יום ראשון, 24 בינואר 2016

וכל הים שומעים

וכל הים שומעים


מאת: חגית ורדי

בעריכת: יקיר בן-משה
הוצאת פרדס
* * * * * *  
(56 עמודים, 49 ₪)





"וכל הים שומעים", ספרה החדש, הרביעי במספר של חגית ורדי, עומד כולו בסימן הגאולה. באמצעות שפה ישירה, מהממת בצלילותה, מצליחה ורדי, כבדרך נס, לפתוח את שערי הכאב לתוך עולם של חום, חמלה ונחמה: "פתאום קם אדם / לא קורבן / משפשף את העיניים / מבין שהוא כאן / לא מביט בשעון / לא בודק את השמש / יודע שלא מאוחר / / להתחיל שוב מסע / ולבדוק את המחר".

התנועה של הספר הנפלא הזה היא כל הזמן קדימה ("הביטי קדימה / ולא אל העץ הכרות / פן תהיי / נציב מלח") – להיות בתנועה, לנוע ולהתנועע, לא עוד להביט אל הכרות, אלא על הצומח, לא להפוך לנציב מלח כאשתו של לוט שהביטה לאחור; אלא לדבוק במסע, גם במחיר קריעת המסכה וגילוי האמת ("טקס / קריעת המסכה / שלנו / ושלך / אולי זה יעזור / ותעזוב סוף סוף / תלך לדרכך"). אולי אז ניתן יהיה לחוש את התגשמותו של הנדר להיות חופשי, לא לרצות איש, בשקט של כמעט חצות.

יקיר בן-משה





וכל הים שומעים, ספרה הרביעי של חגית, חותם את הטטראלוגיה של יצירתה עד כה. קדמו לו ילדת הזכוכית (הוצאת פרדס, 2013), במקום לבלוע מים (הוצאת פרדס, 2015), ו- ולא היה בה מום (הוצאת פרדס, 2015).



חגית ורדי גדלה בקיבוץ אלונים שבעמק יזרעאל ומזה 24 שנים חיה בארצות הברית, במדיסון, וויסקונסין.  היא החלה לכתוב לפני כארבע שנים כאשר התבקשה, במסגרת סדנת תנועה, לכתוב "אסוציאציות חופשיות שאיש לא יקרא", ומאז הכתיבה היא חלק חשוב בחייה.

ספרה השני "במקום לבלוע מים" וספרה השלישי "ולא היה בה מום", שיצאו במקביל, נוגעים בצדדים שונים של חייה.  "ולא היה בה מום", הפואמה לקריינית ולמקהלה מדברת, נכתבה כיומן בתקופה בה עברה טיפול בשיטת  Internal Family System . בשיטה טיפולית זאת נפגש המטופל עם חלקים מתוכו אשר עוצבו בתקופות שונות בחייו ומשפיעים על אישיותו והתנהגותו בהווה. הפואמה פותחת צוהר לתהליך שעברה המחברת לאחר פגישתה עם חלקים שלא הייתה מודעת להם קודם, ואשר הכריחו אותה לעסוק בצדדים אפלים של עברה. בכתיבה כנה ואותנטית חושפת חגית את הרגשות המציפים אותה במהלך עיבוד חוויות העבר.

בעבר נתנה ביטוי לרגשותיה דרך הנגינה בחליל כסולנית, בהרכבים קאמריים ובתזמורת הקאמרית הקיבוצית.  כיום חגית היא מורה בשיטת פלדנקרייז במסגרת התכנית לרפואה אינטגרטיבית באוניברסיטת וויסקונסין במדיסון. החיבור לגוף, שהחל עם לימודי שיטת פלדנקרייז הוביל אותה להשתתף בסדנת התנועה, אשר בעקבותיה החלה לבטא במילים דברים שעד אז נגעה בהם באמצעות הנגינה בחליל.

חגית נשואה לאורי ורדי, פרופסור לצ'לו באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון, ולהם בן ושתי בנות.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה