ספר הרפתקאות מצחיק ומרגש על
סבתא שמסתבכת בגלל בעיות זיכרון
עלילותיה של סבתא בתיה
מאת: צופית אופנגנדן
איורים: עמנואל
גלעדי
הוצאת גוונים
* * * * * *
(94 עמודים, 78 ₪)
גיל יעד: 8-12
לסבתא בתיה יש בעיית זיכרון.
בנה וכלתה מנסים לשכנע אותה שתיקח מטפלת, אבל סבתא – אישה חזקה ועצמאית - אינה
מוכנה להכניס הביתה מישהי שתגיד לה מה לעשות.
יום אחד פורצת בסלון של סבתא שריפה.
היא נאלצת להיכנע, ובניגוד לרצונה להכניס
מטפלת לביתה. אבל כאישה של קונדסים והרפתקאות, היא מנסה להיפטר מהמטפלת,
בכל דרך , עושה לה תעלולים, מתחבאת ובורחת לה.
לילה אחד מגיע לבניין של
סבתא גנב והיא נחושה לתפוש אותו בעצמה. המטפלת שחרדה לשלומה, מונעת ממנה לצאת
מהבית. סבתא שקצת מתבלבלת ומשוכנעת שהמטפלת עוזרת לגנב, קמה, למחרת בבוקר, ובורחת.
יחד עם נכדה בן התשע, מיכאל, היא רודפת אחר הגנב ובסופו של יום מלא הרפתקאות, היא
מצליחה להשיג את מה שרצתה – לגור לבד, באופן עצמאי.
צופית אופנגנדן (קרני) סיימה
דוקטורט על זיכרון, באוניברסיטת טיבינגן, בגרמניה.
עלילותיה של סבתא בתיה הוא ספרה הראשון.
מאחורי כתיבת הספר
הספר
נשען על ידע אליו נחשפה המחברת במהלך התמחותה במעבדה של ידין דודאי, במכון וייצמן,
ובמחקר שהיתה מעורבת בו, במכון לחקר הזיקנה והזיכרון באוסטרליה.
במחלקה
בה עבדה במכון האוסטרלי, טופלו אנשים רבים עם בעיות זיכרון. רבים מהם לא היו
מודעים למצבם, ומכאן נבעו הקונפליקטים בינם לבין בני משפחתם, התסכול, המרירות
והתחושה שרוצים להיפטר מהם. קשיים אלה באים לידי ביטוי, אמנם באופן מרוכך, גם בספר
שלפנינו.
עד
כמה שידוע לנו, זו פעם ראשונה בה מטופל נושא הזיכרון בזיקנה, בספר ילדים.
דמות
הסבתא בספר, נבנתה בהשראת סבתה של המחברת. אמנם היא לא סבלה מאלצהיימר, אך היתה
אישה בעלת אישיות חזקה, דרמטית ודעתנית, שיצרה קונפליקטים עם הסביבה.
יחד עם
זאת, היתה אישה מאד מצחיקה, והיה בה שילוב של תמימות וילדותיות.
הרעיון
לספר צץ כשצופית הלכה עם בנה, (שהיה אז בן 8), לספרייה הציבורית באוברלין שבאוהיו.
הם חיפשו ספר מצחיק. הילד בחר בספריו של רואלד דאל. אחד מספריו של דאל,
"תרופת הפלא של ג'ורג'" - ספר מצחיק ומשעשע שאחת מהדמויות המרכזיות בו
היא סבתא נרגנית, היווה השראה לכתיבת "עלילותיה של סבתא בתיה". אולם
הסבתא של צופית אופנגנדן היא היפוכה של הסבתא של רואלד דאל: אישה חזקה, מצחיקה, עם
הרבה שמחת חיים.
צופית, שלמדה אומנות,
ציירה חלק מהאיורים המופיעים בספר והעבירה אותם למאייר, עמנואל גלעדי,
שיצייר אותם מחדש. מספר איורים נוספים צויירו על-ידי אחותה והועברו אף הם למאייר
הספר לאיור מחדש.
על המחברת
צופית אופנגנדן (קרני) - התחילה את לימודי התואר הראשון שלה במגמה לקולנוע וטלויזיה בתל אביב,
בשאיפה להיות במאית. למדה שנה פילוסופיה באוניברסיטה העברית. תואר שני עשתה
באוניברסיטת תל אביב, בחוג לספרות. קיבלה
מספר מלגות-לימודים בגרמניה. עשתה את הדוקטורט שלה על זיכרון במכון לביואתיקה
באוניברסיטת טיבינגן בגרמניה. את ההתמחות עשתה במעבדה במכון וייצמן בראשותו של
ידין דודאי. שנתיים לאחר תחילת הדוקטורט
עברה עם משפחתה למלבורן שבאוסטרליה. ושנתיים לאחר מכן, עברו לארצות הברית לעיירה
אוברלין באוהיו, שם התגוררו שלוש שנים. בשנה
האחרונה עברו לוושינגטון. בימים אלה שוהה בארץ ללימודי פוסט דוקטורט במכון "אדמונד
י' ספרא" לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, בנושא
ביואתיקה. לאחר מכן, תחזור לוושינגטון ללמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת
ג'ורג' וושינגטון.
למדה
אומנות בתיכון תלמה ילין ואת שירותה הצבאי עשתה כצלמת בדובר צה"ל.
ילידת
רמת גן, 1976, נשואה + שני ילדים בגיל 10
ו- 6.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה