ספר חדש
"שיגע" מאת ש.פ. ז'ולייט
"בכל השנים שבהן הילך עירום בשִׁיגָע, לא הרהר מעולם בשאלה מדוע בני האדם מתלבשים − הוא פשוט שנא את זה. הוא קיפל את שרוול מעילו והתבונן בתפרים שעל הדש. אינסוף של תפרים רק בדש חולצה אחת, חשב. הוא התבונן סביבו. נראה שתושבי קפיטליה עובדים קשה מאוד כדי להסתיר משהו בעזרת לבושם המושקע כל כך. אולי בבגדים שלהם הם בוגדים בגופם, בעצמם? במי שהם באמת? חשב, ולפתע הבזיקה בראשו העובדה שבתוך המילה "בגידה" נמצאת המילה "בגד". " (מתוך הספר)
"שיגע" מאת ש.פ. ז'ולייט בהוצאת "ספרי
ניב", הוא רומן עתיר סמלים, קולח, ומפתיע, הספוג בניחוחות ובקולות אותנטיים ממחוזות שרגל אדם לא דרכה בהם. זהו ריאליזם קסום, המוהל יסודות פנטסטיים ביסודות מקראיים, ורוקע ומשבץ לתוכו מעשיות, מיתולוגיה ופילוסופיה. למן הפסקה הראשונה יישבה הקורא בצלילים, בריחות ובקולות מעולם אחר.
במדינה לא נודעת ושמה שיגע מתהלך לו עירום עלם ושמו פרא. במסע שמתחיל בחיפוש זהותו מוצא פרא מכתב תמוה אשר ישנה את חייו ויחשוף בפניו גילויים מרתקים על אודות העולם שמעבר לעולמם הכאוטי של השיגעים. במהלך מסעו פוגש פרא שלל דמויות צבעוניות וחווה מצבים אבסורדיים, עובר תהליך רגשי מורכב ומתפתח, ומגבש תוך כדי תנועה את תפיסת עולמו ואת אמונותיו.
ברומן ביכורים מפתיע זה, מיטיבה ש.פ. ז'ולייט לתאר עולם בדיוני מלא דמויות, שכמו לא נגזרו משום מקום מלבד המקלדת שלה.
סיגל ז'ולייט שיליאן-פדלון, ילידת אירן, 1973, היא בוגרת תואר ראשון ותואר
שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, לימודי אימון אישי במכון אדלר, בעבר הייתה
עורכת ועיתונאית וכיום מורה לספרות בחינוך העל-יסודי ומשמשת כמורה בבית ספר מבואות
עירון בעין שמר, כיתות ז עד יא. שיגע הוא ספרה הראשון.
"נולדתי בטהרן, אירן ועלינו לישראל ערב
המהפכה האסלאמית בשנת 1979, כשהייתי בת 5. מיד לאחר העלייה, רכשנו בית בנתניה ושם
גדלתי עם ארבעת אחיי ואחיותיי. גרתי בנתניה עד גיל 24 ואחר כך עברתי לגור בתל
אביב, שם גרתי כ-15 שנים. לפני כחמש שנים חזרתי ממגורים של כארבע שנים בלוס
אנג'לס, שם עבדתי במשרד התיירות בקונסוליה הישראלית. כשנה לאחר שחזרתי לארץ,
התחתנתי עם בן זוגי, ועברנו לגור בזיכרון יעקב עד היום".
סיגל ז'ולייט שיליאן-פדלון מספרת כי הרעיון לספרה "שיגע" "הבליח
לפני כעשרים שנה, עת שהלכתי לאיטי ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, בדרך חזרה משיעורים
באוניברסיטה. מאז ועד היום, במהלך כעשרים שנה, כתבתי את הספר לסירוגין עד שהגעתי
לתוצר הסופי שיוצא לאור היום. באופן כללי אפשר לומר שלימודי הפילוסופיה והחשיבה
הפילוסופית שלי היו ההשראה המרכזית לכתיבת הספר. המוטיבציה הרגשית והרעיונית הייתה
התחושה המרגיזה שבני האדם מעמידים פנים ועוטים על עצמם מסכות".
"נולדתי באירן בשנת 1973, והשם שנתנה לי
אמי הוא ז'ולייט. כשהייתי בת 5, ערב המהפכה האסלאמית באירן, נפילתו של השאה
ועלייתו של חומייני, עזבנו הכול ובאנו לישראל. אני זוכרת את היום שאבא שלי בא
הביתה ואמר בבהלה לאמי: "מדלן, ארזי הכול, אנחנו עוזבים". עלינו על
הטיסה הישירה האחרונה שהייתה מאירן לישראל. אחר כך בוטלו הטיסות הללו. העלייה לארץ
הייתה משבר גדול, בעיקר לאבי שהתקשה להשתלב במנטאליות החדשה, בחברה הישראלית שהיא
פתוחה מאוד מבחינה מינית ומבחינת מעמד האישה בחברה ובתוך המשפחה.
"אני התאהבתי בישראל, התאהבתי בשפה
העברית וביכולת לקרוא ולכתוב, יחד עם זאת, ישראל לא קיבלה אותי יפה. אחיי
ואחיותיי, אולי בגלל העיניים הבהירות שלהם שהקנה להם מראה יותר אירופאי השתלבו
היטב בחברה אבל אני הייתי ילדה דחויה: תלמידים לעגו, הציקו ואף רצו להרביץ לי. באותם ימים, בשנות השמונים של ישראל,
הסטריאוטיפים על הפרסים בארץ חגגו וצחקו המון ברחוב ובתקשורת על "הפרסי
הקמצן" ועל המבטא הפרסי. התביישתי מאוד במוצאי. היה פער גדול בין חיי החברה
שלי באירן לבין אלה שבישראל.
"בספרי "שיגע" היה חשוב לי לתת
ביטוי לשם המקורי שלי ז'ולייט, בעיקר מתוך התחושה שאם לא אעשה זאת, השם שנתנה לי אמי
ייכחד לעולם. עניין השם מתקשר לפרא, גיבור
הספר ב'שיגע', שיוצא במסע אחר חיפוש זהותו ובמסע זה מתנתק ממקום הולדתו ומחליף
בשלב מסוים את שמו".
סיגל ז'ולייט שיליאן-פדלון מסכמת: "אני חושבת שכדי להבין לעומק את
הספר, הקורא של 'שיגע' צריך להיות קורא אקטיבי. אני מעדיפה שכל קורא ייקח את מה
שהוא מרגיש או חושב לנכון. יש ב'שיגע' מסרים רבים שקשורים למפגש האדם עם
תרבות, אמנות ואקדמיה, מקום הכסף בחיי האדם, תחושת הניכור בחברה המודרנית שעוסקת
לעיתים בתפל ולא בעיקר, חיפוש אחר זהות אישית, תחושת שייכות, העבדות החדשה וניצול
העובדים בחברה הקפיטליסטית, איבוד האותנטיות והצורך לעטות מסכות בחברה, ועוד".
"שיגע" מאת ש.פ. ז'ולייט. הוצאת הספרים
"ספרי ניב", 192 עמודים. מחיר לצרכן 78 ש"ח. להשיג בחנויות הספרים
ובחנויות הספרים הדיגיטליות באינטרנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה