יום חמישי, 30 באוגוסט 2018

בית האושר - קובץ סיפורים קצרים



חדש בהוצאת פרדס
ספר ראשון בסדרת פואנטה – סדרת הסיפור הקצר

בית האושר
קובץ סיפורים קצרים


מאת: ניבה רטנר

עורכת: תמי לבנת מלכה

פואנטה - סדרת הסיפור הקצר

הוצאת פרדס

*******
166 עמודים,  79 ש"ח

יולדת שבורחת מבית היולדות, הומלס שמתנחל באוניברסיטה, אימא שמציצה לגן הילדים של בתה, שוטרת שחושקת בנער אותו היא חוקרת ואחים נושאי סוד – אלו ואחרים הם הגיבורים של בית האושר, קובץ בן 8 סיפורים קצרים שלוקח את דמויותיו צעד אחד מעבר לקצה. בתיאורים נועזים בלתי מתפשרים ובלשון מוזיקלית – לעתים הרמונית, לעתים חורקת – בונה ניבה רטנר סיפורים על הכמיהה הנואשת לחופש, על הסערה שבמיניות, על סכנות ומאווים. הדמויות בסיפורים מחפשות להידלק בהתלהבות, להצטרף לאיזו מהפכה חברתית ואם לא אז לפחות למצוא נפש תאומה ואינטימיות עמוקה.

"יש אנשים שאפילו לא מרגישים צורך לשאול מה לעשות עם חייהם. אולי גם אני אחיה כך. אקרא ספרים נפלאים, גם כאלו שלא תורמים דבר להתפתחות הכתיבה שלי. אקרא ספרים נפלאים שכתבו אנשים צעירים ממני ולא אחוש צביטה בכלל. אהיה סתם אימא, אחות בית חולים, ויום אחד כשהעורך יגיע לבית החולים במשמרת שלי אבלע את הרוק, אחייך חיוך גדול ואודה לו על כך ששחרר אותי מעולה של הכתיבה. להיות אימא, בת זוג, מאהבת, חברה, אחות לאחי, דודה לאחייני, אישה במיטב שנותיה, זקנה, בשעות המשוררים אלך למכולת עם עגלת שוק ואפטפט עם המוכר הצעיר הנחמד ולא אשקול אפילו להיכנס לבית קפה בוהמייני, ובסוף למות. למות בלי שילדיי ימצאו לאחר מותי את כתביי ויהפכו אותי לפרנץ קפקא, למות בלי לחלום על כך שכתביי יימצאו, סתם למות. אבל עד שאצליח לחיות כך, נהר של עצב זורם בי".      (מתוך הספר)

בית האושר הוא ספר הביכורים של ניבה רטנר.

                                          על ניבה רטנר
ילידת כמעט 1978. נולדה וגדלה בירקונה – מושב במרכז הארץ (סמוך להוד השרון). כיום מתגוררת בת"א. נשואה + שניים
למדה כתיבה ותסריטאות בקמרה אובסקורה. משם פנתה לעולם העיתונות. (כתבה במוסף פירמה של גלובס , ב-7 ימים ועוד). בעקבות לימודי רדיו ב"כותרת", כתבה תוכנית בשם "סיפורים מהעיר התחתית" שנלקחה מתחנת הרדיו של הסטודנטים לשידור בגל"צ וברשת ב' של קול ישראל. בזכות תכנית זו קיבלה עבודה כמפיקה ושדרנית ברשת א'.  בגיל 30, לפני כעשור, מאסה בחוסר היציבות של עולם העיתונות ועשתה הסבה לעבודה סוציאלית – צעד שהחזיר אותה לכתיבת פרוזה ולמציאת המקום הנכון לה.


על סידרת "פואנטה"
בעשורים האחרונים נדמה כי הסוגה המועדפת על ההוצאות לאור היא הרומן. מסיבות שאולי קשורות להנחות בנוגע להעדפות קריאה נפוצות, הלך ודעך מעמדו של הסיפור הקצר – שבעבר נהנה ממעמד מרכזי בסצנה הספרותית-תרבותית.
במסורת הספרות העברית, נהנה הסיפור הקצר ממסורת מכובדת של יצירות מופת, ומיטב הסופרות והסופרים העבריים – החל בש"י עגנון ועמליה כהנא-כרמון וכלה באתגר קרת ורונית מטלון -  חיברו ופרסמו סיפורים קצרים, וביצירתם למעשה הרחיבו את מנעד האפשרויות הגלומות בצורה ספרותית זו.
יש הרואים בסיפור הקצר כצורה הספרותית המזוקקת והמשוכללת ביותר. הסופרת שולמית הראבן טענה כי "הסיפור הקצר הוא אולי הצורה המקצועית ביותר של כתיבה, כתיבה כאמנות, מפני שהכי קשה לרמות בו".
אנחנו בפרדס שמחים לבשר על השקתה של סדרה חדשה – סדרת "פואנטה" – אשר תוקדש כולה לז'אנר הסיפור הקצר בעברית. אנחנו מאמינים שקהל הקוראים צמא לסיפורים קצרים מקוריים ואיכותיים, ומקווים שסדרה זו תסייע בהשבת הז'אנר החשוב הזה למרכז הדיון הספרותי.

ספר חדש: אמא של ממזר


ספר חדש: "אמא של ממזר" מאת אברהם בנמלך




במרכז הספר "אמא של ממזר" מאת אברהם בנמלך, בהוצאת הספרים "קורנס", נמצאת הטרגדיה של עיכוב הגט והעגונות. זהו רומן מטלטל על מציאות חיים שיכולה להתרחש רק בישראל. חייה האינטימיים של אישה צעירה נשלטים בידי דיינים ונקרעים לגזרים. רומן שכולו מפגשים נפיצים בין עולמות: חילונים, חוזרים בתשובה, כת דתית הזויה ובית הדין הרבני. בהומור ייחודי ובתעוזה משרטט אברהם בנמלך תמונת מצב עדכנית ואמינה, חושפנית ונועזת על מעמד הנשים כפי שטרם נכתב עליה במחוזותינו.

תחילת הרומן ברצח דיין בכיר והמשכו בעלילה רוויית מפנים שמתנהלת בערים תל אביב, בני ברק וירושלים, הרחוקות זו מזו שנות אור. ארבע נשים עומדות במוקד העלילה: ליהי – כוכבת טלוויזיה בראשית דרכה, גאולה – חוזרת בתשובה שנפלה ברשתה של כת חרדית קיצונית, יוכבד – מנהלת בית ספר לבנות בבני ברק ואורנה – עורכת דין תל אביבית.

העילה לעלילה היא מותו של הרב מרקוס, חבר בית הדין הרבני הגדול (לערעורים) בירושלים. לפי ממצאי המשטרה נרצח הרב בטעות במהלך מה שהיה אמור להיות שוד יהלומים. בנו של הנרצח רופא פסיכיאטר, שהסתכסך קשות עם אביו על רקע נטישתו את הדרך החרדית, מבקש מן המספר לגלות  מה מסתתר מאחורי מות אביו. הוא פנה למספר עיתונאי גמלאי ומובטל, שהיה חברו לכיתה של המנוח בישיבה התיכונית. המספר מגייס לעזרתו גמלאי של המוסד והם יוצאים למסע חיפושים.

הרומן אמא של ממזר אינו ספר מתח וגם לא בלש. המסגרת של שני קשישים היוצאים לחקירה היא אמצעי ספרותי לפרוש שני סיפורים מקבילים. זהו גם סיפורה של שחקנית טלוויזיה בתחילת הקריירה, יפה וחכמה שאמורה לגלם בסדרה כלה חרדית בליל כלולותיה, אך גם הבימאית וגם התסריטאי אינם יכולים להנחות אותה בגילום הדמות. היא נעזרת במחנכת חרדית מבני ברק והשתיים לומדות אחת מן השנייה על המציאות בתחום הסקס בחוגיהם. הודות למחנכת מצליחה השחקנית בגילום הדמות, אך למנהל התכניות דעה שונה.

הסיפור השני הוא ניסיון של חוזרת בתשובה שנפלה ברשתה של כת הזויה ונתנה את אמונה ברב וברבנית והסכימה להינשא לבנם יפה התואר. עד מהרה התבררה לה מופרעותו הנפשית. היא מבקשת לבטל את נישואיה לו בטענה כי לו ידעה על בעיותיו לא הייתה נישאת לו ולכן אלה נישואי טעות שלפי ההלכה אפשר לבטלם, אולם היא נתקלת באטימות של שני דיינים. ראש ההרכב  פוסק לטובתה, אך האחרים אינם מסכימים עמו ואחד מהם מעביר את החלטתו של אב בית הדין לחוות דעתו של נשיא בית הדין הגדול של הרבנות הראשית. התיק מועבר לרב מרקוס שדוחה את החלטת אב בית הדין, שכן אי אפשר לנתק קשר נישואין ללא גט או ללא מות הבעל. לטענתו אם האישה הזאת תלד הוולד יהיה ממזר. מכאן ואילך העניינים מסתבכים. שתי העלילות מתחברות ומתבררים פרטים מפתיעים. הסוף מפתיע ולא צפוי והקורא נותר עם שאלות רבות הנובעות מהרומן ומחייבות אותו למחשבה רבה.

מתוך  סוף דבר של המחבר: "...דברים שדימיתי שיכולים לעלות רק על דעתו של מחבר התממשו מאז כתבתים, כמו התערבות הרב הראשי הספרדי ללא סמכות וזכות בניסיון לפסול שחרור מעגינות. כשכתבתי את סצנת הכלה החרדית בליל כלולותיה, לא דימיתי כי אלימות מינית נוסח 'הטנגו האחרון בפריס' יכולה להתרחש גם אצלנו, והנה באה חני נחמיאס והעמידה אותי על טעותי...".

אברהם בנמלך, עיתונאי, עורך וסופר. זכה שלוש פעמים בפרס רשות השידור. חיבר סיפורים, תסריטים וערך ספרים ופרסומים. הרומן הראשון שלו 'אללה אוהב אותי' יצא בשנת 2013 (כרמל). 

"אמא של ממזר" הוא ספרו השני של אברהם בנמלך. ספרו הראשון "אללה אוהב אותי" (כרמל 2013) הוא רומן מתח. תמציתו: למה ומדוע רודפים האף.בי. איי, המוסד, המודיעין, משמרות המהפכה של איראן ועדה קיצונית של חרדים אנטי ציוניים אחרי עיתונאי ישראל ובן לווייתו? זוהי דרמה מותחת, סוחפת, קצבית ועכשווית שבה אידיאולוגיות, יצרים ואהבה. נקודת מפגש ספרותית בין פנאטיות וסובלנות, בין עמים, דתות ואמונות.

"אמא של ממזר" מאת אברהם בנמלך. הוצאת הספרים "קורנס", 378 עמודים. מחיר לצרכן 75 ש"ח. להשיג בחנויות הספרים של סטימצקי, בחנויות הפרטיות או בחנויות הספרים המקוונות ברשת.

                       




  

העצב שרצה אהבה


ספר ילדים חדש:

"העצב שרצה אהבה" מאת אלה ויינטראוב

לחבק את הרגש





ספר הילדים "העצב שרצה אהבה" מאת אלה ויינטראוב בהוצאת "אדמונית" הוא ספר קסום שמלמד על חשיבות כל הרגשות בחיינו. הספר מציג את עולמם של הרגשות. הוא נפתח כמו כל סיפור טוב בתיאור מקום המגורים של משפחת "רגשות". על רקע איורים צבעוניים וחמים נפרש הטקסט שמתאר את סיפור העלילה ומכניס את הקוראים הצעירים לתוך עולמה של משפחת רגשות. דמויות הרגשות השונים מומחשות לצד הטקסט בצבעים ייחודיים שמתחברים למהותן ומדברים אל הקוראים הצעירים.

הספר כתוב בחרוזים ומתאים לקריאה משותפת עם ילדים בגילאי הגן. הוא יכול לשמש בסיס לשיחה עם הילדים על הרגשות השונים כדי להתמודד עמם באופן שמפנה מקום לכל חוויה שלהם.

ספר זה הוא הראשון מתוך סדרת ספרים שעוסקים בעולמם הפנימי של ילדינו. כל ספר בסדרה ייתן כלים שיעזרו לילדינו להתחבר לרגשותיהם ולפנימיותם, ויסייעו להם לתקשר רגשית עם עולם המבוגרים.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של אורית קשת שמאירה בשלל צבעים את הסיפור ומוסיפה לייחודיותו.


"הכעס אמר, היום הייתי בכל המקומות, בבטן, בלב ואפילו בריאות".
השמחה ענתה: "יווו כמה נפלא, אני הייתי בבטן ובלב, אך ממש טיפה"

אלה ויינטראוב (48), אם ל-3, תושבת רעננה (ולשעבר כמון), עוסקת בתחום החינוך. בזמנה הפנוי היא אוהבת לכתוב סיפורים קצרים, בעלת דף בפייסבוק בשם: "אהבה זה הסיפור".

"העצב שרצה אהבה" מאת אלה ויינטראוב. איורים נפלאים: אורית קשת. הוצאת "אדמונית", 25 עמודים. מחיר לצרכן 68 ₪. להשיג בכל חנויות הספרים וכן באתר המחברת
                       


יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

הם היו שניים




הם היו שניים



מאת: ענבר אשכנזי

עורך: יותם שווימר

סדרת מלח מים

הוצאת פרדס

*******
309 עמודים,  69 ש"ח

"זהו עידן של קסמים ושל פלאות" ד"ר בנצי גוטמן אמר להורינו. והמשפט הזה חתם את שמנו. את גורלנו. את חיינו ואת מותנו.
הגיבורה, או יותר נכון – הגיבורים של הספר הזה הם ציונה, המתייחסת לעצמה בלשון רבים בשל מום נדיר שעמו נולדה אשר הכפיל את כוחו ועוצמתו, והפך – בהיעדר מינוח קליני מתקבל על הדעת – ל"זנב איתן". אותו זנב נהייה חלק בלתי נפרד ממנה , אך עליו להישמר בסוד מפני החברה.
ומי היא אותה ציונה – ברייה אומללה שחייה הם סבל מתמשך? אישה מלאת תשוקה הכלואה בגוף מפלצתי? נפש רגישה וחדת עין שמעבירה את ימיה בשוליים? ואולי היא עיוות של דימוי הצבר הישראלי, שבהיעדר הפאתוס נחשפת הדחיה ההרסנית של כל מי שאינו "מתאים".
ברומן מסעיר זה,  מנסחת ענבר אשכנזי את הטרדות של המין האנושי באמצעות דמות ראשית מופלאה, קריאת תגר על מוסכמות , ושפה נוצצת מדימויים בלתי נשכחים. מסלול חייה של ציונה נמסר מהמבט של זו שנמצאת בצד, שאינה לוקחת חלק, ומשום כך, הוא גם שופך אור על אלו שאינם מסבים פניהם אל המחשכים.  
כי הנס של ציונה הוא הגיהינום שלנו .

ענבר אשכנזי פרסמה על כה קובץ סיפורים – בגוף הדברים ( גוונים) :רומן קצר – שימורי אהבה  (פרדס) ; רומן גראפי - רונה וגיורא ; ( פרדס) ; פרויקט ספרותי אומנותי שיצרה יחד עם ליאת חיל – 93 קילומטרים ( פרדס) . ב"הם היו שניים"– הרומן השני שלה , היא מוכיחה שוב את שליטתה הייחודית והמקורית באומנות הסיפור, ואת יכולתה לפלוש בהתמסרות מלאה אל נבכי הגוף והנפש ולזקק יצירה אומנותית ראשונה במעלה .
ענבר אשכנזי, ילידת תל אביב 1970, אדריכלית נוף בעלת תואר בוגר בביולוגיה מטעם אוני' ת"א ותואר מוסמך לאדריכלות נוף מטעם הטכניון בחיפה. עבדה במספר משרדי אדריכלות נוף פרטיים. עובדת מדינה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בתפקיד מנהלת תחום תכנון ומידע באגף יער ואילנות.
התגוררה עם משפחתה 12 שנים בראשון לציון, חזרה להתגורר בתל אביב ולאחר מכן עברה לחיפה. מגיל 30 מתגוררת בנס ציונה.
מציירת ומפסלת, נשואה +2 + כלבה ושני חתולים.

 

 

משבחי הביקורת על ספריה הקודמים:


על "שימורי אהבה":

"רומן ביכורים מסקרן... אשכנזי שוברת את כל גבולות הטאבו בספר שערורייתי ומטריד עד כדי מצוקה אמיתית, שהעברית הצלולה שבו לא מנסה אפילו לחפות על הזוועה שהוא מתאר. כי אצלה הזוועה של האחד היא האושר של האחר."

רן בן נון, ידיעות אחרונות

"רומן מזהיר... אשכנזי היא אמנית של דקויות רגשיות. מתארת מצבים פתולוגיים שלא רבים חווים אותם במלוא עצמתם, אך כל אדם יכול למצוא בהם את עצמו . בלשון עשירה מאד היא מעוררת לחיים, בצורה חושית ממש, גם את האוכל וגם את המין... גם את העונג וגם את הגועל באותה חיוניות צבעונית"
אילת נגב, הארץ ספרים

"רומן מרתק ונועז"                                                                                 שלומית כהן אסיף

""שימורי אהבה" של ענבר אשכנזי הוא בגדר קפיצת מדרגה עבור אחד הקולות האמיצים, המקוריים והמעניינים ביותר בספרות הישראלית החדשה. באמצעות בנייה מתוחכמת של הנרטיב, עריכת קישורים רגשיים ותמתיים – שחלקם סמויים וכמוסים וחלקם גלויים יותר, וישירות וכנות שובות לב, מציעה אשכנזי סיפור שמעורר זעזוע וחמלה גם יחד; סיפור שמצליח להוליך את הקוראים והקוראות... זוהי יצירה רב-שכבתית, מעמיקה ונועזת, ויחד עם זאת – היא סוחפת מהרגע הראשון ומרתקת נוכח הפרוזה העדינה מצד אחד, והבוטות הבלתי מתפשרת מצד שני. זהו ספר שאינו "סתם" בועט במוסכמות, אלא מציע חשיבה מחודשת, ניתוח נפשי וחברתי שנדיר למצוא כמוהו בספרות המקור העכשווית." 

