יום חמישי, 29 במרץ 2018

אחת חיה - ספר שירה


הוצאת פרדס גאה להציג:

אחת חיה


מאת חיה לוי
75 עמודים, 49 ₪

           
יום אחד

יוֹם אֶחָד נִשְׁאַרְתִּי בְּלִי אַהֲבָתִי.
זֶה תָּפַס אוֹתִי בְּהַפְתָּעָה. אָמְנָם
אַהֲבָתִי הִזְהִירָה אוֹתִי שֶׁיּוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה
אֲבלָ אֲניִ צעַָקְתִּי אַהבֲתִָי אַהבֲתִָי
וְאַהֲבָתִי לֹא שָׁמְעָה
מהַ שֶׁלּחָשַׁתְִּי



משברים וכאב מצמיחים שירה בספרה השני, "אחת חיה", נדמה כאילו המשוררת צועדת לקראת המשברים בחייה בנינוחות, כמעט בחגיגיות, כך לפחות נראית האשליה, הצער והכאב נוכחים, אולם היא "מסרבת להיות תלויה בנסיבות או בעצמה", ונהנית מכתיבתו ומלכידתו של הצער בצורות חדשות.
שירה, בין השאר, אוספת ומשמרת רגעי יופי שהוחמץ, רגשות שהתעלמו מהם, שמחות שננטשו. לוי אוספת רגעים כאלה ומנסה, לכל הפחות, להציל אותם, למענה, כמו למעננו, כשמהאנשים ומהחיים המשותפים עצמם כבר אין ברירה, אלא להיפרד.

אורן פרי-הר

חיה לוי (לשעבר סדן), מורה, דוקטורנטית לספרות עברית, נולדה ב-1967 בירושלים. זכתה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים על ספרה הראשון, "אכלתי פרחים" בהוצאת עיתון 77.
זהו ספרה השני.
           

כבשת הדבש - ספר שירה


הוצאת פרדס גאה להציג:

כבשת הדבש


מאת נעמה יונג
76 עמודים, 59 ₪

           
           
אֲנִי מְרַוַּחַת
אֶת מַדָּפיַ
מְפַנָּה אֶת הָרִיק,
אֶת הַמָּקוֹם הַמֵּת,
מְשַׁלְשֶׁלֶת עֹגֶן מְהַסֵּס
אֶל עמֶֹק
האֱָמֶת,
שׁוֹמַעַת
אֶת הַצְּמִיחָה.

*

שיריה של נעמה יונג הם תולדה של שני קצוות בחייה, מצד אחד העולם המיסטי והרוחני המושתת על הנפש ומצד שני העולם המעשי המושתת על החומר. מצד אחד היא נמשכת אל היוגה ועולם הטבע, ומצד שני היא עובדת לפרנסתה כקבלנית המקימה בתים. ואכן השירים שלה הם מבנים שלמים ומהוקצעים הבנויים על שרטוטים מדויקים של מילים, מאידך הם נושאים אתם תוכן אוניברסלי ומסרים רוחניים, עדות על נפשנו ועל עולמנו. השירים היפים והחכמים הללו מדגישים את העובדה כי אי אפשר להפריד בין החומר לרוח, הקריאה בהם מאפשרת לקבל את העולם על כל ניגודיו וקשייו ולהשלים עמו.

אלי אליהו

נעמה יוגב בעלת תואר בוגר בשפה וספרות אנגלית וצרפתית מהאוניברסיטה העברית ותואר מסטר בעיתונאות מאוניברסיטה  . N.Y.U תרגמה 14 ספרים. בשנת 2018 יצא לאור ספר הילדים שלה הגיע זמן לישון בהוצאת קוראים וב-2015 ספר השירה "הווים" בהוצאת פרדס.

ספר ילדים חדש: "בואו נגיד ש..."


ספר ילדים חדש:

"בואו נגיד ש..." מאת איתן סוסנקו





ספר הילדים "בואו נגיד ש..." מאת איתן סוסנקו בהוצאת "ספרי ניב" משתמש בכוח הדמיון. לפעמים נדמה כי הכוח הכי חזק של ילדים הוא כוח הדמיון. הוא מאפשר להם להתקדם מתוך אמונה שהכול אפשרי וגם לעתים לברוח למקומות רחוקים כשהמציאות פחות נוחה להם. סוסנקו, רותם את הכוח הזה בספר כדי לסייע להם להשתמש בו כדי לקדם אותם לעבר מטרות שונות שיציבו לעצמם.

העמוד הראשון של הספר מכניס את הילדים לעולם שלו בעזרת השימוש במשפט (שיחזור על עצמו בהמשך): "בואו נגיד ש...", משפט שכל הורה לילדים צעירים שומע מהם מידי פעם. מחבר הספר לוקח את הילדים יחד איתו למסע בעולם הדמיון, באופן שיאפשר להם באמצעות משחק לבנות מחדש סיטואציות שונות מחיי היום יום שלהם וללמוד מהן את ההתנהלות לעתיד.

לאחר שנכנסנו לעולמו של הספר, אנו מקבלים הצצה למה שעתיד לבוא בעזרת האיורים המלווים את הטקסט. הם מציגים רמזים מטרימים שמאפשרים לקוראים הצעירים לשער את כיוון העלילה עוד לפני ששמעו אותה, וכך להיות שותפים להתקדמותה באופן שייצור אצלם חיבור חזק יותר לטקסט.


"בואו נגיד ש.." הוא ספר שמדבר בשפת הילדים ובשפת הבוגרים בשנים שבהן מעוצבת התקשורת ביניהם. משחקי תפקידים מתובלים בהומור, וב"רוח שטות" מומלצים בבית, בכיתה ובגן. ההנאה מובטחת.

הספר מנוקד ומתאים לקריאה משותפת עם ילדי גן ותלמידי בית ספר צעירים. הוא יכול להיות פתח לשיחה על היכולת של הילד לשים את עצמו "'בנעלים של אחרים" ולבחון את התנהגותו מבעד לעיניהם. הספר מלווה באיוריה המקסימים של טלי עמית, מאיירת ומעצבת גרפית בוגרת בצלאל, אשר לה סגנון עבודה ייחודי שמאפשר לזהות את יצירותיה במבט. 

איתן סוסנקו (63), בן קיבוץ חניתה ותושב הרצליה, קופירייטר ויוצר לנשמתו ואיש שיווק ומכירות לפרנסתו, בוגר בית הספר של איגוד חברות הפרסום. רקד בגעתון עם הבין קיבוצית, עם בת שבע 2 ועם האופרה הישראלית. בארה"ב רקד עם להקה מיוחדת בסגנון אפרו-קריבי. בשנות השבעים חבר לקבוצת יוצרים בת"א. בשנים האלה התפתחה האומנות המודרנית בארץ, נפרצו גבולות היצירה החופשית ממסגרת ממסדית: מולטי מדייה, מיצגים קינטיים, פסטיבל תל חי ופסטיבל עכו ועוד. "הייתי חלק מהמהפכה". עסק בהדרכה במתנסים, גני ילדים ובתי ספר בתחומי דרמה יוצרת ותנועה יצירתית.

איתן סוסנקו מספר: "הספר הוא תוצר סדנאות באגף הנוער של מוזיאון ישראל. השם שבחרו מוריי לסדנה נקרא 'דרמה יוצרת'. הצעת הספר היא להיעזר במשחקי תפקידים הן יומיומיים והן דמיוניים ככלי למידה של כישורי חיים. על ידי הרחבת גבולות הדמיון וניסיון לראות את העולם דרך עיניי אדם אחר נפתח יכולת הפנמה, הכלה והבנת  המצב באופן מופשט.

איתן סוסנקו מספר כי בימים אלה הוא עובד על ספרו השני "פיט ופיטונת". "גם הוא נולד  במחוזות ילדותי ואיני זוכר איך הוא הגיע אליי. אשמח אם אמצא מכרים מאז שיזכירו לי את הולדתם של פיט ופיטונת. הספר עוסק בזיהוי הבדידות, יצירת חברויות ובדיקת ערך הזוגיות בעיני הילד. (והמבוגר "היצירתי").

"בואו נגיד ש.." מאת איתן סוסנקו.  איורים: טלי עמית. הוצאת ספרי ניב, עמודים לא ממוספרים, מנוקד, כריכה קשה. מחיר לצרכן 68 ₪. להשיג בחנויות הספרים  או בחנויות הספרים המקוונות ברשת.
                       



ציפי פליישר - ביוגרפיה




ציפי פליישר במכלול יצירתה פרצה גבולות ומסגרות באופן מעורר השתאות
הזמרת מירה זכאי

ציפי פליישר
ביוגרפיה


עורך" ד"ר אורי גולומב

הוצאת הקיבוץ המאוחד

******
360 עמודים, 139 ש"ח


ציפי פליישר – אחת היוצרות המרתקות ביותר בעולם המוזיקה הקלאסית בישראל, מציגה בספר שלפנינו תמונה פנורמית על חייה ופועלה. הספר מאיר את הדרכים בהן חייה ויצירתה שזורים זה בזה, תוך הסתמכות על התיעוד העשיר שבו ליוותה את חייה, עוד מנעוריה: מכתבים שלה ואליה, יומנים, הגיגים, עדויות יצירה, טיוטות ליצירות, ועוד כהנה וכהנה. כל אלה מצטרפים לדיוקן ססגוני ומרתק של פועלה ואישיותה של פליישר כמלחינה חובקת-עולם וכמחנכת. האוניברסאליות שלה באה לידי ביטוי לא רק בחייה, שכללו ביקורים כמעט בכל קצות תבל (פרס, מצרים, אפריקה, הקוטב הצפוני, חבש, אלסקה ועוד), אלא גם ביצירתה, המשלבת בתוכה מזרח ומערב, מיתוסים עתיקים ושירה מודרנית, ונוגעת בנושאים הנעים מההרהורים הכמוסים ביותר עד לתימות אוניברסאליות כעליית המונותאיזם או אובדן התום בעולם.
הספר מדבר בשני קולות. בתיעוד חייה של פליישר, היא מדברת בעיקר עבור עצמה, גם אם בריבוי קולות: קולותיה מן העבר, בדברים שכתבה ותיעדה בשעת מעשה – וקולה המסכם, במבט לאחור. יצירתה מוצגת מבחוץ על ידי המוזיקולוג ד"ר אורי גולומב, שליווה את פליישר במשך שנים ושעימו חלקה את מסמכיה ותובנותיה. קולות נוספים בספר מובאים באמצעות ציטטות ואלמנטים גרפיים המייצגים רבות מן הדמויות, ההתרחשויות שפליישר פגשה בחייה, וחדרו לתוך יצירתה, כמו גם האירועים שחוותה.

ציפי פליישר – הערות ביוגרפיות

ציפי פליישר (נ' 1946) מלחינה, חוקרת ומחנכת, עטורת פרסים ושבחי ביקורת בארץ ובעולם, נחשבת למלחינה-האישה הראשונה בעלת מוניטין בינלאומיים במזרח התיכון; היא זכתה בפרסים בינלאומיים רבים, כמו גם במלגות שהייה לצורך הלחנה. הישגיה האקדמיים כוללים: תארים ראשונים בהלחנה, בתיאוריה מוזיקלית ובמזרחנות; תארים שניים בחינוך מוזיקלי ובשפות שמיות; ודוקטורט (1995) מטעם אוניברסיטת בר-אילן, בזכות התיזה שלה על האופרה מדיאה מאת כרוביני. כתבה כ-100 יצירות שבוצעו במעל 40 ערים ברחבי העולם על ידי סולנים, אנסמבלים, מקהלות ותזמורות, ותועדו בכ- 30  תקליטורים. 
המוזיקה של ציפי פליישר משקפת מגוון השפעות סגנוניות ותרבותיות, ובכלל זה השפות והסגנונות המוזיקליים של המזרח התיכון (מהשפות העתיקות ועד לעברית וערבית בנות-זמננו), ומסורות אירופאיות מהרנסנס ועד לאוונגרד והמוזיקה האלקטרונית. בין יצירותיה ניתן למנות: שבע סימפוניות; ארבע אופרות, ביניהן האופרה אדפה הכתובה בשפה האכדית ואשר זכתה לאחרונה להפקת וידאו מרהיבה בבימויה של המלחינה; שתי אורטוריות; הקנטטה כשני ענפים, המבוססת על פואמה מאת משוררת ערבית מהמאה השישית, ומייצגת את הישגיה הסגנוניים של המלחינה במיטבם; מחזורי שירים רבים; יצירות מולטי-מדיה בשפות שמיות עתיקות; ועוד.
ד"ר פליישר כיהנה במשך מספר עשורים כמרצה במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך בתל-אביב, ושימשה כמנחה של פרויקטים מיוחדים ופורומים במסגרת זו. היא חינכה מספר דורות של מוזיקאים שהשפעתם ניכרת בישראל ובעולם בתחומי ההלחנה, הניצוח, הביצוע והחינוך. מאז פרישתה מהוראה סדירה בשנת 2005, בצד עיסוקה האינטנסיבי בהלחנה, היא שקועה בסיכום פועלה כמורה וחוקרת בתחום ההיסטוריה והניתוח של הזמר העברי. בתחום זה, יצאו לאור ספר בן שני כרכים, הירמון שירים, והמונוגרפיה פרי-עטה מתי כספי – הקסם והחידה.

בימים אלה שוקדת על ספר נוסף "הזמר העברי – קווי מיתאר" – סיכום מפעל העיסוק שלה בזמר העברי.

פרטים נוספים – כולל רשימת יצירות מקיפה, ביבליוגרפיה ודיסקוגרפיה – ניתן למצוא באתר המלחינה: http://www.tsippi-fleischer.com/indexh.asp.




משבחי הביקורת בארץ
"חלמה נערה שבאמצעות המוזיקה תביא גאולה לעולם, או לפחות לאזורנו ידוע הסבל והקטל.  ציפי פליישר למדה שפה וספרות ערבית (היתה ממיטב תלמידיי באוני' ת"א) בדרכה להגשמת חלומה. הצירוף שצירפה -טקסט ערבי אוניברסאלי עם מוזיקה אישית, ישראלית, צעירה ורעננה, מיד הרשים מוזיקאים וסתם מאזינים כחידוש מפתיע, אך בה – בעת כתרחיש אמנותי מובן מאליו, שחייב היה להתנגן באחד הימים. והוא אכן התנגן."   
פרופ' ששון סומך

"פליישר הייתה מן הראשונים להלחין לטקסטים בשפות קדומות כאכדית או בשפה הערבית כמו למשל ביצירתה "נערה פרפר נערה" לטקסטים של משוררים מלבנון ומסוריה...  כמו כן כללה פליישר בקורפוס של יצירותיה אופרות על נושאים תנ"כיים בהרכב כלים לא שגרתי כמו למשל באופרה "קין והבל"...
גם מחזורי השירים שהלחינה ציפי פליישר לטקסטים של גדולי המשוררים בישראל ובעולם, כיהודה עמיחי, ש. שפרה, אבות ישורון, דן פגיס, אלזה לסקר-שילר, פול וורליין, ועוד – מרהיבים בעושר המלודי והתזמורי שלהם. ספריה ומאמריה בתחום חקר הזמר הישראלי ומקומה בעולם המוזיקה הישראלית, גם הם מהווים תרומה ענקית לעולם הידע של חוקרים ומוזיקולוגים בארץ ובעולם."
פרופ' מירה זכאי
"ישראל זקוקה לטיפוס של יוצר אנליטי ומקיף המסוגל להביא בתבונה, באהבה ובלי "סנוביזם מערבי", אל תוך הפלורליזם התרבותי של ארצו את היצירה המשמעותית" -כך אמר פעם המלחין לוצ'יאנו בריו.
כשאמר זאת לא ידע בריו כי בשנים האחרונות הופיעה על בימת המוזיקה הישראלית מלחינה מיוחדת במינה – ציפי פליישר, אשר ביצירותיה האחרונות אפשר למצוא כל אותן איכויות שבריו מחפש במוסיקה הישראלית.
פליישר חודרת עמוק אל תוך הפלורליזם התרבותי של ישראל – המפגש בין עולם המוזיקה המערבית על כל שכבותיה ההיסטוריות, לבין עולם המוסיקה הערבית עם האיכויות הייחודיות שלה. המפגש הקשה הזה מבחינה חברתית-תרבותית, המפגש הכואב והאלים הזה מבחינה פוליטית – הופך אצל פליישר למפגש מרתק, אמיתי, אפילו מרגש ברמות המוסיקאליות השונות שלו.
ד"ר חנוך רון
לציפי פליישר יש כשרון נדיר בכל תחומי המוזיקה, מי ידמה ומי ישווה לה.
                                                                        המלחין והמנצח נועם שריף



ציפי פליישר מוסיפה צבע לפסיפס של המוזיקה הישראלית שבלעדיו היא בוודאי היתה חיוורת משהו. יש לה חוש תיזמון להתקנא - יצירה בת שלוש דקות או בת שעה - ואתה נתפס לכל רגע. יש לה חשיבה רב-תחומית והיא מנתצת את הקו החוצץ שבין מוזיקה "פופולרית" ל"אמנותית" - שיאו של ההיבט הזה הוא בספרה המבריק על מתי כספי. ונזכור כולנו: היא גם לעולם לא תגיד משהו שהיא לא מאמינה בו.
                                                                        איש הרדיו הותיק אבי חנני

"עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית


"עורי שפת עבר – 

אלפיים שנות שירה על השפה העברית" 

בעריכת ד"ר לאה צבעוני





"עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית" היא אנתולוגיה בעריכתה של ד"ר לאה צבעוני, בהוצאת הספרים "צבעונים", המוגשת בצורת אלבום מהודר וכוללת שירים, פואמות, פזמונים ושירי ילדים. זהו מסע מרתק בן אלפי שנים ביצירתם של מאות משוררים - דתיים וחילוניים, עטורי הילה או נשכחים, לאומיים או אישיים - אשר בבוא יומם הותירו לדורות הבאים משא של כמיהה, געגועים, תקוות, בכי ומרורים ושאלות על מהות החיים ועל מהות הקיום שלהם, של דורם ושל עם ישראל, על גורלה של שפת הקודש, שפת עבר. את כולם צירפה וצָרפה לאורך ההיסטוריה אהבת העברית.

באנתולוגיה זו משתתפים 547 משוררים ומתרגמים ו-870 שירים ששוררו על העברית בלשונות רבות ונכתבו בכל השפות שעם ישראל דיבר ודובר בתפוצותיו: רובם בעברית, רבים ביידיש, ויש גם שירים בערבית יהודית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגלית, סלובקית, תאג'יכית. השירים נכתבו בארצות אסיה ואירופה, בצפון אפריקה, באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית, כולם בלשון המוצא. יש שתורגמו בידי משוררים ויש שמובא לצידם התרגום המילולי שורה אחר שורה.

האסופה מקיפה דורות רבים. היא פותחת בשיר ששרו אבותינו על נהרות בבל, "איך נשיר שיר ה' על אדמת נכר", ממשיכה ב'ספר יצירה', שנכתב לפני כאלפיים שנה, ודרך הפייטנים, משוררי ימי הביניים, ההשכלה, התחייה והיישוב - מגיעה עד ימינו.

ד"ר לאה צבעוני (1946) מלמדת עריכה בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים (לימודי מ"א). בוגרת החוגים אנגלית וצרפתית (1970), תעודה בעריכה לשונית (בהצטיינות 1988), תואר מ"א בלשון עברית (בהצטיינות 1990), תואר דוקטור בלשון עברית (1994). כל התארים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבדה בתפקידים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה: 9 שנים בתפקיד רכזת ועדות במועצה להשכלה גבוהה, 16 שנים בתפקיד המזכיר האקדמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. לימדה 5 שנים במכללת אחווה. בשנת 2000 הקימה את הוצאת הספרים צבעונים, ומאז היא עומדת בראשה, עורכת ומפיקה את כל ספרי ההוצאה. עד היום ראו אור בצבעונים כ-400 ספרים במגוון תחומים.


"עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית" בעריכתה של ד"ר לאה צבעוני, הוצאת צבעונים, 484 עמודים. מחיר לצרכן 200 ש"ח בבית ההוצאה ובאתר ההוצאה: WWW.TZIVONIM.COM



יום חמישי, 22 במרץ 2018

המלך ויקראם והערפד




המלך ויקראם והערפד



מאת: איזבל וריצ'ארד ברטון

האגדות הקסומות של הודו – סיפורי ההרפתקאות, הכישוף ואהבה שכבשו את לב הקוראים

תרגום לעברית: אירית מילר

הוצאת אסטרולוג
(207 עמודים,  98 ₪)
* * * * * * 

"המלך ויקראם והערפד" היא אסופה של אחת עשרה אגדות  עם הודיות עתיקות יומין , המביאה את התרבות ההינדית במיטבה. סיפורים אלה היו מוכרים בתרבות ההודית בשפה  הסאנסקריטית החל מהמאה ה-12 והופיעו לראשונה באנגלית במאה ה-19, לפני כ-150 שנה.

מלקט ומתרגם האסופה לאנגלית היה ריצ'ארד ברטון – חוקר ארצות וסופר ידוע, (מי שתרגם את "אלף לילה ולילה" ו"קאמה סוטרה" לאנגלית) והיא נערכה על ידי אשתו, איזבל. ספר זה הפך להיות ל"ספר האגדה" הרשמי של הודו, הודפס ב-700 מהדורות שונות ושימש מקור לעשרות ספרים, מחזות וסרטים שהופקו במרוצת השנים.

המלך ויקראם היה דמות חצי – היסטורית, מעין "המלך ארתור" של המזרח. מלך בשם ויקראמאדיטיה, שפירוש שמו הוא "שמש הגבורה" אכן מלך בהודו העתיקה, ובדמותו נקשרו אגדות עם רבות. אחת מהאגדות, המלך ויקראם והערפד, היא סיפור המסגרת – החוט המקשר בין אחד עשר הסיפורים שכל אחד מהם הוא פנינה בפני עצמה.

האסופה מביאה סיפורים אותם מספר באיטאל – שד ערפדי המקנן בתוך גופות של מתים. המלך ויקראם, עליו הוטלה קללה בזמן לידתו, יוצא יחד עם בנו להביא את הבאיטאל אל היוגי שאנטה-שיל כדי שיסיר את הקללה. ויקראם ובנו לוכדים את הערפד, ובמשך מסעם אל היוגי מספר להם הבאיטאל סיפורים שונים, שבמרכזם יחסים בין גברים ונשים.

בדומה ל"אודיסיאה" של הומרוס היווני, "ספר האגדה" היהודי, "מטמורפוזות" של אובידיוס הרומי, "אלף לילה ולילה" הערבי, "דקמרון" של בוקצ'יו האיטלקי או "סיפורי המלך ארתור" האנגלי, גם ספר זה מביא את הניחוח האופייני והייחודי של תרבות בעלת שורשים עמוקים.

הספר מלווה באיורים המקוריים שצויירו על ידי ארנסט גריסט.

"המלך ויקראם והערפד"-  סיפור המסגרת המורחב
מספרים על המלך ויקראם, שממש ברגע לידתו נולדו עוד שני אנשים: האחד יוגי, נזיר בעל כוח עליון, והשני בנו של עושה־שמן. רגע הלידה המשותף הוביל אותם גם לגורל משותף, או לפחות משיק.

המלך גאנדארבה־סינה, אביו של ויקראם, ראה לימים את היוגי עושה מדיטציה, גופו קבור באדמה והוא מתנזר מאכילה, משתייה ומכל מנעמי העולם הזה; על פניו זוחלות נמלים ובשערות ראשו נכנסים ויוצאים עכבישים, ולמרות זאת שריר בפניו אינו זע. המלך התפעל מכך עמוקות, אך נערה רקדנית התערבה איתו על מטיל זהב, שבכוחה להביא אליו את היוגי המתנזר ותינוק על כתפו.

במרמה הצליחה לפתות את היוגי — לו סיפרה שהיא בת־אל — לשאת אותה לאישה ולהוליד לה ילד. אז הביאה אותו אל ארמון המלך כפי שהבטיחה, ותינוקו על כתפו. היוגי, שהבין כי הולך שולל, קילל את המלך, נמלט ליער, שחט את תינוקו שלו ונשבע לנקום בויקראם, בן המלך, בעזרת בנו של עושה־השמן.

יום אחד, לאחר שויקראם היה למלך, הגיע לחצרו היוגי מחופש לסוחר צעיר בשם מאל דאו, ומדי יום היה נותן בידי ויקראם תפוח ובו אבן אודם גדולה ויפה. משרבו התפוחים והמלך גילה מה יש בתוכם, פנה אל הבחור ושאל איך יוכל להשיב לו כגמולו. זה, בתשובה, ביקש ממנו לבוא יחד עם בנו הצעיר לפגוש אותו בלילה מסוים באתר לשריפת המתים על גדת הנהר גודאוורי. כשהגיעו ויקראם ובנו למקום נגלה לעיניהם מראה מבעית: באמצע הילולה מקפיאת דם של שדים, רוחות רפאים וחיות טרף, ישב היוגי, שאנטה־שיל שמו, וכל לבושו אזור־חלציים. גופו השחור מצובע היה בפסי גיר לבנים, חגורת עצמות אדם הקיפה את מותניו ופניו היו משוחות באפר ממדורות המתים. בשתי ידיו החזיק עצמות ותופף בהן על גולגולת אדם. לשאלתו החוזרת של המלך היאך יוכל לגמול לו על נדיבותו, ענה כי כל מבוקשו הוא שהמלך ויקראם ובנו יילכו מייד לאתר שרפה אחר, במרחק שעה או שעתיים של הליכה, ויביאו אליו משם גופה התלויה על עץ מימוזה.

ויקראם ובנו יצאו למלא את בקשתו, וכשהגיעו אל האתר השני התברר להם שהגופה התלויה אינה אלא באיטאל (ערפד) חי — שד שנכנס בגופות של מתים ומקנן בהן. השד התחמק מהם והסכים לבסוף להסגיר את עצמו רק בתנאי אחד: שבעת שיישאו אותו אל היוגי, יספר הוא באוזניהם סיפורים. והסכם עשה הבאיטאל עם המלך ויקראם: שאם לא יוכל המלך להתאפק, ויגיב לדבריו במילים, יעזוב אותו השד וישוב למקומו על העץ; אבל אם יכבוש המלך את יצרו ולא יגיב, יניח לו הערפד להביאו אל היוגי ואף ימסור את עצמו מרצונו לידיו של הקוסם, ולויקראם יניח להפיק ממנו חסד שרק הוא, והוא בלבד, יכול להעניק.

אבל, האם בלכתו כך בדרך והערפד צרור על שכמו, זוכר המלך ויקראם את אזהרתו של הענק, שאמר לו פעם כי היוגי מבקש להרוג אותו, ושלשם כך ישתמש נגדו בבנו של עושה- השמן? האם יש קשר כלשהו בין הבאיטאל לבנו של עושה -השמן, והאם לא נשקפת למלך ויקראם סכנה איומה בסוף אותה דרך?


"לא עלה נידף ברוח" מאת אסי ניסלסון לוריא


"לא עלה נידף ברוח" מאת אסי ניסלסון לוריא


                                                

"לא עלה נידף ברוח" מאת אסי ניסלסון לוריא בהוצאת "ספרי צמרת", הוא מסמך היסטורי נדיר ומרתק על אודות חייהם של יהודי מזרח אירופה טרם מלחמת העולם השנייה ואחריה, ובעת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות של פעם תחת מסך הברזל.

עוד בהיותו ילד נחשף אסי ניסלסון לוריא לסיפורים היסטוריים על אודות חיי הקהילות היהודיות בערים שבהן התגוררה משפחתו. הוא עמל במשך שנים רבות על איסוף עדויות של בני משפחתו והתחקה אחר גורלם מעבר לים. ספרו מציג בפיקחון וללא משווא פנים את סיפורה של הקהילה היהודית במדינות אוקראינה, בלארוס, לטביה ורוסיה באמצעות סיפור חייהם. לולא האומץ, התקווה והמוטיבציה לא להרפות ולא לוותר, הוא ורבים נוספים לא היו כאן. משפחות יהודיות רבות נאלצו לחוות נתיב מכאובים ולהימלט מציפורני חיית הטרף האנטישמית ובהמשך להתמודד עם המשטר הקומוניסטי הנוקשה. זהו ספר חובה שמשרטט בכנות פשוטה את ההוויה היהודית כפי שהתקיימה אז.                                         

"כשהבאנו את בתנו הביתה מבית החולים, מצבנו הכלכלי לא היה פשוט. לא הצלחנו להשיג מיטת תינוק, אז מצאנו פתרון אחר. יחד ריפדנו מזוודה,  וזאת הייתה מיטתה של בתנו. את המזוודה הנחנו על כיסא וקשרנו את המכסה אל המשענת כדי שלא תיסגר חלילה. כשבגרה, אהבה בתנו לנסוע ולטייל והייתה מאוד פעילה חברתית. כשהערתי לה על כך שהיא נוסעת יותר מדי, השיבה בהומור, "את ואבא גרמתם לכך כשמיטתי הראשונה הייתה מזוודה", כך סיפרה סבתא שרה לנכדה אסי, כותב הספר "לא עלה נידף ברוח".

"לא היה אדם ששרד את השואה, ולא חיפש מישהו מבני משפחתו או חבריו", המשיכה שרה והפליגה בסיפורים נוספים. כולם כאן בספר, עדות חיה להתמודדות אמיצה של יהודי מזרח אירופה בניסיון לשרוד, לחיות, לאהוב".    

אסי ניסלסון לוריא (32), נולד ומתגורר בנהריה. בעל מספרה במקום בשם "אסי לוק עיצוב שיער".                                                                                                               

אסי הוא מייסד קבוצת הפייסבוק "Latvian Jews יהודי לטביה" שנוצרה לטובת סיוע באיתור שורשי משפחה שמקורם בלטביה. אנשים מכל קצוות הארץ והעולם חברים בה. כן הוא מייסד המיזם לאילן יוחסין ליהודי לטביה שבו רשומים כעת כ-35 אלף שמות של יהודים מלטביה בעלי קשרי משפחה. "לא עלה נידף ברוח", הוא ספר הביכורים שלו.           

אסי ניסלסון לוריא מספר: "במשך כעשר שנים אני מתחקה אחר השורשים המשפחתיים שלי. לאורך השנים הללו ראיינתי בני משפחה רבים וביקרתי במקומות רבים ורחוקים שמהם הגיעה המשפחה שלי במקורה. הצלחתי אף לאתר מאות בני משפחה אבודים בארץ וברחבי העולם. בני משפחתי, משפחת רבינוביץ, החזיקו מגילה שבה נכתבה השושלת המשפחתית שלנו. אותה מגילה אבדה בזמן מלחמת העולם השנייה. ככל שתחקרתי את ההיסטוריה המשפחתית שלי מצאתי את עצמי נשאב לנושא יותר ויותר, עד לתקופת ילדותם של סבי וסבתי, ואף הצלחתי לשחזר את ילדותה של הסבתא רבתא שלי חנה רבינוביץ לבית סטרקובסקי בסוף המאה ה-19, את נישואיה לסבא רבא שלי יהושע רבינוביץ ואת חייהם המשותפים.  בסיפוריי על משפחתה של סבתי תוכלו ליהנות ממסע היסטורי באמצעות זיכרונותיה על ילדותה בז'לובין, ילדות של ילדה קטנה בעיירה לא גדולה בעת שמשפחתה נרדפה על ידי השלטונות הסובייטים בשנות ה-20 של המאה ה-20, ולהמשיך ללוותה במסעה המפרך בזמן מלחמת העולם השנייה, דרך היכרותה עם סבי בזמן המלחמה, דרך חייהם המשותפים בתקופת ברית המועצות לשעבר וללוות אותה, בסופו של דבר, בקבלת ההחלטה לעלות ארצה עד הגעתה לכאן. הספר מציג את סיפורם של אנשים חזקים שהתמודדו עם קשיים, אך נותרו חזקים. סיפוריהם הם דוגמה וראויים להערכה".

אילן יוחסין ליהודי לטביה

"לאחר שהקמתי את הקבוצה בפייסבוק, הקמתי אילן יוחסין לסבי ולסבתי והתחלתי להוסיף את כל מי שקשור אליהם בקשרי דם או קשרי נישואין. בהמשך הצטרפו אליי אנשים נוספים והוסיפו עוד ועוד שמות. כיום ישנם באילן היוחסין כ-35,000 שמות של יהודים לטבים שכולם בעלי קשרי משפחה. האילן הזה מסייע לאנשים רבים לאתר קרובים אבודים, והיו אנשים שגילו שבני משפחתם שרדו את השואה למרות שהאמינו שלא נותר ולו שריד אחד מהמשפחה".

זיכרון בסלון

"לפני שנה לקחתי חלק בפעילות 'זיכרון בסלון' ושימשתי כאיש עדות במד"א נהריה. אז ספרי היה עדיין בצורת טיוטה שלא יצאה עדיין לאור. כשהגעתי לשם כולם התפלאו שמגיע בחור צעיר, כולם חשבו שיגיע ניצול שואה או מקסימום דור שני לשואה ולא דור שלישי. אני מאמין שקיים מושג כזה 'דור שלישי' לשואה, לפחות משיחות שהיו לי עם נכדים לסבא וסבתא ניצולי שואה. השנה אני לוקח שוב חלק בפעילות הזאת, והפעם אני מגיע עם ספרי שיצא לאור". 

אסי ניסלסון לוריא מספר כי בימים אלו הוא שוקד על ספרו הבא שמתעד 400 שנות חיים בקרב יהודי לטביה לפי כל החומרים שנאספו על ידו בשנים האחרונות.  הספר מתחיל כספר גינאולוגי וצולל היישר לתוך ההוויה היהודית כפי שהתקיימה אז והשתנתה לפי כל תקופה.


"לא עלה נידף ברוח" מאת אסי ניסלסון לוריא. הוצאת הספרים "ספרי צמרת", 135 עמודים. מחיר לצרכן 68 ש"ח. להשיג בחנויות הספרים.