מוכר הגרעינים

מאת: משה וקנין

הוצאת מעוף 

* * * * *

(166 עמודים, 78 שקלים)

"...החיות הזורמת מהרחוב הניו יורקי זורקת אותי באחת אל רחוב ילדותי. פתאום הזיכרונות מציפים את מוחי, ולאט לאט מתחברים מעצמם למין מטפחת ארוכה המשיגה אותי לאחור כמו במעשה קסם, אל המקום הראשון שהכיר אותי, כמעט ארבעים שנה לאחור. מראות האנשים הדרומיים הרצים אל החיים וכל כך רוצים לחיות, מזכירים לי דמויות מעברי שעיצבו את ילדותי. ילדות של ריצה בלתי פוסקת. מי שרצה לחיות לא יכול ללכת, אלא חייב לרוץ, ואם לא ידע לרוץ היה נופל וחוטף... הפשלתי את המכנסיים ומיששתי את הצלקות שנשארו ברגליי מאותה תקופה. חשבתי לעצמי שאני עוד ידעתי לרוץ, ורצתי מהר, פשוט רצתי, לא הסתכלתי לאחור."

הספר "מוכר הגרעינים" נכתב על ידי אדם בוגר, הצופה בראיה רטרוספקטיבית, בשנות ילדותו בעיירת פיתוח שם נאלץ להתנהל ולשרוד בחברה אלימה, סטראוטיפית וקשת יום.   מבעד לתיאור צבעוני ומפוקח, מספר הכותב על מפגשים של ילד מתבגר עם תושבי שכונת נעוריו, אנשים קשי יום, ברובם עולים חדשים. חלומו של הילד הוא שאותם גורמים המשליטים טרור ואימה על העיירה, יעלמו כהרף עין. חלום נאיבי זה מתממש בספר. המספר  מנסה בדיעבד לשנות סדרי עולם ואת כללי המשחק בעיירה שלו והופך מקורבן לגיבור.

הסופר הכותב את הספר בגוף ראשון, "חוזר" היום כיזם היי-טק לשכונת נעוריו ובמסע מרתק נפגש עם כל הדמויות הצבעוניות מעברו כדי "לנער" מעליו את זכרונות ילדותו ולסגור מעגל. הסיפור נע בין שתי אמיתות: אובייקטיבית וסובייקטיבית. זהו סיפור של מי שבבגרותו כיזם  וכממציא, משנה את המציאות ומוכר לעולם "יש" טכנולוגי מ"אין" ומבין שהמציאות נתונה ללישה, לעיצוב ולשינוי, וכך גם אופן תפיסתה.

"...התבוננתי במראה וראיתי את אותו חיוך, שלא השתנה עם השנים, אבל קמטי ההבעה שליוו אותו העמיקו כל כך כמו ההבנה שלי את ילדותי, ונוספו להם הרבה קמטים אחרים שהיו קבועים בי גם כשלא חייכתי... נזכרתי בקולה הרך של אמא כשאמרה לי פעם שאני ילד פרא, שזה אופי כזה שלא משתנה, והשנים לא יכולות עליו. אמא ניבאה שאגיע רחוק. והנה אני פה, רחוק מאוד מרחוב ילדותי. חשבתי לעצמי מה משמעות המרחק הזה אם הכל נראה לי חי כל כך."

משה וקנין, יזם היי-טק, מחלוצי האינטרנט בארץ. נולד וגדל באשקלון. שירת בצה"ל ביחידה קרבית. השתתף במלחמת לבנון הראשונה. עם סיומה, נסע לארה"ב ל-11 שנים, במהלכן עשה שלושה תארים אקדמיים בתקשורת מחשבים ומנהל עסקים. עבד במעבדות הפיתוח של BELL, בניו ג'רסי, ארה"ב.  ב-1998 חזר ארצה. כיום תושב רעננה, אב שלושה.

מוכר הגרעינים הוא ספרו הראשון.

הוא גדל בשכונה דרומית של העיר אשקלון, שבשנות השישים והשבעים היתה חצויה לשתיים: השכונה הדרומית שרוב תושביה היו עולים חדשים, קשי יום ומרובי ילדים, מול השכונה הצפונית המבוססת שתושביה היו עולים מדרום אפריקה, עתירי ממון ששלטו בעיר ביד חזקה.

כשהיה נער בן 13 התפרנס ממכירת גרעינים, (מכאן שמו של הספר), שקלה בעצמו, באצטדיון הכדורגל בעיר, עד שיום אחד המשפחה ששלטה בעיירה החליטה להעיף אותו לכל הרוחות. משה כנער לא ויתר בקלות ויצא למאבק עיקש כדאי לשנות את פני העיירה כולה.

הספר תורגם גם לשפה האנגלית ויודפס וישווק בשפה זו.

משה וקנין מוציא לאור בד בבד עם הספר המודפס, ספר דיגיטלי בטכנולוגיה חדשנית, עוקף את בעיית המכירה של הספר המודפס בחנויות ורותם את הידע שלו בתחום השיווק להפצת הספר.

עם סיום כתיבת הספר ערך המחבר מדגם. הספר חולק למאה קוראים ממגזרים, איזורים, תפקידים וגילאים שונים, כדי לבדוק את תגובותיהם ולזהות את קהל היעד של הספר. 98% מהקוראים הגיבו בהתלהבות.

במקביל, החל בבניית גירסאות דיגיטליות לאייפון ולאייפד ובנה שיטה מקורית לאיסוף מידע דרך המדיה הדיגיטלית. בעזרת טכנולוגיה שמוטמעת בתוך הספר הדיגיטלי, ניתן לקבל מידע בזמן אמת באיזה עמוד הפסיק הקורא את קריאת הספר והאם הבעייה היא המחיר. מידע זה מנותח. בעזרת  יצירת תקשורת עם הקוראים ניתן לאתר את הבעייה, להוציא גירסה חדשה של הספר עם שינויים מתאימים ועם הצעת מחיר חדשה. למשל, אחת הבעיות שאותרה היא שחלק מהקוראים לא ידעו איך לדפדף. מיד עלתה לרשת גירסה נוספת של הספר ובראשיתה הסבר על הדפדוף.  היכולת להגיב בזמן אמת ויצירת תקשורת עם הקוראים/המשתמשים, בונה קהל קוראים נאמן שחשוב הן ליוצר להמשך התקשורת והן למו"ל לצורך הוצאת ספרים נוספים.

כדי להפיץ את הגירסה הדיגיטלית של הספר רתם המחבר את הידע השיווקי שלו. הוא בנה קמפיין אינטרנטי והריץ באנרים בתוך אפליקציות שונות. תוך עשרה ימים הורידו את הגירסה הדיגיטלית מעל 1600 ישראלים מהארץ ומרחבי העולם.  כמה עשרות כבר רכשו אותו וחלקם שלחו מייל שירכשו את הספר בחנויות.

הספר "מוכר הגרעינים" בא מתוך החיים עצמם, קולח בזרימה טבעית ובו בזמן הוא מסוגנן, מלא קצב ומהירות פעולה. ספר מלהיב בדמויות האמיתיות המושכות לב והמביאות את הקורא להזדהות ואמפתיה.                                                                                                ארז ביטון, משורר

"קראתי בעניין רב את ספרך 'מוכר הגרעינים'. כתיבתך ממש סחפה אותי. יכולתך להיכנס לעולמו של ילד ולתאר חוויות מזווית הראיה שלו – מדהימה. במשך כל הקריאה לא הייתה לי הרגשה שזהו ספר ביכורים. לולא הסברת לי מי אתה, הייתי חושבת שהספר נכתב ע"י סופר מנוסה."

גלילה רון-פדר עמית

התרשמותי: גם אני כמו הרבה אחרים "גמעתי" את הספר בהנאה. הרבה מאד פעמים ראיתי את ההתרחשויות בדמיוני, כמו קרו הם לי בזמן עבר. עוד אהבתי את הערבוב בין הדמיון והמציאות, מה שלדעתי העניק לכתיבה עוד ממד מרתק. ספר מומלץ מאד !!!

 

קוראים ממליצים:

פיני שטרנשוס ,מנהל בכיר במדיה הדיגיטלית, ממיסדי וואלה
קראתי את הספר של משה וקנין בהנאה גדולה. משה משלב בספרו כמה מעגלים שריגשו אותי כקורא: המעגל האישי של מה שקרה ומה שהשיג מנעוריו לבגרותו; ספר מרתק של איש מרתק!

ד"ר אודי לבל, וטרינר
העובדה שקראתי את הספר בנשימה אחת,מדברת בעד עצמה? ספר מרתק!

הדס פלדמן ,מדריכת קיאקים
הספר לקח אותי לתוך הסצנות בדמיוני ויכולתי לראות את המקום ולהזדהות עם הגיבור הספר כתוב בצורה נגישה ומפתה תמיד לעבור לדף הבא..

הרצל ברון, מנהל בנק
הספר מתאר באופן מדהים איך אפשר להתגבר על מכשולים כה רבים בדרך להצלחה : סביבת ילדות ,משפחה ,שנת לידה , השקעה בחינוך, על כל אלה התגבר המחבר בספר מרתק ויחודי .
ממליץ לקרוא ולהאמין שהכל אפשרי .

אלי אלעזרא, הבעלים של אלבר, הכשרת היישוב, איש עסקים
קראתי את הספר בשקיקה התרגשתי ונהנתי. נפעמתי מהיכולת שלך לשפוך אור על אירועים ותקופה בצורה כול כך ברורה מצד אחד ודימיונית מצד שני.
הספר קולח בו המציאות והדמיון משתמשים בערבוביה. יש בספר את כול המרכיבים והחומרים מהם עשוי סרט טוב!

ניתאי סנקביץ ,תלמיד תיכון אביב רעננה
אני אהבתי מאוד את הספר "מוכר הגרעינים" מכיוון שהספר משלב סיפור אהבה,מעשי שובבות של ילדים קטנים והרבה דרמה ומתח. רוצו לקרוא!

יובל קנטור ,תלמיד תיכון
ספר מצויין, מותח ומהנה. מהספרים שקשה להתנתק מהם, ושמסיימים לקרוא מהר. חבל שלא ארוך יותר!.

פנינה אלקבץ, גרפיקאית
"ספר שקשה להניח מהידיים אפילו לרגע, קוראים אותו כחויה אחת מופלאה ומרתקת של נעורים וניחוח של ישראל של פעם.

ויקי פז ,מנהלת השקעות
לכל אורכו של הספר "מוכר הגרעינים" התמונות נעות בין מציאות לדמיון..והקו המחבר בניהן,מצוי כמובן, רק בדמיונו של הקורא. מרתק ועוצר נשימה.