יותם שווימר, עורך הספר

על "שימורי אהבה" ו"בגוף הדברים":

"בקובץ הסיפורים הראשון שלה "בגוף הדברים", ענבר אשכנזי נושכת, ומכרסמת, ושורטת ועורמת יחד מצבים של אי נוחות. בכתיבה שלה יש הרבה מאוד לכלוך ואלימות ומחנק והם אנושיות כל כך – ואי הנוחות נולדת בעיקר מתוך המגע שלנו אתם, כקוראים, שאשכנזי לא מניחה לנו לשקוע מדושנים בכורסא, אלא מחייבת אותנו לחשוב, לתהות, להתעורר.
גם ברומן הראשון שלה אשכנזי לוקחת את כל מה שבטוח, ורוד, מתוק, ומזמין ומפרקת אותו בתשומת לב, עד שכל הרסיסים החדים שלו ננעצים בבשר, עד שאי אפשר יותר להתעלם מעוצמות הכאב ששוצפות מתחת, שמניעות את העלילה, את החיים – את כל מה שאנחנו אוהבים לראות כסדר התקין של הדברים, ובעצם הוא לא יותר מציפוי דק, קליל ושברירי (וידענו, ידענו, אבל לא העזנו לומר בקול רם).
אשכנזי כותבת על משפחה – ומפרקת בשקדנות של שען ותיק את כל החלקים, הטובים והרעים, של המוסד המקודש הזה. היא לא מרחמת על איש, ובעיקר לא על עצמה ככותבת, והיא לא מנסה לייצר גומחות של חמימות שבתוכן הקורא יכול להסתתר – אלה, אגב, נולדות לבד, מתוך האנושיות של דמויותיה, דמויות עמוקות, מורכבות, מעניינות, דמויות בשר ודם, שלעתים אפילו מבהיל לגלות כמה הזדהות הן מעוררות.
לא קל לקרוא את הרומן החדש של ענבר אשכנזי, אבל כמו בסיפוריה הקצרים, גם לא קל להניח לו. הקול שלה סוחף ומגרה והאסתטיקה הנוצרת במהלך המסע שלה לתוך פצעים נפשיים וגופניים – מהפנטת."

דפנה לוי, מבקרת הספרות של רשת א'
 ועתונאית מדור הספרים של "לאשה"

על "רונה וגיורא":
"יצירה מאד מקורית, מאד מיוחדת, יוצאת דופן, יפה, מעניינת, לא שגרתית"
הגר ינאי, גל"צ

"ספר מהפנט ונדיר באיכותו וביופיו. הלוואי עלי!"
    שלומית כהן אסיף, הארץ ספרים

"רומן עדין ורגיש... זכה ללא מעט תשומת לב ותגובות חמות מרגע צאתו, ובצדק"
נטע הלפרין, ישראל היום

"סיפור שובה לב ומעלה דמעות על חברות, בדידות אנושית ופילוסופיה חתולית"
מגזין "את"

"ספר יפה ומיוחד, סיפור על זוגיות של חתול ואישה, ועל הדרך החתולית להיות ולהיפרד, שכולנו יכולים ללמוד ממנה"
זהרה רון, מגזין גלובס

"ספר שעושה עיסוי ללב... נובלה מקסימה שתגרום למי שיקרא אותה להסתכל אחרת על היצורים בבית וחשוב מזה: על היצורים הבודדים המסתובבים ברחוב"
הבלוג של נועה לקס


סידרת "מלח מים" – הוצאת פרדס
'מלח מים' היא סדרה חדשה לפרוזה עברית מקורית מבית פרדס הוצאה לאור. בסדרה זו אנו מבקשים לתת במה לספרות רעננה וחדשנית מאת כותבים המבקשים לספר סיפור, ולעשות זאת בקולם שלהם. המלח והמים הוא מה שישנו לפני שנוסף כל השאר, לפני שתובל ושוייף וגוהץ בקצוות. איננו מבקשים לביית את הפרא העומד בשערי השפה, אלא לשמוע את קולן והדן של המלים הצומחות מן המקום, מבלי לגזום, מבלי לשתול את הסיפור באדמה אחרת, בשפה אחרת, בפיו של גיבור אחר. 

את כותבי הסדרה מלווים טובי העורכים: סמי ברדוגו, עינת יקיר, עמיחי שלו, עמרי הרצוג,  יותם שווימר ועוד. 
הספרים שיצאו בסדרה: "שימורי אהבה" מאת ענבר אשכנזי, "אישוליים" מאת אלי שמואלי "זיכרון כמעט מלא" מאת גבי אשר, "בכוונה תחילה" מאת שלמה אריאל, "מר עכבר" מאת גדעון הרן, "בתוך הבטן של הדג" מאת טלי כהן צדק, "החקלאי" מאת רגב הרוש, "להחיות דברים דוממים" מאת חגית גרוסמן, "השבח לשכול" מאת ליאור קסוס, "לראות לויתן" מאת רון דהן, "חבלי הלידה של הירח" מאת כנרת רובינשטיין, "עד שתתחילי לדבר" מאת גליה תנאי, "אולי אלד קשת" מאת הדס מזרחי, "מר למפל" מאת גדעון הרן, "או שכספך יוחזר" מאת תומר גרדי, "היה היה ולא היה" מאת מיכל קירזנר-אפלבוים, "משפחת ג'ניוס" מאת גבי אשר.



החיים על פי הדוד מסין






החיים על פי הדוד מסין


מאת: אוריאל לין

עורכים: הילית נעמת-מרילוס ואלירז נר גאון

הוצאת סטימצקי

******
142 עמודים, 89 ₪

דרך ארוכה עבר אוריאל לין במסעו על פני החיים. הרבה ארצות, הרבה נסיעות והרבה תפקידים. למד משפטים בירושלים וקליפורניה. עורך דין במקצועו. עבר לניהול חברות. השתלב בחיים הפוליטיים. פרסם אלפי מאמרים. כיהן בשורת תפקידים בכירים בשירות המדינה וכנסת ישראל, ומשם עבר למנהיגות עסקית.

בספר זה מעלה לין לקחים מחייו ומניסיונו האישי. בדרך של אמרות קצרות המנוסחות בשפה פשוטה ותמציתית, הוא מציע ראייה על התנהגות אנוש מזווית אחרת; אומר לנו למה לצפות וממה נתאכזב. איך לבנות חיים עשירים יותר, מהם התנאים להצלחה ומה עלול להוביל אותנו לאיבוד פירותיה; וכל זה ארוז במעטפת בדיונית של פרופ' סיני מפורסם המרצה על חוכמת החיים באוני' שנחאי, המציע לאוריאל לאמץ אותו כדוד הרוחני שלו. כך הוא יוכל להעביר אליו מידי פעם מחוכמת החיים שנצברה בסין על פני מאות שנים.

אל מסע זה של אוריאל על פני החיים הצטרף גם האומן והמאייר גונן מעתוק – אומן צעיר  מקורי ורב כשרון – אשר באיוריו המקוריים והנפלאים מעניק זוויות ראייה חדשות על הלקחים והעצות של הדוד מסין.


עו"ד אוריאל לין, מחשובי המחוקקים בישראל ומי שהוביל את הרפורמה במערכת המיסוי בשנים 79, 80 ו-81 במאה הקודמת. בתפקידו כיו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת ה-12, העביר לא פחות מ-95 חוקים; בהם החוקים שעיצבו את זכויות היסוד של היחיד בישראל ושינו את השיטה הפוליטית.

גונן מעתוק, בוגר בית הספר לעיצוב בחולון; מאייר ומעצב גרפי. נשוי, מתגורר בירושלים ומוזיקאי בשעות הפנאי.


"מוארת דרך האור" מאת דפנה ביסמוט


ספר חדש על דרך האור לעולם הנשמות:

"מוארת דרך האור" מאת דפנה ביסמוט


                                                
"מוארת דרך האור" מאת דפנה ביסמוט חושף בפני הקוראים עולם נסתר ומסקרן שמתאר את עולם הנשמות, תהליכים רוחניים משמעותיים, והקשר למדריכים הרוחניים. הספר, בהוצאת "ספרי ניב", מציג את מסעה הרוחני המרתק של המחברת דפנה ביסמוט ואת שלבי התפתחותה הרוחנית כסיפור עתיר דמיון ויצירתיות. זהו מסע של גילויים, תובנות ותשובות שכל אחד ימצא בו תהודה במסע אל "דרך האור".

מאוריה, דמות מסתורית ששייכת לדור קדום של מטפלים רוחניים, שינתה את חייה של המחברת מקצה אל קצה. מאוריה הפכה למורה הרוחנית שלה וחשפה בפניה סוד רוחני מדהים על "דרך האור" והובילה אותה לייעוד חדש בחייה. הספר מתאר את התפתחותה הרוחנית של המחברת ברבדים שונים: הרובד הראשון הוא הדיאלוג בינה לבין מַאוֹריָה מדריכת האור שלה; הרובד השני הוא הקשר הרוחני בינה לבין המדריכות הרוחניות שלה שליוו אותה לאורך הלמידה וההתפתחות שלה בעולם הממשי; הרובד האחרון מתאר את הקשר בין נשמתה לנשמות מטופליה, שחוו ייעוד רוחני ושינוי בחייהם באמצעות "שיחות האור".

הספר מיועד לכל אחד ואחת. הקוראים ייחשפו למידע על החיים לאחר המוות, התנהלות בזוגיות קרמתית, עולם הנשמות ועוד. תחילה, ייהנה הקורא מסוג של הרפתקה רוחנית וסיפור מרתק. הקורא יחווה את העולם שמעבר, יילמד מהי נשמה ומהם גלגול נשמות, תקשור ומסע רוחני. הקוראים יחושו מעין חוויה רוחנית, חלקם יזדהו עם הספר ויחוו רוגע והבנה שחוויותיהם אינן פרי הדמיון, אלא חלק ממסעם הרוחני. קורא שמחובר לעולם הרוח, יחווה מסע רוחני בדומה למדיטציה רוחנית. בסוף הספר נמצאים הסברי מושגים ואינדקס קריסטלים שמופיעים בספר.

דפנה ביסמוט (54), נשואה לעופר ואם לארבעה ילדים, תושבת גן יבנה. היא ידועה בשם "מלכת החלומות", זכתה להפוך חלום לדרך חיים המאירה את דרכם של רבבות אנשים בארץ ובעולם בדרך למציאת ייעודם. היא מורה רוחנית בעלת ניסיון עשיר בתחום ההוליסטי שפיתחה ושכללה שיטות רוחניות רבות בתחומי עיסוקה. צומת רוחניות - המכללה ללימודי רוחניות שייסדה היא כיום גולת הכותרת של עיסוקה הרוחני.

דפנה היא מטפלת הוליסטית רב-תחומית בעלת ניסיון עשיר בטיפולים הוליסטיים, בהם הילינג, תקשור, שחזור גלגולים, דמיון מודרך, חשיבה חיובית, מודעות עצמית, אנרגיות, קריסטלים.  נוסף לכך, דפנה היא מדריכה רוחנית שמקנה למטופליה כלים להעצמה אישית בשילוב ליווי אישי צמוד.

לתפיסתה של דפנה, הלימוד הרוחני הוא מימוש ייעוד הנשמה של כל תלמיד והדרך להגשמתו היא באמצעות קבלת הכלים הרוחניים, הרחבת התובנה הנוכחית ובהתחברות לנשמה המובילה של כל תלמיד. דפנה מאמינה כי ייעודה הרוחני הוא האצלת הכלי לריפוי ולתקשור בכל תחומי הלמידה הרוחנית. "המכללה היא בשבילי מגע של פרפרי נשמות. צומת רוחניות הוא המכללה שהוקמה ע"י פרפרים המרחב הרוחני מרחב רוחניות שממנו אני מעניקה חום ואהבה בהרבה הקשבה ואכפתיות ורצון לעזור לצורך טיפול, ייעוץ והכוונה בכל תחומי החיים. העצמת שיתוף החוויות הרוחניות במכללת צומת רוחניות היא מדהימה  ומאפשרת לכל אחד לממש את התפתחותו רוחנית, לגלות את הייעוד הנשמתי שלו, ולבחור כיוון רוחני".
"מוארת דרך האור" מאת דפנה ביסמוט. הוצאת "ספרי ניב", 242 עמודים. מחיר לצרכן 88 ש"ח. להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות באינטרנט או דרך אתר המחברת: https://goo.gl/kSxbYu


מוזיקה רוסית מאת אן-מארי מיטראן



ספר חדש: מוזיקה רוסית מאת אן-מארי מיטראן




"הוא שר בשפה לא מוכרת, קולו הרם וקורע הלב נישא אל על
וגודש בשמחה את הסלון אפוף הרשמיות"

הספר "מוזיקה רוסית" מאת אן-מארי מיטראן בהוצאת "סטודיו אפקט-טיב", כתוב בחלקו בדיוני ובחלקו אוטוביוגרפי. הוא מבוסס על נישואיה הראשונים ליהודי ששרד את השואה בתור ילד. הם הביאו שני ילדים לעולם והנישואים נמשכו 3 שנים. בשלוש השנים הללו אן-מארי חיה לצד אדם המצוי בטראומה מהמלחמה. היא הרגישה שהיא חווה דרכו את הפחד, הסבל ואלו הדהדו עד עמקי נשמתה. הסלקציה, זעקות השבר של אימהות המופרדות מילדיהן, רעשי הצעדים מעל הראש כשהיה חבוי במרתף, האימה. הוא היה מוציא את כעסיו על האדם היחיד שהרגיש כשותפה לכאבו – היא.

פריס, תחילת שנות השבעים של המאה העשרים. נערה משקיפה מחלון חדרה וחולמת על עתידה. עד כה שפר חלקה של מתילד: פנים יפות, גוף נאה ומעל לכול - שפע חומרי שהעניק לה אביה, איש הבורגנות השמרנית והמוסר הקפדני של צרפת. הימים חולפים ומטילים עליה שעמום, וכדי לברוח ממנו, היא שוכבת עם בן דודה פרנץ. אך הכול עומד להשתנות בקרוב - הנשף לכבוד יום הולדתה השמונה-עשר יפתח בפניה את שערי העולם. סוף עידן הילדות. האושר בהישג יד.

המסיבה הנהדרת באה לקצה עם שחר. מתילד שבה אל ביתה לפנות בוקר... ו... דבר לא השתנה. החגיגה חלפה, נותרה שגרת החיים המקובעת, חסרת התוחלת, בבנייני המגורים היוקרתיים. מתילד חשה שאין טעם בחיים והיא מוותרת עליהם. הנפילה מסחררת: ניסיונות התאבדות, אנורקסיה מוטרפת, בתי חולים רועשים, מרפאות חשוכות, פסיכיאטרים ורופאים חסרי אונים. 

אמהּ, דרום אמריקאית נמרצת, מחליטה שנישואים יביאו להחלמתה. אלא שעקב המצב הנואש שבו שקועה מתילד, המחזרים לא מתדפקים על דלתה. בהיעדר מבחר, האם  מוצאת לה חתן: אלמן, רוסי, מבוגר ממנה בעשרים שנה, ניצול יחיד של משפחה יהודייה שנשלחה למחנות בזמן הכיבוש הגרמני. האיש חסר פרוטה, אלים, מתרועע עם טיפוסים אפלים, שתיין מועד, ועם זאת, הוא מקסים את מתילד במרץ הרועם שלו. לצלילי הנעימות הסלביות שהוא מיטיב לנגן, היא שרה ורוקדת אתו. היא ניצלה! בין בעלה שאינו מצליח להתאושש מעברו כילד במחבוא בתקופת השואה לבין תפקודה כאם צעירה שמתכוונת לחנך את ילדיה לכבד את אבותיהם, יהודים ילידי רוסיה, החיים שבים למסלולם.  

המחברת מציגה בפנינו גלריה של דמויות ודיוקנאות - הן עסיסיים, הן נתעבים - יצירי אמת ופרי דמיון בעת ובעונה אחת. הרומן - אמת? בדיה? - נע בין שני עולמות, שתי דתות, שני היבטים ומצליח לחבר ביניהם בגשרים בלתי צפויים.

מתוך הספר: "האשמה היא שלי, גם אם טרם נולדתי, האשמה היא של כולנו, של הדומים לי, של השכנים שלי, של החברים שלי. ולא אמרנו דבר. ולא עשינו דבר. היינו צריכים לשאת "אותו", את צלב היהודים, את כוכב החרפה, כפי שעשה מלך דנמרק. אסור היה לספור אותם כמו שסופרים חיות, למיין אותם, להסגיר אותם כדי לשדוד אותם ביעילות רבה יותר. צריך היה להתאחד נגד הציות למנהיגים שהשתעבדו לרודנות של פסיכופת מוטרף. אסור היה לתת שיפרידו בינינו, הצרפתים יושבי הערים ותושבי הכפרים היו צריכים לעמוד יחד נגד האויב. הגרמנים לא היו תופסים, הם היו אולי עולים במצעד צבאי בשדרת שאנז-אליזה, אך בכיוון הפוך, לעבר היציאה. חבל שלא היינו מספיק רבים כדי לומר "לא!" כולם היו חייבים לומר "לא". "כל אחד והצרה שלו", כך מצאו צידוק כעבור ארבעים שנה. כך התבטאה האדישות הבלתי-נסלחת של הצרפתים כלפי בני ארצם שפשעם היחיד היה בכך שנשאו תפילות בנוסח שונה משלהם".

אן-מארי מיטראן (71), נשואה לאוליביה מיטראן, אחיינו של פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת בעבר והיא גיסתו של פרדריק מיטראן, בעבר - שר התרבות בממשלת צרפת. עד היום חיברה עשרה ספרים, ביניהם סיפור אוטוביוגרפי - "שם שקשה לשאתו" (2009, Albin Michel), שזכו להצלחה רבה בצרפת. היא פעילה ברשת וכותבת בלוג באתר www.annemariemitterrand.net. בספרה מוזיקה רוסית - בחלקו בדיוני ובחלקו אוטוביוגרפי - היא עונה לשאלה שמוצגת לה לעתים קרובות: "מהי הסיבה להיקשרותך ללא תנאי לתרבות היהודית ולמדינת ישראל?".

בשנת 2010 מונתה לחברת ועד הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים.  

"מוזיקה רוסית" מאת אן-מארי מיטראן, הוצאת "סטודיו אפקט-טיב", 335 עמודים. מחיר לצרכן 75 ₪. להשיג בכל חנויות הספרים ובחנויות הדיגיטליות ברשת.