הסופר
פליקס סלטן, שם העט של הסופר האוסטרי, מחברם של ספר הילדים
"במבי" וספר הארוטיקה "ג'וזפין מונצאנבאכר", נולד בשם זיגמונד זלצמן,
בשנת 1869 בעיר בודפסט, בהונגריה - ומת בשנת
1945 בציריך, שוויץ.
סלטן נולד למשפחה יהודית, בת שישה
ילדים. מיד לאחר הולדתו עקרה משפחתו לאוסטריה, לעיר וינה. בגיל 16 נאלץ לעזוב את לימודיו
ולצאת לעבוד, לאחר שאביו נקלע למשבר כלכלי . עבודתו הראשונה הייתה כשליח ולבלר-מתלמד
בסוכנות ביטוח. בו בזמן כתב שירים וביקורות על ספרים ועל הצגות. מאמציו בתחום זה נשאו
פרי והוא קיבל משרה של מבקר תיאטרון בעיתון וינאי. בגיל 30 פרסם את ספרו הראשון, שהכיל
אוסף של סיפורים קצרים (שחלקם פורסם קודם לכן בעיתון בו עבד). שנה לאחר מכן היה סלטן
מעורב בהקמת קברט ספרותי, בו נחשפו לקהל, יוצרים רבים מתנועת "וינה הצעירה". במהלך עבודתו העיתונאית הכיר מקרוב והתחבר עם
תיאודור הרצל.
כעת התמסר פליקס סלטן לכתיבה - הן כדרך חיים והן כאמצעי פרנסה. הוא כתב בעיתונים
שונים, פרסם לפחות ספר או מחזה חדש כמעט כל שנה, וכן תסריטים לקולנוע ולאופרטות שונות,
וזכה להיות גם עורך עיתון בברלין. בשנת
1927 זכה להכרה של ממש באוסטריה, כאשר נבחר לנשיא הסניף האוסטרי של פ.א.ן, איגוד הסופרים
הבינלאומי.
בשנת 1923 פרסם את הספר "במבי: חיים ביער" שזכה להצלחה רבה, תורגם בשנת 1928 לאנגלית והיה "ספר החודש" של מועדון קוראים גדול ורב-מכר של הוצאת "סיימון-שוסטר"
האמריקאית. בשנת 1933 מכר סלטן את זכויות ההסרטה של "במבי" לבמאי הסרטים האמריקאי,
סידני פרנקלין, בסכום של 1000$ בלבד! פרנקלין מכר את זכויות הספר לאולפני וולט דיסני,
בסכום שהיה אלפי מונים גבוה יותר, ובשנת
1942 יצאה אל המסכים הגרסה המצוירת הראשונה של "במבי".
השקפת עולמו הסוציאליסטית של סלטן, יחד עם יהדותו, הביאו ב-1936, בהוראה
ישירה של אדולף היטלר, להחרמת כל ספריו על ידי הנאצים, שריפת עותקים ואיסור הדפסות
נוספות. (העותק המקורי האחרון מהמהדורה הראשונה של "ג'וזפין מונצאנבכר",
נמכר במכירה פומבית לפני כעשרים שנה, בסכום של כ-150,000$).
בשנת 1938, כאשר אוחדה אוסטריה עם גרמניה, מיהר סלטן לעקור לשוויץ, שם חי עד
למותו בגיל 76.
משנת 1899 ועד שנת 1945 פרסם סלטן כעשרים ספרים, שכללו יצירות רבות, במרכזן
היו בעלי חיים - מ"במבי" העופר עד ספרו האחרון "ג'יבי החתול".
וכן יצירות בהן הביע את השקפת עולמו הסוציאליסטית. מורשתו כוללת גם מאות מאמרים, מחזות,
תסריטים, שירים וביקורות רבות.
פליקס סלטן נישא בשנת 1902 לשחקנית אוטיליה מרצל ונולדו לו שני ילדים - פאול
בשנת 1903 ואנה-קתרינה השנת 1904.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה