אומץ לב
25 שנות מאבק בשחיתות השלטונית
מאת:
אריה אבנרי
טפר
– הוצאה לאור
*
* * * * *
(743 ע מודים, 75 ₪)
לא קשה לזהות את מוקדי
השחיתות במדינה:
הון עתק שחבר לשלטון;
שוחד שהפך למכת מדינה; הפרת אמונים שיטתית של נבחרי ציבור; שלטון בלתי מעורער של
משפחות פשע; מכרזים תפורים בסיטונות ועובדי ציבור שצברו הון עתק ללא הסבר.
גם מערכת הביטחון שהייתה
בעבר פרה קדושה – נשחטה. עבריינות חדרה למערכת המשפטית, למשטרה, לרשות המיסים,
ללשכת עורכי הדין ולגופי אכיפת חוק למיניהם. חוקרים הפכו לנחקרים.
הפכנו למדינה שמקדשת
אי-צדק חברתי, כלכלי, רפואי, משפטי וחינוכי. אלימות בכבישים, בבתי חולים ובתי ספר;
התעמרות בניצולי שואה; התעללות בקשישים ובחוסים; עבירות מין בסיטונות; אלימות כלפי
חסרי ישע ואטימות כלפי דלי אמצעים, חסרי דיור ומשפחות במצוקה; אוצרות מדינה נמסרו
בנזיד עדשים לידי אילי הון שצברו חובות של מיליארדים וגילחו בתספורת מהירה את פניה
של הפנסיה שלנו.
אומץ לב הוא סיפור מאבקו
הממושך וחסר הפשרות של העיתונאי אריה אבנרי – האדם היחיד במדינה
שנאבק בשחיתות השלטונית ללא לאות מסביב לשעון, בהתנדבות מלאה לאורך שנים – בסיועם
של חברי עמותת "אמיתי" ותנועת אומ"ץ שהוא יזם את הקמתן. אומץ לב חושף גילויים רבים על
היקף השחיתות והמעורבים בה, שחלקם לא פורסמו עד היום.
אריה אבנרי, מראשוני העיתונאים
החוקרים במדינה, משמש כיו"ר הנהלת תנועת אומ"ץ מאז הקמתה בשנת 2003. עבד
ב"ידיעות אחרונות", "מעריב", ו"קול ישראל", ומילא
תפקידים מרכזיים באגודת העיתונאים.
לאורך כל שנות פעילותו
שילב את עבודתו המקצועית במאבקו בשחיתות הציבורית והשלטונית. כיום הוא בעל טור
באתר החדשות והתחקירים news1.
אומץ לב הוא ספרו השביעי של
אבנרי שעוסק בשחיתות הציבורית והשלטונית בישראל. קדמו לו: "המפולת",
"רצח אופי", "הגביר", "המהמרים",
"התבוסה", "שלטון הכסף" ו"זעקי ארץ מושחתת".
מתוך הספר:
המושחתת שרצתה להיות
נשיאת המדינה
אומ"ץ פנתה אל
היועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה על חקירת משטרה בחשד שדליה איציק קיבלה לכאורה
טובות הנאה גלויות וסמויות מהמיליארדר הישראלי אמריקני חיים סבן, בעל השליטה בבזק
בתקופה שכיהנה כשרת התקשורת.
הרקע להגשת התלונה
הייתה תרומה בסך 120 אלף דולר שסבן תרם למטה הבחירות של שמעון פרס בפריימריס של
העבודה, שדליה איציק עמדה בראשו. בתמורה לתרומה, טענו, פעלה איציק לשינוי התקנות
של הערוץ השני במטרה להעניק לסבן הטבות. זה קרה בשנת 2005 כשדליה איציק שימשה כשרת
התקשורת וחיים סבן החזיק ב-27% ממניות חברת הכבלים "קשת". באותה שנה רכש
סבן באמצעות קבוצת השקעות שלו, את מניות חברת "בזק", שהחזיקה 50% ממניות
חברת הלוויין "יס". בהתאם לחוק היה עליו למכור את רוב מניותיו בחברת
"קשת" ולרדת לאחזקה של 5% בלבד בחברה.
סבן לא קיים את החוק
שעל אכיפתו הייתה ממונה השרה איציק וזאת על פי היתר מיוחד שקיבל ממנה. אומ"ץ
טענה שלא זו בלבד שהחוק לא נאכף, אלא שהשרה
איציק יזמה תיקון דחוף בחוק ודאגה שתצא "הוראת שעה" שמאפשרת
לתורם שלה, חיים סבן, להחזיק במשך שלוש שנים נוספות ב-24% ממניות חברת
"קשת" במקביל לאחזקה במניות "בזק" ושליטה ב-50% ממניות חברת
הלוויין. תיקון זה נועד לטובת סבן, שנהנה ממנו ישירות.
נוכח חומרת הממצאים,
טענה אומ"ץ שאין מנוס מהמסקנה הנדרשת לפתוח לאלתר בחקירה פלילית המתחייבת נגד
דליה איציק, שלאחר הבחירות ב-2006 מונתה ליו"ר הכנסת. איציק הכוחנית צלצלה
אלי ברוב חוצפתה ופיזרה איומים שונים ואיימה שוב ושוב שתגיש נגדי תביעת לשון הרע.
בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי מזוז שלא לפתוח נגדה בחקירה, בהתבסס על חוות הדעת
שנכתבה על ידי עו"ד דוידה לחמן-מסר. הצבענו על העובדה שיש כאן חשש לניגוד
עניינים שכן כותבת חוות הדעת היא אשתו של עורך הדין אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה אולמרט, הפטרון הפוליטי של דליה איציק באותם
ימים.
בתפקידה כשרת התקשורת
שודרגה השחיתות האישית של דליה איציק לשיאים חדשים. לקשר ההדוק עם אילי ההון
התווסף קשר עם ברוני התקשורת שהחלו לשמור עליה כשהבינו שיש מי ששומר על האינטרסים
שלהם. לאיציק האופורטוניסטית לא הייתה כל בעיה לטלפן מסביב לשעון למו"ל או
לעורך של עיתון ולנזוף בו. כתבות תחקיר על מעלליה של איציק המושחתת נעלמו בבת אחת. במקרה אחד היא לא הייתה זריזה מספיק כדי לסכל
כתבה נגדה ב"ידיעות אחרונות", וראה זה פלא, כמה ימים לאחר הפרסום הלא
מחמיא, הופיעה באותו עיתון כתבה אוהדת על גבול החנפנות. במקרה אחר היא זימנה
מו"ל למשרדה ושאלה האם זה נכון שעורכי העיתון שלו מתנהגים אליה כך משום שהיא
ממוצא מזרחי. הוא הבין שלא מדובר בשאלה אלא בנזיפה של ממש. - See more at: http://www.avneri-a.co.il/blogInside.asp?id=973#sthash.Kf8buPAd.dpuf
התרשמותי:
עיתונאי חוקר או סופר,
גם וגם, בספרו של אריה אבנרי "אומץ לב", הכתיבה מושחזת כשל עיתונאי
וותיק ונדמית ככלי מאבק בידי החוקר אשר
עושה בו שימוש באומץ לב כנגד שחיתויות. החשיפות המובאות בספר לא עברו על אנרי מבלי
להיתקל בקשיים ובצורך להתגבר על תביעות דיבה (בהן זכה) ועד איומים על חייו. לא
בכדי נושא הספר את הכותרת "אומץ לב", כי בספר כתב אישום של ממש כנגד
מושחתים רבים. לאור השחיתויות הרבות להן
אנו נחשפים לאחרונה, רצוי מאד לקרוא את הספר וללמוד, כיצד קורים הדברים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה