זמן הוא תמונות צרובות
מאת: תמי כץ לוריא
הוצאת פרדס
בסיוע
קרן
יהושע רבינוביץ' לאומנויות, תל אביב
וקרן
אקו"ם
*
* * * * *
76
עמודים, 49 ש"ח
"זמן
הוא תמונות צרובות" הוא ספר השירה החמישי של תמי כץ
לוריא. בהסתכלות מהורהרת, צעירה ברוחה,
אך בשלה בהבנותיה, בוחנת המשוררת, ומדייקת
את תחושותיה לגבי שאלות של זמן, וזוגיות.
חלקו
הראשון של הספר מכיל מחשבות והרהורים על הזמן החולף, משמעויות פיסיות, ונפשיות.
חלקו השני של הספר, נקרא "נאמברים" ועוסק בסצנת ההכרויות של אחרי
הגרושין, באמצעות כתיבה מדוייקת, פיקנטית וקולחת, מלאת תנועה, ועתירת משמעויות.
עַכְשָׁו בָּרֶגַע הַזֶּה
כְּשֶׁהַפַּחַד אָסוּף כְּאֶגְרוֹף
וְהָאֶפְשָׁרֻיּוֹת בֶּטֶן
רְפוּיָה
אוּכַל לְשַׁחְזֵר מַה קָּדַם
לְמָה
אֵיךְ הִתְגַּלְגְּלוּ
הַדְּבָרִים
וְאֵיךְ אֲנִי מְצוּיָה כָּאן
בַּמַּצָּב הַזֶּה שֶׁבֵּין לְבֵין
עֲדַיִן בִּקְדַם הַחְלָטָה
וְיֵשׁ מִין רַעַד שֶׁפּוֹתֵחַ
שֶׁסּוֹגֵר
"השירים
בספר, כמו הזמן – אינם מתכלים אינם דוהים. העיסוק בזמן הוא אינסופי, כמו הזמן
עצמו, ותמי כץ לוקחת ממנו פיסות ומעבה אותו במחשבות פילוסופיות והרהורים. חלקו השני של הספר, שהוא כחומר ביד היוצר, ולכן היא משחקת בו, מהתלת
בו ומכינה ממנו שחקני חיזוק,
משכב והומור, ובתמהיל זה של תשוקה לאהבה המקבלת ביטוי ארוטי מרתק, ובעיסוק פילוסופי בזמן, מעניקים
לשירתה המיוחדת ארומטיות מרתקת ונדירה."
(ציפי
שחרור, משוררת וסופרת)
תמי כץ לוריא היא רקדנית ומורה למחול, מפרסמת שירה מאז
1980 (במוספים לספרות, כתבי עת מודפסים ומקוונים ואתרי אינטרנט). בעלת תואר ראשון
בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בחינוך לאמנויות ולמחול, מאוניברסיטת
לידס, אנגליה.
לימדה
ומלמדת מחול במגמות מחול שונות ברחבי הארץ, ריכזה את בית הספר למחול ב"בית
פרנקפורט" במשך 21 שנה. יוצרת כוראוגרפיות למחול ותיאטרון במסגרות שונות.
רקדה "בבת שבע”, ב"קול ודממה", ב“להקת רנה שחם", ובפרוייקטים
שונים נוספים. יצרה והשתתפה ביצירות סולו במסגרות שונות (אינטימדנס, מחול אחר,
מחולוהט, על חבל דק, קולאז', ניסוי כלים ועוד). יצרה והופיעה בערב סולו, מחול ושירה - "רק רגע" - שעלה בהצלחה בפסטיבלים
שונים (“פסטיבל אישה", “מוזות", ופסטיבלים בתיאטרון הסימטה, ובמוזיאון
ישראל, ירושלים).
ילידת
ירושלים, גדלה בחולון, כיום תושבת תל אביב.
ספריה הקודמים:
"שולפת את הגלגלים כדי
לעקוף" (אבן חושן 2008)
"שהות" (גוונים
2001)
"מתוך החול אל
הראשית" (תג 1996)
"מרחק הנגיעות"
(ספריית פועלים 1989)
על כתיבתה:
"תמי כץ לוריא היא משוררת נפלאה,
שהמילים מכשפות אותה "נעתרת
למילים שיכישו אותי.." ואני מאמין לה, כי המילים שלה עשויות
מחומרים דליקים כל הזמן, ואינן מזייפות, סוג של ציוריות חסרת מנוח, מפתיעה
תמיד..."
(מנחם בן על "שולפת את
הגלגלים כדי לעקוף", מוסף תרבות, מעריב)
"אני
אוהב את הליריקה הזאת, המאופקת, הנקייה מפזות ספרותיות...."איך
מכל התוהו הזה מתהווה דבש רווה".. כמה עדין, וחושני,
ויפה"
(נתן יונתן על
"שהות" )
"ספר שירה קטן, יפה,
משוכלל מילים, מעודן מלים.... אי אפשר שלא להתפעל מרמת ההתנסחות הפנימית.....ומן
הייחודיות, הפרטיות, והחד פעמיות....שפה שמאפשרת הצטללות גדולה...מאפשרת להגיד
דברים נדירים, יקרים, עד קצה המחשבה.."
(מנחם
בן על "מתוך החול אל הראשית" ידיעות אחרונות)
"זוהי
כתיבה קיומית מאד, מעודנת, נבונה ורגישה המבקשת לעשות שימוש דייקני בשפה. תמי כץ
לוריא מצליחה לגעת לעיתים בקצוות חשופים, כואבים, של החוויה, תוך שמירה על ברית
מסוגננת, נקייה מפזילות לסלנג, ובנימה מאופקת שאין בה התלהמות או פאתוס
מיותר..."
(עודד פלד על "מתוך החול אל הראשית", ידיעות
אחרונות )
"
דימויים רעננים ועושר פיגורטיבי, קשה אפילו לבחור איזה מהם לצטט....כל אלה יוצרים
רושם עז, צבעוני ומיוחד..."
(צרויה
שליו על על "מרחק הנגיעות", מקומון ירושלים)
"שיריה
של תמי כץ לוריא יפים עד למאד, ומצטיינים בלשונם הבוטחת והחושנית, ובראייה שירית
מעמיקה. תמי היא משוררת מבטיחה, מעודנת ובעלת כוח כאחד, ומצליחה לעצב בשיריה הוויה
פואטית מקורית..."
(חיים
באר)
"דיוק
ואנינות....נימה לירית יפה..." (גבריאל
מוקד)
ספרה
היפהפה של תמי כץ לוריא, "שולפת את הגלגלים כדי לעקוף", מציג שירה שהיא
בה בעת מופשטת לגמרי וחושנית לגמרי ויש בה איזה צד מהופנט... אין בספר המובחר הזה
שירים לא יפים, וגם זה חלק מקסמו הגדול.
(דורון קורן על
"שולפת אה הגלגלים כדי לעקוף, ynet)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה