ספר חדש: תהין מאת יוסי (יוד) בראל
*****
190 עמ' 75 ₪
אפתח
בהמלצה: קשה להישאר אדיש לרומן.
החלק הפנימי, סיפורו של יוד מעניין, שילוב
של היסטוריה ישנה מול ההווה המתלווה
לסיפור הרומנטי, ליחסים בין הגיבור לנזיר... הכתיבה מאד קלילה וסוחפת. ממליצה לקרוא.
תהין
מחייה בעוצמה ורגישות
תקופה, ומנחית על הקורא את הקריעה שחשו הצברים של ראשית המדינה בבחרותם, זמנים
שבין השפעת מחאת נוער הפרחים שהחלה בקליפורניה ב- 1968 והתפשטה לאירופה, ואילך,
לעומת החיים כאן בישראל, עטופי מגבלות, בניית ארץ, בניית העצמי, צבא ומקצוע,
שצידדו 'בטוב למות למען המולדת', ופחות בבניית העצמי.
הספר
מבליט, אך יתרה מכך ממחיש ניגוד נורא בין קשר אמיץ דאז, לבין המציאות כיום, שבה
התקשורת הטכנולוגית ביטלה מרחק. כמו גם פוליטיקה שאינה צינית, כלומר אנכרוניסטית,
אשר אינה קיימת יותר במקומתינו, בעוד המתח שורה בסיפור לאורכו.
הקורא
נשאב לזמן מעורר שאלה, ממתין לתשובה, והקפיצה במועדים מענגת וממגנטת להמשיך
ומחייבת לעתים לעבור שנית על משפט או פסקה, לשם התענוג הפרטי.
הדמויות
מלאות לבטים, עמוקות ברוב גוון, צבעוניות ונקלעות לפנטזיה משולבת אירועי אמת.
הקורא מטלטל עם גיבור הסיפור דרך שירותו הצבאי עד להיותו חניך בקורס הטיִס. עבור
לנזיר ממנזר סנט ג'ורג' שמשמש לגיבור כעץ הדעת, ועד לאהבה ראשונה שפותחת לפניו
עולם חדש, הנפתח ונמתח עד אינסוף, ושיש לתור ולהעמיק בו תלמים.
הנרטיב
מתרחש בשני מישורים מקבילים: האחד בישראל במנזר סנט ג'ורג' בוואדי קלט, שם נרקמים
יחסים יוצאי דופן בין אחד הנזירים המשמש ליוד גיבור הספר כעץ הדעת, תרתי משמע...
והשני בברלין המערבית שהייתה בעיצומו של כאוס חברתי אלים ומסוכן, שלתוכו נשאב יוד
ומסתבך בפרשיית אהבים עם עיתונאית שהייתה
מהמובילות של 'השמאל החדש' בגרמניה, וחברה בכירה בכנופיית "באדר
מיינהוף", תא מחתרתי שזעזע את אמות הסיפים ברפובליקה הגרמנית בפרט, ובאירופה
בכלל.
הקורא
חש איום בטרגדיה המתקרבת, עת גיבורי העלילה צועדים לקראת "הכתובת על
הקיר", בעודם חסרי אונים לשנות כוון.
יוסי
בראל לאחר קריירה רבת שנים
כפסל בינלאומי, שנגדעה באחת עקב פגיעה בלתי הפיכה בכף ידו המפסלת... שב בשנים
האחרונות להוט למושא אהבתו, ה כ ת י ב ה, בקריירה שנייה.
תהין הוא ספרו השני של יוסי (יוד) בראל,
אחר ספרו הראשון שדות העיוורון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה