יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

הם היו שניים




הם היו שניים



מאת: ענבר אשכנזי

עורך: יותם שווימר

סדרת מלח מים

הוצאת פרדס

*******
309 עמודים,  69 ש"ח

"זהו עידן של קסמים ושל פלאות" ד"ר בנצי גוטמן אמר להורינו. והמשפט הזה חתם את שמנו. את גורלנו. את חיינו ואת מותנו.
הגיבורה, או יותר נכון – הגיבורים של הספר הזה הם ציונה, המתייחסת לעצמה בלשון רבים בשל מום נדיר שעמו נולדה אשר הכפיל את כוחו ועוצמתו, והפך – בהיעדר מינוח קליני מתקבל על הדעת – ל"זנב איתן". אותו זנב נהייה חלק בלתי נפרד ממנה , אך עליו להישמר בסוד מפני החברה.
ומי היא אותה ציונה – ברייה אומללה שחייה הם סבל מתמשך? אישה מלאת תשוקה הכלואה בגוף מפלצתי? נפש רגישה וחדת עין שמעבירה את ימיה בשוליים? ואולי היא עיוות של דימוי הצבר הישראלי, שבהיעדר הפאתוס נחשפת הדחיה ההרסנית של כל מי שאינו "מתאים".
ברומן מסעיר זה,  מנסחת ענבר אשכנזי את הטרדות של המין האנושי באמצעות דמות ראשית מופלאה, קריאת תגר על מוסכמות , ושפה נוצצת מדימויים בלתי נשכחים. מסלול חייה של ציונה נמסר מהמבט של זו שנמצאת בצד, שאינה לוקחת חלק, ומשום כך, הוא גם שופך אור על אלו שאינם מסבים פניהם אל המחשכים.  
כי הנס של ציונה הוא הגיהינום שלנו .

ענבר אשכנזי פרסמה על כה קובץ סיפורים – בגוף הדברים ( גוונים) :רומן קצר – שימורי אהבה  (פרדס) ; רומן גראפי - רונה וגיורא ; ( פרדס) ; פרויקט ספרותי אומנותי שיצרה יחד עם ליאת חיל – 93 קילומטרים ( פרדס) . ב"הם היו שניים"– הרומן השני שלה , היא מוכיחה שוב את שליטתה הייחודית והמקורית באומנות הסיפור, ואת יכולתה לפלוש בהתמסרות מלאה אל נבכי הגוף והנפש ולזקק יצירה אומנותית ראשונה במעלה .
ענבר אשכנזי, ילידת תל אביב 1970, אדריכלית נוף בעלת תואר בוגר בביולוגיה מטעם אוני' ת"א ותואר מוסמך לאדריכלות נוף מטעם הטכניון בחיפה. עבדה במספר משרדי אדריכלות נוף פרטיים. עובדת מדינה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בתפקיד מנהלת תחום תכנון ומידע באגף יער ואילנות.
התגוררה עם משפחתה 12 שנים בראשון לציון, חזרה להתגורר בתל אביב ולאחר מכן עברה לחיפה. מגיל 30 מתגוררת בנס ציונה.
מציירת ומפסלת, נשואה +2 + כלבה ושני חתולים.

 

 

משבחי הביקורת על ספריה הקודמים:


על "שימורי אהבה":

"רומן ביכורים מסקרן... אשכנזי שוברת את כל גבולות הטאבו בספר שערורייתי ומטריד עד כדי מצוקה אמיתית, שהעברית הצלולה שבו לא מנסה אפילו לחפות על הזוועה שהוא מתאר. כי אצלה הזוועה של האחד היא האושר של האחר."

רן בן נון, ידיעות אחרונות

"רומן מזהיר... אשכנזי היא אמנית של דקויות רגשיות. מתארת מצבים פתולוגיים שלא רבים חווים אותם במלוא עצמתם, אך כל אדם יכול למצוא בהם את עצמו . בלשון עשירה מאד היא מעוררת לחיים, בצורה חושית ממש, גם את האוכל וגם את המין... גם את העונג וגם את הגועל באותה חיוניות צבעונית"
אילת נגב, הארץ ספרים

"רומן מרתק ונועז"                                                                                 שלומית כהן אסיף

""שימורי אהבה" של ענבר אשכנזי הוא בגדר קפיצת מדרגה עבור אחד הקולות האמיצים, המקוריים והמעניינים ביותר בספרות הישראלית החדשה. באמצעות בנייה מתוחכמת של הנרטיב, עריכת קישורים רגשיים ותמתיים – שחלקם סמויים וכמוסים וחלקם גלויים יותר, וישירות וכנות שובות לב, מציעה אשכנזי סיפור שמעורר זעזוע וחמלה גם יחד; סיפור שמצליח להוליך את הקוראים והקוראות... זוהי יצירה רב-שכבתית, מעמיקה ונועזת, ויחד עם זאת – היא סוחפת מהרגע הראשון ומרתקת נוכח הפרוזה העדינה מצד אחד, והבוטות הבלתי מתפשרת מצד שני. זהו ספר שאינו "סתם" בועט במוסכמות, אלא מציע חשיבה מחודשת, ניתוח נפשי וחברתי שנדיר למצוא כמוהו בספרות המקור העכשווית." 

יותם שווימר, עורך הספר

על "שימורי אהבה" ו"בגוף הדברים":

"בקובץ הסיפורים הראשון שלה "בגוף הדברים", ענבר אשכנזי נושכת, ומכרסמת, ושורטת ועורמת יחד מצבים של אי נוחות. בכתיבה שלה יש הרבה מאוד לכלוך ואלימות ומחנק והם אנושיות כל כך – ואי הנוחות נולדת בעיקר מתוך המגע שלנו אתם, כקוראים, שאשכנזי לא מניחה לנו לשקוע מדושנים בכורסא, אלא מחייבת אותנו לחשוב, לתהות, להתעורר.
גם ברומן הראשון שלה אשכנזי לוקחת את כל מה שבטוח, ורוד, מתוק, ומזמין ומפרקת אותו בתשומת לב, עד שכל הרסיסים החדים שלו ננעצים בבשר, עד שאי אפשר יותר להתעלם מעוצמות הכאב ששוצפות מתחת, שמניעות את העלילה, את החיים – את כל מה שאנחנו אוהבים לראות כסדר התקין של הדברים, ובעצם הוא לא יותר מציפוי דק, קליל ושברירי (וידענו, ידענו, אבל לא העזנו לומר בקול רם).
אשכנזי כותבת על משפחה – ומפרקת בשקדנות של שען ותיק את כל החלקים, הטובים והרעים, של המוסד המקודש הזה. היא לא מרחמת על איש, ובעיקר לא על עצמה ככותבת, והיא לא מנסה לייצר גומחות של חמימות שבתוכן הקורא יכול להסתתר – אלה, אגב, נולדות לבד, מתוך האנושיות של דמויותיה, דמויות עמוקות, מורכבות, מעניינות, דמויות בשר ודם, שלעתים אפילו מבהיל לגלות כמה הזדהות הן מעוררות.
לא קל לקרוא את הרומן החדש של ענבר אשכנזי, אבל כמו בסיפוריה הקצרים, גם לא קל להניח לו. הקול שלה סוחף ומגרה והאסתטיקה הנוצרת במהלך המסע שלה לתוך פצעים נפשיים וגופניים – מהפנטת."

דפנה לוי, מבקרת הספרות של רשת א'
 ועתונאית מדור הספרים של "לאשה"

על "רונה וגיורא":
"יצירה מאד מקורית, מאד מיוחדת, יוצאת דופן, יפה, מעניינת, לא שגרתית"
הגר ינאי, גל"צ

"ספר מהפנט ונדיר באיכותו וביופיו. הלוואי עלי!"
    שלומית כהן אסיף, הארץ ספרים

"רומן עדין ורגיש... זכה ללא מעט תשומת לב ותגובות חמות מרגע צאתו, ובצדק"
נטע הלפרין, ישראל היום

"סיפור שובה לב ומעלה דמעות על חברות, בדידות אנושית ופילוסופיה חתולית"
מגזין "את"

"ספר יפה ומיוחד, סיפור על זוגיות של חתול ואישה, ועל הדרך החתולית להיות ולהיפרד, שכולנו יכולים ללמוד ממנה"
זהרה רון, מגזין גלובס

"ספר שעושה עיסוי ללב... נובלה מקסימה שתגרום למי שיקרא אותה להסתכל אחרת על היצורים בבית וחשוב מזה: על היצורים הבודדים המסתובבים ברחוב"
הבלוג של נועה לקס


סידרת "מלח מים" – הוצאת פרדס
'מלח מים' היא סדרה חדשה לפרוזה עברית מקורית מבית פרדס הוצאה לאור. בסדרה זו אנו מבקשים לתת במה לספרות רעננה וחדשנית מאת כותבים המבקשים לספר סיפור, ולעשות זאת בקולם שלהם. המלח והמים הוא מה שישנו לפני שנוסף כל השאר, לפני שתובל ושוייף וגוהץ בקצוות. איננו מבקשים לביית את הפרא העומד בשערי השפה, אלא לשמוע את קולן והדן של המלים הצומחות מן המקום, מבלי לגזום, מבלי לשתול את הסיפור באדמה אחרת, בשפה אחרת, בפיו של גיבור אחר. 

את כותבי הסדרה מלווים טובי העורכים: סמי ברדוגו, עינת יקיר, עמיחי שלו, עמרי הרצוג,  יותם שווימר ועוד. 
הספרים שיצאו בסדרה: "שימורי אהבה" מאת ענבר אשכנזי, "אישוליים" מאת אלי שמואלי "זיכרון כמעט מלא" מאת גבי אשר, "בכוונה תחילה" מאת שלמה אריאל, "מר עכבר" מאת גדעון הרן, "בתוך הבטן של הדג" מאת טלי כהן צדק, "החקלאי" מאת רגב הרוש, "להחיות דברים דוממים" מאת חגית גרוסמן, "השבח לשכול" מאת ליאור קסוס, "לראות לויתן" מאת רון דהן, "חבלי הלידה של הירח" מאת כנרת רובינשטיין, "עד שתתחילי לדבר" מאת גליה תנאי, "אולי אלד קשת" מאת הדס מזרחי, "מר למפל" מאת גדעון הרן, "או שכספך יוחזר" מאת תומר גרדי, "היה היה ולא היה" מאת מיכל קירזנר-אפלבוים, "משפחת ג'ניוס" מאת גבי אשר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה