יום חמישי, 22 במרץ 2018

המלך ויקראם והערפד




המלך ויקראם והערפד



מאת: איזבל וריצ'ארד ברטון

האגדות הקסומות של הודו – סיפורי ההרפתקאות, הכישוף ואהבה שכבשו את לב הקוראים

תרגום לעברית: אירית מילר

הוצאת אסטרולוג
(207 עמודים,  98 ₪)
* * * * * * 

"המלך ויקראם והערפד" היא אסופה של אחת עשרה אגדות  עם הודיות עתיקות יומין , המביאה את התרבות ההינדית במיטבה. סיפורים אלה היו מוכרים בתרבות ההודית בשפה  הסאנסקריטית החל מהמאה ה-12 והופיעו לראשונה באנגלית במאה ה-19, לפני כ-150 שנה.

מלקט ומתרגם האסופה לאנגלית היה ריצ'ארד ברטון – חוקר ארצות וסופר ידוע, (מי שתרגם את "אלף לילה ולילה" ו"קאמה סוטרה" לאנגלית) והיא נערכה על ידי אשתו, איזבל. ספר זה הפך להיות ל"ספר האגדה" הרשמי של הודו, הודפס ב-700 מהדורות שונות ושימש מקור לעשרות ספרים, מחזות וסרטים שהופקו במרוצת השנים.

המלך ויקראם היה דמות חצי – היסטורית, מעין "המלך ארתור" של המזרח. מלך בשם ויקראמאדיטיה, שפירוש שמו הוא "שמש הגבורה" אכן מלך בהודו העתיקה, ובדמותו נקשרו אגדות עם רבות. אחת מהאגדות, המלך ויקראם והערפד, היא סיפור המסגרת – החוט המקשר בין אחד עשר הסיפורים שכל אחד מהם הוא פנינה בפני עצמה.

האסופה מביאה סיפורים אותם מספר באיטאל – שד ערפדי המקנן בתוך גופות של מתים. המלך ויקראם, עליו הוטלה קללה בזמן לידתו, יוצא יחד עם בנו להביא את הבאיטאל אל היוגי שאנטה-שיל כדי שיסיר את הקללה. ויקראם ובנו לוכדים את הערפד, ובמשך מסעם אל היוגי מספר להם הבאיטאל סיפורים שונים, שבמרכזם יחסים בין גברים ונשים.

בדומה ל"אודיסיאה" של הומרוס היווני, "ספר האגדה" היהודי, "מטמורפוזות" של אובידיוס הרומי, "אלף לילה ולילה" הערבי, "דקמרון" של בוקצ'יו האיטלקי או "סיפורי המלך ארתור" האנגלי, גם ספר זה מביא את הניחוח האופייני והייחודי של תרבות בעלת שורשים עמוקים.

הספר מלווה באיורים המקוריים שצויירו על ידי ארנסט גריסט.

"המלך ויקראם והערפד"-  סיפור המסגרת המורחב
מספרים על המלך ויקראם, שממש ברגע לידתו נולדו עוד שני אנשים: האחד יוגי, נזיר בעל כוח עליון, והשני בנו של עושה־שמן. רגע הלידה המשותף הוביל אותם גם לגורל משותף, או לפחות משיק.

המלך גאנדארבה־סינה, אביו של ויקראם, ראה לימים את היוגי עושה מדיטציה, גופו קבור באדמה והוא מתנזר מאכילה, משתייה ומכל מנעמי העולם הזה; על פניו זוחלות נמלים ובשערות ראשו נכנסים ויוצאים עכבישים, ולמרות זאת שריר בפניו אינו זע. המלך התפעל מכך עמוקות, אך נערה רקדנית התערבה איתו על מטיל זהב, שבכוחה להביא אליו את היוגי המתנזר ותינוק על כתפו.

במרמה הצליחה לפתות את היוגי — לו סיפרה שהיא בת־אל — לשאת אותה לאישה ולהוליד לה ילד. אז הביאה אותו אל ארמון המלך כפי שהבטיחה, ותינוקו על כתפו. היוגי, שהבין כי הולך שולל, קילל את המלך, נמלט ליער, שחט את תינוקו שלו ונשבע לנקום בויקראם, בן המלך, בעזרת בנו של עושה־השמן.

יום אחד, לאחר שויקראם היה למלך, הגיע לחצרו היוגי מחופש לסוחר צעיר בשם מאל דאו, ומדי יום היה נותן בידי ויקראם תפוח ובו אבן אודם גדולה ויפה. משרבו התפוחים והמלך גילה מה יש בתוכם, פנה אל הבחור ושאל איך יוכל להשיב לו כגמולו. זה, בתשובה, ביקש ממנו לבוא יחד עם בנו הצעיר לפגוש אותו בלילה מסוים באתר לשריפת המתים על גדת הנהר גודאוורי. כשהגיעו ויקראם ובנו למקום נגלה לעיניהם מראה מבעית: באמצע הילולה מקפיאת דם של שדים, רוחות רפאים וחיות טרף, ישב היוגי, שאנטה־שיל שמו, וכל לבושו אזור־חלציים. גופו השחור מצובע היה בפסי גיר לבנים, חגורת עצמות אדם הקיפה את מותניו ופניו היו משוחות באפר ממדורות המתים. בשתי ידיו החזיק עצמות ותופף בהן על גולגולת אדם. לשאלתו החוזרת של המלך היאך יוכל לגמול לו על נדיבותו, ענה כי כל מבוקשו הוא שהמלך ויקראם ובנו יילכו מייד לאתר שרפה אחר, במרחק שעה או שעתיים של הליכה, ויביאו אליו משם גופה התלויה על עץ מימוזה.

ויקראם ובנו יצאו למלא את בקשתו, וכשהגיעו אל האתר השני התברר להם שהגופה התלויה אינה אלא באיטאל (ערפד) חי — שד שנכנס בגופות של מתים ומקנן בהן. השד התחמק מהם והסכים לבסוף להסגיר את עצמו רק בתנאי אחד: שבעת שיישאו אותו אל היוגי, יספר הוא באוזניהם סיפורים. והסכם עשה הבאיטאל עם המלך ויקראם: שאם לא יוכל המלך להתאפק, ויגיב לדבריו במילים, יעזוב אותו השד וישוב למקומו על העץ; אבל אם יכבוש המלך את יצרו ולא יגיב, יניח לו הערפד להביאו אל היוגי ואף ימסור את עצמו מרצונו לידיו של הקוסם, ולויקראם יניח להפיק ממנו חסד שרק הוא, והוא בלבד, יכול להעניק.

אבל, האם בלכתו כך בדרך והערפד צרור על שכמו, זוכר המלך ויקראם את אזהרתו של הענק, שאמר לו פעם כי היוגי מבקש להרוג אותו, ושלשם כך ישתמש נגדו בבנו של עושה- השמן? האם יש קשר כלשהו בין הבאיטאל לבנו של עושה -השמן, והאם לא נשקפת למלך ויקראם סכנה איומה בסוף אותה דרך?


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה